פתיחת בתי הספר אינה גורם משמעותי בעליית התחלואה

המחקרים האחרונים מהעולם ומישראל, מראים בבירור שילדים ונוער הם לא מפיצי העל של הנגיף

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס
כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

בימים אלה, בהם עולה הדילמה המרכזית, האם לפתוח את מערכת החינוך בכללותה, יש לבדוק את הנתונים לעמקם ולהבין את משמעותם. תחלואת ילדים משמעותית בקורונה הינה בשיעור מזערי. פחות מ־1% מהילדים המאומתים יגיע לאשפוז, ורק 0.05% מהילדים המאומתים יפתח מחלה בדרגה בינונית או קשה.

השאלה המורכבת והמשמעותית יותר היא מקומם של הילדים בהפצת המחלה. האם פתיחת מוסדות החינוך הם ה"סטארטר" שמניע את המגפה או אולי רק אחת מבוכנות המנוע?

לאחרונה פורסמו שתי סקירות מהעולם שדנו בנושא וקבעו שילדים ומתבגרים נמצאים בסיכון נמוך למחלה קשה וסיבוכים, ומדבקים פחות באופן משמעותי ביחס למבוגרים. רוב ההתפרצויות במערכת החינוך קשורות להעברה בין אנשי הצוות, ופחות להידבקות בין הילדים וכי רוב ההידבקויות קרו מחוץ לבתי הספר או בשל היענות נמוכה לעטיית מסכות. המסקנה שעלתה היא שניתן לפתוח את מערכת החינוך תוך נקיטת אמצעי בטיחות.
עם זאת, ניתן לטעון שלא ניתן להסתמך על נתונים והמלצות ממדינות אחרות כיוון שהאתגרים במציאות הישראלית הם ייחודיים, לדוגמה צפיפות היתר בכיתות, היעדר משמעת המביאה להיענות מופחתת להנחיות וכו'.

שיעור המבוגרים הנדבק מילדים הוא 5.6% בלבד

אז מה באמת המצב בישראל? האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות פרסם באוקטובר דוח מסכם של תוצאות הידבקות תחלואת ילדים. מניתוח הנתונים בדוח תוך תקנון שיעור הנתונים לגודל אוכלוסיית הילדים הכללית ולשיעור הבדיקות שנלקחו לילדים, עולות המסקנות הבאות:

שיעור הילדים הנדבקים נמוך ביחס למבוגרים ויש מגמת עלייה עם הגיל. בכל קבוצות הגיל, שיעור ההידבקות מילדים הינו נמוך (עד 23%) והחשוב מכל: שיעור המבוגרים הנדבק מילדים הוא 5.6% בלבד (!). זאת ועוד, משרשרת הדבקה המתוארת בדוח אנו למדים כי ברגע שילד מתחת לגיל 8 נדבק, הסיכוי שיעביר הלאה את המחלה נמוך מאוד, ובנוסף רק 4.9% ממפיצי העל היו ילדים עד גיל 17, למרות שהם מהווים כשליש מהאוכלוסייה. נתון זה תומך בכך שהסיכוי להדבקת על שמקורה בילדים הינו קטן ביותר.
ממצא נוסף המשתמע מהנתונים בדוח הוא שרוב הילדים נדבקים בביתם ולא במסגרות חינוכיות.

מחקר על הידבקות הילדים בביה"ס הוצג בכנס לרופאי ילדים ע"י ד"ר עידו סומך מביה"ח שניידר ופרופ' אלי סומך מביה"ח מעייני הישועה, הראה שפתיחת בתי הספר לא היתה גורם משמעותי בתחלואה בחודשי מאי־יוני. בני 0-9 נדבקו בחופשה פי 4-5 יותר מאשר בלימודים, ולא היו גורם משמעותי גם בעליית התחלואה בספטמבר. גם בני 10-19 נדבקו בחודשי החופש יותר מאשר בלימודים, אם כי הם עלולים להיות גורם בתחלואה בבתיה"ס כשמקדם ההדבקה גדול מ־1, אך לסגירת בתיה"ס, בהיעדר סגר, יש ערך מוגבל מאוד על הקטנת התחלואה.

נראה שמערכת החינוך אינה "סטארטר", אך היא עלולה להיות בוכנה בעלת משמעות במנוע של הפצת המגפה, בפרט נוכח פתיחת מערכת החינוך, יחד עם מספר גבוה יחסית של הידבקויות בקהילה, ולכן יש לשקול בכובד ראש תועלת אפשרית מול הנזק הנגרם לילדים.

חובתנו כחברה היא לשמור על רווחתם של הילדים. מתוך הבנת ההשפעות המדאיגות של היעדר מסגרות חינוכיות על בריאותם הפיזית והרגשית ועל הפן הלימודי־חינוכי, האסטרטגיה צריכה להיות פתיחת מערכת החינוך, בכללותה, והטקטיקה - מציאת פתרונות בטוחים לשמירה על בריאות הילדים והצוות החינוכי. 

הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה ויו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים

צרו איתנו קשר *5988