גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטנדרט הכפול של בית המשפט העליון ביחס למינוי שופטים בתקופת בחירות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין ● אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור
השופטות דורית ביניש ואסתר חיות. ביניש שמותנה בעצמה בממשלת מעבר, מנעה צעד דומה עד לאחר הבחירות / צילום: אוריה תדמור

ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים של שנת 1995 נקבעה, זמן רב מראש, לשנים עשר בנובמבר. איש כמובן לא צפה זאת מלכתחילה, אך תאריך הישיבה נפל עם תום השבעה על ראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח שמונה ימים לפני כן. לטראומה הלאומית שישראל הייתה מצויה בה לאחר הרצח והשיתוק הפוליטי שאחז בכולם, הצטרפה העובדה שהרצח הפך את הממשלה ששמעון פרס עמד בראשה, לממשלת מעבר. אלא שהוועדה לבחירת שופטים התנהלה באותה שנה כסדרה ובאין מפריע.

אלה היו ימים מיוחדים בזירה המשפטית. אהרן ברק כיהן כנשיא העליון, ובתשעה בנובמבר, עוד בימי השבעה, פירסם את פסק דין "המזרחי" בו הכריז על המהפכה החוקתית. שלושה ימים לאחר מכן הגיע זמן כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק עמד מינויה של דורית ביניש, שרק שנתיים לפני כן נפסלה על-ידי רוב החברים בוועדה, לרבות שמגר, כלל שופטי העליון וחברי לשכת עורכי הדין.

הפעם, הקרבה הגדולה בין הנשיא ברק לביניש הובילה לכך שהיא קיבלה את המינוי, אלא שהוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה באותו יום, בתקופת ממשלת מעבר, לא מינתה רק "עוד שופטת" לבית המשפט העליון. שיטת הסניוריטי הנוהגת בקרב השופטים מאפשרת ניבוי מדויק (למעט מקרה של פרישה מוקדמת נדירה או פטירה) של נשיאי העליון מכאן ועד להודעה חדשה. לכן, כשברק הוביל את מינויה של ביניש, הוא למעשה גם בחר את מי שתחליף אותו בנשיאות העליון בשנת 2006. לברק-מודל-1995 לא הייתה כל בעיה למנות שופט לעליון בתקופת ממשלת מעבר. לא שופט ולא נשיא.

לחסום את רותי

עשור קדימה וחודשים מספר לפני שהשופטת ביניש החליפה בפועל את הנשיא ברק, ביקשה שרת המשפטים ציפי לבני, למנות את פרופסור רות גביזון ז"ל לשופטת בבית המשפט העליון. ברק לא ממש חיבב את מה שכינה אז "האג'נדה של רותי", או במילים אחרות - עמדתה המנומקת והסדורה של גביזון שחלקה על ברק במספר סוגיות מפתח. המסקנה המצערת הייתה ברורה - יש למנוע את מינויה. איך מונעים? טוב ששאלתם.

הבחירות התקיימו בחודש מרץ וישיבת הוועדה לבחירת שופטים נקבעה לחודש ינואר. טובה צימוקי דיווחה באותם הימים כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". ובאמת, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת רעיון מגוחך כזה של מינוי שופטת בזמן ממשלה יוצאת. השאלה הזו כמובן מתמקדת בסוג מסוים מאוד של שופטות. אלה ששמן הפרטי הוא רות ושם משפחתן הוא גביזון. כי ביחס לשופטות אחרות כבר הבנו שהמקרה שונה.

בסיבוב הקודם הדחיפות שבמינוי ביניש הכתיבה את הטון. לא ממשלת מעבר ולא רצח ראש ממשלה עצרו את הוועדה, והתחושה בגדול הייתה שגם אם מטאוריט יתנגש בכדור הארץ, הוועדה תתכנס כסדרה. אבל הפעם זה התנהל אחרת. השופטת דליה דורנר הרגיעה את האווירה המתוחה וביקשה להכניס את כולם לשלווה סטואית. "חיכינו עשרה חודשים", אמרה דורנר, "העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים".

במקביל, וללא שום קשר, ברק שביקש למנוע את מינויה של גביזון, ישב באותם הימים בהרכב שדן בעתירה ביחס לאישורו הנדרש של ראש הממשלה להרכב מועצה דתית. השופטת איילה פרוקצ'יה היא שכתבה את פסק הדין בתיק הזה, ולא ברק ששימש כראש הרכב. פרוקצ'יה קבעה, ביחס לאותו עניין שולי יחסית, כי בזמן ממשלת מעבר לא ניתן לאשר מינוי אלא במקום שיש "צורך חיוני של ממש".

