ד"ר שרון רשי אלקלס מונתה ליו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה

הגוף פועל במשרד המדע והטכנולוגיה במטרה להגדיל את שיעור ההשתתפות של נשים בתחומי מדע וטכנולוגיה ולשפר את מעמדן • " ד"ר רשי אלקלס: "הייתי רוצה לנתק את הקשר בין דימוי האישה ככזו שלומדת ועושה דברים קלים וחביבים - לבין מה היא באמת רוצה לעשות, גם אם זה יותר קשור למדעים ולטכנולוגיה"

שרון רשי אלקלס / צילום: באדיבות דוברות משרד המדע והטכנולוגיה
שרון רשי אלקלס / צילום: באדיבות דוברות משרד המדע והטכנולוגיה

משרד המדע והטכנולוגיה הודיע על מינויה של ד"ר שרון רשי אלקלס לתפקיד יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה של משרד המדע והטכנולוגיה. ד"ר רשי אלקלס תחליף בתפקיד את פרופסור נאוה רצון שכיהנה בתפקיד מאז 2017.

המועצה הלאומית הישראלית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה הוקמה בדצמבר 2000 על פי החלטת ממשלה המטרה להוות גורם ממלכתי שיתאם את המאמץ להגדיל את שיעור השתתפותן של נשים בתחומי מדע וטכנולוגיה ולשפר את מעמדן.

ד"ר רשי אלקלס משמשת מנכ"לית חברת "איב פמטק האב", העוסקת בקידום יזמיות ויזמים עם רעיונות טכנולוגיים דיגיטליים בתחום הפמטק. את הדוקטורט שלה עשתה ד"ר רשי אלקלס בביולוגיה, עם התמחות בגנטיקה הומנית, באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנים בניהול והובלת פרויקטים אקדמאים.

במסגרת תפקידה המועצה מתאמת בין גורמים ממלכתיים, ציבוריים ופרטיים לצורך קידום נשים במדע ובטכנולוגיה. מרכזת את הפעילות הישראלית בתחום מול האיחוד האירופי. מעלה את המודעות הציבורית לבעיות הקשורות בקידום נשים במדע ובטכנולוגיה ויוזמת פעילויות שמטרתן לקדם נשים במדע ובטכנולוגיה, כמו תמיכה במיזמים ובפעולות לקידום נשים בחינוך, באקדמיה ובתעשייה.

לאחרונה פרסמה המועצה להשכלה גבוהה דוח על מצב ההשתתפות של נשים בתפקידים האקדמיה. הדוח מצא למשל כי ככל שדרגת הסגל עולה, שיעור הנשים קטן, בייחוד במקצועות שבהם מלכתחילה אחוז הנשים היה קטן, כמו מדעי המחשב ומתימטיקה. לדוגמה, במדעי המחשב ישנן 33 אחוז של נשים בדרגת מרצה ורק 6 אחוזים בדרגת פרופסור מן המניין. לעומת זאת, במדעי החברה יש 50 אחוז נשים בדרגת מרצה, ו-28 אחוז בדרגת פרופסור מן המניין.

הכירו את ה"פמ-טק"

בשיחה עם "גלובס" לרגל המינוי סיפרה ד"ר רשי אלקלס כיצד הגיעה לעסוק בקידום השתתפות נשית בעולם הטכנולוגיה. "היוזמה הראשונה שלי היתה בתחום תאי הגזע, תחום מרתק אבל בשל חסר ברגולציות מתאימות בישראל, היה קשה להתקדם בו. כך נשאבתי לעולם התוכן של רפואת נשים".

ד"ר רשי אלקלס סיפרה כי הטריגר היה פרויקט אותו הובילה שבו פותח מכשיר רפואי דמוי חזייה שמבצע בדיקות לגילוי מוקדם של גושים בשד, באופן אוטומטי. הקושי המרכזי שבו נתקל הפרויקט, לדבריה, היה "הקושי לגייס כסף, משום שרוב בעלי המאה בראש הקרנות היו גברים ומטבע הדברים לא התחברו למוצר ולצורך שבו. כולם שאלו - את רוצה פיתרון אוטומטי למישוש השד אבל הרי אפשר להמשיך לעשות את זה פיזית. הבנתי שסטארטאפים אולי מפתחים מוצרים מדהימים בתחום, אבל הם לא מצליחים להתקדם כי השוק לא מקבל אותם".

בעקבות ההתנסות הזו, החליטה ד"ר רשי אלקלס כי היא לא רוצה "לפתור מחלה נשית", אלא להקים פלטפורמה שתעזור לסטארטאפים לקדם בעלי מוצרים שמכוונים לפתור בעיות רפואיות של נשים בלבד.

ד"ר רשי אלקלס הסבירה כי הכוונה בבעיות רפואיות של נשים בלבד, היא מצד אחד למחלות שנוגעות למערכות הייחודית שיש לנשים בגוף "ולדברים איתן הן צריכות להתמודד, כמו מחזור הריון, והנקה, כאבי מחזור, דיכאונות אחרי לידה והתופעות של גיל המעבר שלהרבה נשים קשה להם לדבר עליהם". ובנוסף לתופעות הייחודיות, גם "להבדלים לאופן השונה שבו נשים עוברות מחלות זהות לאלו של גברים כמו מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון וסוגים שונים של סרטן".

