הסוף לדיבורים, עת למעשים: 5 האתגרים הכלכליים שביידן הציב לשנים הקרובות

בנאום הניצחון שלו התווה הנשיא ה־46 את הסוגיות המהותיות שיעמדו במרכז הקדנציה שלו בבית הלבן • הקריירה הפוליטית הענפה של ביידן לא מצביעה על עמדות מהפכניות אבל התוכניות שאותן הציג הקמפיין שלו, בתחומי תשתיות, רווחה, בריאות, ואקלים, הן יוצאות דופן בהיקפן

ג’ו ביידן / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
ג’ו ביידן / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

הנשיא־המועמד, ג'ו ביידן, צפוי להיכנס לבית הלבן בינואר 2021, כשארצות הברית עדיין נתונה במשבר בריאותי, כלכלי וחברתי. בנאום הניצחון שלו, ביום שבת בדלאוור, ביידן הבטיח להתעלות לגודל השעה, ולרתום את הרגע לשינוי.

"אמריקה תמיד עוצבה על ידי נקודות מפנה, רגעים בזמן שבהם עשינו החלטות קשות לגבי מי אנחנו רוצים להיות. לינקולן שהגיע ב־1860 להציל את האיחוד. FDR שהבטיח ב־1932 עסקה חדשה לאומה נצורה. JFK שהבטיח חזית חדשה ב־1960, ולפני 12 שנים, כשברק אובמה עשה היסטוריה ואמר לנו 'כן, אנחנו יכולים'. ובכן, אנחנו ניצבים בנקודת מפנה. יש לנו הזדמנות להביס את הייאוש, לבנות אומה של שגשוג ותכלית. אנחנו יכולים לעשות את זה".

האזכור של FDR אינו מקרי. פרנקלין דלנו רוזוולט, נשיא ארה"ב בזמן השפל הגדול, ניצל את המשבר הכלכלי העמוק כדי להניח ב'ניו דיל' שלו את היסודות למדינת הרווחה האמריקאית. בחודשים האחרונים, ביידן שב ומזכיר את הנשיא הדגול. היקפו של משבר הקורונה, כך הסביר באפריל, עשוי להאפיל על גודל האתגר בתקופת רוזוולט. הוא דורש מענה הולם, ויותר מכך - הוא גם מאפשר שינויים מרחיקי לכת.

זה קו־מחשבה עליו חזר ביידן בראיונות, ולפני שבועיים, הוא בחר לשאת את אחד מהנאומים האחרונים בקמפיין בוורם ספרינגס, ג'ורג'יה - שם שכן ביתו השני של רוזוולט.

ביידן, איש הזרם המרכזי במפלגה הדמוקרטית, הוא לא דמות מהפכנית. הוא אינו ברני סנדרס וגם לא אליזבת וורן, נציגי הזרם הפרוגרסיבי. הוא מגיע לתפקידו אחרי קריירה של עשורים על הבמה הלאומית, פוליטיקאי מיינסטרים עם נופך עממי, הנוסע לעבודה ברכבת. ובכל זאת, התוכניות שאותן הציג הקמפיין שלו, בתחומי התשתיות, הרווחה, הבריאות, והאקלים, הן יוצאות דופן בהיקפן. אלא שכלל לא ברור אם הנסיבות הפוליטיות בוושינגטון יאפשרו לו לממש אותן.

5 הקרבות, 5 אתגרים

בנאום הניצחון שלו בשבת ביידן הזכיר חמישה קרבות הניצבים בפני אמריקה, חמישה אתגרים איתם הוא מתכוון להתמודד: "הקרב להשתלט על הווירוס, הקרב לבנות שגשוג, הקרב להבטיח את הכיסוי הרפואי של המשפחה שלכם, הקרב להשיג צדק גזעי ולעקור את הגזענות המערכתית במדינה הזאת, והקרב להציל את כוכב הלכת שלנו, על ידי השתלטות על האקלים".

לכל אחד מהאתגרים האלה יש ממד כלכלי, במישרין או בעקיפין. מההיחלצות מהמשבר הכלכלי, ועד לסיוע לאוכלוסיות מיעוטים שאינן מצליחות להשתלב בחלום האמריקאי מזה עשורים. אבל האתגר הראשון שביידן יפנה להתמודד איתו, כך הבהיר בנאום שלו, הוא ההתמודדות עם המגפה. חשוב להדגיש: עבור ביידן, כמו עבור רבים מהכלכלנים המובילים, המפתח לשיקום הכלכלה עובר דרך השתלטות על הקורונה. "אנחנו לא יכולים לתקן את הכלכלה, לשחזר את החיוניות שלנו, או לנצור את הרגעים היקרים של החיים…. עד שלא נשתלט עליה", הצהיר בנאומו.

כדי להמחיש את הדגש על המלחמה בקורונה, ביידן כבר הכריז שיקים צוות משימה של מדענים ומומחים, שיסייעו בגיבוש תוכנית למלחמה בנגיף שאותה יוכל ליישם ביום הראשון לכהונתו. ונראה שביידן יזדקק לתוכנית: הגל השלישי של המגפה משתולל בארה"ב, וביום שישי שוב נשבר שיא, ונרשמו יותר מ־130 אלף מקרים חדשים.

