גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה גרם לטעות בניסוי של אסטרהזנקה והאם החיסון לקורונה בסכנה?

אסטרהזנקה נתנה בטעות רק חצי מנה של החיסון שלה בניסוי הקליני ודווקא מינון זה התגלה כיעיל יותר ● האם אפשר לבסס אישור למוצר על תוצאות שהתקבלו כך? ה-FDA הביע סקפטיות

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press
מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press

ביום שני האחרון, פרסמה חברת אסטרהזנקה את התוצאות מניסוי שלב III שלה בחיסון לקורונה. לו היו אלה התוצאות הראשונות שמתקבלות לגבי חיסון לקורונה, הן היו נחשבות לחגיגה גדולה והבורסות היו משתוללות. בפועל, הן הגיעו אחרי תוצאות של שני חיסונים נוספים, של החברות פייזר ומודרנה, והשוו אליהם. בהשוואה הזו יצא החיסון של אסטרהזנקה מעט פחות יעיל.

על פניו זה לא נורא - יש לחיסון הרבה יתרונות שיכולים להפוך אותו לרלוונטי ביותר למדינות שקשה להן לרכוש או להתנהל עם החיסונים האחרים, ומלבד זאת, הביקוש העולמי לחיסונים עולה כמה וכמה מונים על ההיצע. אבל היו עוד כמה חלקים מפאזל הנתונים שהציגה אסטרהזנקה שהטריד את המתבוננים. בהדרגה הפרטים החלו להיחשף, הביקורת החלה להצטבר, והיום אמר מנכ"ל החברה: "כנראה נבצע ניסוי גלובאלי נוסף".

נתונים והסברים

מלכתחילה משהו בניתוח הנתונים לא היה כל כך חד משמעי, לא כל כך נקי. בעוד פייזר ומודרנה הצהירו שתיהן על תוצאה אחת עיקרית וברורה מאוד - הבדל של 95% במספר החולים בין קבוצת הניסוי לבין קבוצת הביקורת (פייזר הצהירה על 90%, ואז 95% בתוצאות המלאות), הרי שאצל אסטרהזנקה פורסמו כבר בשלב הניתוח הראשוני, מספר נתונים שונים, והרבה הסברים.

אם מביטים על קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת זו מול זו, היעילות היא 70%. ייתכן שאם היה זה החיסון הראשון להגיע לשוק, זה כל מה שהיינו שומעים מהחברה, שכן מבחינת ה-FDA גם יעילות של 50% הייתה מספיקה כדי לאשר את המוצר. אולם, אסטרהזנקה בדקה ומצאה כי ישנה יעילות של 90% באחד מהמינונים של החיסון (ו-62% במינון השני). היעילות הגבוהה יותר התקבלה דווקא בקבוצה שקיבלה תחילה חצי מנה של חיסון, ולאחר חודש מנה שלמה, בעוד הקבוצה השניה קיבלה מנה ועוד מנה.

לדברי החברה, הקבוצה הזו עומדת בפני עצמה, יש בה מובהקות סטטיסטית, ולכן אפשר לומר כי החיסון יעיל ב-90%, ולהתעלם משאר הניסוי כאילו אינו קיים. ומה עם העובדה שרק שליש מן המתנדבים נכללו באותה תת קבוצה, בניסוי שמלכתחילה היה קטן מזה של החברות האחרות? מבחינת החברה זה רק מוכיח את הטענה, משום שיותר קשה להגיע למובהקות בקבוצה קונה. אבל החברה לא פרסמה כמה חולים בעצם היו בקבוצה הקטנה הזו, וזה גרם להרמה של עוד כמה גבות.

