גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע בליכוד יעשו הכל כדי למנוע בדיקה פרלמנטרית של הליך רכישת הצוללות

נאמניו של נתניהו מסבירים שוב ושוב שהליך רכישת הצוללות היה תקין לחלוטין ● ואם כך, מדוע בליכוד פועלים בכזו היסטריה סביב ההצעה להקמת ועדת בדיקה בנושא? ● ומדוע הצוללת אח"י דרקון מוכנה ומזומנה במספנות בגרמניה אך עדיין לא עושה עליה?

מנכ"ל TKMS רולף וירץ ומפקד הצי המצרי חאלד חסאן בטקס מסירת הצוללת בספטמבר השנה / צילום: רויטרס
מנכ"ל TKMS רולף וירץ ומפקד הצי המצרי חאלד חסאן בטקס מסירת הצוללת בספטמבר השנה / צילום: רויטרס

ביום רביעי נחשפה במליאת הכנסת ההיסטריה של הליכוד מההצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות. בנושא רכש הצוללות וכלי השיט. מצד אחד ניהול קואליציוני כושל של יו"ר הסיעה ח"כ מיקי זוהר שלא היה בקשב, לא ארגן את הרוב הדרוש לקואליציה, ולא הגיש מבעוד מועד את הבקשה לערוך את ההצבעה כשמית. מצד שני, אם לראש הממשלה בנימין נתניהו אין כל נגיעה לסיפור, ובליכוד חותמים על העמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לעליון בנושא, מדוע שלא תתקיים בדיקה מקיפה של התהליך.

עשרות בכירים, קצינים בדימוס, בכירים בזרועות הבטחון מתריעים פעם אחר פעם שתהליך רכש הצוללות וספינות המגן היה מושחת, והנתיב הפלילי שמתנהל באיטיות מרשימה על ידי פרקליטות המדינה לא מספק תשובות.

האחרונים להצטרף למצעד הארוך של קובלים נגד עסקת רכש הצוללות הם מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר דן הראל, ושליחו האישי של נתניהו למו"מ לשחרור גלעד שליט, איש המוסד לשעבר דוד מידן. מידן לא היה קשור לרכש הצוללות, ולאחרונה הצטרף למפגיני בלפור מתוך דאגה לעתיד המדינה. בראיון שלו לרשת ב' לפני מספר חודשים, הוא אמר כי מכירת הצוללות למצרים, תוך כדי שמירה על כך בסוד, היא בלתי סבירה. "יכול להיות מצב שראש ממשלה עושה מהלך ושומר אותו בסוד ואחר כך מעדכן את מי שצריך. זה יכול לקרות. אבל לא בנושא ביטחוני. המקרה הזה (הצוללות - ט"ש) למיטב שיפוטי קשה להסבר", אמר מידן.

בימים האחרונים מופיעים טורי דעה של שניים מנאמניו של נתניהו, אנשים בעלי משקל ציבורי רב, המנסים להסביר לציבור את המהלכים שאירעו לפני כעשור סביב הגדלה אפשרית של סד"כ הצוללות מחמש צוללות לתשע, כאשר הזמנת הצוללת השישית כבר היתה בשלבים מתקדמים.

הכותבים הם היועץ לבטחון לאומי לשעבר, אלוף מיל' יעקב עמידרור, מי שמילא את התפקיד בין 2011-2013, ותא"ל מיל' יעקב נגל, מי שנכנס לתפקיד ממלא מקום היועץ לבטחון לאומי ב-2016 ואח"כ שימש כיועץ בפועל אך לא קיבל מינוי מלא עד שהוחלף ב-2017 על ידי מאיר בן שבת.

עמידרור ונגל פרסמו טורים ב"הארץ" וב"ישראל היום" במקביל, וכתיבתם מתקבלת בביקורת וסערה בקרב בכירים רבים במנגונים הבטחוניים, שרואים את הדברים באופן שונה לחלוטין. אל מול משקלם של שני היועצים, ניצבים ראש ממשלה לשעבר אהוד ברק, אשר היה בתפקיד שר הבטחון בעת רכישת הצוללת השישית, שר הבטחון לשעבר משה יעלון שגילה בדיעבד על אישור ישראלי למכירת צוללות למצרים, תוך כדי תפקידו כשר בטחון, וגם היועצים לבטחון לשעבר גיורא איילנד ועוזי ארד, כאשר האחרון היה יועץ לבטחון לאומי תחת נתניהו. השניים מתריעים בוקר וערב מפני סתירות רבות בגרסאות של לשכת נתניהו לפרשה, וארד אף התייחס לפרשה בספרו 'המל"ל' (שיצא בהוצאת 'דביר' ונכתב עם לימור בן-הר).

