גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רשום בטאבו: למה חשוב לטפל במאות אלפי יחידות הדיור הלא רשומות במדינה

400 אלף יחידות דיור בכל רחבי הארץ אינן רשומות בטאבו מסיבות שונות • משרד המשפטים גיבש המלצות לרישום, אבל לדירות ישנות הפתרון בעייתי, וחלק מהדברים יצטרכו לחכות לחקיקה ראשית • מה תקוע ומה אפשר לעשות כבר עכשיו

אתר בנייה במרכז. "יהיה יותר פיקוח על החברות" / צילום: Shutterstock
אתר בנייה במרכז. "יהיה יותר פיקוח על החברות" / צילום: Shutterstock

בחודש שעבר הגישו 25 דיירים בשני בניינים ברחוב אמיר גלבוע בתל אביב תביעה בגובה 1.5 מיליון שקל נגד חברת צמח המרמן, בטענה שחלפו יותר מעשר שנים מאז הסתיימה הבנייה, והחברה עדיין לא רשמה את הבתים כבתים משותפים, כלומר אין להם רישום בטאבו. לטענתם, הם סובלים לא רק מהפגיעה בערך הבתים, אלא גם מעוגמת נפש. החברה מסרה לגלובס כי היא ניסתה לרשום את הבתים אך נתקלה בקשיים בירוקרטיים.
המקרה של הבניינים ברחוב אמיר גלבוע עוד יתברר בבית המשפט, אבל מה שבטוח הוא שהדיירים שם לא לבד: בישראל יש כ-400 אלף יחידות דיור בבתים משותפים ובבתים צמודי קרקע, שהזכויות בהן טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין (טאבו). לפעמים מדובר בבניינים בני עשרות שנים.

היעדר הרישום גורם לבעלי הנכסים קשיים שונים בעת מכירת הדירות, מערים קשיים גם על הקונים, ומהווה קושי גדל והולך עבור הרשויות. גלובס עושה סדר בעיות ובפתרונות.

■ מה הבעיה כשדירה אינה רשומה בטאבו?

חוק המקרקעין קובע כי עסקה של מכירה או רכישת נכס מסתיימת ברישום הזכויות בפנקסי המקרקעין. עד לרישום נתפס חוזה המכר כהתחייבות לעשיית עסקה בלבד, כלומר לא מדובר בזכות קניינית. הרישום בפנקסי המקרקעין, בטאבו, הוא מסמך המעגן את הבעלויות והזכויות בנכס וכל המצורף אליו (גג, חניה, גינה וכדומה). בין היתר מצוינים בנסח הטאבו שטח המגרש או הדירה ובעלי עניין נוספים השותפים במקרקעין כמו בנקים למשכנתאות, בעלי חוב וגופים אחרים המצוינים בנסח בהערות אזהרה.

"לפי חוק המקרקעין רק כאשר הזכות שלנו רשומה בטאבו יש לנו זכות קניינית בדירה. כל עוד אנחנו לא רשומים בטאבו יש לנו זכות חוזית (אובליגטורית)", מסביר עו"ד נדיר אביעד, שותף וראש מחלקת נדל"ן במשרד יגאל בורוכובסקי ושות’. "זכות בטאבו היא הראיה לבעלות שלנו על הנכס. כלומר, אם מחר תהיה מחלוקת בנוגע לזכויות בנכס, יש משמעות רבה לכך שהזכות רשומה בטאבו. גם כשאני רוכש נכס, אני רוצה לוודא שהנכס רשום בטאבו על שם מוכר הדירה".

עו"ד נדיר אביעד. "יש הרבה חברות שיש להן אינטרס להשאיר את המצב כך" / צילום: ניר שמול

אביעד מוסיף שיש משמעות רבה לקשר הקנייני והתכנוני: "יכול להיות שבמשך השנים בוצעו שינויים או הרחבות בנכס שאני לא יכול לעקוב אחריהן. היעדר הרישום בטאבו הופך את כל נושא הבקשות להיתרים להרבה יותר מורכב. היום אין קשר בין מוסדות התכנון לבין הקניין. הוועדות המקומיות מנפיקות היתר בנייה, במקביל מקדמים הליך של רישום בית משותף, ואין קשר בין הדברים. בלא מעט מקרים, במיוחד בדירות בנות למעלה מ-10 שנים, אתה רואה הבדלים תהומיים בין התשריט להיתר. עד כדי כך שאתה יכול לראות שבטאבו יש 9 דירות ובתשריט יש 11. אין סנכרון בין ועדות התכנון לבין שלב הרישום".

