אליעזר פישמן סירב להעביר לבנק אגוד מסמכים, והמשיך לקבל ממנו אשראי כמעט ללא הגבלה

גלובס ממשיך לחשוף את התנהלות בנק אגוד לאורך השנים מול אליעזר פישמן • המסמכים שהתקבלו בתום מאבק משפטי מראים כי איש העסקים המשיך לקבל יחס מועדף לאחר שספג הפסדי עתק במט"ח, למרות שסירב לחשוף את חובותיו לבנקים אחרים • "לנוכח הערכת הבנק ליכולת ההחזר של פישמן יש לאפשר אשראי לפעילות במט"ח, כי מדובר במוקד רווח עיקרי"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן סירב לאורך השנים למסור לבנק אגוד מידע אודות חובותיו בבנקים אחרים, ולמרות האמור המשיך הבנק לתת לו אשראי - כך עולה מהמסמכים של הבנק שהועברו לאחרונה לידי גלובס בצו בית המשפט העליון. בשבוע שעבר פרסם גלובס לראשונה מידע מהמסמכים, ובו פרטים מדוח הוועדה הבלתי תלויה שמונתה על-ידי דירקטוריון בנק אגוד באפריל 2018, כדי לבחון את מתן האשראי לפישמן.

המסמכים, שהוגשו במסגרת תביעה נגזרת המנוהלת נגד הבנק, חושפים כיצד העניק לכאורה בנק אגוד לפישמן יחס מועדף, גם לאחר שהוא סבל הפסדי עתק, זאת בין היתר בעקבות השקעה כושלת בלירה הטורקית. לפישמן נותר חוב לבנק אגוד בגובה 270 מיליון שקל ללא ביטחונות, המהווה כ-11% מהון הבנק בגובה של כ-2.5 מיליארד שקל.

מהמסמכים שהועברו לידי גלובס עולה כי כבר במהלך הדיונים בבנק אגוד במאי 2006 על מסגרת האשראי של פישמן, הבינו בבנק כי יש בעיה עם חובותיו לבנקים אחרים. בפרוטוקול ישיבת הוועדה המייעצת נכתב: "ידוע לנו שהוא מעורב בעסקים דומים בבנקים אחרים, אך לא ידוע לנו באיזה היקף. ביקשתי ממנו (מפישמן, ח' מ' ו-נ' ש') אתמול את הנתונים לגבי מצבו במערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל, אך הוא סירב למסור".

מסלול האשראי של פישמן בבנק אגוד החל ב-2004, אז התחיל איש העסקים לבצע בבנק פעילות בחדר עסקאות מט"ח, בפרט מסוג כתיבת אופציות על הלירה הטורקית. בכך הוא היה חשוף להפסדים בגין ירידה חדה בשווי הלירה מול מטבעות אחרים. במאי 2006 חלה ירידה, וכתוצאה ממנה נגרמו לפישמן הפסדים, ונוצר לו חוב לבנק בגובה 270 מיליון שקל. פישמן העמיד ביטחונות וכיסה 150 מיליון שקל מהחוב, אך נותר לו חוב של 120 מיליון שקל.

למרות החוב, ב-2007 בנק אגוד שוב אישר לפישמן לבצע עסקאות דומות לאלה שגרמו לו להפסדים ב-2006. ב-2008 נוצר לפישמן חוב נוסף כשהלירה הטורקית שוב הידרדרה, וכחלק מהמשבר הכלכלי העולמי בשנה זו הייתה ירידה נוספת שהביאה את פישמן לחוב של 360 מיליון שקל.

הבנק בחר שלא לפעול באופן כפוי למימוש הביטחונות עד לשנת 2017. במהלך השנים 2016-2017 הוכרז פישמן פושט רגל, ולאחר מימוש מרבית הביטחונות שהועמדו לבנק, עלה כי הבנק לא יוכל לגבות 270 מיליון שקל מהחוב.

היקף התחייבויות לא ידוע

ממסמכי הבנק עולה כי חיים פרייליכמן, מנכ"ל הבנק ב-2006, כתב כי הבנק היה מודע בזמן אמת לחריגה ממסגרת האשראי ולסיכון, ולכך שיש ספק באשר ליכולתו של פישמן להעמיד ביטחונות. הדירקטוריון עודכן כי לפישמן בעיות בבנקים אחרים בארץ ובחו"ל, וכי פישמן מסרב למסור מידע מלא על מצבו במערכת הבנקאית. 

