השקל התחזק: שערו היציג של הדולר נקבע על 3.227 שקלים

כלכלני הפועלים: "השקל עשוי להמשיך ולהיחלש בשבועות הקרובים. בנק ישראל רוכש במקביל למט"ח גם איגרות חוב ממשלתיות, והיקף הנזילות בשווקים בשקלים צפוי לגדול"

20 דולר / צילום: תמר מצפי
20 דולר / צילום: תמר מצפי

15:46

שערו היציג של הדולר מול השקל נקבע ברמה של 3.2270 שקלים. מדובר בירידה של 0.12% בשער הדולר מול המטבע המקומי, לאחר שנחלש בשני ימי המסחר האחרונים מאז ההודעה הדרמטית של בנק ישראל על היקף רכישות עתידי של 30 מיליארד דולר ב-2021.

הליש"ט איבד 0.8% מול השקל ושערו היציג נקבע על 4.3743 שקלים. האירו איב 0.66% ושערו היציג נקבע על 3.8963 שקלים.

12:00

הדולר שב ונחלש ולאחר שבבוקר קפץ ביותר מ-1% ביחס לשער היציג שנקבע ביום שישי, עד לרמה של כ-3.28 שקלים, נסחר כעת הדולר בעלייה של 0.2% בלבד סביב 3.238 שקלים. 

האירו נחלש ב-0.4% ונסחר סביב 3.906 שקלים. 

09:35

בהמשך לקפיצה הדרמטית בשער הדולר והאירו בסוף השבוע שעבר, לאחר הודעת בנק ישראל, השקל ממשיך לאבד גובה ונסחר כעת סביב 3.254 שקלים לדולר, התחזקות של כ-0.7% בשער הדולר לעומת השער היציג שנקבע ביום שישי. האירו מתחזק בכ-0.2% ונסחר סביב 3.93 שקלים. 

כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי "יש לזכור שבשנה האחרונה כל הגורמים פעלו להתחזקות השקל, החל מסגירת השמים, ועד השקעות זרות ישירות גדולות בישראל שהגיעו להיקף של 15.5 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. בתרחיש המרכזי אנו סבורים שהלחצים הבסיסיים לייסוף יצטמצמו כשהמשק יפתח לפעילות. לדוגמה, העלייה בחיסכון של משקי הבית תגדיל ביקושים לנסיעות לחו"ל. גורם נוסף שפעל להתחזקות השקל ב-2020 הוא עליות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, וגם לגבי זה לא ניתן לדעת אם הם יחזרו על עצמן גם השנה. הסכום של 30 מיליארד דולר גבוה באופן ניכר מהעודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (שעמד על כ- 20 מיליארד דולר ב- 2020)". 

האם בנק ישראל יכול לסגת מההתחייבות לרכוש 30 מיליארד דולר השנה? בהפועלים מציינים כי "כעיקרון יש לבנק ישראל פתח יציאה מההתחייבות וזאת במצב בו רכישות המט"ח מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".

להערכתם, בכדי שנראה איום על יעד האינפלציה נדרש כאן פיחות חד מאוד (יותר מ-10%), כך שפתח היציאה הזה הוא צר. "עקביות עם יציבות פיננסית" זו כבר הגדרה שנתונה לפרשנות, ויתכן שאם הציפיות לאינפלציה יעלו לדוגמה מעל 2%, זה יתפרש כסיבה לצמצום הרכישות. אבל סביר להניח שבנק ישראל "ישתדל" מאוד להשלים את רכישות המט"ח, כדי שהאמירות העתידיות שלו יזכו לאותה רמה של אמינות.

לאור ההתחייבות של בנק ישראל לרכוש סכום כה גבוה מעריכים כלכלני הבנק כי השקל עשוי להמשיך ולהיחלש בשבועות הקרובים. "בנק ישראל רוכש במקביל למט"ח גם איגרות חוב ממשלתיות, והיקף הנזילות בשווקים בשקלים צפוי לגדול. אנו לא חושבים שלגידול החד בפיקדונות השקליים כתוצאה מרכישות המט"ח יש השפעות אינפלציוניות משמעותיות. השילוב בין רכישות מט"ח לאג"ח ממשלתיות מגדיל את מאזן הבנק המרכזי בקצב מהיר, כלומר המדיניות המוניטרית הופכת למרחיבה מאוד גם בקנה המידה של הפד בארה"ב לדוגמא".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מציין בסקירתו השבועית כי "המסר של בנק ישראל צפוי לגרום לשינוי בהתנהגות המשקיעים הפיננסיים הזרים בשוק המקומי. גם המשקיעים המקומיים, שנמצאים בחשיפת שיא לנכסים צמודי מט"ח עשויים להקטין גידורים. רק בשנה האחרונה גידור המוסדיים תרם למכירות של יותר מעשרה מיליארד דולר. 

יחד עם זאת, "שערו של השקל מושפע גם מהתנהגות הדולר בעולם. אם הדולר בעולם ימשיך להיחלש, המרחב לפיחות השקל יהיה מצומצם יותר. הדולר בעולם מתנהג בשנה האחרונה במתאם מושלם עם S&P 500 . קשר זה מתקיים להערכתנו בגלל גידור המטבע של המשקיעים מחוץ לארה"ב בשוק המניות האמריקאי, בדומה לפעילות המוסדיים הישראליים. המשך עליות בשוק המניות צפוי להחליש את הדולר. לכן, בנק ישראל עשוי להשיג פיחות משמעותי של השקל מול סל המטבעות, אך פחות מול הדולר". 

צרו איתנו קשר *5988