העתיד של נווה ים: האם 1,500 דונם בצפון ליד הים יחזרו לידי המדינה?

קיבוץ נווה ים פשט את הרגל ומונה לו מפרק • עתה נבחנת אפשרות להפוך אותו ליישוב קהילתי • אם זה יקרה, החברים יקבלו תגמול והמדינה תקבל קרקעות ששוות הרבה כסף, אבל בדרך צריך לפתור את בעיית הפנסיה של החברים הוותיקים

חוף הים של קיבוץ נווה ים  / צילום: גיא נרדי, גלובס
חוף הים של קיבוץ נווה ים / צילום: גיא נרדי, גלובס

האם 1,500 דונם שנושקים לים עומדים לשוב לידי המדינה? בשבועות האחרונים מינתה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרויקטור בניסיון להגיע להסדר שבמסגרתו קיבוץ נווה ים, מדרום לעתלית, יהפוך ליישוב קהילתי.

מתווה אפשרי להסדר כולל השבת קרקעות הקיבוץ לרמ"י. בתמורה צפויים חבריו לזכות לתגמול ולבעלות מסוימת על נכסיהם. השגת הסדר, כך מקווים במועצה האזורית חוף הכרמל שהיישוב ממוקם בשטחה, תביא לסיומו של פרק טרגי ארוך שנים, שבהן הקיבוץ מצוי במצב של חדלות פירעון ומנוהל בפועל על ידי עו"ד מפרק שמינה בית המשפט ב-2012.

קיבוץ נווה ים הוקם ב-1939, ובשטחו כ-2,000 דונם. במשך שנים רבות מקור ההכנסה העיקרי של חבריו היה מפעל השימורים נון. בסוף שנות ה-70 המפעל נמכר לקונצרן כור, וכעבור שני עשורים הוא נסגר. בשנים שלאחר מכן הלך הקיבוץ ודעך, ונקלע לקשיים כלכליים, שהובילו לכך שב-2012 מינה רשם האגודות השיתופיות את עו"ד יפתח עניא כמפרק מפעיל לקיבוץ.

הנתונים לגבי מספר התושבים במקום סותרים. על פי הלמ"ס, יש בו 232 חברים. הקהילה עצמה נחלקת לשלושה: חברי קיבוץ ותיקים ומשפחותיהם, קהילת "אל ים", המונה 24 משפחות ממפוני גוש קטיף, וכן משפחות שמתגוררות ב-127 בתי הרחבה ששיווקה רמ"י לפני כעשור.

קיבוץ נווה ים
 קיבוץ נווה ים

שתי קהילות במשבר, שהתחברו

בסיור שקיימנו בימים האחרונים בנווה ים מצאנו חדר האוכל פרוץ, אין זכר למדרכות, והבתים הקיימים לרוב קטנים ומלאי תוספות משונות.

היוזמה להסדרת מצבו של היישוב מגיעה מהמועצה האזורית חוף הכרמל. ראש המועצה, אסיף איזק, מסביר כי הבדיקה הנערכת כעת נחלקת לשניים: בחינה של משאבי הקיבוץ, ובמקביל בדיקה של מצבם הפיננסי של חברי הקיבוץ. "ההתחייבות הראשונה שלנו היא לחברים הוותיקים, לפנסיה שלהם. אם לקיבוץ יש חוב אקטוארי זה אומר שהוא היה אמור להפריש כסף לפנסיה ולא עשה זאת. כל עוד יש ערבות הדדית אז כל אחד משלם את המס האישי, ונעזרים בתנועה הקיבוצית. ברגע שהם הופכים ליישוב קהילתי, המחויבות הזאת של היישוב לחבריו יורדת מסדר היום. אם יתברר שנכסי הקיבוץ יכולים לכסות את החוב האקטוארי לבעליו, הם יוכלו להפוך ליישוב קהילתי. מי שיחליט את זה זה רק חברי הקיבוץ. אנחנו בשלב הבחינה. לא עם חרב על הצוואר".

נווה ים אינו הקיבוץ הראשון שיהפוך ליישוב קהילתי, אולם למיקומו ליד הים יש יתרון.
חבר משק ותיק שעמו שוחחנו מסביר כי הפיכת נווה ים ליישוב קהילתי היא אופציה רצויה. "כבר שמונה שנים שהקיבוץ מנוהל ע"י מפרק מפעיל, וכל הקטע של ‘קיבוץ’ נעלם מזמן. אני חושב שאם לתנועה הקיבוצית, לרמ"י ולרשם האגודות יש הצעה טובה, צריך לשתף פעולה. אם נהפוך את זה ליישוב קהילתי, כל אחד יקבל את המגרש שלו, לוותיקים תהיה פנסיה, כל חבר יקבל כסף, החינוך יהיה יותר טוב. אם לא יבואו לנו עם הצעה טובה אנחנו לא נסכים. אני מעריך שרמ"י יכולים להרוויח מהעסקה הזו מאות מיליוני שקלים וזה יכול להיות משתלם להם וגם לנו".

