גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש יכול לרפא קורונה?

ד"ר דורית ארד ואברהם מרילוס מ-NCLPharma מאמינים שפיתוח שלהם שנועד להילחם במנגנון ההתרבות של וירוסים, יכול להיות יעיל מאוד לחולי קורונה ● לאחרונה הם חתמו עם חברה אמריקאית על הסכם הפצה בארה"ב, וכעת הם שואפים לרשום את המוצר גם בישראל

ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט
ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש בישראל עשוי להיות תרופה בעלת ערך לקורונה? כך מאמינים ד"ר דורית ארד, הממציאה והמייסדת של חברת NCLPharma, ומנכ"ל החברה אברהם מרילוס, וכך מאמינה גם חברת Todos Medical אמריקאית, שחתמה עם השניים על הסכם הפצה למוצר.

ארד היא בעלת הביוגרפיה הנכונה לפיתוח מוצר כזה. "אני כימאית מהטכניון. את הדוקטורט עשיתי בכימיה חישובית בשיתוף פעולה עם ג'ון פופל, שזכה בפרס נובל. בפוסט דוקטורט עבדתי ב-UCSF בקבוצת המחקר שבה השתתפו גם פרופ' אריה ורשל, ומייקל לויט, זוכי פרס נובל, בתחום של מיפוי דינמיקה מולקולרית ותכנון תרופות".

ארד גם הקימה באוניברסיטת תל אביב לפני שנים רבות, את המעבדה לתכנון תרופות וכימיה חישובית, שעל בסיסו נבנה מכון פיתוח התרופות היוקרתי של האוניברסיטה, מכון בלווטניק.

"במשך כל הקריירה האקדמית שלי עסקתי באנזים בשם 3CL והמעכבים שלו. ה-3CL הוא אנזים שקשור להתרבות של וירוסים והוא מופיע בווירוסים מסוגים שונים. התחלתי לעבוד על האנזים הזה בווירוס ה-HRV הגורם לנזלת. תמיד אמרו לי בצחוק: 'את תזכי בפרס נובל על תרופה לנזלת'. כמובן שאף אחד לא חשב שווירוס הדומה לווירוסים ממשפחת הנזלת יגרום למגיפה שתשתק את העולם, אבל מי שהכיר את הווירוסים האלה מקרוב, ידע שיש בהם פוטנציאל להדבקה גבוהה.

"אחרי תקופה כחוקרת באוניברסיטת תל אביב, שבה עבדתי על טכנולוגיה של תכנון תרופות המבוססת על ההבנה שלנו את המנגנון של האנזים, נרכשה הטכנולוגיה על ידי חברה אמריקאית בשם אקסג'ניקס (eXgenics), שפרופ' פופל היה אחד היועצים שלה. אני עברתי להיות סמנכ"ל המו"פ של החברה".

עם הזמן התמקדה אקסג'ניקס בטכנולוגיות אחרות ועברה כמה גלגולים, שבסופם הפכה ללא אחרת מחברת אופקו הלת' , הנסחרת היום גם בבורסה בתל אביב, לפי שווי של 9.9 מיליארד שקל.

ב-2004, כשהיה ברור כי אקס'ניקס לא תפתח את הטכנולוגיה לתכנון התרופות, ארד רכשה אותה והקימה את NLC Pharma. "בדיוק באותה תקופה פרצה מגיפת הסארס, ואנו פיתחנו בה שיטה לזיהוי הווירוס בשדות תעופה, למניעת התפשטות וגרימת מגפות, אך המגפה נעלמה לפני שגמרנו לפתח את השיטה, ועברנו לפיתוח בדיקה נוספת שפיתחנו לזיהוי דלקת קרום המוח ו-CMV", אומרת ארד.

"נתקלנו בהרבה קשיים"

מרילוס, משקיע יהודי-חרדי צעיר ממוצא שוויצרי, הוא בנו של יצחק מרילוס, שהיה מנכ"ל יבמ בגרמניה ב-77'-87'. לאחר מכן השקיע מרילוס האב בחברת ההייטק הישראלית ממקו, ושם עשה את הונו, על בסיסו בנה קרן השקעות שנפגעה בתקופת הבועה. מרילוס הבן ניהל את אחת החברות, וביצע השקעות משלו. בין היתר השקיע בחברה של ארד, והפך למנכ"ל החברה.