סטטיסטיקאים לא אוהבים ניתוח של תת קבוצות בניסוי קליני. החשש הוא שאם ננתח את הנתונים מכל כיוון אפשרי, הרי שבסוף נמצא שם משהו שעובד לטובתנו. סטטיסטיקאים של ניסויים קליניים רוצים שנשער השערה אחת, ונצליח או נכשל בהוכחה שלה. זו הדרך הנכונה לעשות מדע. נכון שבעולם האמיתי, מוצרים טובים עלולים להיזרק כך לפח אחרי שיוכרזו ככישלונות ביעד הניסוי העיקרי שלהם, וזאת אפילו אם מכלול הנתונים זועק שיש פה משהו שלא יכול להיות מקרי. אם כך, אומרים הסטטיסטיקאים, עליך להתחיל מההתחלה. תעשה עוד ניסוי, ותראה אם הצלחת לעמוד ביעד העיקרי שלך.

סרנדיפיטי

עד שהחל השוק לעכל ולשפוט את הנתונים האלה, התווסף עוד מידע: מסתבר שאסטרהזנקה לא בחרה במכוון לחסן חלק מן הנבדקים בחצי מנה של החיסון, אלא זו הייתה "טעות ממוזלת". חלק מן המבחנות פשוט לא הכילו מספיק חומר. זה גם אירוע שמעניין לשאול אם היינו בכלל יודעים עליו לולא הייתה דווקא קבוצת הנבדקים הזו מאופיינת בתוצאות הטובות ביותר. גבות רבות הורמו כאשר החברה התוודתה על הטעות. זה לא אמור לקרות בניסוי קליני, בוודאי לא כזה שכל כך הרבה עיניים נשואות אליו.

העובדה שמדובר בטעות מעלה עוד שאלות כי כאשר מחליטים על שתי קבוצות מינון בניסוי, קיימת תורה שלמה לגבי איך מחלקים את המטופלים בין הקבוצות כדי לוודא שאכן תהיה אקראיות מלאה לגבי מי קיבל איזה מינון, מה שלא קרה, מן הסתם, במקרה של טעות. כך למשל, אתר "euronews" מדווח כי אף אחד מן הנבדקים בקבוצה שקיבלה את המינון הנמוך לא היה בן מעל 55. אז האם התגובה הטובה היא בגלל המימון, או בגלל תמהיל הגילאים?

ביקורת נוספת שהושמעה נגד הניסוי, היא כי הוא שילב שני ניסויים שונים שלא נוהלו כניסוי אחד - ניסוי שנערך בבריטניה וניסוי בברזיל. לא כל כך ברור אם אמנם הניסויים הללו היו מספיק דומים כדי לשלב ביניהם.

ניסוי נוסף, שבו המינון ה"ממוזל" יהיה המינון הנבחר מלכתחילה, הוא אכן הדרך ההגיונית להמשיך הלאה. לחברה כמו אסטרהזנקה יש את המשאבים והניסיון לכך. מנכ"ל אסטרהזנקה פסקל סירו אמר כי להערכתו הניסוי הנוסף לא אמור לדחות את האישור למוצר בבריטניה ובאיחוד האירופאי, אך הוא חשוב כדי לתמוך בטענת החברה כי לחיסון יעילות גבוהה במינון מיוחד. בארה"ב, מעריכה החברה, לא יאושר המוצר על בסיס התוצאות הקיימות, כי ה-FDA מעדיף לאשר מוצרים על בסיס הניסויים שלו. הבעיה היא שהניסוי שנערך כעת בארה"ב אינו כולל את המינון המועדף שבראשיתו רק חצי מנה. יהיה צורך להתייעץ אם הרשות ולהוסיף זרוע לניסוי, כדי להדגים גם ל-FDA את עדיפות המינון החדש, אם אכן ישנה כזו.

אבל, התוצאות מניסוי נוסף כזה עשויות להגיע רק בעוד מספר חודשים. השאלה האתית, המשולבת בשאלה המדעית, היא אם בעבור זה כדאי לעכב את השימוש במוצר, דווקא בתקופה של מגפה. אחרי הכל, אין לאף אחד ספק שהחיסון של אסטרהזנקה עוזר נגד הקורונה, לכל הפחות ב-62%. החברה מציעה אותו בזול לעומת המתחרות, יש לה יותר כושר יצור משל המתחרות והשינוע שלה מתאים יותר למדינות פחות עשירות, שממילא לא נמצאות כרגע בתור לקבלת החיסונים של פייזר ומודרנה.