אבי פרחן, ראש קבוצת מתיישבי אלי סיני בנווה ים: "הקהילה שאני מוביל הייתה אמורה להתיישב מדרום לגבעת אולגה. ברגע שראש הממשלה דאז, אריק שרון, לקה באירוע מוחי ונרדם, הפנו אותנו לנווה ים. היו אז 50 חברים בקיבוץ וקהילה מרוסקת כלכלית. נעקרנו מגוש קטיף, והאמנתי שאנחנו שתי קהילות במשבר ושנוכל להתרומם, אלא ש-15 שנה עברו ועד היום לא יצקנו יסודות לבתים".

חצר נוה ים. "אין תשתיות, אין גני ילדים"   / צילום: גיא נרדי, גלובס
 חצר נוה ים. "אין תשתיות, אין גני ילדים" / צילום: גיא נרדי, גלובס

"חטיבות קרקע ששוות הון תועפות"

עו"ד יוני שליו ריבה, ממשרד יוסף ישורון ושות’, שמכיר מקרוב את הקיבוץ, מבקש להבהיר שחברי הקיבוץ יושבים על הון לא ממומש. "אם יש בקיבוץ חטיבות קרקע על קו החוף שמיועדות למגורים זה שווה הון תועפות. מעבר לזה יש שם בוודאי גם תב"ע שמיועדת לתיירות או לספורט, עם זכויות בנייה אדירות. במיקום יוצא הדופן של הקיבוץ הזה, מדובר במאות מיליונים", הוא אומר.

איתי שור, הפרויקטור לפרויקט, הוא כלכלן בהכשרתו שסייע בעבר בתהליכים דומים, בין היתר בקיבוץ משמר דוד, שהפך ליישוב קהילתי. "המינהל רוצה לפתור את הבעיה של היישוב הוותיק. לא מדובר ברווח לטווח הקצר. לקיבוץ יש קרקעות שהוא לא יכול לעשות איתן כלום. לרמ"י יש שיקולים, למשל, להקצות אותן לחקלאים אחרים, לפתח אותן".

ומה הקיבוץ מרוויח?
"קשה לקרוא לזה רווח. אם החברים יוכלו לחיות בכבוד, וביישוב שיש בו פיתוח תשתיות, עם תנאים טובים, כמו יישוב נורמלי - שלא לדבר על זה שכל הסדר יבטיח לאנשים שם ביטחון סוציאלי - זה הרבה. כיום, המצב שם לא סביר".

מה ירוויחו אנשי ההרחבה, ששם מתגוררים יותר תושבים מאשר בקיבוץ ההיסטורי?
"הם לא מרוויחים, הם פשוט מקדמים את האפשרות לחיות ביישוב נורמלי. החיים בנווה ים היום לא טובים: אין תשתיות, אין גני ילדים".

מי שנשמע חשדן כלפי התהליך הוא מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר. בשיחה עם "גלובס" אמר כי "לרוע מזלו של נווה ים, בשנים שבהן פתרנו את הבעיות של קיבוצים אחרים במסגרת הסדר הקיבוצים, לא הייתה נטייה לעשות הסדר כזה בקיבוצים שבהם המדינה העריכה שהקרקעות שוות יותר מהחברים. אני אמרתי לחברים בנווה ים שההחלטה היא שלהם, ושאנו נתמוך ונסייע בכל החלטה שלהם, ושרמ"י לא יכולים לכפות עליהם שום דבר".

ברשות מקרקעי ישראל מסרו כי "קיבוץ נווה ים נקלע לקשיים לפני לא מעט שנים ובעקבות כך נעשו ניסיונות לא מעטים על ידי גורמי המדינה השונים, לרבות רמ"י, לשיקום הקיבוץ והקהילה. המצב החברתי הייחודי, בצירוף מצוקה כלכלית וסוגיות משפטיות מורכבות, הביאו את רמ"י לנקוט פעילות מיוחדת ולבחון את האפשרות להפוך את היישוב ליישוב קהילתי. שינוי זה יכול ויאפשר ליישוב להתנהל ולהתפתח באופן ראוי ומיטבי. הבחינה נעשית בתיאום ובשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים ומטרתה שיקום ופיתוח היישוב. סוגיית תוספות הכנסה לרמ"י ורווחים לרמ"י, אינה ממין העניין".

צרו איתנו קשר *5988