כך נוצר המשבר בנמלים שבקרוב מאוד עלול להשפיע על כולנו

ה"פקק" מחוץ לנמלים בתחום היבוא והיצוא הפך בימים האחרונים למשבר שעשוי להתגלגל מהר מאוד למוצרים שכולנו צורכים • נכון לימים האחרונים שהו בממוצע מחוץ לנמלי חיפה ואשדוד 55 אניות מטען בגדלים שונים בכל רגע נתון • מדוע מלכתחילה נוצר המשבר בנמלים, ואיך ניתן לצאת מהפלונטר? • גלובס עושה סדר

אוניות שמחכות להיכנס לנמל חיפה שטות בים / צילום: פאול אורלייב
אוניות שמחכות להיכנס לנמל חיפה שטות בים / צילום: פאול אורלייב

אניית המכולות "דון ג'ובאני" שמפעילה ענקית הספנות הבינלאומית MSC ושמסוגלת להשיט 2,000 מכולות, הפליגה שלשום מנמל אשדוד לאחר 20 ימי המתנה טעינה ופריקה. מדובר ב-17 ימים מעל לתוכנית המקורית של לוח הפלגת האנייה, שכלל שלושה ימי עבודה בישראל בלבד.

המקרה שלה, שבימים אחרים היה נחשב לחריג, הפך בשבועות האחרונים לשגרה של עשרות כלי שייט שמגיעים לישראל. נכון לימים האחרונים שהו בממוצע מחוץ לנמלי חיפה ואשדוד 55 אניות מטען בגדלים שונים בכל רגע נתון.

ה"פקק" מחוץ לנמלים, שבהתחלה נגע בעיקר למספר מצומצם של שחקנים בתחום השינוע הימי, היבוא והיצוא, הפך בימים האחרונים למשבר שגורר עוד ועוד מגזרים, ועשוי להתגלגל מהר מאוד למוצרים שכולנו צורכים.

בצעד יוצא דופן שלחו השבוע ראשי כמה ארגונים יציגים מתחומי המסחר, התעשייה הספנות וההובלה היבשתית, מכתב לשרת התחבורה מירי רגב, תחת הכותרת, "מצב חירום תפעולי בנמלי הים". במכתב הם ציינו כי שלוש חברות ספנות ביטלו זמנית את הגעת ספינותיהם לנמל חיפה, ודרשו את התערבותה האישית. המכתב נשלח למרות שמנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה, קיים בתחילת השבוע דיון חירום בנושא מול חברות הנמלים וגורמים ממשלתיים נוספים, בניסיון למצוא פתרון למשבר שחורג הרבה מעבר לגלים בנמלים. מדוע מלכתחילה נוצר המשבר בנמלים, ואיך ניתן לצאת מהפלונטר? גלובס עושה סדר.

פקק מחוץ לנמלים / צילום: צילום מסך
 פקק מחוץ לנמלים / צילום: צילום מסך

סין, סגרים ובקיצור: קורונה

"ברגע זה יש 21 אניות בעבודה בנמל, ועוד 21 שממתינות בים מחוץ לנמל", מסביר מנכ"ל נמל אשדוד, משה (שיקו) ז'נה. "שרשת האספקה בעולם השתבשה. המשבר הוא עולמי בכל העולם יש פקקים, כך שזו לא בעיה רק של ישראל", הוא אומר. גם גורמים נוספים בתחום מצביעים על המקור הראשוני לשיבוש בנמלים בישראל, בסגר בסין שהתגלגל לסגרים - לעיתים לא צפויים - במדינות שונות בעולם, אם כי בישראל יש גם בעיות מקומיות של מחסור בכוח אדם, ושל שטחי נמלים הולכים וקטנים אור הביקושים הגואים. "בקורונה קרה דבר נוסף - ראינו שאנשים קונים יותר באונליין. פתאום כסף התפנה לאנשים למשל כאלה שלא נוסעים לטיול בחו"ל. אצלנו זה מתבטא ביותר פריקות מאניות והביקושים יצרו עומס", מסביר ז'נה.

