גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פוליטיקה, סגרים וחיסונים: פרופ' סיגל סדצקי לא בטוחה שהמגפה נגמרה

הביקורת בגל הראשון? "לא הייתה מוצדקת" • קבינט הקורונה? "סירבל את קבלת ההחלטות" • פרופ' סיגל סדצקי, שהתפטרה מתפקידה כראשת שירותי בריאות הציבור עוד לפני הגל השני, משוכנעת שהיה ניתן למנוע את הסגר הנוכחי ומזהירה משאננות בעקבות החיסונים

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר
פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר

כמו לכולנו, גם לפרופ' סיגל סדצקי, מאנשי המקצוע הבכירים הכי מזוהים עם הסגר הראשון, נמאס כבר מהמגבלות. "הסגר מרגיע מצד אחד, אבל אני כן מרגישה מחנק", אומרת מי שכיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, עד שהתפטרה ביולי 2020 ברעש, עוד לפני פרוץ הגל השני המשמעותי בישראל.

במכתב ארוך ומפורט הסבירה אז את הסיבות לפרישתה: פתיחה מהירה מדי אחרי הסגר הראשון והנחיות לא נכונות למגזרים שנפתחו; קבלת החלטות מסורבלת ולא מקצועית על ידי קובעי המדיניות בכנסת ובממשלה; שלילת סמכויות מגורמי המקצוע. עם התפטרותה, היא חזרה למחקר בתחום האפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות - מחקר שהפסיקה כשנשלחה מטעם משרד הבריאות לשמש כמדענית בכירה בתחום של ניהול מצבי חירום בארגון הבריאות העולמי. אחר כך מונתה לתפקידה האחרון במשרד הבריאות. "אני כבר מכינה את הצעד הבא", היא אומרת, אך עדיין לא מגלה מהו.

כעת, ממרום הסגר השלישי, סדצקי משוכנעת שניתן היה להימנע מכך אם היו נוקטים את הצעדים הנדרשים, אבל במצב שנוצר לא הייתה ברירה. "אני כועסת, כי את הסגר הנוכחי היה ניתן למנוע", היא אומרת היום. לדבריה, קבלת ההחלטות עדיין איטית ומתגוננת מדי במקום פרואקטיבית, וההחלטות הן יותר מדי סקטוריאלית. "התקבלו החלטות שלא הסתדרו זו עם זו מבחינה אפידמיולוגית ומבחינת אמון הציבור".

הצוות שהיית חלק ממנו במשרד הבריאות זכה גם הוא לביקורת. בדיעבד, את חושבת שעשיתם טעויות?
"אני חושבת שהביקורת נגדנו הייתה לא מוצדקת. ההחלטות היו סך הכול נכונות, וברור שישראל צריכה לקבל נקודות על ניהול הגל הראשון בתקופה שבה לא ידענו כלום. אני זוכרת את המפגש הראשון עם המל"ל - אנשים בכלל לא הבינו שצריך לנהל מגפה. ארגון הבריאות העולמי הכריז על פנדמיה ב-11 במרץ, ועד אז בישראל כבר הספקנו לעשות המון דברים - סגירת גבולות, תקנות, מערך חקירות אפידמיולוגיות. קראנו את המפה נכון, המצאנו את הגלגל והרווחנו זמן קריטי. כל גבול שסגרנו וכל שרשרת הדבקה בתחילת התהליך שקטענו באמצעות בידוד של חוזרים מחו"ל קנתה לנו זמן משמעותי להתארגנות. אם הייתה טעות היא הייתה שסגרנו את הגבול מול איטליה כמה ימים מאוחר מדי, ומול ארה"ב גם פספסנו בכמה ימים. היה לנו יתרון שיכולנו לפעול מהר.

"אם הייתה טעות, אולי היא הייתה שבחלק מהמקומות לא ביקשנו ממש עוד מעט זמן, עוד ימים ספורים, כדי להעמיד את מערכות המידע, כי קשה מאוד לשנות אותן משמעותית אחרי שכבר מתחילים לאסוף את הנתונים. כך למשל כשהעברנו את בדיקות הקורונה לקופות החולים - ההחלטה עצמה הייתה מצוינת ואולי אותה היינו צריכים לקבל דווקא מהר יותר, אבל הביצוע היה אולי מעט מהיר. בגלל זה לקח לנו הרבה זמן לדעת מהם התסמינים שבגללם אנשים מגיעים לבדיקות, למשל".