גורמים בארה"ב מעריכים כי יהיה קשה לאשר את החיסון במדינה כמו ארה"ב שבה יהיו חלופות מטעם מודרנה ופייזר, אשר ככל הידוע עד כה הן 95% יעילות, ללא תופעות לוואי, וללא חששות לגבי טיב הניסוי. אבל מה לגבי מדינות שאין להן חלופה? ומה לגבי ישראל שכבר הקדימה לרכוש 10 מיליון מנות של החיסון?

מהחברה נמסר כי "עם התקדמות פיתוח החיסון AZD1222 לשלב 2/3 בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, נמצא כי חוזק המינונים בהם השתמשו בשלבים מוקדמים של הניסוי הוערך ביתר, כך שבפועל ניתנה חצי מנה. העניין דווח ונבדק על ידי
Data safety monitoring board ועל ידי הרגולטור הבריטי שניהם אישרו את המשך המחקר עם משטר המינון המופחת, והרגולטור הבריטי אף אישר בפומבי כי 'אין חשש לשימוש במינון זה'. לכל שאר רשויות הרגולציה בעולם הודיעה החברה כי היא ממשיכה לעקוב וללמוד אודות המינון המופחת בניסוי שלב 2/3 בבריטניה.

לאור היעילות הגבוהה שנצפתה במשטרי המינון השונים, נמצא כי יש תועלת להמשיך ולחקור את הממצאים האלו על מנת לקבוע את משטר המינון היעיל ביותר לחיסון. אנו נמצאים בדיונים מול הרגולטורים ברחבי העולם להערכת ממצאי המחקר שלנו ואנו מצפים לפרסום התוצאות שנבדקו על ידי עמיתים והוגשו כעת לפרסום בכתב העת מדעי".

עוד כתבות

החיסון שבדרך. עד כמה הציבור מוכן להתחסן? / צילום: Shutterstock

אחרי האישור שניתן לכללית: גם שאר הקופות יוכלו לחסן בני 40 ומעלה

החל מהיום גם בני 40 ומעלה יוכלו לקבוע תור לחיסון לקורונה ● שר הבריאות אדלשטיין הורה למשרדו להיערך לביצוע 250,000 חיסונים ביום

ויטליק בוטרין, מייסד את'ריום / צילום: Ethereum Foundation

את'ריום חוצה את רף ה-1,400 דולר: המתחרה של ביטקוין בשיא כל הזמנים

מחירו של את'ר, המטבע השני בגודלו בשוק הקריפטו אחרי ביטקוין, זינק יותר מ-12% ביממה האחרונה ● אחר הצהריים נסחר במחיר ממוצע של עד 1,430 דולר - רק 2 דולר פחות ממחיר השיא שקבע לפני שלוש שנים

בריונות רשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק

סקר: 82% מהציבור מעוניין בגוף שיחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות

סקר חדש של איגוד האינטרנט מגלה כי חלק גדול מהציבור בישראל מוטרד מסגנון השיח ברשתות החברתיות ● 53% נמנעים מתגובות ברשת מחשש לתגובות אלימות ● 60% חשים שאין להם למי לפנות אם חוו פגיעה רגשית ברשת

אחיות מחסנות בבית אבות בבלגיה בחיסון של פייזר / צילום: Associated Press, Francisco Seco

בינתיים באירופה: פייזר מפחיתה משלוחי חיסוני קורונה בגלל "מחסור זמני"

שותפות "ביונטק-פייזר"נימקה את הצעד בכך שהוא יסייע לה להגביר את יכולת הייצור בחודשים הקרובים ● "ביונטק" נמצאת גם כך תחת לחץ של הרשויות הגרמניות להגביר משמעותית את הייצור, בין השאר לאור העובדה שהממשלה הגרמנית השקיעה כ-200 מיליון אירו בפיתוח החיסון לקורונה