כשכל צד מאשים את הצד השני

"במשך שבועות וחודשים הקטסטרופה הייתה בנמל אשדוד, אבל בשבועיים וחצי האחרונים גם נמל חיפה הצטרף לעניין", מסביר סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמיר שני, שמגדיר את המצב בשיחה עם גלובס כ"קטסטרופה", והוא מדגים. "קח אנייה שהגיעה לפה ולא יכלה עוד להמתין, והיא שטה לנמל פורט סעיד והורידה שם כמה מאות מכולות. עכשיו הנזק הוא כפול - המכולות ימתינו לאניות קטנות שיעבירו את המטען לישראל וזה יכול לקחת שבועות, ונוצר עיכוב בלו"ז. ועל כל מכולה כזו היבואן צריך לשלם לחברת הספנות עוד אלף דולר שזה עלות השינוע והאחסנה היבשתית. בחברות הנמלים אומרים לנו כבר חודשיים ש'יהיה בסדר', אבל זה לא קורה".

בשיחה שקיימנו עם עדני סימקין, מנכ"ל חברת הספנות הבינלאומית MSC בישראל, הוא מאשר שבכל העולם המצב מחמיר, אלא שלדבריו שאנייה תצא מישראל רק אחרי 20 יום, זה חריג גם מול נמלים אחרים בעולם. "אירוע כזה כמו של הדון ג'ובאני זה עלות של כחצי מיליון דולר לחברת הספנות. זה הולך על הוצאות חכירה, הדלק, המסים והפסד הפלגה. ברור שבסופו של דבר העלות בחלקה תתגלגל ללקוח הסופי". הוא אף מאשר כי שתי אניות גדולות של MSC שהיו צריכות לפקוד את ישראל בשבועיים האחרונים בדרכן מהמזרח פסחו על ישראל ופרקו מכולות בנמלים אחרים בחו"ל. כמו כן לא הוטענו מכולות מישראל לארה"ב דבר שפגע ביצואנים רבים".

גם יבואן שפועל בתחום מוצרי האלקטרוניקה ששוחח עם גלובס מסר כי המצב חריג ויתגלגל לצרכנים. הוא דווקא מפנה אצבע לחברות הספנות. "אנחנו כבר למעלה משנה בתוך סיטואציה של מצוקה תפעולית של כל שרשרת האספקה".

לדבריו, מי שצריכים לקחת אחריות על הנושא הן דווקא חברות הספנות. "בחברות הללו מודעים למצב, וכמו שאני יודע להיערך אצלי למצבים משתנים, אני מצפה שגם הם שמבינים את הסיטואציה יימצאו פתרונות". לשאלתנו האם נראה עליית מחירים במוצרים שהוא מייבא הוא מבקש להדגיש. "עד אוקטובר עלות יבוא של מכולה מסין עמדה על כ-2,000 דולר. כיום זה עולה על 8,000 דולר. גם מטורקיה המחיר עלה מאוד. בסוף יש תחרות, אבל היבואנים הם לא בור בלי תחתית".

מה עושים עם 55 אלף מכולות ריקות

העומס בנמלים יצר "פקק" מסוג לא מוכר של עשרות אלפי מכולות ריקות שתקועות בישראל, כשהמצב מצריך פתרונות אחסנה שגם הם עולים כסף. "יש כרגע 55 אלף מכולות ריקות שלא מועמסות. איך זה קורה? קיבלת את המכולות ואתה רוצה להחזיר אותן אחרי הפריקה, אבל למשאיות אין לאן להחזיר אותן ויש מצבים שהן נשארות על המשאיות במשך כמה ימים, והיבואן נדרש לשלם על זה", אומר שני שבשביל בפרופורציות מסביר שבימים רגילים נמצאות בישראל פחות מעשירית מהכמות הזו של מכולות ריקות.

מי שמרגישים היטב את האתגר התפעולי המשונה הזה הם נהגי המשאיות שלאחרונה רבים מהם נתקלו במצבים שבהם לא היה ניתן לשחרר את המשאיות שלהם מהמכולות שהועמסו עליהן. לפני יומיים פרסם יו"ר איגוד המובילים, גבי בן הרוש אזהרה לפיה אם המצב לא ייפתר, החל מיום חמישי הקרוב משאיות לא יגיעו יותר לנמל אשדוד להעמיס מכולות במחאה על המצב - צעד שלא זכור בעבר כדוגמתו.

