גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליארד שקל למדינה בתמלוגים וירידות מחירים: הגיע הזמן לפרק כמה מיתוסים על מתווה הגז

השבוע דיווח משרד האנרגיה כי המדינה קיבלה מיליארד שקל כתמלוגי גז ב־2020 ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לבדוק מה נשאר מכל האיומים המפחידים וההבטחות המפליגות שפוזרו ביד רחבה בימי המאבקים הסוערים בעשור הקודם ● 5 מיתוסים - ושברם

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

מיליארד שקל קיבלה מדינת ישראל ב-2020 מבעלי הזכויות במאגרי הגז שלה תמר ולוייתן. כך גילה דוח שפרסם השבוע משרד האנרגיה. ממצא לא פחות מעניין הסתתר בין השורות בדוח: מחיר הגז ממאגר תמר ירד בשנת 2020 ב-10.4% (במונחים שקליים). נדמה שהדוח הזה מגיע בשעה שענייני הגז איבדו מעדיפותם בסדר היום הציבורי אחרי כמעט עשור של סערות שחוללו כאן. זו יכולה להיות הזדמנות לבחינת ביניים של כמה מהמיתוסים שהתקבעו סביב הגז בשנים האחרונות.

1. "לא תהיה תחרות. המחירים לא יירדו" 

המחיר המופרז שמשלמת חברת החשמל על הגז שהיא רוכשת ממאגר תמר מאז שנת 2013 תדלק בשנים האחרונות מאבקים חברתיים, אינספור מאמרים נוקבים ולפחות דוח מקיף אחד של מבקר המדינה. המחיר היה אמור להתחיל לרדת רק בשנת 2021 - נקודת הפתיחה (הראשונה) שנקבעה בהסכם בין חברת החשמל ליזמי תמר (כי מחיר הגז בהסכם צמוד למדד המחירים לצרכן האמריקאי בתוספת אחוז ריבית שנתית בשבע השנים הראשונות להפעלתו, אם אתם ממש רוצים לדעת).

מה גרם למחיר הגז מתמר לרדת שנה לפני הזמן? התשובה היא תחרות. חברת החשמל הקטינה משמעותית ב-2020 את כמויות הגז שהיא רוכשת מתמר במחיר הגבוה (6.3 דולר ליחידת חום) - ורכשה במקום זאת גז ממאגר "לוויתן" במחיר נמוך יותר של 4.79 דולר. ב-2021 המחיר צפוי להמשיך לרדת גם בזכות גז זול שחברת החשמל תוכל לרכוש משותפיו של תשובה ונובל בתמר, שמתחרים בלוויתן. תמר מוכרת גז לא רק לחברת חשמל וללקוחות האחרים היא מוכרת את הגז הרבה יותר בזול - לכן המחיר הממוצע של הגז ירד.

התחרות הורידה את מחיר הגז שמשלמת חברת החשמל ובעקיפין את תעריף החשמל שמשלמים הצרכנים. התחרות נוצרה בשני שלבים. בשלב ראשון נכנסה לשוק חברה זרה בשם אנרג'יאן, שקנתה מיצחק תשובה (בעל השליטה בקבוצת דלק) ומשותפתו נובל אנרג'י שני מאגרי גז קטנים - והתחילה למכור גז במחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאלה של המונופול (בינתיים 'על הנייר' כי המאגרים הקטנים יפותחו רק ב-2022).

בשלב שני נוצרה תחרות גם בין שני המאגרים הגדולים - תמר ולוויתן, על-רקע משבר אמון בין תשובה ונובל לבין השותפים שלהם במאגר תמר. שני השלבים האלה בתחרות הם תוצאה של יישום מתווה הגז, אותו הסכם שנוי במחלוקת שאושר בממשלה באוגוסט 2015. הכנסת תחרות למשק הגז הייתה אחת משתי המטרות של מתווה הגז. המטרה הראשונה - והעיקרית - של המתווה הייתה פיתוח מאגר הגז לוויתן (שהחל לפעול כמתוכנן בסוף 2019).