טעות ה"חו"ל הירוק"

לדברי סדצקי, היו צעדים שאפשר היה לנקוט כדי למנוע את הסגר הנוכחי, שהשבוע הוחלט להאריך אותו בשבועיים. "למשל סגירת אירועים בארץ מול האפשרות לטוס לדובאי ולערוך בדיוק אותו אירוע שם. כל הסיפור של חו"ל הירוק לא היה נכון. אנשים בחו"ל לא מתנהגים כמו בבית. ואז עוד להחזיר אותם לארץ ללא בידוד, או לא לאכוף את הבידודים? זה לא נכון אפידמיולוגית, ולא חברתית ולא מוסרית. זה גורם לציבור לשאול איזה סקטור 'הצליח' להיפתח על חשבון אחרים, במקום איך שומרים על המגבלות כולם יחד. וכמובן, זה מאוד מערער את הסולידריות אם סקטור אחד נפתח בניגוד להוראות ואף אחד לא עושה עם זה כלום.

"כן תמכתי בפתיחת עסקים קטנים וקניונים. הביצוע היה כושל. בפיילוט הכול היה בסדר ובמציאות לא אכפו את מספר האנשים בקניון והוא היה גבוה באופן מוגזם, אף שקניון הוא מקום עם כניסות ויציאות ברורות וניתנות לפיקוח. אני בכלל לא מדברת על התזמון. למה לפתוח בבלק פריידי? אי אפשר שבועיים אחרי כן?"

סדצקי עצמה מודה שגם מדינות שהתנהלו טוב מאיתו מבחינה תרבותית-חברתית הגיעו לבסוף לסגרים. "השאלה 'סגר - כן או לא' היא כרגע שאלה כמותית ולא דיכוטומית. האם זה מצדיק את היקף התחלואה שאנחנו חווים כרגע? האם היינו צריכים לעבור כזה שיסוע חברתי וכזה חוסר אמון? בשביל מה היה הסגר החלקי ערב הסגר האמיתי ולשם מה הוטלו הגבלות שלא נאכפו? זה מגוחך! אם היו פותחים וסוגרים בצורה פחות קיצונית, אולי היו לנו פחות קורבנות ומחיר נמוך יותר בכל המישורים: בחינוך, בכלכלה, במספר האנשים שעברו בידוד, וכמובן בחולים ובנפטרים".

מכבסת התו הסגול

אם הגל הראשון היה כה מוצלח, מה השתבש עד כדי כך שלבסוף פרשת?
"יש סתירה מובנית בין מהירות החלטה לבין קונצנזוס בין הרבה אנשים. טענו שהתנהלנו בריכוזיות בגל הראשון ושלא העברנו סמכויות לגופים אחרים. אבל בזכות העובדה שהייתה שרשרת החלטה קצרה, ההחלטות התקבלו במהירות וענייניות. כמובן, הדרג המקצועי במשרד הבריאות רק הציע ומקבלי ההחלטות הכריעו.

"מרגע שהוקם קבינט הקורונה, התחילו דיונים מאוד ארוכים עם פחות החלטות ויותר לחצים. התוצאה הייתה פתיחה מהירה שזרעה את הזרעים לגל השני ולסגר השני ולמה שקורה עכשיו. יותר מדי זמן היינו צריכים להתמודד עם השאלה אם בכלל יכול להיות גל שני, הרי הגל הראשון היה כל כך קטן. ואז, דווקא במצב שבו הייתה לנו הבנה טובה יותר של המגפה והיו לנו כל המערכות להתמודד איתה, התחיל הכשל. השתמשו בהצלחת הגל הראשון כהוכחה שלא יקרה כלום".

היו ניסיונות ללחוץ עלייך ספציפית?
"הלחץ בעבודה כזאת מגיע מכיוונים רבים. המנטרה שלי הייתה 'אני אדם מקצועי'. בכל פעם שקיבלתי החלטה ניסיתי לנקות אותה מתחושות בטן, מצבי רוח ועייפות ולחצים, ולהתחבר לאני הכי מקצועי שלי, אחרת לא אדע מה לעשות ואתבלבל. אם יש משהו שהייתי עושה אחרת זה לעמוד יותר על דעתי ופחות להתגונן. היום הייתי מדברת בצורה יותר נחרצת.

