בנקאות בצל קורונה: יותר הפרשות בגין חוב, פחות אשראי ופגיעה ברווח

המערכת הבנקאית הציגה ברבעון השלישי רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל - נמוך ב-11.5% מהרבעון המקביל • היקף האשראי המצרפי בסוף הרבעון הסתכם ב-1.1 טריליון שקל • הפועלים ולאומי חתכו יותר מ-4% באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה

העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
העסקים הקטנים שנחנקים תחת מגבלות הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרבעון השלישי של 2020 היה טוב למדי עבור הבנקים. או יותר נכון, הרבה פחות רע מכפי שנראה שיהיה רק לפני כמה חודשים. בשלושת החודשים יולי-ספטמבר רשמה המערכת הבנקאית המקומית רווח נקי מצרפי של 2.33 מיליארד שקל, המהווה קיטון של 11.5% ביחס לרווח שרשמה ברבעון המקביל ב-2019.

אף שיש בדוחות הכספיים של הבנקים, באופן שגרתי למדי, לא מעט רווחים והפסדים חד-פעמיים באופיים, שמשנים במידה מסוימת את שולי המגמה, הרי שהרבעון השלישי היה חלש פחות מהציפיות המוקדמות, בעיקר בגלל היבט אחד - ההאטה בקצב הגידול של כרית הביטחון של הבנקים להפסדי אשראי עתידיים, לאחר הפרשות עתק שנעשו בשני הרבעונים הראשונים של השנה - ההוצאות בגין הפסדי אשראי. זאת, אל מול ציפיות של הפיקוח על הבנקים כי אלה ימשיכו להגדיל עוד (ויותר מהנעשה בפועל) את ההוצאות בגין הפסדי אשראי, כפי שנרמז על ידי בנק ישראל לא אחת.

בסך-הכול, ההוצאות בגין הפסדי אשראי של הבנקים הסתכמו ברבעון בכ-1.57 מיליארד שקל. מדובר אמנם בגידול חד של כ-280% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ובסדר גודל של ההוצאות בגין הפסדי אשראי בכל שלושת הרבעונים הראשונים ב-2019. אבל, גם מדובר בסדר גודל של כמחצית מההוצאות בגין הפסדי אשראי שנרשמו על ידי המערכת בכל אחד משני הרבעונים הראשונים השנה, בעיצומו של משבר הקורונה.

למעשה, מתחילת השנה ועד לתום הרבעון השלישי הפרישו הבנקים כ-7.5 מיליארד שקל להפסדי אשראי. כ-85% מההפרשות האלה היו בהפרשות קבוצתיות, שנעשו מתוך הכרה באיום עתידי שיגיע, אבל ללא הרעה קונקרטית גורפת בחובות פרטניים (שבגינם נעשתה מתחילת השנה הפרשה של כ-1.05 מיליארד שקל). למעשה, הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוא הסיפור של 2020, כשהוא נעשה בשל משבר הקורונה וההרעה הניכרת במצבם של רבים מהלווים הפרטיים והעסקיים במשק.

הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי הוביל את הבנקים להציג קיטון חד של כ-47% ברווח הנקי המצרפי שלהם מתחילת השנה, שהסתכם בכ-4.65 מיליארד שקל. מדובר בירידה חדה ברווחיות, אבל כזו שעדיין מראה עוצמה: כל הבנקים הגדולים מרוויחים, כשלמעשה, רק בנק אחד קטן הוא הפסדי - בנק אגוד, שחדל להתקיים באופן עצמאי ממש באחרונה, כשנהפך לחלק מקבוצת מזרחי טפחות.

ימים יגידו אם הבנקים צדקו בהיקפי ההוצאות בגין הפסדי אשראי המואצות שביצעו השנה, או שמא צדק בנק ישראל והיה צריך להפריש עוד. כל זאת, נזכיר, כשרק במחצית הראשונה של 2021 תופסק התקופה שבה הציבור רשאי לא לשלם החזרי הלוואות על חשבון "לקיחת הלוואה מעצמו בעתיד", ובלי שזה נחשב להפרת תנאי ההלוואה, אלא אם המדינה תאריך עוד את תקופת ה"גרייס".

תוצאות-הבנקים-בצל-הקורונה
 תוצאות-הבנקים-בצל-הקורונה

"זה בעיקר בגלל הקורונה"

כך או כך, אין ספק ש-2020 היא שנת הקורונה, ו-2021 תהיה שנת הפוסט-קורונה, שבה נראה אפילו יותר סימפטומים של הפגיעה הפיננסית שייצור המשבר הריאלי שיצרה הקורונה. "בסופו של דבר, זהו רבעון קורונה נוסף, כשהתוצאות של כל המערכת נמוכות משהיו בשנה שעברה, וזה בעיקר בגלל הקורונה", מסביר גורם בכיר בענף הבנקאות.

עם זאת, הוא מספק גם מעט אופטימיות: "עדיין נראה שמשבר הקורונה יהיה ארוך, אבל אפשר להתחיל להביע אופטימיות זהירה שמתחילים לראות את הסוף, גם אם הליך חיסון האוכלוסייה ייקח זמן. אפשר להתחיל לראות את סימני היציאה, אפילו שסביר שיהיה סגר שלישי".

העיסוק המרכזי של הבנקים הוא עדיין לקבל פקדונות ולתת אשראי לציבור, כשהקורונה יצרה עניין רב בהקשרים אלה. מתחילת 2020 ועד לתום הרבעון השלישי זינק היקף הפקדונות של הציבור בבנקים בכ-14% לסך כולל של כ-1.49 טריליון שקל.