פרמדיקים מכניסים חולה קורונה לביה"ח, בירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

האוני' העברית: השפעת החיסון לקורונה עדיין לא ניכרת, קצב התמותה מאיץ

צוות החוקרים מעריך כי ישנם סימנים ראשונים לבלימה בעליית התחלואה, אך טרם נצפתה השפעה ישירה של החיסונים לקורונה ● עם זאת, מתגלה מתאם בערים בין אחוז חיסון גבוה לתחלואה נמוכה ● החוקרים ממליצים להמשיך את הסגר לעוד שבוע לפחות, לצד הגדרת תהליך יציאה מסודר

אלי וורטמן / צילום: יח"צ  קרן פיקו

מרכבים משומשים לשוק ההלוואות: היזם אלי וורטמן חוזר עם סטארט-אפ חדש

אלי וורטמן ייסד והשקיע באפליקציית הרכבים המשומשים Vroom, שנסחרת כיום בשווי של 4.8 מיליארד דולר ● הסטארט-אפ החדש שלו פיוז, שמנסה לתקן את עולם הלוואות הרכב בארה"ב, עדיין קטן, אבל הוא בטוח שהפוטנציאל עצום ● הפעם הוא מקווה שהחברה תישאר בארץ

אבו דאבי, עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות / צילום: שאטרסטוק

משרד ההשקעות באבו דאבי יקים משרד חדש בתל אביב

במסגרת הידוק היחסים הכלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות, משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO) מקים שמונה משרדים חדשים בעולם ובהם אחד בתל אביב ● המשרדים הנוספים יוקמו בניו יורק, סן פרנסיסקו, פרנקפורט, לונדון, פריז, בייג'ינג וסיאול

האתר של ישראל היום

מדביק את הפער: "ישראל היום" משקיע באפליקציה משודרגת למובייל

העיתון, המופץ בחינם, מבקש להדביק את הפער הדיגיטלי, ונערך להשקה בהשקעה של מאות אלפי שקלים במקביל לשדרוג האתר ● בהמשך יערכו בעיתון לשיווק ולקידום המהלך בקמפיין פרסום נרחב

אלון בלוך, חברת K Health / צילום: תמונה פרטית

יוניקורן בבריאות הדיגיטלית: K Health גייסה 132 מיליון ד' לפי שווי של 1.4 מיליארד ד'

K Health פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ליצור צ'אט מותאם אישית לאדם המעוניין בטיפול רפואי, במסגרתו הוא מקבל שירות רפואי ראשוני ואבחון עצמי ● החברה מספקת היום גם שירותי רפואה מרחוק ● אלון בלוך: "המערכת נועדה לעזור לאנשים להבין מה יש להם ולפתור את הבעיה, כשהאמביציה היא ללמד את המכונה את שפת הרפואה"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: רפי קוץ

חגית משה ניצחה בבחירות בבית היהודי; מסתמן שתחבור לסמוטריץ'

משה ניצחה את ניר אורבך, שנחשב מקרוב מאוד לבנט ● סמוטריץ': "הגיע זמן להחזיר את הביחד ואת האור לעיניים של בנות ובני הציונות הדתית"

פרטיות ברשת / צילום: שאטרסטוק

הביקורות על דרישות המידע הפולשני ממפעילי התקשורת הולכות ונערמות

עמותת פרטיות ישראל קוראת למשרד התקשורת לעצור השימוע בו הוא מבקש מידע אינטימי על הרגלי צריכה אינטימיים של לקוחות

אורי קיסוס, מנכ"ל הגמל המיועד / צילום: יח"צ

הכוכב החדש של שוק הגמל מגייס מנכ"ל חדש: אורי קיסוס ינהל את מור גמל

בית ההשקעות מור רכש פעילות גמל שולית בשלהי 2018 והפך אותה לגוף המנהל כיום  כ-10 מיליארד שקל, עם הצבירה השנייה בגודלה אשתקד לנוכח תשואות יוצאות דופן

