גנ'ט ילן דוחפת, ג'ף בזוס מקדם: האם העולם בדרך לשינוי דרמטי במס החברות?

שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן קוראת להטיל מס חברות אחיד בעולם ולעצור את ה"מרוץ לתחתית" של גביית מסים • הקריאה מצטרפת ליוזמות שכבר מקודמות בעולם כדי למנוע מחברות רב-לאומיות להתחמק מתשלום מסים • מי מצטרף למהלך, אילו תוכניות כבר קיימות, וכיצד זה ישפיע על מדינות כמו ישראל? • גלובס עושה סדר

שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

בימים האחרונים שוב עלה לקדמת הבמה הרעיון להנהיג "מס חברות מינימלי גלובלי". הפעם הייתה זו שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, שקראה לייסודו של תעריף אחיד בעולם, והחלתו על תאגידים רב-לאומיים ללא קשר למקום הרישום שלהם.

בעבר עלה הרעיון גם במסגרת הדיונים של ארגון ה-OECD סביב הרחבת הוראות ה-BEPS (פרויקט שיזם פורום 20-G בשיתוף ה-OECD, ואשר מטרתו מאבק בתכנוני המס בינלאומיים). בין היתר, מדובר באפשרות שמדינות שהחברות הרב-לאומיות פועלות בהן - אך לא רשומות בהן, יוכלו להטיל מס חברות מינימלי גלובלי על החברה, במקרה שבו במדינת הרישום שיעורי המס נמוכים מאוד או שמדובר במקלטי מס.

המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות. ילן הסבירה בדבריה כי צריך למנוע את "המרוץ לתחתית" של שיעור המס, שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. כדי לקדם את המהלך, ארה"ב עובדת עם מדינות G-20 במטרה להגיע להסכם על מס חברות מינימלי.

על פי ההערכות, אם יוחל מס חברות מינימלי גלובלי הוא יהיה נמוך משמעותית ביחס לשיעורי מס החברות הנהוגים, ויעמוד על 10%-15%, ואולם לא ניתן יהיה לרדת ממנו, כפי שמוצע במדינות רבות במסגרת חוקי עידוד שונים (למשל, חוקי עידוד השקעות הון בישראל, שקובעים שיעורי מס שמגיעים גם ל-6%).

האם בכלל קיימת בעיה שצריך לתקן?

עוד לפני שמנתחים את הפתרון שמציעה ילן, צריך לשאול אם קיימת בכלל בעיה. האם העובדה שהמדינות מתחרות על החברות הרב-לאומיות ומנסות לפתות אותן אליהן היא בעיה? לא בטוח.

לדברי עו"ד טלי ירון אלדר, שותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושוץ' ונציבת מס הכנסה לשעבר, "יש תחרות בין מדינות על משיכת משקיעים באמצעות שיעורי מס מופחתים. עם זאת, בשנים האחרונות קטנה האפשרות לעשות שימוש במדינות שבהן אין פעילות ותשתית ממשית ושבאופן מסורתי היו פטור ממס, וזאת בעקבות כללים בינלאומיים של חלוקת רווחים בין מדינות ודרישת תוכן במקום הפעילות. ולכן, מקלטי המס הפכו פחות אטרקטיביים. כך שההצעה, ככל שתצליח, לא תיצור שינוי גדול".

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון, לשעבר מנהל תחום חילופי מידע ברשות המסים, מסביר "ארה"ב אינה פועלת 'לשם שמיים'. ברור שיש לה אינטרס להאחדת שיעור מס חברות בעולם, לאור כוונת הנשיא ביידן (כחלק מהסיוע של 2 טריליון דולר שניתן לאחרונה לעידוד ותמרוץ הכלכלה בארה"ב) להעלות את מס החברות ב-15 השנים הבאות. הגיוני מצד ארה"ב להביא לשיעור מס חברות אחיד כדי למנוע יציאה של חברות מארה"ב לחו"ל או הקמת חברות חדשות בחו"ל. זו הייתה המציאות לפני הרפורמה של טראמפ שהוריד את שיעור מס החברות".