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

במקום או בנוסף?

התחקיר הראשון בנושא פורסם על ידי רביב דרוקר בתכנית המקור, באמצע נובמבר 2016. למחרת ב-17 בנובמבר התראיין עמידרור בתכניתו של עודד בן עמי בערוץ 2 וסיפר שהוא זה שהציע לנתניהו (אי שם בין 2011 ל-2013) שישראל תגיע לצי של תשע צוללות, וכי נתניהו חשב יש להסתפק ב 3 צוללות נוספות. עמדירור הסביר אז "אני רציתי 6 והוא החליט 3. ההחלטה התקבלה מתוך צרכים אמיתיים לטווח הארוך. הוא החליט על מחצית".

צריך לזכור כי בין השנים 2011-2013 ישראל נערכה למערכה אסטרטגית עצומה נגד איראן - באימונים, בדיונים, בשיח מול הממשל האמריקאי. ארה"ב עוד לא החלה באותו השלב את המו"מ מול איראן, ונתניהו קיווה שבבחירות 2012 ברק אובמה יפסיד ומיט רומני יהיה לנשיא הרפובליקני הבא, דבר שלא קרה. כאשר עמידרור היה היועץ לבטחון לאומי, הצרכים בעיניו היו מבוססים על התרחשויות דאז.

באותו הראיון עם בן עמי, לא מופיע ההסבר של עמידרור לכך ששלוש הצוללות הנוספות, שמספרן 7,8,9 מיועדות להחליף את הצוללות 1, 2, 3 שנרכשו על ידי ישראל בסוף שנות ה-90. אולם כעבור יממה בטור שכתב עמידרור ב-18 בנובמבר בעיתון ישראל היום, הוא חידד: "ברור היה, וכך נאמר במפורש, שהצוללות החדשות תחלפנה את הישנות על פי קצב הוצאתן מהשירות, בזמן הקצוב להן מראש ושאינו ניתן להארכה", כתב עמידרור.

אנשים רבים, כולל יעלון וארד, ואחרים חשבו ואמרו במשך השנים שההסבר של החלפת צוללות 1,2,3 נולד אחרי הפרסום של דרוקר, ושבזמן אמת דובר בהחלט על הגדלת הסד"כ ל-9 צוללות. מבלי קשר ליציאת צוללות מסוימות משירות.

ההסברים שניתנים כיום, ללוחות הזמנים של יציאת צוללות משירות וכניסת צוללות חדשות נראים לא סבירים. "החלטנו להמליץ שצי הצוללות של צה"ל ימנה חמש צוללות" כתב השבוע אלוף במיל' גיא צור במאמר ב'הארץ', "לשם כך צריך היה לקנות צוללת אחת (כדי להחליף את הצוללת הראשונה, הישנה). את הצוללת השישית - אם כך היינו מחליטים - נכון היה להתחיל לרכוש בין חמש לעשר שנים מאוחר יותר… צה"ל לא מתכנן 39 שנים קדימה, עד 2050, ובוודאי לא עד שנות ה-90 של מאה הזאת, כפי שעושה עמידרור במאמרו", הוא כתב.

אולם יש דברים נוספים מטרידים במאמר של עמידרור. מצרים הזמינה וקיבלה 4 צוללות. שתי צוללות הוזמנו על ידי מצרים מחברת טיסנקרופ בשנת 2011 והן הגיעו כבר. שתי הצוללות הנוספות של מצרים הוזמנו ב-2015 והשנה נמסרו בטקסים מרשימים, אחת מהן באפריל 2020 והשניה לפני חודש.

לוח הזמנים של מצרים ברכש מן הגרמנים עומד על 4-5 שנים של אספקה. מנגד, עמידרור מציין שהצוללת השישית שהוזמנה על ידי ישראל נמצאת בלוח זמנים של עשר שנים. אולי יש כאן צורך להרכיב מערכות מיוחדות, אבל משך הזמן הכפול נראה מוגזם.