"בשלב כלשהו הרגשתי פער גדול מדי בין התפקיד שלי לבין מה שאני צריכה לייצג, ולא יכולתי לחיות עם זה. לא עזבתי בגלל שחיקה, אלא כי ראיתי טעויות שלא רציתי להיות חתומה עליהן, ובהתפטרות בעצם התרעתי על כך".

מה היה הדבר שגרם לך לומר "לא אהיה חתומה על זה"?
"ההחלטות הסקטוריאליות. הרי בפסח החרדים הסכימו לכללים מיוחדים ולילות סדר מצומצמים וביום הזיכרון אנשים לא עלו לקברים, הייתה אחידות. הקדשנו שעות להגיע להסכמים עם כל הסקטורים מתוך שאיפה לאחידות ושוויון. ואז התחילו משיכות של כל מיני סקטורים, וככה נראתה הפתיחה. תחת כל מיני תווים סגולים מכובסים היה מותר פתאום לעשות הכול. היו סיבות פוליטיות, אני מעיזה לומר את זה, וגם שאננות של הצלחה. פירשו את ההצלחה כאילו אם לא היה כלום אז לא יהיה כלום.

"מערכות החינוך נפתחו שלוש פעמים בצורה לא תואמת. כבר בספטמבר היה צריך לבנות את מערכת החינוך בצורה נכונה יותר, עם קפסולות אמיתיות, משמרות, לימודים בחוץ. אז אם לא עשו את זה בספטמבר, לפחות שיעשו זאת עכשיו. Build Back Better זה עיקרון חשוב מאוד במצבי חירום. ביום שבו תיגמר הקורונה נבין שיש מחירים ששילמנו שאין עליהם פיצוי ואובדנים שלא ניתן להחזיר, אבל דווקא במערכת החינוך יש אפשרות לשיפור, כי הגישה הנכונה לקורונה תואמת גם עקרונות חינוכיים ארוכי טווח".

עכשיו לבנות את מערכת החינוך אחרת? יש תחושה שעוד רגע זה נגמר. מצד שני, התחושה הזאת הייתה גם ביולי ואולי בגלל זה אנחנו כאן.
"בדיוק ככה. וזה ממש לא נגמר עכשיו, למרות החיסונים. אנחנו כפר גלובלי ולרוב העולם אין חיסון וגם לא יהיה לו בזמן הקרוב. יש מוטציות שכנראה מידבקות יותר בילדים, יש קבוצות שלא מתחסנות. נכון שהחיסון משנה את המשחק ונותן תקווה לכולנו, אבל יידרשו עוד חודשים עד שנשיג את יעדי החיסון, וגם אז יהיו עוד אתגרים. אז עוד שנייה זה נגמר? אולי, אבל צריך להיערך למקרה שזה לא. הרי מי חשב שכמעט שנה אחרי הסגר הראשון שוב נהיה בסגר".

חיסונים לא מספיקים

מה את חושבת על סיפור השאריות? הן באמת היו שאריות?
"יש לי רק שבחים לקופות החולים האמונות על מבצעי החיסון. אני לא יודעת אם הציבור מעריך את העוצמה של האירוע הזה עם האתגרים הלוגיסטיים הכבדים מאוד שלו. אני חושבת שהיו שאריות אמיתיות והיו שאריות שאסור שיהיו, ואלה שהיו כנראה היה אפשר להתארגן יותר טוב ולבחור למי לתת אותן. כל אחד מכיר חולה אונקולוגי שלא קיבל את החיסון ומצד שני מישהו שקיבל למרות שלא היה בסיכון. אם 45% מהחיסונים הם שאריות, משהו כאן לא בסדר.

"זו הביקורת היחידה שיש לי לקופות החולים שבאמת הרימו מבצע מדהים. ההצלחה שלהן תומכת בגישה שלי שמי שעושה את הדברים בשגרה גם יודע לעשות אותם בחירום".

זאת בניגוד לחקירות האפידמיולוגיות שהועברו לצה"ל, אחת הנקודות העיקריות שהיית במחלוקת עליהן?
"בהחלט. זו הייתה טעות להעביר את זה לצבא. אחיות בריאות הציבור יודעות לעשות חקירות אפידמיולוגיות. זו לא חקירה צבאית, אלא חקירה עם חמלה ובגישה של בריאות. כשהיו 700 חולים ביום, המערך האפידמיולוגי עבד מצוין, ומה שחירב את המאמץ זה פרק הזמן שנדרש עד קבלת תוצאות הבדיקה".