הבורסה בוול סטריט  / צילום : Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

בורסות וול סטריט ננעלו בעליות, נאסד"ק קפץ 1.5%

מדד דאו ג'ונס התחזק ב-0.4% ומדד S&P 500 התקדם ב-0.8% ● נפט ברנט קפץ ב-2.1% ● סרגון טסה 32%, גילת המריאה 26% ● גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה עקפו את התחזיות ברבעון הרביעי ב-2020 ● באירופה: מדד דאקס נחלש ב-0.2%, פוטסי 100 נסוג 0.1% וקאק 40 ירד ב-0.3%

איציק שמולי / צילום: שלומי יוסף

איציק שמולי: "לא אציג בבחירות הקרובות את מועמדותי לראשות העבודה"

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כתב כי החליט לא להתמודד על ראשות המפלגה לאחר שיוזמה לאיחוד מפלגות בשמאל נכשלה ● "הדבר החשוב ביותר בבחירות האלו הוא יצירת כוח משותף של מפלגות"

בנימין נתניהו חיסוני קורונה חברת פייזר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הממשלה אישרה פה אחד את הצעת נתניהו: הסגר יוארך ב-10 ימים

נתניהו: "קורא למשטרה לנקוט יד ברזל נגד כל מפירי החוק" ● הסגר יוארך עד 31.1 בשעה חצות ● כל נוסע שנכנס לישראל יחוייב לעשות בדיקת קורונה 72 שעות לפני המראות לארץ

חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר

איך יכול המשקיע הישראלי להתגונן מפני היחלשות הדולר

בשנה החולפת נחלש הדולר ב-11% מול השקל - וכך תשואה של 12% במונחים דולריים בשנה האחרונה התאפסה במונחים שקליים ● האם המסקנה היא להפסיק להשקיע בחו"ל - או להתחיל לגוון את המטבעות שבהם משקיעים?

קורונה - סגר  עסקים חנויות סגורים  רחובות ריקים / צילום: כדיה לוי

הלמ"ס: שיעור המשרות הפנויות במשק נחתך בשנה האחרונה ב-31%

מהנתונים שפרסמה הלמ"ס עולה כי ישראל לא חריגה במובן זה, אלא מדובר במגמה עולמית כתוצאה ממשבר הקורונה ● ענפי האירוח והאוכל וענפי הבידור והפנאי נפגעו בצורה הקשה ביותר

אפליקציית ביט / צילום: Shutterstock

בהמשך לפרסום בגלובס: עיכוב בהשקת כרטיס האשראי של אפליקציית ביט

רגולטורים לשעבר וארגונים חברתיים התריעו נגד כוונת בנק הפועלים להשיק כרטיס אשראי חוץ-בנקאי למשתמשי אפליקציית ביט • השקת הביטכארד תעוכב בינתיים עד לבדיקת רשות התחרות • הפועלים: "ההכנות להשקת ארנק ביט ומועדון ביט קארד נמשכות"

ריד הייסטינגס / צילום:Netflix

8.5 מ' אנשים הצטרפו לנטפליקס ברבעון האחרון; המניה מזנקת ב-10%

האנליסטים צפו שלחברה יצטרפו רק 6.47 מיליון אנשים ברבעון, נתון אותו נטפליקס עקפה ב-2 מיליון איש ● המנייה מזנקת לאחר המסחר ב-10%

ניידת משטרה / צילום: יוסי כהן

מח"ש: להחמיר בעונשו של קצין משטרה שלקח שוחד מבתי בושת בתמורה לפרוטקשן

הפרקליטות ומח"ש הגישו לביהמ"ש העליון ערעור על קולת העונש שהוטל על גרי רבינוביץ', רכז מודיעין במשטרה, שהורשע כי לקח שוחד מבעלי בתי בושת בתמורה ל"הגנה משטרתית" שהעניק להם מפני פשיטות, ונידון ל-18 חודשי מאסר בלבד