מכאן העניינים הדרדרו במהירות. מני מזוז שכיהן אז כיועץ משפטי לממשלה הפנים את המסר שיצא מהתיק. בחוות דעת שהוציא ללבני הנחה אותה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר. לבני קיבלה על עצמה את הדין וגביזון נותרה בחוץ. עם פרישתו של ברק, זמן קצר לאחר מכן, בהרכב העליון כבר היו חסרים שני שופטים. ועדיין, בשלב זה איש לא ראה בכך עניין המצביע על דחיפות כלשהי לכנס את הוועדה. האינטרס הציבורי נותר ללא פגע.

כשאין מנוס

הזיגזג המשפטי כמובן לא עצר כאן. בשנת 2009, כששר המשפטים, דניאל פרידמן, רצה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הייתה זו ביניש, מי שמונתה בעצמה בזמן ממשלת מעבר, שהודיעה לו כי לא ניתן לעשות זאת, וכי "ככלל אין מנוס מדחיית מינוי השופטים דרך קבע עד לאחר הבחירות הכלליות". הסטנדרט הכפול זעק, אבל בנקודה הזו עוד ניתן היה ללמד סניגוריה ולומר שההלכה השתנתה וכעת הכלל הוא שאין ממנים בתקופת בחירות.

אלא שאז הגיעה שנת 2012, והפעם היה דווקא די נוח לשופטי העליון למנות שופטים בזמן פגרה מכיוון שנהנו באותה תקופה משליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים. במקביל, ושוב - ללא שום קשר, חוות הדעת של היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, איפשרה באותה פעם מינוי של שופטים במקרים בהם "קיימת דחיפות מיוחדת [...] בערכאה מסוימת שבמחוז מסוים, אם בשל מיעוט בשופטים באותה ערכאה ואם מסיבה אחרת". הנשיא אשר גרוניס לא היסס ומינה בתקופת הבחירות מספר שופטים בערכאות שונות. כשיש לך רוב בוועדה הדחיפות במינויים כנראה יותר מוחשית.

אל תחזיקו את נשימתכם, ההלכה הזו לא נשארה על כנה. בשנת 2019, תחת כהונתו של אמיר אוחנה כשר משפטים, ההלכה השתנתה שוב. כשאוחנה ביקש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוסבר לו על-ידי הנשיאה, כך לפי הפרסומים, שלא ניתן לעשות זאת, שכן התקופה היא תקופת בחירות. ובאמת, איזו דחיפות יכולה להיות בתקופה כזו? נמתין מעט ונמנה אחרי הבחירות, כמו שעשינו תמיד. לא?

התוספת הדחופה

כעת אנחנו בימים האחרונים, וגם הראשונים, של בני גנץ כשר משפטים, והמערכת המשפטית חוששת שרגע אחד אחרי כן יגיע המבול: קואליציית ימין ענקית שתבקש לערוך שינויי עומק במערכת המשפט. חיות מבקשת לכנס את הוועדה כעת, כל זמן שעדיין יש לה רוב אוטומטי. מכאן, כנראה, הבקשה שנשלחה מטעמה בימים האחרונים המסבירה כי צריך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל "צורך דחוף".

ומה הצורך הדחוף הזה? ובכן, מספר עניינים דחופים ביותר, וביניהם מינויו של השופט ניל הנדל למשנה לנשיאה, ותקני שופטים שיעסקו בתיקי פשיעה כלכלית בבתי המשפט הכלכליים. אם זו הייתה בדיחה דיינו, אלא שהבקשה של חיות מנוסחת כאילו היא רצינית. היא מבקשת לכנס את הוועדה בתקופת בחירות לצורך מינוי משנה לנשיאה, תפקיד שהחוק לא מעניק בצדו שום סמכויות מיוחדות, וכל עניינו הוא כמה שקלים נוספים במשכורת. תוספת השכר הזו פשוט לא יכולה להמתין.

והשופטים הכלכליים החדשים שהיא רוצה למנות לצורך שיפוט בתיקי פשיעה כלכלית? הכנסת בכלל עוד לא אישרה לבתי המשפט הכלכליים לדון בתיקים האלה. זה לא שהם ממתינים לשופטים שמתעכבים. הם ממתינים לעצם הסמכות, שאגב, נתונה במחלוקת קשה וספק אם תוענק. מדובר בביצה שלא נולדה. אבל כשהרוב חומק מבין האצבעות נולדת הדחיפות. חיות לא המציאה פה דבר. היא בסך-הכול ממשיכה מסורת ארוכת שנים.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד 

עוד כתבות

אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן

ההסכם בין קצא"א והאמירויות חסוי, ובארגוני הסביבה חוששים מאסון

החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם ● ארגוני הסביבה קוראים לביטול ההסכם לאור החשש כי דליפת נפט תוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים במפרץ אילת

בנימין נתניהו / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

יו"ר ועדת הבחירות אסר על שידור הסטנד-אפ עם נתניהו ברשת 13

השופט עוזי פוגלמן קבע כי השתתפות נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" היא תעמולת בחירות, ואסר על שידור הקטע עד לאחר הבחירות ● הליכוד: "נערער על ההחלטה"