אז בשורה התחתונה מתווה הגז הוריד את מחיר הגז לצרכנים. האם היו לממשלה דרכי פעולה טובות יותר לקדם את האינטרס הציבורי - כמו הלאמת המאגרים או הטלת פיקוח על מחירי הגז? על זה אפשר להתווכח.

האם הממשלה התקפלה ללא צורך, כשלא הכריחה את נובל לצאת מתמר לחלוטין ושלא כפתה על תשובה למכור את חלקו במאגר בפחות משש שנים? ייתכן. אבל לפחות לשאלה אחת יש היום תשובה חיובית: מתווה הגז השיג את מטרותיו ולו בצורה חלקית.

2. "הגז יכניס מאות מיליארדים לקופת המדינה"

לניפוח המיתוס על השווי האגדי של הגז הטבעי אחראים רבים. החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, שהבטיחו לא פעם הכנסות במאות מליארדים שעומדות לזרום לקופת המדינה, דרך אקטיביסטים כמו פרופ' ירון זליכה, שהכריזו "שיש לנו גז בשווי טריליון שקל" ועד ליצחק תשובה עצמו שדיבר על מציאת הגז במונחים של ימות המשיח.

השנה נכנס סופסוף התשלום הראשון לפי מס רווחי היתר, שהמדינה חוקקה בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ב-2011. המס הזה צפוי להכניס לקרן היוחדת שהוקמה עבורו כ-200 מיליארד שקל עד שנת 2064(!) כך קובעת התחזית האחרונה שפרסמה בקיץ שעבר רשות המסים. 200 מיליארד שקל זה עדיין לא מעט כסף, גם כשתשלומו מתפרס על-פני 40 שנה.

צריך גם לזכור שמעבר למס רווחי היתר צפויה קופת המדינה להתעשר בעוד כמה עשרות מיליארדים מהתמלוגים וממס החברות שמשלמות למדינה שותפויות הגז. אלא שגם הסכום הזה צפוי להתעדכן בקרוב למטה כשברשות המסים יסיימו להכין תחזית עדכנית. מחיר הגז יורד כתוצאה מהתחרות והביקוש לגז בעשורים הקרובים צפוי להיות נמוך בהרבה מהתחזיות, כתוצאה מהכניסה המואצת של אנרגיות מתחדשות.

3. "הממשלה מבריחה מכאן משקיעים זרים"

טיעון קבוע של יזמי הגז, שבגללו הוכנסה למתווה הגז פסקת היציבות - התחייבות ממשלתית דרקונית לא לבצע שינויי רגולציה לעשר שנים שבוטלה על ידי בג"צ בעילה של חוסר סמכות. ביטול פסקת היציבות לא הבריח מכאן משקיעים זרים ומשקיעים חדשים נכנסו לשוק הישראלי למרות הרקורד הבעייתי כביכול של הממשלה.

4. "מונופול הגז הוא סכנה לדמוקרטיה"

האחראי העיקרי לניפוח המיתוס הזה הוא מכתב פנימי שהפיץ בדצמבר 2014 מי שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. "גורם פרטי יחיד מרכז בידיו השפעה ללא תקדים על תשתית חיונית", הזהיר ליכט והוסיף כי מדובר ב"ריכוז עוצמה ברמה הכלל משקית", שיש לו "יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק". החשש מכוחו המופרז של מונופול הגז הוציא לרחובות לא מעט ישראלים מודאגים להפגנות נגד מתווה הגז המסתמן.

תשובה זכה מאז לחיזוק משמעותי, כשאת שותפתו נובל אנרג'י החליפה שברון הגדולה פי כמה. חמש שנים מאוחר יותר נראה כי אם יש סכנה לדמוקרטיה מצד מונופול הגז - היא טרם התממשה בפועל. מתווה הגז בוצע כלשונו, מאגר לוויתן פותח בזמן ומונפול הגז אינו מצליח למנוע תחרות מצד יריבים עסקיים שפוגעים בהכנסותיו. לדמוקרטיה הישראלית יש היום סכנות בוערות יותר.

