המועצה הארצית פסלה תוכנית של המועצה המקומית חריש להגדיל פי 12 את שטחו של מרכז מסחרי שכונתי קטן

אורית כותב, יו"ר ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית: "לא שוכנענו כי ישנה הצדקה להגדלת מרכזי המסחר השכונתיים על ידי תוספות הבנייה המשמעותיות ללא בדיקה פרוגרמתית וראיה תכנונית"

הרחוב הראשי בחריש / צילום: גיא נרדי
הרחוב הראשי בחריש / צילום: גיא נרדי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה הקמת מרכז מסחרי ענק בשכונת מגורים בעיר חריש. המתנגדים, שיוצגו על ידי עוה"ד ענת בירן ודפנה תמיר, ממשרדה של ענת בירן, התנגדו לתוכנית של היזם פתחי פוזי להגדיל פי 12 את שטחו של מרכז מסחרי קטן שתוכנן להיבנות בתוך השכונה (מ- 700 מ"ר ל-8,200 מ"ר).

את ההתנגדות הגישו 705 חברי עמותת "נאות חריש", שבה חברים תושבים מקבוצות הרכישה הראשונות בעיר וחברת שיכון ובינוי נדל"ן, שבבעלותה שמונה מגרשים לבנייה בשכונה.

החשש שלהם, כפי שנכתב בדברי ההתנגדות, היה כי "ייבנה מבנה אדיר ממדים, גדול עשרות מונים מן המבנה המותר על פי התוכנית התקפה של כל העיר מ-2012, החונק את בתי המגורים המקיפים אותו, מאפיל על סביבותיו, משתלט על המרחב הציבורי, יוצר בעיות תנועה, חניה וזיהום, מכניס לתוך השכונה שימושים בעלי אופי עירוני ומטריד שאינם מתאימים כלל למיקום ולהקשר".

טיעוני הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש מעניינים במיוחד, משום שהם משקפים את הצורך ההולך וגדל לשטחי תעסוקה קרובים לבית: "המשיבה טוענת כי נוכח המחסור בחריש בשטחי תעסוקה לשימושים שכונתיים (אין בחריש בכלל, ובשכונה המדוברת בפרט, מבנים לחוגים, משרדים, מרפאות שכונתיות, מעונות יום, משחקיות לילדים, מספרות וכיו"ב), נדרשות המשיבה והמועצה המקומית לאפשר שימושים חורגים במבני המגורים.
"כפי שטענו העוררות, בעיר קיימים שטחי מסחר שעומדים ריקים, אך לא מדובר בשטחי תעסוקה ובוודאי לא בשטחים הנותנים מענה לשימושים השכונתיים. המשיבה טוענת, כי הלכה למעשה, במצב התכנוני על פי תכנית חריש/1/א, לא קיימים שטחי תעסוקה שכונתיים. המרכזים השכונתיים, בגודלם הנוכחי, לא מספקים מענה לצרכים אלו. לכל היותר ניתן מענה לשטחי מסחר ובעיקר למכירת מזון".

עוד מוסיפה המשיבה כי "תוכנית חריש/1/א הותוותה לפני כמעט 20 שנים, ומרכזים שכונתיים בשטח בנוי עיקרי של 624 מ"ר אינם עולים בקנה אחד בגדר תכנון מודרני. המשיבה סבורה כי עבור כלל תושבי השכונה, אישור התכניות מהווה יתרון עצום. המקום יהווה מפגש שכונתי, אזור תעסוקה, ויקנה היצע של אפשרויות בילוי לתושבי השכונה ללא צורך בנסיעה למרכז העיר".

אורית כותב, יו"ר ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית, כתבה בהחלטה, המתייחסת לשני מרכזים של אותו יזם, כי "בפני חברי הוועדה לא הוכח הצורך בתוכניות. אומנם, הוועדה המיוחדת הפנתה בצדק למגמה, הראויה לדעתנו, לחיזוק המסחר השכונתי ולשלבו במרקם החיים של התושבים.
"ואולם, לא שוכנענו כי ישנה הצדקה להגדלת מרכזי המסחר השכונתיים על ידי תוספות הבנייה המשמעותיות ללא בדיקה פרוגרמתית וראיה תכנונית. כאמור. תכנון נכון הוא תכנון המבוצע מן הכלל אל הפרט, באופן שהתכנון הכולל נעשה לפני גזירת התכניות הנקודתיות או החלקיות.
"תכנון כזה מביא בחשבון את כלל האינטרסים הקיימים ובוחן את כל ההשלכות שיש לכך, לא רק ברמת המגרש הבודד אלא ביחס למתחם התכנוני כולו. ראיה כוללת ורחבה מאפשרת להביא בחשבון את מערך השיקולים במלואו, באופן שבו הצרכים והתכליות הם המובילים את התכנון ולא אוסף של תכניות נקודתיות העשויות טלאים-טלאים".

צרו איתנו קשר *5988