דורון גרסטל / צילום: יח"צ

פריון מעלה תחזיות ל-2021 ומספקת תחזית גבוהה מתחזיות האנליסטים לרבעון הראשון

התחזית המקורית שמסרה החברה הייתה להכנסות של 350-370 מיליון דולר ב-2021, וכעת התחזית עולה ל-370-380 מיליון דולר – נתון המשקף צמיחה של כ-14% לעומת ההכנסות ב-2020

בנק HSBC בניו יורק / צילום: תמר מצפי

אלשטיין פתח במאבק אך לא ייהנה מהניצחון: הופחתה העמלה של משפ' שימל ממכירת בניין HSBC

נכסים ובניין זכתה בהליך בוררות מול שותפיו לשעבר של נוחי דנקנר בקשר עם בניין המשרדים בניו יורק שנרכש ב-2010 ● העמלה שתשולם לשימל כשימומש הנכס תופחת בחצי , ל-6% מהרווח

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

שופטי בג"ץ דחו את עתירת הליכוד לגבי הופעת נתניהו ב"סטנדאפ ניישן"

בעתירה שהוגשה על ידי המפלגה הערב נטען כי החלטת ועדת הבחירות לוקה ב-"חוסר סבירות קיצוני" וכן כי לא מדובר בתעמולת בחירות כפי שקבע יו"ר הוועדה ● השופט נעם סולברג: "נוכח סמיכות הזמנים למועד השידור, התברר מיד עם הגשתה, כי אין מנוס אלא לדחותה"

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש רותם / צילום: איל יצהר

מדוע ראשת עיריית חיפה תיאלץ להיפרד מ-150 אלף שקל

עינת קליש-רותם שימשה כאדריכלית בבניית בית פרטי בזכרון יעקב, שהתברר כי נבנה ללא היתר ● במסגרת תביעה אזרחית שהגישו נגדה בני הזוג, היא נדרשה לפצותם ב-47 אלף שקל ● במסגרת ערעור על הפיצוי הוחלט כעת להגדילו

ראובן אבלגון /   צילום: גיא גלעד

המגעים הופסקו: אקסלנס ורוסאריו קפיטל כבר לא בדרך למיזוג

כחודש לאחר שנודע כי בית ההשקעות של קבוצת הביטוח הפניקס במגעים לרכישת חברת החיתום של ראובן אבלגון, מתברר כי הצדדים לא הגיעו להסכמות והם נפרדו

יוסי וצביקה ויליגר / צילום: איל יצהר

ארבעה בארבע שנים: למה אף מנכ"ל לא שורד תחת האחים יוסי וצביקה ויליגר

יבואנית המזון מחליפה מנהל בפעם הרביעית בתוך ארבע שנים ● כעת הגיע תורה של עינת פלד-שפירא להודיע שהיא עוזבת את התפקיד ● שרשרת העזיבות מעוררת שאלות לגבי קצב התחלופה בניהול החברה, שצומחת בקצב יוצא דופן, אפילו לענף שנמצא גם ככה בעלייה

אליזבת וורן  / צילום:   Shutterstock

הצעת החוק של אליזבת וורן: מס על האולטרה-עשירים שיכניס 3 טריליון ד' בעשור

על פי ההצעה, מס שנתי של 2% יוטל על השווי נטו של משקי בית וקרנות המוערכות בין 50 מיליון למיליארד דולר, וכמו כן יוטל מס בגובה 1% על נכסים מעל מיליארד דולר ● ההצעה השנויה במחלוקת דומה להצעה שהעלתה וורן ב-2019 כשהתמודדה על המועמדות לנשיאות ארה"ב

בניינים בבנייה בראש העין / צילום: שלומי יוסף

משרד הבינוי והשיכון קובע סטנדרט חדש למסירת דירות חדשות מקבלן

הבשורה הגדולה היא שמעתה יהיה סטנדרט ברור של דירה מוכנה למסירה, שיכלול תעודת גמר ואישור אכלוס מאת הרשות המקומית וחיבור קבוע לתשתיות החשמל והמים, והדירה תועבר "כאשר המוכר והקונה או נציגיהם נמצאים יחדיו בדירה, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ביניהם"

מנכ"ל אורמת, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

"עסקים מלוכלכים באנרגיה נקיה'"? שורטיסט מאשים את אורמת ב"תרבות של שחיתות"

חברת ההשקעות הינדנבורג טוענת לשחיתות מול אנשי ממשל במדינות שונות, שהניבה רווחים יוצאי דופן ● מזכירה את מעורבותם של בכירי אורמת - רווית ברניב וחזי קטן - בפרשת השוחד של שיכון ובינוי ● אורמת הודפת את הטענות כ"מטעות ושקריות", אך הזיזה את קטן מתפקיד קצין הציות הראשי, והודיעה כי ברניב לא תמונה מחדש לדירקטורית