"כשהתחלנו, לא ידענו זה שבעולם כבר החלה התעוררות בתחום הזה, אותו הובילה היזמת איה טין, שפיתחה אפליקציה למעקב אחר המחזור החודשי בכדי למצוא את ימי הפוריות הטובים ביותר עבור נשים שמתקשות להיכנס להריון. היא גם זו שהטביעה את המונח 'פם-טק' (Fem-Tech)", סיפרה ד"ר רשי אלקלס.

"מאז 2014 יש עליה הן בכמות הסטארטאפים שנפתחים והן בכמות הכסף שנשפך לתחום. דוח של פרוסט אנד סליבן מינואר 2018 צפה שפמטק הולך להיות הדבר הגודל הבא בתחום הבריאות כי ינפץ הרבה תקרות זכוכית וחסמים לנשים. ההאב שהקמתי היה הראשון בעולם מסוגו, בזמן שיוזמות אחרות אולי אספו מידע, אבל אף אחד לא ממש פתח תוכנית ליזמיות ויזמים בתחום".

בתשובה לשאלה מה הדבר הראשון שהיא מתכננת לעשות בתפקיד החדש, השיבה ד"ר רשי אלקלס כי "הדבר הראשון יהיה לנסות להבין למה בסטארט-אפ ניישן שבו יש נשים חכמות ומצליחות, עדיין כל האקזיטים מובלים על ידי גברים, יש כאן אניגמה שצריך לפצח".

בשלב הבא, היא אומרת, "ננסה לייצר דוח שממנו נלמד היכן יושבות נשים בתעשייה בישראל, איפה יש יזמיות, כמה יזמיות יש במקומות מפתח, ואז להבין איפה נקודות הכשל. ניתן דגש גם לשאלה על מקומן של נשים במגזרים שונים כמו למשל אקדמאיות ערביות. יש שם מספר משוגע של אקדמאיות, אבל הן לא נראות כמעט בכלל במפה של היזמיות".

נוסף על בדיקת המצב הקיים, גם הגורמים למצב עדיין דורשים פיצוח, ולכן ייבדקו, אומרת ד"ר רשי אלקלס: "מעניין להבין למה בנות צעירות עדיין נתקעות בשלבים כל כך מוקדמים ולא עוברות הלאה למקצועות מדעיים. אני תמיד הסתובבתי עם חצאית מיני ועקבים במעבדות, והייתי רוצה לנתק את הקשר בין הדימוי בין אישה נוגה שלומדת ועושה דברים קלים וחביבים, לבין מה היא באמת רוצה לעשות כשהיא תהיה גדולה, גם אם זה יותר קשור למדעים ולטכנולוגיה".

תקרת זכוכית במדעים

סטודנטיות נוטות ללמוד מקצועות הנחשבים "נשיים," כמו חינוך ומקצועות הבריאות (79%, כל אחד), לעומת ריכוז גבוה של סטודנטים בלימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתימטיקה, שבהם נשים מהוות רק 29% מכלל הסטודנטים.

בתואר השני חלה העלייה הגדולה ביותר בשיעור הסטודנטיות במקצועות: מדעי הרוח - 27%, וחינוך - 34%. בהנדסה חלה עלייה של 4%, אך במתמטיקה, במדעי הטבע הפיזיקליים ובמדעי המחשב חלה ירידה של 28%, 10%, ו-7%, בהתאמה. אצל הסטודנטים המגמה היא הפוכה בדיוק בהתאמה.

דוקטורט: ירידה בקרב נשים במקצועות הנדסה, מתמטיקה, משפטים ומדעי הטבע הביולוגיים.

בעוד ש-45 אחוזים מהסגל האקדמי נשים, אחוז הנשים בדרגת פרופסור עומד על 18 אחוזים בלבד.

ככל שדרגת הסגל עולה, שיעור הנשים קטן, בייחוד במקצועות שבהם מלכתחילה אחוז הנשים היה קטן, כמו מדעי המחשב ומתמטיקה. לדוגמה, במדעי המחשב ישנן 33% של נשים בדרגת מרצה ורק 6% בדרגת פרופסור מן המניין. לעומת זאת, במדעי החברה יש 50% נשים בדרגת מרצה, ו-28% בדרגת פרופסור מן המניין.

יש פער של כ-5% בין שיעור תוספת השכר שאיש סגל מקבל בממוצע לשנה - כ-420 שקל, לבין שיעור התוספת שאשת סגל מקבלת בממוצע לשנה - כ-850 שקל.
בשנים האחרונות היתה מגמת עלייה מצומצמת בתפקידי ראש חוג - 3%, ראש פקולטה - 2%, וראש מוסד - 3%. בוועדות, לעומת זאת, עלה מספר היו"ר הנשים ב-7%.

צרו איתנו קשר *5988