ארד: "ניסינו לפתח תרופות אנטי וירליות ובדיקות - שתיהן על בסיס אותו מנגנון של 3CL, אבל נתקלנו בהרבה קשיים. ב-2010 היינו בטוחים שהנה, אנחנו יכולים לעזור לטפל במגיפת שפעת החזירים, אך המגיפה דעכה בלי עזרתנו. ניסינו לפתח את המוצרים לטיפול וזיהוי של CMV וגם לווירוסי הצינון, אבל לא הגענו למימוש הפרויקטים".

ארד עסקה בעשור שעבר מאז בפיתוח דברים אחרים. היא ניהלה במשך זמן מה את פעילות הפיתוח הישראלית של חברת התרופות לסרטן האמריקאית Cornerstone ולאחר מכן הקימה חברה הנותנת ייעוץ לתזונה מותאמת אישית עבור חולי סרטן על פי בדיקות ואלגוריתם המאפיין את הפרופיל המטבולי של החולה. זה היה עיסוקה העיקרי בעשור האחרון.

ואז הגיעה הקורונה. "מייד חידשנו את הפטנטים ואת הפעילות של NCL", הם מספרם.

ארד מסבירה את המנגנון העיקרי המשמש גם לתוסף וגם לבדיקה שהחברה מפתחת. הספייק המפורסם של הקורונה נדבק לקולטן בגוף בשם Ace2, ומכניס את ה-RNA לתוך התא. הדבר הראשון שהוא עושה בתוך התא הוא ללכת לריבוזום ולגרום לו לקודד את ה-RNA לחלבונים שיאפשרו לו לייצר את הווירוס הבא, אבל החלבונים, מייד לאחר שלב הקידוד הם לא פעילים.

"כדי להיות פעילים הם צריכים להיחתך במקומות מסוימים ולהתקפל לצורתם הפעילה. מי שחותך אותו הוא האנזים 3CL . אנזים זה קיים רק בחלבונים של וירוסים, הוא בעצם עקב האכילס של הווירוסים, ולכן הוא מטרה לפיתוח תרופות. החלבון הזה גם מופרש מהתא ויוצר דלקת, שמקלה על הווירוס החדש שנוצר להיכנס לתא הבא".

מרילוס: "לכן גורמים אנטי דלקתיים יכולים להועיל נגד קורונה. מדברים על כורכום או לבונה. זה לא מופרך".

פייזר מנסה לפתח תרופה על בסיס דומה 

NCL פארמה אינה לבד. מספר חברות נוספות מפתחות תרופות ובדיקות אשר מנסות לנצל את המנגנון הזה.

לדברי ארד, "פייזר כתבו שהם מפתחים תרופה נגד 3CL . הם מעכבים את החלבון על ידי שינוי הצורה שלו ואנחנו מעכבים רק את האתר הפעיל שלו. פיתחנו את זה בשיטות של ביולוגיה חישובית יחד עם שיטות קלסיות של פיתוח תרופות. בסופו של דבר גילינו שיש חומר טבע שמאושר לשימוש בארץ - אבל לא נמצא בשוק כרגע- שיכול להיות המעכב".

החברה אינה חושפת באיזה חומר טבע מדובר אבל מרילוס מציין כי "זה חומר שנמצא בשורש כלשהו, אבל צריך לאכול אינסוף שורשים כדי לקבל מינון יעיל. אנחנו עושים את המיצוי של החומר מהשורש, והוא תוקף את הלב של אנזים ה-c3, שלא משתנה בשום מוטציה".

למרות שהקורונה מעוררת יותר עניין ממחלות קודמות שהחברה ביקשה לתקוף באמצעות המוצר שלה, הדרך שלה עדיין לא הייתה קלה. ארד: "עם פרוץ הקורונה פיתחנו את המוצר, עוד לפני שידענו שהקורונה בכלל תגיע לישראל. ושוב חשבו שהמגיפה תיכף נגמרת, כשם שהיה לנו בסארס. בפברואר הקמנו חברה ונפגשנו עם המכון הביולוגי כדי לבודק את המוצר מול הווירוס, זה המקום היחיד בארץ שבו היה אפשר אז לעשות את זה. אבל הם לא התייחסו אלינו כל כך.

