דוח הפרקליטות ל-2019: עלייה בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה

עוד מעדכנת הפרקליטות בדוח השנתי כי 84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי ב-2019, הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית • בדומה לשנים קודמות, ההליך השיפוטי של כ-81% מהנאשמים שהורשעו או שמשפטם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הסתיים במסגרת הסדר טיעון

עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה בתקופה הרלוונטית לדוח / צילום: איל יצהר
עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה בתקופה הרלוונטית לדוח / צילום: איל יצהר

פרקליטות המדינה מפרסמת הבוקר |(א') את דוח פעילותה לשנת 2019. הדוח השנתי כולל, בין היתר, נתונים על אודות פעילות פרקליטות המדינה - מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה, ובכלל זאת מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2019.

במהלך 2019 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-31 אלף תיקי חקירה, 37% מתוכם עם המלצת גניזה. יש לציין כי מדובר בירידה של כ-3,000 תיקי חקירה בהשוואה ל-2018. בחטיבה הפלילית בפרקליטות נפתחו ב-2019 כ-29 אלף תיקים. כ-67% מתוכם טופלו בתוך כחודש. בפרקליטות מעדכנים כי נכון לסוף שנת 2019 נותרו בפרקליטות 226 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית\ אולם כולם בשלבי טיפול מתקדמים. מתוך תיקים אלה, ב-158 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות, כך לדברי הפרקליטות.

כ-39% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 18% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש, וכ-7% בעבירות הונאה. בשנה זו נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כמחצית מהתיקים נגנזו בעילה של חוסר ראיות, 23% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין, ו-18% נגנזו בעילה של חוסר אשמה. מעניין לציין כי נמשכה מגמת העלייה העקבית בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה (18% לעומת 15% בשנת 2018 ו-12% ב-2017).

מתוך כ-30 אלף תיקי הפרקליטות, רק כ-4,000 כתבי אישום הוגשו בשנת 2019. כשליש מהם בעבירות אלימות כעבירה מרכזית, וכחמישית בעבירות מין. בממוצע רב-שנתי, הפרקליטות מגישה מדי שנה כתבי אישום בכ-22% מתיקי הפרקליטות שנפתחו, ואשר לא הומלץ מראש על-ידי המשטרה לגנוז אותם.

עוד מעדכנת הפרקליטות כי 84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2019, הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית. לגבי 5% נוספים נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא הורשעו ("אי הרשעה"), ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ולגבי 3% נוספים הופסקו או הותלו ההליכים. 

שיעור גבוה של הסדרי טיעון

בדומה לשנים קודמות, ההליך השיפוטי של כ-81% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שמשפטם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הסתיים במסגרת הסדר טיעון (והם מהווים 69% מכלל הנאשמים שמשפטם הסתיים ב-2019). 86% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.

הפרקליטות שזוכה בשנים האחרונות למירב הסיקור היא פרקליטות מחוז מיסוי וכלכלה, אולם בשנת 2019 רק היא אחראית לאחוז אחד בלבד מתוך כלל כתבי האישום שהוגשו בשנה זו. כמובן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אחד מהם, כאשר הוחלט בנובמבר 2019 להעמידו לדין. המחוז שהגיש את מרב כתבי האישום הוא מחוז דרום (21%), לאחריו מחוז מרכז (19%), ירושלים (18%), חיפה ותל אביב (15% כל אחד), צפון (11%) ומיסוי וכלכלה (1%).

לגבי אכיפה אזרחית, היחידה לאכיפת אזרחית ומחוזות הפרקליטות הגישו 184 תביעות יזומות, בהיקף של כ-706 מיליון שקל, רובן המוחלט בתחום הנזיקין, המקרקעין וחוזים וחיובים. כמו כן, בשנים האחרונות השלימה הפרקליטות פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל המחוזות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות. כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי.

במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2019, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-325 מיליון שקל (לעומת כ-262 מיליון שקל ב-2018). מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2019 עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה הוגשו בקשות חילוט בהיקף של 189 מיליון שקל, ובסופו של יום נשללו מהעבריינים בהחלטות שיפוטיות כ-168 מיליון שקל. 

כמו כן, במהלך שנת 2019 הוגשו כ-3,100 כתבי אישום בתחום התכנון והבנייה ברחבי הארץ על-ידגי התובעים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, לעומת 2,800 כתבי אישום ב-2018. סך הקנסות בתיקי תכנון ובנייה של הוועדות המקומיות עמד ב-2019 על כ-88 מיליון שקל, לעומת כ-70 מיליון שקל ב-2018 וכ-59 מיליון שקל ב-2017.  

עומס על הפרקליטים

בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2019 כ-2,093 עובדים, מתוכם 1,184 פרקליטים, 169 עובדים מינהליים, 372 מתמחים, 129 סטודנטים, 101 בני שירות ו-38 חוקרי מח"ש. בשנה החולפת הפרקליטים הופיעו מעל ל-74 אלף דיונים בבתי המשפט השונים. נתון זה מלמד על עומס לכאורה על כתפי הפרקליטים, דבר שעשוי לפגוע בניהול התיקים.

עוד מעדכנים בפרקליטות בנוגע למצבת כוח-האדם כי 63% מהמנהלים בפרקליטות הם נשים. 35% מהפרקליטים הם עד גיל 35, ובסך-הכול 61% מהפרקליטים הם עד גיל 40. כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ'רקסית, מחציתם פרקליטים. שיעור זה עלה ב-57% מאז 2014. 42 מעובדי הפרקליטות (2%) הם יוצאי אתיופיה. מדובר בגידול של כ-10% משנת 2018. 

"ניסיונות להלך אימים"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט כתב בפתח הדוח כי "כאשר אני מסתכל על פרקליטות המדינה דהיום, אני רואה ארגון שהוא חוד החנית במאבק בפשע ובשחיתות השלטונית, ובייצוג המדינה בערכאות, הפועל כגוף אחד, על-פי יעדים, תכניות ומטרות כלל-מערכתיות".

המשנים לפרקליט המדינה כתבו גם הם הקדמה קצרה לדוח. בתוך ההקדמה הם בחרו להתמודד עם הביקורת החריפה שנשמעת בשנים האחרונות על עבודת הפרקליטות. "לצד ההתמודדות עם מגפת הקורונה על כל השלכותיה, הפרקליטות, עם שאר מערכות אכיפת החוק, עברה שנה מטלטלת נוספת; שנה שרובה עבר עלינו ללא פרקליט מדינה, על כל המשמעויות המכבידות, המקצועיות והארגוניות הנובעות מכך; אין צורך להכביר מילים על המתקפות אותן חווה המערכת כולה, פעמים רבות באופן החוטא לאמת ומעוות את עשייתנו החשובה. אנו רואים בחומרה רבה את הניסיונות להלך אימים על הפרקליטים, משרתי ציבור מסורים, העושים מלאכתם נאמנה. נוסיף להיות קשובים לביקורת המבקשת תיקון. נוסיף לדחות טענות שקריות ומטעות, ונוסיף לעמוד על משמר שלטון החוק".

את עריכת הדוח ופרסומו הובילה עו"ד מורן לביא, האמונה על תחום הדאטה בפרקליטות מטעם יחידת הניהול.

צרו איתנו קשר *5988