במישור הכלכלי המיידי, יש מילוני משקי בית ועסקים שזקוקים לסיוע, וייתכן שהקונגרס יעביר תוכנית חירום בזמן שנותר עד חילופי הממשל. אבל בהסתכלות קדימה, ביידן מבטיח 'לבנות בחזרה טוב יותר': לא רק לשקם את הכלכלה האמריקאית, אלא להצעיד אותה קדימה באותה הזדמנות.

בין היתר, ביידן מציע תוכנית מסיבית להשקעת 2 טריליון דולר בתשתיות ובאנרגיה ירוקה, שכורכת את התמודדות בשינוי האקלים עם המרצת הכלכלה. המצע שלו מדבר על בניית רשת חשמל חכמה, מאות אלפי תחנות טעינה לרכבים חשמליים, מערכות תחבורה ציבורית, ועוד ועוד.

הנדבך השני של התוכנית הכלכלית שלו כולל 700 מיליארד דולר לרכישת תוצרת אמריקאית והשקעה במו"פ, והנדבך השלישי כולל הוצאה של 700 מיליארד דולר (לאורך עשור) על מגוון יעדים חברתיים, כולל חינוך לגיל הרך והרחבת הכיסוי הרפואי - הוצאה שאמורה ליצור מיליוני משרות. לצד אלה, אפשר למצוא גם הבטחות דמוקרטיות מוכרות, כמו העלאת שכר המינימום הפדראלי ל־15 דולר בשעה.

כל זה יעלה טריליונים. בצד ההכנסות, ביידן מדבר על העלאת מס החברות (שירד דרמטית בתקופת טראמפ), ועל העלאת מסים על מי שבצמרת סולם ההכנסות.

זה הזמן לפעול ובגדול

אחד הלקחים של המפלגה הדמוקרטית ממשבר 2008 היה שצריך לפעול ובגדול. עד היום יש מי שסבור שחבילת התמריצים שאותה העבירו הנשיא אובמה ושר האוצר שלו, לארי סאמרס, היתה קטנה מדי, ולא סייעה מספיק למשק האמריקאי. בנוסף, יש המבקרים את אובמה על שעבר לשים דגש מוקדם מדי על 'אחריות תקציבית', והקטנת החוב הלאומי, עוד בטרם הכלכלה התאוששה מספיק.

אלה לא רק לקחים כלכליים אלא גם פוליטיים. כפי שמסביר צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט, שצוטט בסוף השבוע ב'ניו יורק טיימס', "אם לא נעביר שינוי נועז, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם מישהו יותר גרוע מדונלד טראמפ בעוד ארבע שנים". ואילו פרופ' ג'ייסון פורמן מהרווארד, מי שהיה יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של אובמה, הסביר ב'פיננשייל טיימס' שבזמנו, ביידן דווקא לא היה בין אלה שחשבו שצריך להתמקד בחוב הלאומי. ועכשיו, הוא מזכיר, שערי הריבית שארה"ב נדרשת לשלם בשווקים נמוכים ביותר, כך שאין צורך דחוף להידרש לנושאי החוב והגירעון.

ביידן והדמוקרטים, במילים אחרות, היו רוצים להתמקד ביציאה מהמשבר, ובתוכניות שכורכות את ההתאוששות עם הגשמת מטרות אחרות שלהם, מהאקלים, ועד הפחתת אי השוויון - גם אם לתוכניות האלה נלווה תו מחיר של טריליונים. אבל לא ברור אם תהיה להם יכולת להעביר את האג'נדה הזאת בקרב המחוקקים. נכון לעכשיו, אין להם רוב בסנאט - והסיכוי שלהם לרוב כזה תלוי בבחירות מיוחדות שייערכו בג'ורג'יה בינואר.

ואילו הרפובליקאים, מצידם, כבר מבהירים מה תהיה האסטרטגיה שלהם בשנים הקרובות: לכבול את ידיו של ביידן, בעודם מתעטפים בדגל האחריות התקציבית. אחרי שבתקפות טראמפ הגירעון זינק דרמטית, תחילה בגלל קיצוצי המס שלו, ואחר כך בגלל הקורונה, עכשיו הם חוזרים לקו מוכר מהעבר.

כך למשל, הסנאטור הרפובליקאי, לינדזי גראהם מדרום קרוליינה, שנבחר לעוד שש שנים ורואה עצמו מועמד ליו"ר ועדת התקציב (אם הרפובליקאים יצליחו לשמור על הרוב בסנאט), כבר הצהיר בסוף השבוע ש"הייתי רוצה ליצור דיאלוג לגבי איך אנחנו יכולים סוף סוף להתחיל להתמודד עם החוב". כך שהשאיפות של ביידן עשויות להתנגש עם ההבטחות של גראהם וחבריו בסנאט: "לעצור אג'נדה שאני חושב שהיא רעה למדינה".

צרו איתנו קשר *5988