שלומי הייזלר, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין במשרד המשפטים, מסביר שגם מבחינת המדינה אי-רישום המקרקעין הוא פסול: "דירה שלא רשומה עלולה לגרום לסכסוכים על גבי סכסוכים.

שלומי הייזלר, משרד המשפטים. "דירה לא רשומה יכולה לגרום סכסוכים על גבי סכסוכים" / צילום: דוברות משרד המשפטים

"בסופו של דבר, כשאתה קונה נכס שלא רשום בטאבו, אתה לא יודע מה קנית וגם תקנת השוק לא מגינה עליך. בעולם שבו יש זכויות לבנייה לגובה (למשל, במקרים של התחדשות עירונית. ג.נ), כשאין רישום לזכויות ולהצמדות, ואין תקנון בית משותף, יש בעיה קשה עם רישום זכויות הבנייה".

■ אז למה יש כל כך הרבה דירות לא רשומות?

הייזלר: "המון דירות לא נרשמות כבית משותף משום שכאשר היזמים מגיעים לוועדה המקומית אומרים להם שכל הבניין חורג מההיתר.

"יש גם חברות שאומרות שיש להן קשיים בירוקרטיים בגלל כל מיני דרישות רגולטוריות בנושאים תכנוניים או אחרים. יש גם הרבה חברות שטוענות שבמסגרת הסכם המכר שלהן עם הדיירים, הדיירים התחייבו לשלם לחוד על הרישום".

במקרים אחרים הרישום תלוי בהליכים כמו פרצלציה ורפרצלציה (איחוד וחלוקה של חלקות), שיכולים לארוך שנים, או בהמצאת אישורים על תשלום מסים והיטלים שונים, שלאחר שנים קשה להציגם.

עו"ד נדיר אביעד מציג זווית נוספת: "יש היום בשוק הרבה מאוד חברות משכנות (יזם, או משרד עו"ד שמנהל את הרישום) שיש להן אינטרס להשאיר את המצב כמו שהוא, כי הן מקבלות סכום כספי על כל העברת זכויות שהן מבצעות". הוא מתכוון לכך שכל עסקה בדירה שנמצאת בבניין הלא רשום מחייבת את הקונה לעבור בחברה המשכנת ולקבל אישור, וכמובן לשלם עבורו כמה מאות שקלים.

גורמים אחרים בשוק אומרים שהמצב הפוך: הטרחה הכרוכה בכך אינה משתלמת לחברות המשכנות, וכי אם תהליך הרישום היה קל יותר, הן היו מעדיפות לרשום את הבתים.
מה ההשפעה של היעדר רישום על שווי הנכסים?

נהוג לחשוב שהיעדר רישום בטאבו פוגע בערך הדירות, בין היתר משום שיש רוכשים שיעדיפו שלא לרכוש דירה ללא רישום בטאבו.

אסף גסטפרויד, יו"ר מחוז חיפה והצפון בלשכת שמאי המקרקעין, סבור שהירידה במחיר הנכס כתוצאה מאי הרישום בטאבו אינה גדולה כפי שנהוג לחשוב: "לפני שהדירות נרשמות בטאבו הן מנוהלות על ידי החברה המשכנת, שנקראת ע"י אחדים ‘טאבו קטן’. כשמאי שמעריך דירה, כל עוד אני יכול לזהות את הנכס מבחינה קניינית/משפטית אין ירידת ערך, מכיוון שזה לא משהו שמקשה על נטילת משכנתה.

"יש מקרים שבהם גם כשאני יכול לזהות את הנכס אבל הוא רשום בחברה משכנת, עשויה להיות ירידת ערך. מתי למשל? כשהבניין נבנה לפני 15-20 שנה, אין מניעה לרשום בטאבו, אך הזכויות לא נרשמו".

■ מה מציעה המדינה?