"משבר אחסנת המכולות הריקות הגיע לשיאו בימים האחרונים - למכולות שמגיעות מיבוא לישראל, אין פתרון אחסון ונהגי המשאיות מתקשים להמשיך את יום העבודה כאשר מועמסות על המשאיות מכולות ריקות. סוכני האניות שולחים את הנהגים לנמל או למסופים, אך אלו טוענים כי אין להם מקום. מצב זה גורם לנזק כלכלי אדיר לחברות ההובלה, תוך שהוא פוגע בהספק היומי של החברות", נמסר בהודעת האיגוד. בשיחה עם בן הרוש הוא אמר לגלובס כי, "זה מדינה מטורללת. איך אפשר לנהל מדינה ככה? לפני מספר חודשים כשהעניין התחיל קיבלנו שטח ליד הנמלים לאחסון, אבל הם נסגרו".

הבעיה העיקרית - בתחום הסחורות

מי שגם מתריעים מזה זמן על המצב הם תעשיינים בישראל שסובלים ממחסור בחומרי גלם שתקועים בים. זאת לא מעט בשל שיטת העבודה בנמלים שמספקת עדיפות לספינות מטען "רגילות" על פני הובלה של מטען כללי: תחום שכולל חומרי גלם לתעשייה כמו פלדה, פלסטיק ועוד. 

בשיחה שקיימנו השבוע עם דובי פרומוביץ' שמנהל את מפעל רומולד טכנולוגיות בע"מ שמעסיק כ-100 עובדים ושממוקם באזור התעשייה אלון תבור, הוא הסביר שהם ממתינים מזה תקופה לחמש מכולות ובהם למעלה מ-110 טון פלסטיק. חלק מחומרי הגלם מתעכבים בים מאז סוף ינואר. "אנחנו מייצרים תשתיות לביוב, לניקוז ולמוצרים בתחום הפלסטיק. בלי חומרי גלם המפעל לא יכול לעבוד", הוא אמר והסביר כי עד היום הם הצליחו "לתמרן" עם המלאי הקיים, אלא שאם המצב יימשך תוכנית הייצור תפגע.

בקבוצת חיפה כימיקלים מסרו בשיחה עם גלובס שם נפגעים מהפן של היצוא. "90% מהייצור שלנו הולך ליצוא. לדוגמה יש אנייה שאמורה הייתה להעביר סחורה שלנו לספרד והפקידה שלה בישראל לא קרתה (לא עגנה בישראל. ג"ל). במקרה הזה היא קיבלה הוראה שלא להגיע והסבב הבא יכול להיות רק בעוד כשבועיים, ובינתיים הסחורה ממתינה אצלנו במפעל במישור רותם". לדבריו, אי הגעה של חומרי גלם כמעט ועצרה חלק מהפעילות שלהם לפני שלושה שבועות וגם לפני שבוע.

מי שגם מרגישים את הקושי הם יבואני תבואות. השבוע שלח איגוד התבואות מכתב ליו"ר ועדת הכלכלה, הח"כ יעקב מרגי, ובו בקשה לסייע לפתרונות בנושא. בין היתר במכתבם הם מציינים מקרה של האנייה Neva Leader 3 שהגיעה לקרבת נמל אשדוד במרץ האחרון ועליה 6,200 טון חיטה למאכל. אנייה זו עשויה לקטוף את תואר שיאנית ההמתנה בישראל. "אנייה שהייתה יכולה לסיים את הפריקה בעבודה רציפה של יום אחד, תשהה בישראל 23 ימים, על כל המשמעויות הכבדות מאוד למקבלי המטען ולמשק כולו", נכתב במכתבם למרגי כדי להדגים את הקשיים בנמלים. לאור המצב החמור שלחו השבוע גם ארבעה ראשי ארגונים יציגים לשרת התחבורה מירי רגב, מכתב בו הם דורשים את התערבותה המיידית.