בשלב כלשהו פשוט לא היו מספיק אחיות.
"כשהתחלואה מפושטת תמיד מגיעים לאי ספיקה. אני לא אוהבת את המונח הזה, אבל צריך להבין שאחרי 1,000-2,000 חולים ליום, המערכות כולן הן לא מה שהיו, והרעיון שבכלל אפשר לקטוע שרשראות הדבקה במצב כזה הוא אפידמיולוגית לא נכון".

אחת הטענות כלפי משרד הבריאות קצת לפני פרישתך הייתה שלא הקציתם בדיקות לחולים ללא תסמיניים, וכך התפספסה העלייה בתחלואה אחרי הגל הראשון.
"אני מאוד בעד בדיקות, וחושבת שהמעבדות הן חוד החנית בכל טיפול במחלה זיהומית. התעדוף נבע בעיקר ממחסור. לא רצינו להשתמש בבדיקות כדי לאפשר פתיחה של מקומות שנראו לנו לא בטוחים. צריך להבין איך לבדוק, זו תורה שלמה".

עד היום יש תחושה שאנחנו לא מבינים איפה ואיך אנשים נדבקים בקורונה. חדר כושר מסוכן? סופר מסוכן? בית ספר? הפגנות?
"זה לא התפקיד של חקירות אפידמיולוגיות. התפקיד שלנו הוא להגיד מי צריך להיות בבידוד. כדי לדעת איפה אנשים נדבקים צריך לעשות מחקר אפידמיולוגי שזו השאלה הספציפית שלו, וכל התשאול בו שונה. ונעשו מחקרים כאלה. הם מצאו כצפוי שהיכן שיש התקהלות ואין שמירת מרחק, יש הדבקה. ובחדרים סגורים - יותר".

בתחילת המגפה המלצתם נגד מסכות. זה אחד הדברים שערערו את האמון במסכות, וגם בכם.
"בתחילת המגפה לא הייתה לנו ברירה אלא לבסס רבות מההמלצות על מה שהכרנו ממגפת הסארס. זו מחלה שמידבקת רק כשיש תסמינים, אז ההוראה הייתה לא לצאת מהבית עם תסמינים, ולהשאיר את המסכות לעובדי מערכת הבריאות. הייתה תחושה שעם מסכות אנשים ירגישו מוגנים מדי. בתחילת המגפה לא הבינו אם ההעברה היא טיפתית, אווירית או דרך משטחים. גם הצוותים התמגנו אז בדרך אחרת ממה שהם מתמגנים היום. זה סיפור מתפתח".

ומה קורה עכשיו?
"צריך להחזיר את האמון והדוגמה האישית, ולהשתמש נכון בכלים שיש לנו. בסופו של דבר החיסונים הם אולי הייטק אבל מניעת הידבקות זה לואו-טק. אין לזה תחליף. מניעת מגעים, מסכות - זה מנצח. וזה גם הכי קשה".

פרופ' סיגל סדצקי

בת 60, פרופ’ מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב • שימשה כראש מרכז הידע תנודע שעוסק בהשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות • בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לארגון הבריאות העולמי • מפברואר 2019 עד יולי 2020 כיהנה כראשת שירותי בריאות הציבור והייתה בין מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל

עוד כתבות

סבסטיאן קורץ, קנצלר אוסטריה / צילום: Ronald Schlager, AP

"אמרו תודה לישראל!": המנהיגים האירופאים שמגיעים השבוע לארץ ללמוד איך מנהלים מבצע חיסונים

תושבי אירופה מופצצים בשבועות האחרונים ב"סיפור ההצלחה הישראלי" ● האירופאים רואים - ורוצים גם ● חלק מהמנהיגים מנסים "לרכב" על ההצלחה ולשדר לציבור שלהם בבית כי הם אינם מהססים "לעשות כל מה שדרוש" ● רה"מ דנמרק: "לו הייתי יכולה, הייתי חוזרת מישראל עם מטוס מלא חיסונים"

ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש יכול לרפא קורונה?