אח"י דרקון מחכה

ל"גלובס" נאמר שהצוללת השישית הישראלית - אח"י דרקון - מוכנה זה מכבר וניצבת במספנה בגרמניה, זמינה לרדת לים. אם כך, מדוע היא אינה מגיעה לישראל? במקור היא היתה אמורה להגיע לישראל ב-2019, אך לפני מספר שנים פורסם שהמועד נדחה לסוף 2020. על כל פנים, אנחנו כבר בסוף 2020 והצוללת עוד לא הגיעה.

אחת הסיבות לכך יכולה להיות העלות הכבדה (מאוד) על צה"ל של אחזקת הצוללת למן הרגע שהיא יורדת למים. הסבר נוסף עשוי להיות המצב הכלכלי החמור בישראל והנזק התדמיתי שיגרם לצבא, משרד הבטחון וראש הממשלה עם הגעת צוללת שישית יקרה, וזאת גם לאור התפשטות ההפגנות וחוסר האמון של הציבור בסיפורים של בכירי הממשל סביב פרשת הצוללות וכלי השיט.

ואולי הסיבה לכך שצוללת 6, אח"י דרקון, עדיין לא עשתה עליה, היא מכיוון שצה"ל לא באמת זקוק לה כרגע מבחינה אסטרטגית? ואם כך הדבר, מה היה הלחץ בהזמנתה לפני מספר שנים? כזכור סביב החתימה על מזכר ההבנות לרכש צוללות 7,8,9 (הסכם עתידי שאינו בתוקף), הוסיפו הגרמנים סעיף 'העדר שחיתות'. גם זה מעלה תהיות רבות, מה היה הצורך בסעיף זה, האם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ליווה את ניסוח הסעיף הזה ומדוע חששו הגרמנים, אם לפי עמדת הליכוד, אין כלום ולא היה כלום?

טורו של יעקב נגל בישראל היום לפני כמה ימים, מסביר בפירוט מסוים את תהליכי קבלת ההחלטות ומציג תהליך נקי, לטעמו. הוא אפילו מאשר את מה שמסבירים נציגי צה"ל בעת ההיא, שהם התנגדו לצוללת שישית וחשבו שסד"כ של 5 צוללות לצה"ל צריך להספיק.

אולם נגל כותב: "בשום נקודת זמן שהייתי שותף לה, לא דובר על תשע צוללות, או על כל סד"כ גדול משש". נגל מתעלם מכך שעמיתו לטורי ההגנה על נתניהו, עמידרור, בהחלט מספר שהוא דיבר על סד"כ של תשע צוללות.

עמדתם של שניים, עמידרור ונגל, ניצבת אל מול דיווחים ותצהירים וראיונות של רבים אחרים: דן הראל, עמוס גלעד, עוזי ארד, משה יעלון, אהוד ברק, דוד מידן, גיורא איילנד, גיא צור (ועוד רבים), וזה לפני שדיברנו על שני רמט"כלים בדימוס, גבי אשכנזי ובני גנץ שטענו בכל תוקף (עד שהפכו לשותפיו של נתניהו) שהנושא מחייב ועדת חקירה ממלכתית.

מנדלבליט טען בפני בג"ץ שאין בידיו ראיות כדי לקשור את נתניהו לעניין ולכן לא פתח בחקירה. אך רבים מאותם 'בדימוסים' לעיל טוענים כי מנדלבליט בחר שלעצום עיניים אל מול דברים מסויימים, וכאשר החליט לצמצם את מרחב הבדיקה שלו, בוודאי שלא מצא ראיה. כאשר הוא לא חוקר, והכנסת בולמת בדיקה כלשהי, מה נותר לציבור הרחב לחשוב?

אם הכל היה מנהל תקין וניהול על מי מנוחות, כפי שמתארים עמידרור ונגל, אז הרינו חוזרים לכנסת ישראל ב-21 באוקטובר 2020. על מה היתה המהומה ומדוע בליכוד מוכנים להישכב על הגדר, לבטל תוצאת הצבעה ולו רק שנושא הצוללות לא יבדק? 

