מעל 50% אבטלה: נתונים חדשים חושפים את עומק המשבר בענף הכושר

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הקורונה פגעה קשה בענף הכושר שהיה במגמת צמיחה בשנים האחרונות • בשיא הסגר הראשון, יותר ממחצית מהעוסקים בתחום נרשמו כדורשי עבודה

חדר כושר במודיעין נערך לקראת היציאה מהסגר הראשון במאי / צילום: Shutterstock
חדר כושר במודיעין נערך לקראת היציאה מהסגר הראשון במאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהגיע לידי גלובס, שופך אור על המשבר האדיר שפוקד את ענף הכושר. מהמסמך שנכתב לבקשת חבר הכנסת עידן רול, עולה תמונה המשקפת את הפריחה שבה נתון היה ענף הכושר טרום המשבר, ואת הנפילה המהירה שהוא חווה בעקבות מגבלות הקורונה. הדוח מציין את הקושי האדיר של הענף לייצר פעילות מרחוק, בניגוד לענפים אחרים.

ראשית, הנתונים משקפים את הצמיחה שהציג ענף הכושר טרום משבר הקורונה בישראל. מהדוח עולה, כי ב-2018 הפדיון בענף שנקרא "פעילויות ספורט" היה כ-3.1 מיליארד שקל, ובו פעלו כ-2,146 עוסקים. הפדיון הממוצע לעסק עמד על כ-1.45 מיליון שקל. עוד עולה, כי בשנים 2012-2018 חל גידול של יותר מ-50% בפדיון ובמספר העוסקים בענף, לעומת גידול של כ-27% בפדיון הכולל של ענפי המשק, וגידול של כ-18% בסך העוסקים. עם זאת, שיעור הגידול בפדיון לעוסק בענף פעילויות ספורט עמד על כ-3% לעומת כ-8% בכלל ענפי המשק.

במצגת למשקיעים שפרסמה החברה הציבורית היחידה הפועלת בתחום בישראל - הולמס פלייס - המצוטטת בדוח, עולה כי הגידול השנתי הממוצע בהכנסות ענף הכושר בשנים 2011-2018 היה 6%-8%, אשר נחשב גבוה יחסית לענפי משק אחרים ולנתונים במדינות אחרות. 

ח״כ עידן רול / צילום: אלעד גוטמן
 ח״כ עידן רול / צילום: אלעד גוטמן

ענף שנשלט על-ידי עסקים קטנים 

מדובר בענף שבסך הכול נחשב לרווי מתחרים. מנתוני חברת Coface-BDI עולה, כי ענף הכושר בישראל מבוזר יחסית וכ-77% מההכנסות בענף הם ממכוני כושר פרטיים, וכ-23% מחדרי כושר משתייכים לרשתות.

לפי הדוח של מרכז המחקר של הכנסת, ב-2019 השכר החודשי הממוצע במשק בענף שמוגדר בדוח כ"פעילויות הימורים וספורט", עמד על קרוב לחצי (49%) מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק, והסתכמה ב-5,509 שקל.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הוטלו סגרים ומגבלות על המשק, בין היתר על ענף הכושר. התוצאה - אבטלה מוגברת בתחום. מנתוני האוצר, המוצגים בדוח, עולה כי שיעור דורשי העבודה במשק בחודש מרץ ובתחילת אפריל, עמד על כ-19.2%. לעומת זאת, בענף שמוגדר "פעילויות ספורט בילוי ופנאי" היו בתחילת אפריל 2020 כ-27 אלף דורשי עבודה, שהיוו כ-55.5% מכלל המועסקים בענף, השיעור הגבוה ביותר בענפי המשק.

"הנתונים מלמדים על עוצמת ההשפעה של סגירת המשק על המועסקים בענף, וסביר להניח שהשפעה זו המשיכה גם בסגר השני", כותבים מחברי הדוח, תוך שהם מציינים כי שכרם הממוצע של דורשי העבודה החדשים בענף פעילויות ספורט, בילוי ופנאי היה כ-4,660 שקל, לעומת כ-6,342 שקל בקרב כלל דורשי העבודה החדשים. עם זאת, הם אינם מגלים מה חלקו של תחום הספורט בשחיקה הזו.

לתקופה קצרה, בדומה ליתר המשק, ענף הספורט קיבל אישור לשוב לפעול תחת מגבלות התו הסגול, אלא שהאופטימיות נמשכה זמן קצר, עד לתחילת הסגר השני באמצע ספטמבר. באוקטובר-נובמבר החלו לחזור לפעילות ענפים שונים במשק, אך ענף זה טרם חזר לפעילות.

מחברי הדוח מציינים, כי "ייתכן והחלופות בענף זה לפעילות ישירה עם הלקוחות מצומצמות יחסית לענפים אחרים, בהם ניתן לפתח שירותים עדכניים לרבות שירותים מקוונים, מה שעשוי להעצים את ההשפעה הישירה של המגבלות על הפעילות בענף".

בכך מתייחסים מחברי הדוח לאתגר האדיר שקיים עבור הענף - בעוד שרשתות מזון, רשתות אופנה אופנה ונותני שירותים נוספים, הצליחו להעביר חלקים משמעותיים מהפעילות שלהם לפעילות באונליין או באמצעים חלופיים, חדרי הכושר התקשו לעשות זאת.

אין סיוע ייחודי לבעיות הענף

וכך, למרות הקושי הייחודי שמאפיין את תחום הכושר, מהדוח עולה כי לא נקבעו כלי סיוע ייעודיים לענף פעילויות הספורט, בילוי ופנאי, חוץ מאפיקי הסיוע לכלל המשק, בדמות דמי אבטלה או מענקי סיוע לעצמאים וכו'. בהקשר זה, נציין כי ענפים נוספים שפעילותם הושבתה, כמו בתי הקולנוע, גם הם עדיין לא קיבלו סיוע ייעודי לענף.

השבוע התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון שעסק במתווה לפתיחת ענף הכושר, לאחר שהיו"ר יעקב מרגי כינס את הוועדה לבקשת ח"כ רול, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ ג'אבר עסאקלה. במקביל, התקיימה הפגנה נוספת שקיימו ראשי הענף בדרישה לשוב ולפתוח אותו.

״ענף הכושר מפרנס עשרות אלפי משפחות בישראל, אך הוא נופל בין הכיסאות. הוא לא שייך למשרד הספורט כי לא מדובר בספורט תחרותי, ולא שייך למשרד הבריאות, אשר אינו מכיר בחשיבותו לבריאות הציבור", אמר רול ל"גלובס", תוך שהוא מוסיף: "על אף היותו ענף תומך בריאות הוא נתפס בעיני הממשלה כתחביב ולא כענף חיוני, והוא נסגר שוב ושוב בקלות וללא מתווה הפעלה, מבלי להתחשב בפרנסה של העובדים בו או בבריאותם של העוסקים בו, ונופל קורבן למשחקים פוליטיים".

בהפגנה נכחה גם קרן שתוי, מנכ"לית רשת חדרי הכושר הציבורית הולמס פלייס, שעתידה לפרסם החודש את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2020. "במשך 8 חודשים מדינת ישראל פתחה וסגרה לסירוגין את ענף חדרי הכושר והבריכות שנמצא על סף קריסה", היא אמרה, "אף אחד מהממשלה לא מוצא את הזמן לשבת איתנו ולהבין כמה משמעותי הענף שלנו עבור בריאות הציבור, גם הנפשית וגם המנטלית".

צרו איתנו קשר *5988