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Evan Vucci
 נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Evan Vucci

עם זאת, לדברי עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המסים במשרד הרצוג פוקס נאמן, נראה שהפעם האינטרס של ארה"ב נפגש עם אינטרס עולמי. "הרעיון של עצירת המרוץ לתחתית הוא ביסודו ראוי ונכון. יש חשש שהסטה של הכנסות למדינות אחרות לצורך הימנעות ממס שוחקת את בסיס המס של מדינות ושוללת מהן הלכה למעשה את האפשרות לגבות מס כדי לממן הוצאות ציבוריות וכלכליות נחוצות".

האם מדינות העולם יקדמו "מס חברות מינימלי"?

האם מדינות יסכימו לוותר על אחד הכלים המשמעותיים שלהן למשוך השקעות? האם ניתן לכפות על "מדינות סרבניות" שיתוף פעולה?

לדברי ירון אלדר, "אין דרך לחייב מדינות להתיישר. זה צריך להיות בהסכמה, ולדעתי הסיכוי לכך נמוך מאוד. בעולם המכס כבר נעשה ניסיון לייצר שיעורים אחידים בעולם, ולא הייתה הצלחה בכך".

עו"ד ורו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק מטלון, מעריכה כי ההיתכנות של המהלך "נמוכה מאוד". לדבריה, "ישנן מדינות רבות ששיעור מס החברות הנמוך בהן מעודד חברות לפעול שם (לדוגמה אירלנד) וקיים סיכוי קלוש ליישום הרעיון".

עם זאת, עו"ד ורו"ח פרנקל לא בטוח שדין הרעיון להיגנז אם ארה"ב תתעקש. "כאשר ארה"ב לוחצת יש לה משקל בינלאומי. אפשר ללמוד זאת מהמקרה של ה-FATCA, שהוא מקרה מובהק שגם בכירים ברשות המסים האמריקאית הודו שנועד 'ליצור' לחץ על כל הבנקים בעולם, במטרה להחזיר את ההון של אזרחי ארה"ב מחו"ל. או למשל ה-MLI, אמנה שכפתה ארה"ב על מדינות העולם, בלי שהיא טורחת כלל לאשרר את האמנה. עם זאת, הנושא הזה בעייתי ומהווה ליבת התחרות הבינלאומית ואני מתקשה לראות היתכנות להצלחת רעיון כזה".

לדברי עו"ד אסף הופמן, שותף, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי ועסקאות בינלאומיות במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', "יש הבדל גדול בין מדינות העולם השונות, וקשה לראות מצב שבו כל מדינות העולם מתיישרות לאיזשהו שיעור מס שמקובל על כולם, הואיל ולכל מדינה יש את האינטרסים שלה ואת המטרות השונות שהיא מקדמת, בין השאר באמצעות קביעת מדיניות פיסקאלית ומס חברות מסוים.

מדינה שרוצה להגשים מדיניות כלכלית כלשהי באמצעות הורדת מס חברות, לא תוכל לעשות זאת בעולם בו שיעור המס הוא אחיד. מדינות חלשות יותר, כמו קפריסין לדוגמה, שבה קיים מס חברות נמוך בשיעור של 12.5% במטרה למשוך משקיעים, תתקשה להתחרות במדינות החזקות והעשירות בהן יש כלכלה ושוק תוססים ופעילים, וכך עלול להיווצר נזק משמעותי לכלכלות המתבססות על השקעות זרות.

שיעור המס הוא כלי באמצעותו מדינות שונות מגשימות מדיניות כלכלית מסוימת, וצריך לזכור כי האינטרסים של המדינות - שונים משמעותית זה מזה, ולכן איני רואה מצב בו ניתן להגיע לאחידות בנושא. גם אם ייקבע בסופו של דבר מס חברות עולמי מינימלי, והרעיון ייצא לפועל, מדינות העולם, ביניהן ישראל, תוכלנה להתגבר עליו באמצעות הטבות וחריגים נוספים שיינתנו לחברות בתחומים וענפים מסוימים שהם מעוניינים לקדם. ככל והדבר לא יתאפשר, זה עלול להוביל ביטול חוק עידוד כגון חוק עידוד השקעות הון. בכל מקרה, איני רואה את זה קורה בטווח הזמן הקרוב".

איזה יוזמות נוספות קיימות בנושא?

ישנן מדינות שכבר הודיעו על תמיכה במהלך של ילן, בהן צרפת וגרמניה. שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, אמר שהוא עובד על יוזמה בנושא כבר תקופה ארוכה, ביחד עם הצרפתים, והתמיכה האמריקאית נותנת רוח גבית ליוזמה זו.

עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המסים במשרד הרצוג פוקס נאמן, מסביר כי "היוזמה הגרמנית-צרפתית, המכונה GLOBE, היא להטיל מס מינימום על בעלי מניות מהותיים של חברות זרות, שנתונות לשיעור מס נמוך, כך שבעלי המניות האלו ישלמו במדינת תושבותם את הפער בין מס חברות מינימלי שנקבע לבין המס שהחברה הזרה נושאת בו בפועל במדינה הזרה.

חקיקה ברוח זו, המכונה GILTI, כבר עברה במסגרת הרפורמה של הנשיא טראמפ בסוף 2017, והיא גלומה בהצעת ה-Pillar 2, שפורסמה לא מכבר על-ידי ארגון ה-OECD במסגרת פרויקט ה-BEPS. הכוונה היא להגיע להסכמה פוליטית עוד בקיץ הזה בנוגע לפרויקט ה-BEPS, כך שלא ניתן לפסול את ההיתכנות שהרעיון אכן יעבור במתכונת כזו או אחרת".

מה יקרה לישראל ובישראל אם יוחל מס חברות גלובלי?

המדיניות של החלת מס חברות גלובלי מינימלי הפוכה למרבית המהלכים שעשתה ממשלת ישראל בעשור האחרון כדי למשוך אליה משקיעים זרים. בין היתר מדובר על ידי שדרוג חוק עידוד השקעות הון, שמציע שיעורי מס של 6% עד 12% לחברות בשעה שמס החברות הרגיל בישראל הוא 23%.

"שיעור המס המינימלי, אם יוחל, יהיה סביב 10% להערכתי, המשמעות על ישראל היא שהמדינה לא תוכל להפחית יותר מכך בחוק עידוד השקעות הון", מסבירה עו"ד ירון אלדר. "המשמעות היא שעלולים לאבד את הכדאיות של הבאת מרכזי פיתוח והמו"פ לארץ, מכיוון שעלות כוח-האדם בארץ יקרה, והיתרון במחיר הזול של מדינות כמו בולגריה, הודו ופולין יבוא לידי ביטוי".

לדברי עו"ד נבות, מיסוי בינלאומי כזה עלול לשחוק את ההטבות הניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון לחברות ישראליות בבעלות זרה. לדבריו, "ייתכן שנראה חזרה למסלולי המענקים של חוק עידוד השקעות הון, שהיו נפוצים בעבר כמסלול חלופי למסלול הפחתה בשיעור מס החברות".

בשלב זה שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, לא התייחס ליוזמה, שנמצאת בחיתוליה. כ"ץ או מי שימונה לתפקיד כשתוקם ממשלה, יצטרכו לחשוב מה עושים.

אם יוחל המס, כיצד תמשוך ישראל חברות זרות?

שיעורי המס אינם היחידים בשיקולים של חברות כשהן בוחרות את מקום הרישום, הפיתוח והעברת הקניין הרוחני שלהן אליו. ישנם גם למשל שיקולי עלויות כוח-אדם או איכויותיו.

לדברי ירון אלדר, "חברות מחפשות כוח-אדם עם חינוך וידע מקצועי איכותי, ובהעדפה שהעלויות של כוח-אדם זה יהיו נמוכות יותר. ככל שזה יקודם, המדינה תרצה לממן חלק מעלויות החינוך וההכשרה המקצועית, וכך אפשר יהיה לעקוף את מגבלת הורדת המס".

לדברי פרנקל, "אפשר יהיה לפתות משקיעים דרך הצעת הטבות על מיסוי מופחת על משכורות עובדים, מענקי תעסוקה דרך משרד הכלכלה, שיעור מס מופחת על דיבידנד וכיוצא באלה".

גוז-לביא מוסיפה כי "אם אכן יחול מס חברות אחיד, המדינות יתחרו בתמריצים כספיים, מענקים, הפחתת ניכוי במקור מהן, פטור במכירת מניות החברות, הנחות בארנונה, רגולציה מיטיבה (למשל: הימורים, מטבעות וירטואליים), דיני חברות שקלים ליישום (כפי שנהוג במדינת דלוור) ועוד".

צרו איתנו קשר *5988