ההיקף האדיר של הפקדונות, שחלק ניכר ממה שזרם אליו השנה לא הופנה לאשראי ויושב ללא ריבית בבנקים, ממחיש, ולא בפעם הראשונה, את אופי תגובת הנגד של הציבור לתהפוכות בשווקים. הציבור מיהר לברוח לוודאות בזמן המפולות של סוף הרבעון הראשון, גם במחיר תשואה אפסית, והוא עדיין לא מוציא את הכסף מהבנק, בעוד שוקי ההון עשו מאז מהלך אדיר. כך נראה כי שוב הציבור משלם על הבהלה.

גידול באשראי בסיוע המדינה

הצד השני הוא האשראי לציבור, שהיקפו בסוף ספטמבר עמד על 1.11 טריליון שקל. על פניו, מדובר בגידול של 0.7% ביחס למצב בסוף הרבעון השני. אלא שכאן יש לזכור שני דברים: הבנקים שמו רגל על הברקס באשראי בשליש האחרון של הרבעון הראשון, ומאז ניתן אשראי גם הודות לערבות מדינה שהקימה קרנות ייעודיות לסיוע לנפגע הקורונה. כך, ולמרות הגידול הקל באשראי, בסיוע המדינה, הרי שמסוף הרבעון הראשון תיק האשראי של הציבור עדיין הצטמק ב-0.4%. מדובר בשיעור קטן לכאורה, רק שהוא מלמד על קיטון של כמעט 5 מיליארד שקל באשראי אמיתי, וזאת מול זינוק אדיר של 183 מיליארד שקל בפקדונות שלא נותנים תשואה.

אבל, אין פה מגמה גורפת. דיסקונט, מזרחי טפחות וגם לאומי הראו צמיחה באשראי ברבעון השלישי, כאשר הפועלים, לאומי וגם הבינלאומי הראו קיטון באשראי מסוף הרבעון הראשון. למעשה, מאז סוף הרבעון הראשון חלקם של הפועלים ולאומי באשראי לציבור קטן ב-2.5%, וזה של דיסקונט ומזרחי טפחות גדל בהתאם.

לצד המגמות בתיק האשראי הכולל של המערכת הבנקאית, נציין כי ישנו תיק שאמור להיות במרכז תשומת הלב, במיוחד בעידן הקורונה: האשראי לעסקים קטנים. בסוף 2019 העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף כולל של כ-כ-187 מיליארד שקל לעסקים קטנים.

ניתוח דוחות הבנקים מלמד כי עד כה השנה, רק מזרחי טפחות, עוד קודם למיזוג אגוד לתוכו, והבינלאומי צמחו באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה. אצל הבינלאומי מדובר בגידול באשראי לעסקים אלה בכ-1.07 מיליארד שקל, כשהבנק מדווח כי במסגרת "אשראי שניתן בערבות מדינה במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה" העמיד לעסקים קטנים אשראי בהיקף של 1.18 מיליארד שקל. כלומר, ללא הקרנות של המדינה הבנק הבינלאומי לא היה מציג גידול באשראי לעסקים קטנים.

במזרחי טפחות הגידול באשראי לעסקים קטנים מתחילת השנה עמד על כמעט 2.6 מיליארד שקל, המהווה עלייה של 12%, בשיעור כפול מהעלייה שנרשמה בהיבט זה אצל הבינלאומי. 

ואיפה נמצאים שאר הבנקים ביחס לאשראי לעסקים קטנים - מהנפגעים המרכזיים של משבר הקורונה? כל הבנקים נגישים לאותן קרנות סיוע שהובילה המדינה, כאשר בכל זאת, האשראי לעסקים קטנים שמעמידים יחד פועלים, לאומי, דיסקונט וגם ירושלים ואגוד, לפני שהוכנס תחת כנפו של מזרחי טפחות, קטן מתחילת השנה בכ-3.4% לסך כולל של כ-144.8 מיליארד שקל - יותר מ-5 מיליארד שקל פחות מאשר בסוף 2019, ולמרות התערבות המדינה בתחום.

אצל שני הבנקים הגדולים מדובר בכלל בקיטון של 4.3% ושל 4%, בהתאמה, מתחילת שנה, באשראי לעסקים קטנים, כשהירידה נרשמה למרות הקרנות שהקימה המדינה.

קיטון בהכנסות הבנקים מריבית

ועוד כמה מגמות שעולות מדוחות הבנקים עד כה: בשורת ההכנסות, הבנקים רשמו קיטון של כ-2% בהכנסות מריבית מתחילת השנה, לצד קיטון בהכנסות שאינן מריבית, שירדו למרות גידול בהכנסות מעמלות.

כמו כן, הוצאות השכר של הבנקים נחתכו משמעותית, בשיעור של כ-7.4% מתחילת שנה. מהוצאות על משכורות ונלוות של כ-12.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, לסכום של כ-11.66 מיליארד שקל בתקופה זו השנה. הדבר מעיד על התייעלות נמשכת בענף והקטנת בונוסים. כלומר, גם העובדים בבנקים משתתפים בעלויות הקורונה.

ועוד דבר: ברבעון האחרון כישות עצמאית בנק אגוד הפסיד, כשהוא מציג הפסד גם בשקלול שלושת הרבעונים הראשונים של 2020, בעיקר בגלל הפסד בסך 77 מיליון שקל לאחר מס בגין מכירת תיק האשראי למימון פעילות היהלומים של לקוחות הבנק לפנינסולה, וכן בשל הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. עתה, לאחר מיזוגו למזרחי טפחות, מציג הבנק השלישי בגודלו את היקפי הפעילות שלו עם נתח של יותר מ-21.8% באשראי לציבור, לעומת 26.4% לפועלים ו-25.8% ללאומי. 

צרו איתנו קשר *5988