עוד כתבות

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

מסתמן: על רקע אי-הסכמות מסחריות - וואלה תצא מרשת הפרסום של ארטימדיה

בין הצדדים נערך לאחרונה מו"מ על חידוש החוזה ביניהם, במסגרתו ניסתה ארטימדיה להקטין או לשנות את מודל ההתקשרות עם וואלה, של התחייבות לתשלום מינימום נדיב ● בוואלה לא מעוניינים לשנות את המודל או לוותר על חלק מתשלום המינימום, ולכן הצדדים לא הגיעו להסכמות

יוסי מלכה / צילום: יח"צ

שינוי בהנהלת H&O בשיא משבר הקורונה: יוסי מלכה מונה למנכ"ל

יחליף בתפקיד את עמיר משה ששימש כמנכ"ל הקבוצה בשמונה השנים האחרונות

דואר ישראל. ממתינים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקורונה פגעה קשה בדואר ישראל: הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון

הכנסות ברבעון השלישי ירדו ב-11% ● ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-230.7 מיליון שקל, לעומת רווח בתקופה המקבילה ● היו"ר חזי צאיג: "רואים התחלה של התאוששות בעקבות התגברות הקניות אונליין"

אילנה דיין / צילום: קובי קלמנוביץ'

הגרדיאן: בלאק קיוב תשלם הוצאות משפט בסך 350 אלף ליש"ט לתוכנית עובדה

הגרדיאן הבריטי דיווח כי בית משפט בבריטניה הורה לחברת המודיעין העסקי בלאק קיוב לשלם לתוכנית "עובדה" הוצאות משפט לאחר שמשכה את תביעת הדיבה שלה ● בשנה שעברה הגישה החברה לביהמ"ש הגבוה בבריטניה תביעה על סך 15 מיליון ליש"ט נגד התוכנית

החיסון לקורונה של חברת סינבאק הסינית / צילום: Eraldo Peres, AP

יצרניות חיסונים סיניות בלחץ להוכיח שזריקות הקורונה שלהן יעילות

החברות לא פרסמו תוצאות של מבחנים קליניים מתקדמים, בעוד תוצאות מהיצרניות המערביות המובילות מראות שיש שלושה מועמדים מבטיחים לחיסון עובד

כרמלה מנשה / עוזר צלמת: אריאל בלאק

תא"ל מרדכי כהנא הגיש תביעת לשון הרע נגד תאגיד "כאן" וכרמלה מנשה

טוען כי עם תחילת חקירתו פרסמה מנשה בשידורי התאגיד כתבות בהן הוצגו החשדות נגדו כעובדות, וגם כאשר הסתבר כי "ההר הוליד עכבר", לא פורסמה התנצלות

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

מדינות אירופה לא ידחפו את ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן

ישנו חשש גובר לגבי המחקר הגרעיני של הרפובליקה האיסלמית, אך דיפלומטים מהאיחוד האירופי אומרים שלא יאיצו בנשיא הנבחר לחזור להסכם ממנו נסוגה ארה"ב בשנת 2018 כלשונו

חיים גליק. מנכ"ל נת"ע / צילום: איל יצהר, גלובס

נת"ע פרסמה את מכרז המתכננים לשבעת הטרמינלים של המטרו

המכרז הוא חלק משמעותי בפרויקט העצום שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקל ● מדובר במרכזי התחבורה הכי גדולים שייבנו בשנים הקרובות במטרופולין תל אביב, ושבהם ישתלבו מערכות תחבורתיות שונות

בנימין נתניהו בועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

בדרך לתקדים היסטורי? תקציב המדינה מגיע לבג"ץ בצל הביקורת החריפה

בג"ץ קבע כי על הממשלה והכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה נוספת לבחירות • איך בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד, למה ההרכב הורחב, ומה המשמעויות? • בעזרת מומחי משפט, גלובס עושה סדר

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

"על חשבון שוק ההון": יו"ר רשות ני"ע יוצאת נגד תוכנית שר המשפטים להרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים

לגלובס נודע כי היו"ר גואטה שלחה לשר ניסנקורן מכתב שבו היא מזהירה כי הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות תביא לפגיעה בתפקודו התקין של שוק ההון ● "עשויה להביא להתארכות ההליכים, חוסר התמקצעות של השופטים, וגם תשפיע על כמות ההליכים שייפתחו בתחום דיני החברות וני"ע"

אלון מאסק / צילום: HANNIBAL HANSCHKE, רויטרס

קרב המיליארדרים: האם אלון מאסק הוא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם?