ד"ר דורית ארד ואברהם מרילוס מ-NCLPharma מאמינים שפיתוח שלהם שנועד להילחם במנגנון ההתרבות של וירוסים, יכול להיות יעיל מאוד לחולי קורונה ● לאחרונה הם חתמו עם חברה אמריקאית על הסכם הפצה בארה"ב, וכעת הם שואפים לרשום את המוצר גם בישראל

רמי לוי / צילום: יונתן בלום, גלובס

גם רמי לוי ומוטי בן משה בפנים: 9 קבוצות חדשות נוספו לרשימת הגורמים הריכוזיים

הוועדה לצמצום הריכוזיות במשק פרסמה היום את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2021 ● חברות נוספות שנכנסו לרשימה: שופרסל, שפיר הנדסה, ישראכרט ומקס איט פיננסים

עינת פלד-שפירא / צילום: עומר וידר

מנכ"לית וילי פוד התפטרה אחרי שנה בתפקיד

עינת פלד-שפירא החליפה את מיכאל לובושיץ שניהל את החברה במשך שנתיים ● לפני כן שימשה שנה וחצי כמנכ"לית פעילות בונז'ור של חברת אסם-נסטלה

אנשי המשטרה בהונג קונג מנסים לעצור הפגנה של אנשי תקשורת לציון שנה להתקפת המפגינים ברכבת התחתית / צילום: Associated Press, Kin Cheung

עיתונאים בסין: בייג'ינג מגרשת כתבים ומנצלת את המגפה להטריד עיתונאים בתחומה

מועדון העיתונאים הזרים של סין טוען כי הכתבים מתמודדים עם עלייה בהטרדות ובמעקבים, לאחר ההידרדרות ביחסי סין־ארה"ב

דובאי / צילום: Shutterstock

פטנט ישראלי: לטייל בדובאי ולקבל דמי אבטלה מהמדינה

לפי נתוני ביטוח לאומי, כ-3,500 ישראלים קיבלו דמי אבטלה ב-2020 גם כששהו בחו"ל, למרות שבימי טרום הקורונה הדבר לא היה אפשרי ● הפירצה שאפשרה את התופעה עדיין לא נסגרה

יוסי וצביקה ויליגר / צילום: איל יצהר

ארבעה בארבע שנים: למה אף מנכ"ל לא שורד תחת האחים יוסי וצביקה ויליגר

יבואנית המזון מחליפה מנהל בפעם הרביעית בתוך ארבע שנים ● כעת הגיע תורה של עינת פלד-שפירא להודיע שהיא עוזבת את התפקיד ● שרשרת העזיבות מעוררת שאלות לגבי קצב התחלופה בניהול החברה, שצומחת בקצב יוצא דופן, אפילו לענף שנמצא גם ככה בעלייה

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

גילה גמליאל תוקפת את האוצר בדיון על אסון הזפת: "אל תספרו בלופים"

בדיון שנערך בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, טענו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי לא קיבלו בשנים האחרונות תקנים חדשים מהאוצר, ולכן גם אם כתמי הזפת היו מתגלים מראש, המשרד יכל להתמודד עם זאת באופן חלקי בלבד ● באוצר טענו כי המשרד קיבל תקנים כלליים ויכל להפנות אותם גם ליחידה הימית

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

מודל החל"ת, השלב הבא: דמי אבטלה דיפרנציאליים

לגלובס נודע כי רשת הביטחון המעניקה אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ומפוטרים עשויה להימשך באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע יינתן רק לעובדים שלא יצליחו למצוא עבודה או בענפים שיתקשו להתאושש ● הצעה נוספת היא להמשיך עם מתכונת החל"ת הנוכחית עוד מספר חודשים

חלב של חברת טרה / צילום: עינת לברון

קללות, איומים וטענות להתעמרות: מה מתחולל מאחורי הקלעים במחלבות טרה

מכתב שכתבה משפחת יו"ר העובדים בטרה למנכ"ל החברה המרכזית שהגיע לידי גלובס חושף טענות לקללות, איומים וטענות להתעמרות מצד מנכ"ל טרה ● הדברים מתפרסמים בהמשך לסכסוך עבודה במפעל בנתיבות עליו הכריזה ההסתדרות לפני כ-3 חודשים ● טרה: "המכתב מסלף את המציאות"

פארק עופר בפתח תקווה / צילום: אסף לוי

מטות השיווק והכספים של החברות הבנות בבזק ירוכזו בבניין פלאפון

לאחר שהשלימה את המעבר לפתח תקווה, פלאפון תרכז תחתיה את מטות השיווק והכספים של בזק בינלאומי ו-yes ● בהמשך ימשיכו בבחינה של איחוד פעילויות נוספות