4. "לא יישארו לנו עתודות גז"

גם את זה היה לנו. בשנת 2012 הקימה הממשלה את ועדת צמח על רקע מאבק ציבורי שהובילו אישים כמו הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שהזהירו שתשובה "הולך למכור את כל הגז וישראל תישאר ללא מלאי אסטרטגי לשעת חירום". נכון ל-2021 אין חשש שכל הגז יימכר: בתמר ובלווייתן יש עדיין מאות מיליארדי מ"ק (מתוך רזרבות של קצת פחות מטריליון), שאין להם קונה - וספק אם יימצא אי פעם. העולם משתנה ואנרגיות מתחדשות דוחקות את מקומו של הגז הטבעי (שתורם להתחממות כדור הארץ).

צריכת הגז באירופה כבר נמצאת במגמת ירידה וחזונו של שר האנרגיה שטייניץ להזרים לאיטליה גז בצינור - הופך ללא רלבנטי. אז לא רק שהגז של ישראל לא עומד להיגמר, ייתכן שבעוד מספר לא רב של שנים לא נצטרך יותר גז - וטוב שכך.

עוד כתבות

חיפוש אחר מאגרי גז ליד לבנון ב-2013 / צילום: Mohammed Azakir, רויטרס

לבנון: מחילים את ריבונותנו על שטחי המחלוקת עם ישראל בים התיכון

סך-הכול סופחו 1,430 קמ"ר בהצהרת הריבונות הזו ● באזור המחלוקת נמצאים כמה אתרי קידוח מתוכננים לחיפוש אחר גז טבעי שנמצא בכמויות גדולות במאגרים אחרים במזרח הים התיכון ● שר האנרגיה שטייניץ: "בלבנון מעדיפים לפוצץ את השיחות במקום לנסות ולהגיע לפתרונות מוסכמים"

חיסונים של פייזר / צילום: Associated Press

הליכוד וכחול לבן הופכים את החיסונים לבני ערובה בעימות ביניהם

בני גנץ מתעקש לאשר את מימון חיסוני פיייזר נגד הקורונה רק אם ימונה לשר משפטים  ובתגובה שר הבריאות אדלשטיין מאשים את גנץ בסירוב ציני ● במשרד הבריאות חוששים שהעימות יביא לעיכוב במבצע החיסונים

ניר גלעד ומוטי רוזן / צילום: יוסי כהן, תמר מצפי

מגדל בהליכי גישור עם שני היו"רים לשעבר על כ-5.5 מיליון שקל

בגין הליך הגישור נרשמה הפרשה של 3 מיליון שקל ב-2020 ● הממונה על שוק ההון משה ברקת הבהיר לדירקטוריון מגדל ביטוח כי הוא נגד הצבתו של בעל השליטה אליהו, המכהן גם כיו"ר מגדל אחזקות, בדירקטוריון מגדל ביטוח

מיתוג מעסיק בעידן פוסט משבר / צילום: Shutterstock

הקרב על עובדים טובים מתחמם – והמעסיקים משקיעים

בתחילת משבר הקורונה דיברו על כך שיחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים משתנים לטובת המעסיקים, אבל עכשיו חברות מתקשות לגייס טאלנטים ועובדים בכל הדרגים ● מקמפיין שלטי חוצות ועד שינוי הדגשים בהטבות לעובדים - ארגונים מעדכנים את מיתוג המעסיק ● ניהול וקריירה

נמל התעופה שארל דה גול בצרפת / צילום: Shutterstock, bellena

האם בקרוב אזרחי צרפת לא יוכלו לקחת טיסות פנים קצרות?‎

בית המחוקקים הצרפתי אישר השבוע חקיקה שמבטלת טיסות פנימיות בעלות אלטרנטיבה תחבורתית יבשתית בת פחות משעתיים וחצי ● זאת בניסיון לצמצם את פליטות הפחמן בענף התעופה, אך החוק הצרפתי מעורר סערה ומצליח להרגיז גם את ארגוני הסביבה