לאחרונה הושלם בממשלה דוח שנועד להגביר את הוודאות במרשם המקרקעין. הדוח הוכן ע"י צוות בין-משרדי בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), ארז קמיניץ, והיו שותפים בו נציגי משרד המשפטים, מינהל התכנון, משרד האוצר, מפ"י (מרכז מיפוי ישראל) ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל). הדוח הציע פתרון לרישום בבניינים חדשים - לייצר איחוד של הליך התכנון והליך הרישום.

הכוונה היא להשתמש בשלל אמצעים: ראשית, לצרף נספח רקע לתוכנית לאיחוד וחלוקה הכולל "בדיקת היתכנות רישומית". מטרת הבדיקה היא לבחון כבר בשלבים המוקדמים להגשה של תוכנית אם ובאיזו דרך ניתן יהיה לרשום את הזכויות של הבעלים בקרקע. שנית, תנאי להפקדת תוכנית יהיה הגשה של תשריט תיעוד גבולות. זאת, כדי למנוע חוסר התאמה בין חישוב שטחי המגרשים וגבולות התוכנית בזמן אישורה של התוכנית. שלישית, תנאי למתן תוקף של תוכנית יהיה אישורה של תוכנית לצורכי רישום (תצ"ר), שתדייק גם את גבולות המגרשים בתוך הקו הכחול של התוכנית.

כמו כן, הצוות ממליץ כי ביחס לרישום של בית משותף, הרישום ייעשה על פי ההיתר האחרון שניתן לבית המשותף במסגרת הליכי הרישוי ("היתר שינויים") ולא על בסיס תשריט בית משותף, אשר במצב הדברים כיום נעשה פעמים רבות לאחר הבנייה.
הייזלר: "הכיוון הוא לפתור את כל המכשול הבירוקרטי. היזמים מתכננים פרויקט עוד לפני שהקרקע עברה פרצלציה. אחרי שהם תכננו את המקום, הם צריכים לעבור את שלב ההיתר. רק אחרי שהם מאכלסים את הדירות הם באים לרשום את הזכויות ברשם המקרקעין. פערי הזמן וכל מיני דרישות רגולטוריות גורמים לכך שיש פער עצום בין סוף המעשה למחשבה תחילה. אנחנו מציעים לקחת את השלב הסופי (היתר השינויים), ולרשום אותו כתוכנית הבית המשותף ואז לא ייווצר פער זמן שבו הדיירים יעשו כל מיני שינויים".

אתם מציעים פתרון לרישום בטאבו רק של הדירות החדשות.
הייזלר: "נכון שעיקר הדוח מתעסק בדירות החדשות, אבל זה לא לגמרי מדויק. חלק מהבעיה לרשום את הבתים הישנים קשורה לפערים בין המצב המאושר למצב שנבנה בשטח.

"הדוח מטפל בזה כי הוא מציע לקבוע רשימה של חריגות לא מהותיות, שלא יוכלו להוות חסם בפני רישום כל בית משותף. למשל, אם מישהו סגר מרפסת, או אפילו הוסיף חדר, לכל היותר זה ידרוש חריגה מהיתר לאותה דירה ספציפית. הדבר הזה לדעתנו ייתן תשובה לפחות ל-40% מכלל המקרים. אנחנו מוצאים שיש חסם גם בגלל אי-מתן אישורים של רשות המסים והעיריות. אנחנו מציעים שיהיו מקרים שיירשמו".

האם בכוונתכם להטיל קנסות על חברות משכנות שלא ידאגו לרישום?
"גם היום אמורות להתחייב להביא לידי רישום את הבית המשותף. ואם הם לא עושים את זה, אז באופן עקרוני, אפשר לחלט להן ערבויות. הדוח גם מדבר על זה שגם במישור הזה יהיה יותר פיקוח".

■ אז מה קורה מכאן והלאה?

הדוח של הצוות הבין-תחומי הוגש לעיון הציבור ובמשרד המשפטים מספרים שהתפתח סביבו דיון ער.

הייזלר: "נוצר שיח עם הרבה חברות קבלניות. בעיה אחת שעולה מהשטח היא שאם עושים היתר ורישום בבת אחת, צריך לדאוג לזה שלכל הגופים יהיו האמצעים לתת את המענה בזמן - מפ"י, רשות התכנון וכו'. היזמים חוששים שייווצר פקק באחד מהם, שיעכב את התכנון עוד יותר. זו טענה רצינית והצוות מביא את זה בחשבון.