"בשבועות האחרונים אנו חווים עומס חריג בנמלי הים התיכון, כאשר מטענים ביבוא וביצוא לא מועמסים ונפרקים מאניות בפרק זמן סביר. מספר האניות הממתינות להיכנס לנמלים נע בין 40 ל-60, ולראשי הענף לא זכור עומס הדומה לזה שאנו חווים כיום. בשל כמויות יבוא גדולות של מוצרים וחומרי גלם ועלייה בהזמנות למוצרי צריכה, גבר הביקוש לשירותי נמלי הים. עלייה חריגה זו גרמה לכך שקצב הגעת הסחורות אינו עומד ביחס לקיבולת הנמלים.

"בשל ההמתנות והעיכובים, חברת נמל חיפה ביטלה לאחרונה את שרות 'החלונות' לפחות עד ה-13 לאפריל. לאניית מכולות בינונית עד גדולה אין קיום ללא 'חלונות' ולכן שלוש חברות ספנות כבר הודיעו על הפסקה בפקידות לחיפה לכמה הפלגות ואחרות צמצמו את פקידותיהן. חברות אחרות הטילו היטל כספי ניכר לכיסוי העלות שבהמתנה לשרות בתור התפעולי הרגיל", נכתב במכתב שעליו חתומים עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, ד"ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות וגבי בן הרוש יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל.

בהמשך נכתב כי "המשמעות של העיכובים הינה: פגיעה בקבלת סחורות, מוצרים וחומרי גלם, פגיעה במוניטין היצוא הישראלי, פגיעה בכושר הייצור (נזק ישיר ועקיף), ותשלומים עודפים המושתים על בעלי המטענים, כאשר הנזק למשק הישראלי גדל מידי יום. חברות הנמל אמנם פועלות למקסם את הקצאת הצוותים לפריקת מטענים ככל יכולתן, אולם העומס החריג שנוצר לא מאפשר להן להגביר את התפוקות על מנת לצמצם את המתנות כלי השיט. נוכח מצב זה, כמתואר לעיל, החריג בחומרתו, אנו מבקשים את התערבותך האישית למציאת פתרונות לשיפור המצב התפעולי בנמלי הים", נכתב בסוף המכתב.

פתרונות זמניים וארוכי טווח

עד שרגב תענה או לא, ישנם כמה מהלכים שכבר יצאו לדרך. בעניין גיוס כוח אדם נוסף לנמלים נערכה השבוע פנייה להסתדרות כדי לבחון יחד עם ועדי העובדים הסטה של עובדים בנמלים עצמם למקצועות תפעוליים, גם אם באופן זמני. יו"ר התאחדות התעבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אף אמר כי עלתה על השולחן האפשרות לפנות למפוטרים מחברת אל על שלפחות בחלקם נחשבים למיומנים בעבודות שנדרשות בנמלים בעת הזו. "ננסה קודם למצות את כוח האדם הקיים", הסביר אדרי. בנוגע לפקק המכולות, נעשה ניסיון למצוא שטחי אחסה נוספים, כשהשבוע נפתח מתחם נוסף בחיפה, כך מסר לגלובס יו"ר חנ"י, עוזי יצחקי, אם כי גם הוא מודה שמדובר בינתיים בפתרון נקודתי מאוד.

לדברי ז'נה הם מנסים לייצר "מבצעים ממוקדים" להוצאת נפח של מכולות. "רק במוצ"ש האחרון פינינו לאחת מהחברות 2,200 מכולות ריקות. ללקוח אחר פינינו ביום אחד 2,600 מכולות. זו הדרך. זה עולה קצת כסף ליבואנים, אבל הם לא יכולים לאחוז את המקל משני קצותיו - גם לייבא לכאן סחורה בכמויות גדולות וגם לא לקחת חלק בפינוי המכולות, הוא מעביר את האחריות - לפחות לחלק מהבעיה - בחזרה ליבואנים".

מול כל אלה העיניים נשואות לרבעון האחרון של 2021, אז צפויים להיפתח שני נמלים חדשים - נמל המפרץ בצפון שתפעיל חברה מסין, ונמל הדרום החדש שתפעיל חברת TIL ההולנדית. "גם אם הנמלים הללו ייפתחו במועד, חובה ללחוץ שעד אז חברות לא יקרסו, בינתיים חלקים הולכים וגדלים במשק סובלים מאוד", אומר גורם בתחום.

צרו איתנו קשר *5988