ב-29 ביוני 2006 החליט דירקטוריון הבנק כי יש להמשיך ולתת אשראי "לפעילות של לקוחות הבנק בתחום המט"ח והנגזרים הפיננסים - כדוגמת פישמן. זאת, מאחר שמדובר באחד ממוקדי הרווח העיקריים בבנק".

בישיבת דירקטוריון נוספת שנערכה ב-31 ביולי של אותה שנה, אמר הדירקטור יצחק מנור כי "צריך לקחת בחשבון שייתכן שיש לפישמן חובות בחו"ל. אין לי ידיעה מוסמכת על כך".

ולמרות האמור, בנובמבר 2007 אושרה הגדלת אשראי נוספת לפישמן. במסגרת הדיון על האישור צוין כי לא ידוע היקף ההתחייבויות שיש לאיש העסקים ביתר הבנקים. אולם כמו כן צוין כי לטענת פישמן 100% מהתחייבויותיו מגובות בביטחונות ביחס של 1 ל-1, וכי פישמן קיים את התחייבויותיו לבנק עד כה.

"החלטה סבירה ומתבקשת"

הסנריו הזה המשיך גם בשנים הבאות. בשנת 2012 נערכה פגישה של פישמן עם הנהלת הבנק, והיא תועדה במסמכים שהועברו לגלובס. בפגישה נאמר כי "פישמן סירב לפרט את החובות הפיננסים החברות שבבעלותו שאינן בעלות חשבון בבנק אגוד. לאחר שהובהר לפישמן נושא הפגישה, הוא טען כי אין בכוונתו לבקש כל אשראי חדש מהמערכת הבנקאית בישראל, וכי כעת האסטרטגיה העסקית שלו היא מימוש נכסיו תוך פירעונות החובות הבנקאיים". פישמן ציין כי הוא חושש מדליפת נתונים מהמערכת הבנקאית.

ואיך הגיב יו"ר בנק אגוד דאז, זאב אבלס, לטענה להיעדר נתונים מדויקים על היקף התחייבויות פישמן למערכת הבנקאית? בתצהיר שהגיש אבלס במסגרת הבקשה לתביעה נגזרת, הוא כתב כי "לנוכח הערכת הבנק ליכולת ההחזר של פישמן המבוססת על שווי נטו, אין משמעות רבה לכך שלא היה בידי הבנק מידע מדויק ופרטני על ההתחייבויות של פישמן בכלל המערכת הבנקאית. בפשטות - די בכך שלבנק היה ידוע שוויו נטו של פישמן, ושהיו בידיו בשלב זה בטוחות מספיקות" .

אבלס מוסיף כי "החלטת ההתנעה המחודשת של פעילות פישמן בחדר העסקאות בשנת 2007 התקבלה לטובת הבנק, באופן מודע ובאופן מיודע, והייתה סבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין". עוד לדבריו, "השיקולים שעמדו לנגד עיני הבנק היו כי יש לאפשר אשראי ללקוחות לצורך פעילות בתחום המט"ח והנגזרים הפיננסים, מאחר שמדובר באחד ממוקדי הרווח העיקריים בבנק".

בתצהירו של אבלס נחשף כי בין השנים 2008 למחצית 2016 הוזרמו לבנק למעלה מ-200 מיליון שקל ממימוש ביטחונות ומדיבידנדים. הבנק קיבל תקבולים מדיבידנדים שנזקפו גם על חשבון הריבית ולא רק על חשבון הקרן. זאת, מבלי להביא בחשבון הכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים שצמחו לבנק מהשירותים הבנקאיים שניתנו לפישמן ולקבוצות בשליטתו.