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

"הוא ריסק אותי. נאלצתי לעבור לדירת שותפים בגיל 60": נפגעי אמיר ברמלי מדברים

ערעור הפרקליטות על עונשו של אמיר ברמלי בטענה כי הוא קל מדי, מציף שאלות לגבי ההשלכות על חייהם של מאות משקיעים ● האם ברמלי יצא בזול, ומה מספרים הנפגעים? ● "הצוללת" עושה סדר ● האזינו

עירא פלטי / צילום: איל יצהר

שינויים בסרגון: המנכ"ל עירא פלטי יפרוש מתפקידו בחודש יולי

פלטי יוחלף על-ידי דורון ארזי וימונה לתפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון של סרגון

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

המנכ"ל, המקורבת ופקיד הבנק החשדן שהוביל לחקירה בסודהסטרים

מנכ"ל סודהסטרים לשעבר דניאל בירנבאום ומקורבתו ועובדת החברה לשעבר איילה שרח-כהן מואשמים, בכפוף לשימוע, בשימוש במידע פנים ● גלובס חושף כיצד פקיד הבנק שבו ניהלה שרח-כהן את חשבונה, החליט לדווח עליה לרשויות

NVIDIA Grace – מעבד (CPU) המיועד למרכזי נתונים ומבוסס על ליבות ARM / צילום: באדיבות NVIDIA

אנבידיה משיקה: מעבד מרכזי לדאטה סנטרים, ענן גיימינג, וערכת פיתוח למחשב קוונטי

ענקית שבבי הבינה המלאכותית והגרפיקה חשפה בכנס הבינה המלאכותית השנתי GTC 2021 שורה ארוכה של מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות ● הכריזה על מעבד (CPU) ראשון למרכזי נתונים המבוסס על ליבות ARM

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

משבר הקורונה: שירות התעסוקה מציע להאריך את הזכאות לדמי אבטלה לאחרי יוני

הארכה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה, צפויה להיגמר בסוף יוני ושירות התעסוקה מציע מודל חדש למתן דמי אבטלה, למי שלא ישוב לשוק העבודה אחרי תאריך זה ● המשמעות היא שחלק מדורשי העבודה עדיין יהיו זכאים להם ● השינוי ידרוש תיקון חקיקה שנראה כמסובך בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית

אייל פישמן הבן של אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

פשיטת רגל? בני משפחתו של אליעזר פישמן צפויים לקבל כ-200 מיליון שקל ממכירת הנכס האחרון

פעילות קמעונאית של ממכר פרחים, סיגריות, ממתקים, צעצועים ועוד ייצרו אשתקד לפישמן רשתות הכנסות של יותר מ-500 מיליון שקל ● מכירת מניות החברה, שמחציתן מוחזקת בידי הבנקים הנושים, עשויה להניב לבני משפחת פישמן, המחזיקים ביתרתן, כ-200 מיליון שקל

מפגינים בורחים אחרי שהמשטרה ירתה לעברם  גז מדמיע / צילום: Associated Press, AP Photo

כלכלת מיאנמר נמצאת בצניחה חופשית: בתי החרושת והבנקים סגורים והאינטרנט הוחשך

יותר מחודשיים אחרי שהצבא השתלט על המדינה ופתח במבצע קטלני לדיכוי הפגנות, הכלכלה קורסת ● מומחים צופים קיטון דו-ספרתי של הכלכלה שהתקדמה בעשור האחרון במיגור העוני ומשיכת השקעות זרות

פנים בניין הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

פקקי תנועה לא רק בכבישים: הנפקות יעוכבו בשל עומס התשקיפים שהוגשו לרשות ני"ע

לנוכח זרם אדיר של 124 בקשות לאישור פרסום תשקיפי הנפקה על בסיס דוחות 2020, הודיעה רשות ני"ע לעשרות חברות כי הטיפול בבקשותיהן מתעכב ● ברבעון הראשון של השנה היו בבורסת ת"א 33 הנפקות של חברות חדשות