"לכן חברנו לדן פאר באוניברסיטת תל אביב ושם בדקנו את העיכוב של 3CL , בלי הווירוס. לאחר מכן בדקנו בסופו של דבר את המוצר שלנו מול הווירוס עצמו, וגם בחנו את הבדיקה שלנו, וגילינו שבכל דוגמה חיובית באמת יש c3 . אנחנו יכולים בבדיקה להבדיל בין וירוסי קורונה לעומת צינון או שפעת, אם כי לא מול סארס או מוטציות שונות של הקוביד".

שני המוצרים נמצאים היום בניסויים קליניים בבית החולים שערי צדק, כאשר ניסוי יחיד בוחן גם את התרופה וגם את הבדיקה. "אנחנו יכולים לזהות נוכחות של c3 וזה זיהוי של וירוס חי אצל חולים שיוצאים שליליים ב-PCR, אבל חוזרים הביתה ועדיין מדבקים.

"יהיו 66 חולים בניסוי. את המוצר לא נרשום כתרופה, אלא כתוסף מזון עם הוכחה קלינית. הוא כבר מאושר ככזה בארה"ב, ואנחנו במקביל עובדים כדי לאשר אותו בארץ. החומר מאושר בארץ אבל לא המוצר. אנחנו צריכים יצרן שייצר מוצר ויבקש עבורו אישור. זה חומר צמחי שצריך לייצר בתנאי יצור נאותים, GMP , וזה לא פשוט".

ההתחסנות של רוב הציבור לא מרתיעה אותם, והם אינם חוששים לפספס שוב את המגיפה. "המוצר הזה לא במקום חיסון אלא יש לו זכות קיום לצד החיסון".

מרילוס: "אשתי חלתה בקורונה, ובכל כמה שעות, בלי להסתכל בשעון, היא הרגישה שהיא זקוקה למוצר וכשהיא לקחה אותו ההרגשה שלה השתפרה. גם לנכדה שלי בת ה-5 חודשים הייתה קורונה ובכל פעם שהאמא, שהניקה, לקחה את התוסף, החום של התינוקת ירד. זה לא עושה תופעות לוואי חוץ מקצת שלשולים אולי, אבל הקורונה בעצה עושה שלשולים".

הניסוי הקליני, לדברי ארד: "יקר, חצי מיליון דולר לפחות. ועכשיו אנחנו מחפשים משקיעים".

איך ייתכן שהמשקיעים פספסו אתכם?
מרילוס: "רוצה להשקיע בנו? אנחנו לא ממש עסקנו בחיפוש משקיעים עד היום, אלא בלהציל אנשים בפועל".

ארד: "אנחנו לא כל כך מכירים את קהילת המשקיעים בארץ".

מי שכן זיהה את הפוטנציאל זו חברת טודוס מדיקל, שנסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב לפי שווי של כ-9 מיליון דולר, שרכשה את הזכויות לשיווק הבדיקה בארה"ב, וגם עשה בה ניסוי בדיקת היתכנות, שהוכרז כהצלחה.

המוצר בארה"ב נקרא Tollovid, והוא יושק רשמית בתחילת אפריל ויופץ על ידי חברת צמחי המרפא Alchemist’s kitchen. בישראל החברה נמצאת במו"מ לשווק את המוצר דרך אחת מרשתות תוספי המזון.

עוד כתבות

ורדה וירט ליבנה שופטת / צילום: הנהלת בתי המשפט

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

חנן מלצר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופט חנן מלצר נפרד מביהמ"ש העליון: "מקווה כי עצמאות הרשות השופטת תישמר"

בנאום הפרישה שלו אמר מלצר כי "על ביהמ"ש העליון להיות מעוזו האחרון של האזרח בריבו עם השלטון", וסיים בקריאה ש"ראוי שראשי הרשויות האחרות וכן הציבור יפנימו את המסר כי שופטים על ישראל מביאים לשקט, לשלום ולשלווה על ישראל"

יעל אלמוג זכאי ועופר מילר / צילום: שלומי יוסף, תמר מצפי

גיתם BBDO מקימה עם עופר מילר קרן להשקעות בסטארט-אפים

הקרן החדשה תתמקד בהשקעה בנושאים כמו אדטק, איקומרס, רשתות חברתיות, אפליקציות ופיתוחים לרשתות קמעונאיות

NVIDIA Grace – מעבד (CPU) המיועד למרכזי נתונים ומבוסס על ליבות ARM / צילום: באדיבות NVIDIA