בניינים בבנייה בראש העין / צילום: שלומי יוסף

משרד הבינוי והשיכון קובע סטנדרט חדש למסירת דירות חדשות מקבלן

הבשורה הגדולה היא שמעתה יהיה סטנדרט ברור של דירה מוכנה למסירה, שיכלול תעודת גמר ואישור אכלוס מאת הרשות המקומית וחיבור קבוע לתשתיות החשמל והמים, והדירה תועבר "כאשר המוכר והקונה או נציגיהם נמצאים יחדיו בדירה, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ביניהם"

בנימין נתניהו / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

יו"ר ועדת הבחירות אסר על שידור הסטנד-אפ עם נתניהו ברשת 13

השופט עוזי פוגלמן קבע כי השתתפות נתניהו בתוכנית "סטנד-אפ ניישן" היא תעמולת בחירות, ואסר על שידור הקטע עד לאחר הבחירות ● הליכוד: "נערער על ההחלטה"

אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן

ההסכם בין קצא"א והאמירויות חסוי, ובארגוני הסביבה חוששים מאסון

החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם ● ארגוני הסביבה קוראים לביטול ההסכם לאור החשש כי דליפת נפט תוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים במפרץ אילת

מייסדי חברת CURV איתי מלינגר (מימין) ודן ידלין / צילום: נתנאל טוביאס

הסטארט-אפ Curv במו"מ למכירה במעל 200 מיליון דולר לפייפאל

החברה פיתחה פלטפורמה לניהול מטבעות קריפטו בענן, שנועדה לאפשר נזילות של הנכסים תוך שמירה על אבטחתם ● Curv הוקמה על ידי היזמים איתי מלינגר ודן ידלין במסגרת Team8

מנכ"ל אורמת, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

"עסקים מלוכלכים באנרגיה נקיה'"? שורטיסט מאשים את אורמת ב"תרבות של שחיתות"

חברת ההשקעות הינדנבורג טוענת לשחיתות מול אנשי ממשל במדינות שונות, שהניבה רווחים יוצאי דופן ● מזכירה את מעורבותם של בכירי אורמת - רווית ברניב וחזי קטן - בפרשת השוחד של שיכון ובינוי ● אורמת הודפת את הטענות כ"מטעות ושקריות", אך הזיזה את קטן מתפקיד קצין הציות הראשי, והודיעה כי ברניב לא תמונה מחדש לדירקטורית

תחנת כוח גיאותרמית של אורמת בניו זילנד  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אורמת מגיבה להאשמות שחיתות בינלאומית: "הטעיות ושקרים של שורטיסטים"

חברת Hindenburg Research (הינדנבורג), בית השקעות שמתמחה במכירה בחסר של מניות, מאשים כי אורמת עסקה בשחיתות בינלאומית בנוגע לפרויקטים החשמליים בקניה, גואטמלה והונדורס ● לפי הטענה, אלו תרמו ל-70% מהרווח הנקי בשנת 2020 ● אורמת: "הנקודות שבדוח של הינדנבורג הן לא מדויקות, מטעות ושקריות; דירקטוריון החברה החליט שנכון יהיה להעביר ממר קטן את האחריות של קצין ציות ראשי"

גרינבאום עופר / צילום: תמר מצפי

קפיצה ברווחי פועלים אי.בי.אי: ההנפקות זורמות לבורסה, והחתמים חוגגים

פועלים אי.בי.אי סיימה את הרבעון האחרון עם רווח נקי כולל של 15.3 מיליון שקל, המשקף צמיחה של 113% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019

עבודה היברידית / צילום: Shutterstock

מרמקולים שמתמללים פגישות ועד שידורי וידאו המוניים: מיקרוסופט מסתערת על העבודה ההיברידית

מיקרוסופט הציגה בכנס "איגנייט" שורה של מוצרים ושירותים שנותנים מענה לצרכים החדשים שעולים עקב המעבר לעבודה מהבית ● בין החידושים: מסכים, מצלמות ורמקולים מיוחדים לשיחות ועידה והרחבה של מספר המשתתפים בשיחות וידאו ל-1,000

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

שופטי בג"ץ דחו את עתירת הליכוד לגבי הופעת נתניהו ב"סטנדאפ ניישן"

בעתירה שהוגשה על ידי המפלגה הערב נטען כי החלטת ועדת הבחירות לוקה ב-"חוסר סבירות קיצוני" וכן כי לא מדובר בתעמולת בחירות כפי שקבע יו"ר הוועדה ● השופט נעם סולברג: "נוכח סמיכות הזמנים למועד השידור, התברר מיד עם הגשתה, כי אין מנוס אלא לדחותה"