"גם הרשויות המקומיות ביקשו לחדד דברים. יש בדוח המלצה חשובה שאפשר להבחין בין עבירת בנייה קלה לעבירת בנייה חמורה כשבאים לרשום בית משותף. ניקח דוגמה קיצונית: מה קורה בבית משותף ששלוש הקומות התחתונות שלו בסדר, ושלוש העליונות ללא היתר, או כמה דירות. אז אני רושם את כל הבית, ואז הרשות המקומית אומרת שהשלוש העליונות לא כדין והורסת אותן. מה אני עושה עם הזכויות של אותם דיירים? אז פה יש בעיה, ולכן החלטנו רק על עבירות לא מהותיות. נקיים על זה דיון כי זו טענה שנשמעה הרבה".

מה השלב הבא?
"חלק מהדוח יהיה חייב תיקון חקיקה בחקיקה ראשית, חלק יהיה חייב בתקנות, ולכן חייבים החלטת ממשלה כדי שכל המשרדים יהיו בעניין. אבל במקביל יש בדוח נושאים טכניים שבהם אנחנו לא מחכים להחלטת ממשלה, אלא רק לעניין תקציבי.

"אחד הנושאים האלה הוא שיטת החישוב השונה של השטחים, מה שמשפיע על שיטת התשריטים השונה. למה פורמט התשריט לרשות המקומית שונה מפורמט התשריט לרישום הבנייה? למה אני מדבר בשפה אחת בהיתר, ובשפה אחרת ברישום בית משותף? בהיתר את רואה שגודל הבית הוא X ובטאבו הוא Y. בטאבו בודקים שטח כולל קירות חיצוניים ומרפסות מקורות, ובהיתר בודקים מרפסות מקורות אחרת, והפערים יכולים להגיע למטרים רבים. לחלק הטכני לא צריך חקיקה - אפשר לקחת תשריט אחד שישמש להכול. לא צריך שני אדריכלים ושתי בקשות, וזה יחסוך כסף לאזרחים. על זה אנחנו כבר עובדים עכשיו עם הגופים הרלוונטיים - השמאי הממשלתי, מינהל התכנון ומשרד השיכון".

ההצעות העיקריות של הצוות הבין-משרדי

● צירוף נספח רקע לתוכנית לאיחוד וחלוקה הכולל "בדיקת היתכנות רישומית"
● תנאי להפקדת תוכנית יהיה הגשה של תשריט תיעוד גבולות
● תנאי למתן תוקף של תוכנית יהיה אישורה של תוכנית לצורכי רישום (תצ"ר)
● רישום בית משותף ייעשה על פי ההיתר האחרון שניתן לבית המשותף ("היתר שינויים")
● הגברת הפיקוח והאכיפה על חברות יזמיות שלא ירשמו בתים
● קביעת רשימה של חריגות לא מהותיות שלא ימנעו רישום (כמו סגירת מרפסת) 

עוד כתבות

מטה פיליפס. מיקוד ב–3 פעילויות / צילום: רויטרס

פיליפס תשווק את מערכות הבינה המלאכותית לפתולוגיה של חברת Ibex

המוצרים של אייבקס מיועדים היום לשיפור האבחון של סרטן השד וסרטן הערמונית, באמצעות ביופסיה ● פיליפס מסרה כי מערכת הפתולוגיה שלה כבר משפרת את התפוקה של מעבדות פתולוגיה ב-25%, וכאמור השילוב של המערכת של אייבקס יכולה להוביל לשיפור נוסף

מתקן להעשרת אורניום בנתנז / צילום: Reuters, Raheb Homavandi

איראן: תקלה ברשת החשמל במתקן העשרת האורניום בנתנז

בראיון אמר דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן כי לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהתקלה, וכי האירוע נמצא בחקירה ● בעבר יוחסו "תקלות" כאלה במתקנים אחרים של איראן למתקפות סייבר חיצוניות, ויתכן כי כך גם הפעם

אביגל שורק, מנכ"ל אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מי משרד היח"צ שיחליף את רני רהב בדוברות אל על?