אנבידיה משיקה: מעבד מרכזי לדאטה סנטרים, ענן גיימינג, וערכת פיתוח למחשב קוונטי

ענקית שבבי הבינה המלאכותית והגרפיקה חשפה בכנס הבינה המלאכותית השנתי GTC 2021 שורה ארוכה של מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות ● הכריזה על מעבד (CPU) ראשון למרכזי נתונים המבוסס על ליבות ARM

תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ההייטק סוגר רבעון: עלייה במעורבות משקיעים זרים ואף מילה על "בועה"

הרבעון הראשון של השנה שבר שיאים במדדים העיקריים של השקעות בהייטק הישראלי וסך גיוסי ההון זינק לפי IVC ומיתר ב-89% ל-5.4 מיליארד דולר ● עם זאת, הם מעריכים כי בטווח הקצר המגמה לא תימשך ● האם אכן מדובר בבועה ולמה הזרים יותר מתעניינים בשוק?

ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס / צילום: מתן פורטנוי

לא רק הבנק הדיגיטלי: האוצר ובנק ישראל צופים עוד שחקנים שיסתייעו בלשכת שירותי מחשוב בנקאיים

הבנק הדיגיטלי הראשון יצא בחודש שעבר בפיילוט ואגודת האשראי אופק קיבלה אישור מרשות שוק ההון ● בכך החלה הפעילות גם של לשכת המחשוב שהוקמה על ידי TCS , שזכתה במענק מהמדינה כבר לפני כשנתיים

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

משבר הקורונה: שירות התעסוקה מציע להאריך את הזכאות לדמי אבטלה לאחרי יוני

הארכה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה, צפויה להיגמר בסוף יוני ושירות התעסוקה מציע מודל חדש למתן דמי אבטלה, למי שלא ישוב לשוק העבודה אחרי תאריך זה ● המשמעות היא שחלק מדורשי העבודה עדיין יהיו זכאים להם ● השינוי ידרוש תיקון חקיקה שנראה כמסובך בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית

שכר הבכירים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הקורונה הורידה את הכלכלה על הברכיים, אז למה שכר המנכ"לים המשיך לעלות

חבילות הפיצוי של מנכ"לים ל-2020 נמצאות על המסלול לשבור שיאים אפילו בזמן שבעלי המניות הביעו חוסר שביעות רצון מחלק מההסדרים

דקר הסלעים (לוקוס) ביום התיכון / צילום: שאטרסטוק

דגי הדקר יהפכו למין מוגן מפני דיג. עם כוכבית

השרה להגנת הסביבה הכריזה על הכנסת דג "דקר אלכסנדרוני" לרשימת המינים המוגנים וש"דקר הסלעים" (לוקוס) יהפוך למין מוגן בהוראת שעה למשך שנה – אך לשיטת דייג אחת בלבד ● שני המינים הם בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים

חיפוש אחר מאגרי גז ליד לבנון ב-2013 / צילום: Mohammed Azakir, רויטרס

לבנון: מחילים את ריבונותנו על שטחי המחלוקת עם ישראל בים התיכון

סך-הכול סופחו 1,430 קמ"ר בהצהרת הריבונות הזו ● באזור המחלוקת נמצאים כמה אתרי קידוח מתוכננים לחיפוש אחר גז טבעי שנמצא בכמויות גדולות במאגרים אחרים במזרח הים התיכון ● שר האנרגיה שטייניץ: "בלבנון מעדיפים לפוצץ את השיחות במקום לנסות ולהגיע לפתרונות מוסכמים"

נשיא איראן חסן רוחאני סוקר את ההתפתחויות הגרעיניות החדשות באיראן במהלך "יום האנרגיה הגרעינית" בטהראן, שבת / צילום: Reuters, IRANIAN PRESIDENCY

שיחות הגרעין: ישראל במקום משני אחרי האינטרס האסטרטגי-כלכלי באירופה

איראן היא חלק ממשוואה, שבה לישראל יש תפקיד משני ● ארה"ב מועידה לבעלות בריתה באירופה תפקיד תיווך, לא מפני שהבנה אמריקאית־איראנית היא יעד נכסף, אלא בגלל שביידן מנסה לשקם את השותפות עם אירופה ● הבנה עם איראן תקל על ארה"ב לטפל בשתי הפצצות הגלובליות המתקתקות האחרות