סבסטיאן קורץ, קנצלר אוסטריה / צילום: Ronald Schlager, AP

"אמרו תודה לישראל!": המנהיגים האירופאים שמגיעים השבוע לארץ ללמוד איך מנהלים מבצע חיסונים

תושבי אירופה מופצצים בשבועות האחרונים ב"סיפור ההצלחה הישראלי" ● האירופאים רואים - ורוצים גם ● חלק מהמנהיגים מנסים "לרכב" על ההצלחה ולשדר לציבור שלהם בבית כי הם אינם מהססים "לעשות כל מה שדרוש" ● רה"מ דנמרק: "לו הייתי יכולה, הייתי חוזרת מישראל עם מטוס מלא חיסונים"

אנשי המשטרה בהונג קונג מנסים לעצור הפגנה של אנשי תקשורת לציון שנה להתקפת המפגינים ברכבת התחתית / צילום: Associated Press, Kin Cheung

עיתונאים בסין: בייג'ינג מגרשת כתבים ומנצלת את המגפה להטריד עיתונאים בתחומה

מועדון העיתונאים הזרים של סין טוען כי הכתבים מתמודדים עם עלייה בהטרדות ובמעקבים, לאחר ההידרדרות ביחסי סין־ארה"ב

מוטי רוזן, יו"ר הדירקטוריון הנבחר של מגדל חברה לביטוח / צילום: איל יצהר

המגדל הלוהט: עימות חריף בין מנכ"ל מגדל ביטוח רן עוז והיו"ר מוטי רוזן

בניגוד להתערבותו המיידית והמעמיקה של הממונה על שוק ההון בעימות בין דירקטוריון הקבוצה לבין יו"ר מגדל ביטוח הקודם ובעימות בצמרת כלל ביטוח, הפעם רשות שוק ההון מותירה את הטיפול בפרשה לדירקטוריון מגדל ביטוח ● הדח"צים דורשים דיון בהול בדירקטוריון

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

מודל החל"ת, השלב הבא: דמי אבטלה דיפרנציאליים

לגלובס נודע כי רשת הביטחון המעניקה אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ומפוטרים עשויה להימשך באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע יינתן רק לעובדים שלא יצליחו למצוא עבודה או בענפים שיתקשו להתאושש ● הצעה נוספת היא להמשיך עם מתכונת החל"ת הנוכחית עוד מספר חודשים

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

וול סטריט ננעלה בירידות, מניה חדשה על הכוונת של רדיט

מדד דאו ג'ונס נסוג ב-0.5%, נאסד"ק ירד ב-1.7% ומדד S&P 500 נחלש ב-0.8% ● למונייד צנחה 17% לאחר הדוחות ● פריון זינקה 19% הנפט נחלש בכ-1.5% ● הזהב התחזק ב-0.6% ● מדד דאקס התקדם ב-0.2%, פוטסי 100 הוסיף 0.4% וקאק 40 התחזק ב-0.3%

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

מוטי בן משה במגעים לרכישת רשת ההלבשה התחתונה אפרודיטה

קבוצת נעמן, שבשליטת בן משה, נמצאת במגעים לרכישת רשת ההלבשה התחתונה ● לאפרודיטה יש 52 סניפים ברחבי הארץ

אנטנה סלולרית/ צילום: תמר מצפי

משרד התקשורת פועל לחזק את הפיקוח על הכיסוי הסלולרי

בעקבות תלונות על היעדר כיסוי באזורים מסוימים דורש משרד התקשורת מהחברות הסלולריות לפרט כל שנה את הכיסוי הסלולרי שהחברות מספקות על מנת לוודא שהן עומדות בתנאי הרישיון

משאית מערבל בטון שפיר הנדסה / צילום: בר - אל

מכה לחברת שפיר הנדסה: תוגדר כגורם ריכוזי בשוק

ועדת הריכוזיות החליטה לראשונה להכניס את חברת שפיר הנדסה שבשליטת משפחת שפירא לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק ● המשמעות: הכבדה רגולטורית על שפיר והימנעות אפשרית מהשתתפות במכרזים ממשלתיים בעתיד

עבודה היברידית / צילום: Shutterstock

מרמקולים שמתמללים פגישות ועד שידורי וידאו המוניים: מיקרוסופט מסתערת על העבודה ההיברידית

מיקרוסופט הציגה בכנס "איגנייט" שורה של מוצרים ושירותים שנותנים מענה לצרכים החדשים שעולים עקב המעבר לעבודה מהבית ● בין החידושים: מסכים, מצלמות ורמקולים מיוחדים לשיחות ועידה והרחבה של מספר המשתתפים בשיחות וידאו ל-1,000