מסתמן כי משרד יחסי הציבור שיחליף את משרדו של רני רהב כדובר אל על הוא "פרו אסטרטגיה", שבבעלות יובל לידור ואורי רמתי ● בנוסף יגויס משרד יחסי הציבור "שרף תקשורת" לתקופה של מספר חודשים

מה נמכר לאחרונה ב-1.1 מיליון שקל בדרום / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-1.1 מיליון שקל בדרום הארץ

שטח למשרד בקריית גת, מגרש לבנייה עצמית באילת, דירת גן בערד ודירת 3 חדרים באשקלון

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

המנכ"ל, המקורבת ופקיד הבנק החשדן שהוביל לחקירה בסודהסטרים

מנכ"ל סודהסטרים לשעבר דניאל בירנבאום ומקורבתו ועובדת החברה לשעבר איילה שרח-כהן מואשמים, בכפוף לשימוע, בשימוש במידע פנים ● גלובס חושף כיצד פקיד הבנק שבו ניהלה שרח-כהן את חשבונה, החליט לדווח עליה לרשויות

פרויקט פינוי בינוי בקרית חיים. ההתחדשות העירונית תקועה / צילום: בר - אל

"להפסיק להיות בני ערובה של השכנים": מה צריך לדעת על התקנות שמשנות מהיסוד את המונח "פינוי-בינוי"

בסוף מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק התכנון והבנייה, המציע שינויים קטנים לכאורה שיהפכו את קידום ההתחדשות העירונית ליותר פשוט ● מה התקנות אומרות לגבי הרחבת דירה או מרפסת, ומה הקושי שהתיקון ביקש לפתור לגבי קידום תוכניות פינוי-בינוי? ● גלובס עושה סדר

תשתיות תקשורת של סאטקום / צילום: אתר החברה

סאטקום מערכות: הסכם קבלנות משנה לאספקת מערכות לווין מתקדמות

החברה תספק מערכות בהיקף של כ-700 אלף דולר ותיתן שירותי תחזוקה ל-HUB בהיקף של כ-130 אלף דולר לתקופה 28 חודשים

עופרה שטראוס ואהוד ברק / צילום: שי יחזקאל, כדיה לוי

קווים לדמותו של שיאן שכר בבורסה: גבר עם תגמול הוני גבוה שלא תמיד קשור לביצועים

גם משבר הקורונה לא עצר את עליית שכר המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה, שרשם ב-2020 עלייה בשיעור דו-ספרתי - לרמה של יותר ממיליארד שקל ל-100 מנהלים ● רק שתי מנהלות השתלבו ברשימה הגברית, שבה בולט היקף התגמולים ההוניים שניתן לבכירים

מתקן התפלה מקורות אשדוד / צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

בדקה ה-90: ביהמ"ש עוצר את המכרז למכירת מתקן ההתפלה באשדוד

לפי הצו הארעי עליו החליטה השופטת צילה צפת, פתיחת המעטפות עם ההצעות שהגישו המתמודדים במכרז תיאסר זמנית ● הצו ניתן לבקשתה של אחת המתמודדות, שטענה כי לאחת ממתחרותיה נוצר יתרון במכרז, כיוון שהיא מספקת שירות למתקן ההתפלה וחשופה למידע רלוונטי

מטוס אמריקן איירליינס / צילום: יח"צ

מלחמת מחירים: כמה תעלה לכם טיסה לארה"ב בקיץ הקרוב?

שלוש החברות שמפעילות נכון לעכשיו טיסות לארה"ב - אל על, יונייטד איירליינס ודלתא - הכריזו על מבצעי הוזלה, כאשר אצל חלק מהסוכנים אפשר למצוא טיסה לניו יורק גם ב-600 דולר ● בעורפן של השלוש נושפת חברת התעופה הגדולה בעולם, אמריקן איירליינס, שב-8 במאי תחזור לישראל

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

ירידות בבורסות אסיה; הביטקוין מטפס מעל 60,000 דולר

מניית עליבאבא מזנקת בכ-7% בהונג קונג לאחר שהממשל הסיני הטיל על החברה קנס ענק בגובה של כ-2.8 מיליארד דולר