המגזין "פורבס" צינן את ההתלהבות לגבי ההכרזה של המתחרים מ"בלומברג" ● בטור שכותרתו "לא, מאסק הוא לא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם, והנה מדוע", מפרטת כתבת המגזין מדוע מייסד טסלה הוא רק שלישי בדירוג העולמי

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

התאחדות התעשיינים: האוצר מנסה לעקוף את חובת העדפת כחול-לבן באמצעות תרגילים אסורים

בימים הקרובים יכריע רה"מ במחלוקת בין התעשיינים לאוצר על הרחבת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים, אך בינתיים ניטשה מחלוקת חדשה בין האוצר, התאחדות התעשיינים וחברת טלדור סביב מכרז לציוד ושירותי תקשורת ● התאחדות התעשיינים: "האוצר המציא תרגיל חדש ומנסה לא לקיים את החוק" ● האוצר: "הטענות אינן נכונות"

השופטת האמריקאית איימי קוני בארט / צילום: Matt Cashore/Notre Dame University, רויטרס

מכה למושל ניו יורק: ביהמ"ש העליון אוסר אליו להגביל את מספר המתפללים בכנסיות ובבתי כנסת

לאחר ששתי עתירות דומות מקליפורניה ונבאדה נפלו השנה, העתירה הנוכחית עברה ברוב של 5 שופטים מול 4, כאשר קולה של השופטת השמרנית הטרייה, איימי קוני בארט, הביא לשינוי המגמה

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

להב אל.אר חתמה על הסכם למכירת מרכז קניות בהאנובר ברווח של 17 מיליון שקל

הנכס עצמו נרכש לפני כשנה בתמורה לכ-30 מיליון שקל (כ-7.8 מיליון אירו, CAP 8%), כאשר העסקה משקפת לחברה תשואה של מעל לכ-60% תוך כשנה בלבד - רווח של כ-20 מיליון שקל (כ-4.5 מיליון אירו)

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

מחיר הפעלת "ידיעות תקשורת": 25 מפוטרים ו-25 עובדים לחל"ת של חצי שנה

בקבוצת "ידיעות" מוכנים להשאיר את רשת המקומונים בחיים, אך נוקבים במחיר כואב בתמורה ● עפ"י תוכנית ההנהלה שהוצגה לארגון העיתונאים, העיתונים יופעלו בכוח-אדם מינימלי, והחומרים המערכתיים יילקחו בחלקם מהתוכן הכללי של "ידיעות אחרונות"

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

"מעולם לא היה כדבר הזה": התקלה בבורסה - במערכת הפצת המידע

תקלה חריגה בבורסה שהחזירה את שערי המסחר לרמה של לפני הפתיחה הבוקר העלתה ספקולציות בשוק על מתקפת סייבר ● מהבורסה נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה הקשורה רק למערכות הפצת המידע ולא למערכות המסחר" ● יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה דורשת מהבורסה "דוח מפורט בנושא, לאחר שיתבצע תחקיר"

אייל מליס / צלם: אוריה תדמור

מנכ"ל תנובה: "איבדנו מחזור מכירות של 350 מיליון שקל"

המנכ"ל אייל מליס אולי רצה להבהיר שתנובה לא נהנית מבוננזה ברווחים בתקופת הקורונה כפי שנהנות רשתות קמעונאות המזון, אך בפועל תנובה תסיים את 2020 עם צמיחה במכירות, והעלייה בפעילות הקמעונאית שלה קיזזה את הירידות במכירות שלה לשוק המוסדי

בוקינג.קום / צילום: שאטרסטוק

בוקינג לא תוכל להגביל בתי מלון מלהציע מחירים זולים יותר אצל מתחרים

פלטפורמת ההזמנות סיכמה עם הממונה על התחרות כי תסיר מהסכמים עם בתי מלון בישראל את האיסור על הצעת תנאים טובים יותר בערוצי מכירה אחרים

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

חיים רומנו פורש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת חלל תקשורת

רומנו החליט שלא להציע את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, כך שזו תסתיים בסוף 2020 ● גם הדירקטורים תמיר פוליקר ואבי ברגר החליטו שלא להציע את מועמדותם לתקופת כהונה נוספת