המסמכים מעלים כי הכנסות בנק אגוד מפעילותו של פישמן בחדר העסקאות בשנים 2004-2007 עמדו על כ-20 מיליון שקל. עוד עולה מהמסמכים כי בין השנים 2004-2014 היו לבנק הכנסות מפעילות בנקאית בהיקף של 48 מיליון שקל בחשבונות שונים של קבוצת פישמן. סכום הרווח של הבנק מפעילות המט"ח הושחר מהמסמכים שהועברו לגלובס. לאור רווחים אלה ציין אבלס כי יש להעריך את חיסרון הכיס של הבנק אם לא היה מעמיד את האשראי לפישמן. 

"'אפקט ההילה'" של פישמן 

שיקול נוסף ומרכזי להעמדת האשראי לפישמן היה, לדברי אבלס, חוסנו הכלכלי של פישמן, שנאמד באותה העת על 1.5 מיליארד דולר נטו, וניסיון הבנק עימו כמי שמכסה את חובותיו - עניין זה הביא ל"אפקט ההילה" של פישמן, בכל פעם שחברי הדירקטוריון דנו בחובותיו של איש העסקים. "אפקט ההילה" הוא מושג שבו השתמשה הוועדה הבלתי תלויה בבנק שהוקמה ב-2018 כדי לבחון את מתן האשראי לפישמן.

נזכיר כי לפני כחודש קיבל בית המשפט העליון את עמדת גלובס והח"מ ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר לגלובס לפרסם פרטים מהחלטות בנק אגוד במתן אשראי לפישמן לאורך השנים. מדובר במסמכים, סיכומים ודוחות שונים שהוגשו לבית המשפט במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד על-ידי שלמה גלובינסקי בשל אשראי מופרז שלפי הנטען נתן הבנק לפישמן.

החומרים שהעביר הבנק כוללים, בין היתר, אלפי מסמכים מדיוני דירקטוריון פנימיים, שבהם התחבטו הדירקטורים בשאלה כיצד להתייחס להלוואות לפישמן.  חלק מהמידע במסמכים הושחר על-ידי פרקליטי הבנק. זאת, לטענתם, משום חשש לפגיעה בפרטיותו של פישמן או משום שמדובר בסודות מסחריים של הבנק. 

אחד מהמסמכים, שפרטים ממנו נחשפו בגלובס בשבוע שעבר, הוא כאמור דוח הוועדה הבלתי תלויה מ-2018. בין היתר קבעה הוועדה כי "אפקט ההילה" של פישמן "עמד לנגד עיניהם של הגורמים השונים בבנק אגוד שדנו בעניין הקצאת האשראי לפישמן, ועבר כחוט השני לאורך כל ההתנהלות של פישמן, הן בשלבי העמדת האשראי, הן בשלבי חידוש האשראי והן בשלבי הטיפול בחוק". 

הוועדה אומנם הגיעה למסקנה כי בדירקטוריון התקיימו דיונים, ונשמעו דעות סותרות, שלפיהן הבנק היה צריך לנהוג אחרת בנוגע להקצאת האשראי לפישמן; אולם הוועדה סברה כי הופעל שיקול-דעת עסקי המגן על נושאי משרה בבנק. 

בדוח הוועדה נחשפות, בין היתר, אמירות מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון הבנק ב-29 ביוני 2006 שבה נדון מתן האשראי לפישמן. אחד מחברי הדירקטוריון, יצחק מנור, אמר בדיון: "נפלנו פה, ולא היינו אמורים להגיע למצב כזה. היינו יכולים לסגור את הפוזיציה (בלירה הטורקית, ח' מ' ו-נ' ש') קודם, ומתוך דעה צלולה בחרנו לנהוג אחרת". חברי הדירקטוריון הודו כי "ייתכן שאילו לא היה מדובר בפישמן, לא היינו מגיעים למצב כזה".

יצוין כי בנק אגוד טוען כי החלטות הבנק בקשר עם עניין האשראי לפישמן התקבלו לאחר תהליך מסודר. "ההחלטות שהתקבלו על-ידי דירקטוריון הבנק התקבלו באופן מיודע: התקיימו עשרות דיונים מעמיקים בדירקטוריון בעניין פישמן, שבמהלכם ניתן לחברי הדירקטוריון חופש ביטוי מוחלט; נשקלו היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל אחת מההחלטות", נאמר במסמכים שהגיש הבנק בתגובה לתביעה הנגזרת (רע"א 6624/20).

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בגלובס.

צרו איתנו קשר *5988