בני ברק עסקים סגורים סגר 3 / צילום: כדיה לוי

ועדת ערר לענייני קורונה: ירידת המחזור של העסק עקב ויתור על שכירות לא שוללת זכאות למענקים

ברשות המסים דחו באופן כמעט גורף את הבקשות לקבלת מענקים של עסקים שוויתרו על דמי השכירות לשוכרים או העניקו להם הנחה משמעותית, בטענה כי אובדן דמי השכירות אינו מהווה ירידה בהכנסות הנובעת מהקורונה ● ועדת הערר הדנה בעררים על החלטות רשות המסים דחתה את גישת הרשות והוציאה הכרעה פרו-עסקים

ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס / צילום: מתן פורטנוי

לא רק הבנק הדיגיטלי: האוצר ובנק ישראל צופים עוד שחקנים שיסתייעו בלשכת שירותי מחשוב בנקאיים

הבנק הדיגיטלי הראשון יצא בחודש שעבר בפיילוט ואגודת האשראי אופק קיבלה אישור מרשות שוק ההון ● בכך החלה הפעילות גם של לשכת המחשוב שהוקמה על ידי TCS , שזכתה במענק מהמדינה כבר לפני כשנתיים

המוצר של ממיק / צילום: ממיק כירוגיה חדשנית

תחום הרובוטיקה תוסס: ממיק הישראלית גייסה 96 מיליון דולר

החברה צפויה להשיק בקרוב רובוט רפואי חדש, לאחר שקיבלה אישור FDA לטכנולוגיה שלה ● סכום הגיוס מעיד גם על התבגרות חברות המכשור הרפואי הישראליות וגם על רמת העניין ברובוטיקה רפואית, התחום שבו פועלת החברה

יעל אלמוג זכאי ועופר מילר / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

גיתם BBDO מקימה עם עופר מילר קרן להשקעות בסטארט-אפים

הקרן החדשה תתמקד בהשקעה בנושאים כמו אדטק, איקומרס, רשתות חברתיות, אפליקציות ופיתוחים לרשתות קמעונאיות

נשיא איראן חסן רוחאני סוקר את ההתפתחויות הגרעיניות החדשות באיראן במהלך "יום האנרגיה הגרעינית" בטהראן, שבת / צילום: Reuters, IRANIAN PRESIDENCY

שיחות הגרעין: ישראל במקום משני אחרי האינטרס האסטרטגי-כלכלי באירופה

איראן היא חלק ממשוואה, שבה לישראל יש תפקיד משני ● ארה"ב מועידה לבעלות בריתה באירופה תפקיד תיווך, לא מפני שהבנה אמריקאית־איראנית היא יעד נכסף, אלא בגלל שביידן מנסה לשקם את השותפות עם אירופה ● הבנה עם איראן תקל על ארה"ב לטפל בשתי הפצצות הגלובליות המתקתקות האחרות

הלוגו של מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

העסקה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט: רוכשת חברה לזיהוי דיבור בכ-20 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה רוכשת את חברת Nuance, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי דיבור, ב-19.7 מיליארד דולר ● זו העסקה השנייה בגודלה בתולדות חברת מיקרוסופט אחרי רכישת ליקנדאין בשנת 2016 ● העסקה תושלם בסוף השנה לאחר קבלת אישורים נוספים, בהם של בעלי המניות של Nuance

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

משרד בלאנקו זכה בתקציב הפרסום והדיגיטל של אוניברסיטת ת"א

על התקציב התמודדו מספר משרדי פרסום נוספים, בעיקר כאלה שמתמחים בדיגיטל, ביניהם: מקאן וואלי מקבוצת מקאן וגו אינטראקטיב מקבוצת אדלר-חומסקי ● התקציב טופל בשנים האחרונות במשרד הפרסום טוויסטד