חסן רוחאני נשיא איראן / צילום: רויטרס

הערכה: ישראל עומדת מאחורי הפגיעה במתקן הגרעין באיראן

לפי הערכות, הנזק במקום גדול משהאיראנים מוכנים להודות, והוא נעשה בפעולה משותפת של כמה גופי מודיעין ● ראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית אמר כי התקרית במתקן ההעשרה הגרעיני בנתנז היא "אירוע טרור גרעיני"

גידולים של ורטיקל פילד / צילום: אתר החברה

המיליארדר מיכאל מירילשווילי לוקח את ורטיקל פילד לבורסה בקנדה לפי 100 מיליון דולר

חברת האגרוטק מרעננה, שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת לגידולים חקלאיים, צפויה להתמזג בשלד בורסאי ולגייס 20 מיליון דולר

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

העליון הכריע: סכסוך המיליונים בין דן גרטלר לאחים גרטנר יתברר בפני הבורר אורנשטיין

המיליארדר דן גרטלר ביקש לערער על החלטת המחוזי שלא להעביר את הדיון בסכסוך עם האחים משה ומנדי גרטנר להליך בפני בית המשפט ● העליון דחה את בקשת הערעור וקבע כי המחלוקת תתברר בפני הבורר איתן אורנשטיין, כפי שנקבע

מכוניות חדשות בנמל אילת. דחייה באספקה בשל קשיים עולמיים / צילום: איל יצהר

נתוני מסירות הרכב ברבעון הראשון של 2021 פחות אופטימיים משנדמה

שוק הרכב הישראלי רשם ברבעון הראשון מסירות שיא ● אך בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019, שהיה "נטול קורונה", היקף העלייה לא דרמטי ● על מה מעידה מגמת המכירות, איך ישפיעו צעדי המיסוי החדשים שנבחנים באוצר, ולמה החשמליות מייצרות יותר רעש ממכירות?

הסוף לניגוד העניינים  צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסוף לניגודי העניינים בפינוי-בינוי? לשכת עורכי הדין בהחלטה תקדימית

ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד קבעה כי יזם בהתחדשות עירונית ישלם שכר לעוה"ד של הדיירים, אך לא יוכל לנהל עימו מו"מ ● זאת, כדי למנוע מצבים של ניגודי עניינים של עוה"ד המייצגים את הדיירים ● על עורכי דין מאותו משרד נאסר לייצג את שני הצדדים, שכן השתייכותם לאותו משרד מציבה אותם בניגודי עניינים

עובדי זאפ נוקטים בצעדים ארגוניים בשל מכירת החברה / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

עובדי זאפ דורשים הסכם קיבוצי לפני המכירה מאייפקס לפורמולה

במסגרת מאבקם התאספו העובדים בלובי בניין החברה ומחוץ למשרדו של המנכ"ל רמי חזן, בדרישה לחתום מיידית על הסכם קיבוצי ● "לא נאפשר מעבר שקט של מכירת החברה לקבוצת פורמולה ללא הסכם קיבוצי חתום ומענק רכישה לעובדים"

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה: אייסקיור קפצה ב-7.8%, שיח מדיקל ב-7%

בלידר שוקי הון ממליצים "קנייה" על שיכון ובינוי ● עונת הדוחות בניו יורק נפתחת ● סייברוואן חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם יצרנית המשאיות איווקו

מפעל של GM בדטרויט / צילום: Reuters, Eric Seals/Detroit Free Press/TNS

המחסור בצ'יפים בתעשיית הרכב ממשיך להתרחב והאור עוד לא נראה באופק

בתעשיית הרכב מעריכים כי המחסור במוליכים למחצה יעלה ליצרנים באובדן הכנסות של כ-61 מיליארד דולר ב-2021 ● וגם: דגמים חדשים של טויוטה ויונדאי נחתו בישראל

שבבים / צילום: שאטרסטוק

שבב של תקווה: כך מתמודדים עם המחסור בשבבים בעולם

מגפת הקורונה יצרה הפרעה בשרשרת האספקה הגלובלית שהביאה בין היתר למחסור עולמי ברכיבי אלקטרוניקה ● מדינות שונות מגיבות למחסור הזה בעידוד ייצור השבבים המקומי, והיצרניות עצמן מאמצות תוכניות השקעה נרחבות ● המגמה הזו גוזרת עתיד ורוד לחברות שמייצרות ציוד למפעלי שבבים, לפחות לשנתיים הקרובות