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

המנכ"ל, המקורבת ופקיד הבנק החשדן שהוביל לחקירה בסודהסטרים

מנכ"ל סודהסטרים לשעבר דניאל בירנבאום ומקורבתו ועובדת החברה לשעבר איילה שרח-כהן מואשמים, בכפוף לשימוע, בשימוש במידע פנים ● גלובס חושף כיצד פקיד הבנק שבו ניהלה שרח-כהן את חשבונה, החליט לדווח עליה לרשויות

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

בנט לקראת פגישתו עם נתניהו: "יכולתי לשבת בכסא ראש הממשלה כבר עכשיו"

שעה קלה לפני פגישתם של ראש הממשלה ויו"ר ימינה, יצא בנט במסר מרגיע מצד אחד לנתנהו, ומצד שני לא שלל אפשרות של הקמת כל ממשלה במטרה למנוע בחירות חמישיות ● "הקרקס הזה של בחירות חמישיות מסמן לאויבים שלנו שאנחנו בהתפרקות"

מיתוג מעסיק בעידן פוסט משבר / צילום: Shutterstock

הקרב על עובדים טובים מתחמם – והמעסיקים משקיעים

בתחילת משבר הקורונה דיברו על כך שיחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים משתנים לטובת המעסיקים, אבל עכשיו חברות מתקשות לגייס טאלנטים ועובדים בכל הדרגים ● מקמפיין שלטי חוצות ועד שינוי הדגשים בהטבות לעובדים - ארגונים מעדכנים את מיתוג המעסיק ● ניהול וקריירה

מטה גוגל בקליפורניה / צילום: Shutterstock

גוגל מעדכנת: Docs ו-Sheets חוזרים לפעילות תקינה

משתמשים ברחבי העולם דיווחו על תקלות בשירותים השונים של גוגל,בהן Drive ו-Docs ● גוגל מסרה כי "מצפים שכל המשתמשים יחזרו לשימוש רגיל בעתיד הקרוב"

6 מיליון משתמשים חדשים לפלטפורמת המטבעות הדיגיטליים של אפליקציית המסחר / צילום: Shutterstock

כמעט פי 6 תוך רבעון: מספר סוחרי הקריפטו ברובין הוד הגיע ל-9.5 מיליון

רק בחודשים ינואר-פברואר הצטרפו 6 מיליון משתמשים חדשים לפלטפורמת המטבעות הדיגיטליים של אפליקציית המסחר, בה ניתן לסחור בשבעה סוגי מטבעות, בהם ביטקוין, את'ריום ולייטקוין ● והשבוע צפויה coinbase, המנהלת את בורסת הביטקוין הגדולה בארה"ב, להנפיק את מניותיה בנאסד"ק

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה ● ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה

חיפה / צילום: איל יצהר

נדל"ן למגורים: אזור ת"א מתקשה להתרומם - המשקיעים הציתו את חיפה

לפי דוח של הכלכלנית הראשית באוצר, מספר העסקאות ב"בירת הנדל"ן של ישראל" נמצא באחת מתקופות השפל הגדולות שלו ב-20 השנים האחרונות ● לעומת זאת המחירים הנמוכים יחסית בחיפה מושכים אליה משקיעים, שחזרו ובגדול לשוק לאחר הפחתת מס הרכישה

סוחרים בוול סטריט / צילום: Associated Press, Colin Ziemer/New York Stock Exchange

נעילה שלילית בוול סטריט; מניית עליבאבא זינקה ב-9.3%

הנאסד"ק איבד 0.4% ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● מיקרוסופט רוכשת את חברת הבינה המלאכותית Nuance Communications ב-19.7 מיליארד דולר ● אנבידיה השיקה מוצרים חדשים ● אינטל ירדה ב-4%

ברקת, סער, ביטן וקרעי / צילום: איל יצהר, AP, דני שם טוב-דוברות הכנסת

ההוצאות של הח"כים נחשפות: מי שילם 47 אלף שקל על סרטונים ומי השיאנים

טלפונים משוכללים, חבילות מסרונים וקידום בפייסבוק בעשרות אלפי שקלים: נתונים שהגיעו לידי גלובס מהתנועה לחופש המידע חושפים על מה הוציאו חברי הכנסת את התקציב העומד לרשותם מסעיף הקשר עם הציבור בשנת 2020 ● הנה כמה דוגמאות מעניינות