גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוקספורד פיתחה חיסון לקורונה, ואז המדענים הסתכסכו על כסף

עסקה מוקדמת עם Merck בוטלה מחשש שמדינות עניות יישארו בחוץ ● כעת תוכל האוניברסיטה להרוויח 100 מיליון דולר עם אסטרהזנקה

מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס
מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס

כמה שבועות לפני שאוניברסיטת אוקספורד הכריזה על עסקת ענק להשקת חיסון קורונה בכל העולם, ראשי האוניברסיטה ניצבו בפני מרד.

בפומבי, מדענים במוסד דיברו עת ההתקדמות במעבדה, אך מאחורי הקלעים, שני מומחי חיסונים ידועים, שעמדו בראש המאמץ, נלחמו בעסקה שתוכננה עם ענקית התרופות האמריקנית Merck.

חברת הביוטק הקטנה של המדענים, שמומנה בחלקה על ידי אוקספורד, סירבה להעביר זכויות לקניין רוחני. כדי לעקוף את הבוסים שלהם, המדענים ביקשו מבנקאי השקעות בלונדון לבדוק עסקאות אחרות בכוח.

הרבה היה מוטל על כף המאזניים של האוניברסיטה בת 900 השנים. כאשר מגפת הקורונה הרסה חיים וכלכלות סביב העולם, אוקספורד מצאה את עצמה בראש עם מועמד מבטיח לחיסון, אבל ההישג המדעי היה רק חלק מהמאבק. אוקספורד, שממומנת על ידי הציבור, הייתה צריכה לשלב את הרעיונות הגדולים שלה עם אתוס הרווחים של עולם התרופות. אקדמאים ובעלי בריתם התנגשו זה בזה שוב ושוב על השליטה באסטרטגיית האוניברסיטה להפצת החיסון בעולם.

"נכנסו לג'ונגל בלי מאצ'טה", אמר ג'ון בל, גנטיקאי באוקספורד בעל שני תארי אבירות שנבחר על ידי ראשי האוניברסיטה לאתר שותפה בתעשיית התרופות. "אנחנו במקרה אוניברסיטה די טובה, אבל אוניברסיטאות לא עושות את הדברים הללו".

אוקספורד עשתה בסופו של דבר עסקה עם החברה הבריטית אסטרהזנקה לפיקוח על הייצור וההפצה של מיליארדי מנות חיסון. פרטים שהוסכמו באפריל ולא פורסמו, לפי מקורות יודעי דבר, כללו תמלוגים של כ-6% לאוקספורד. אם החיסון יעבור את האישורים הרגולטוריים ויהפוך לזריקה עונתית שחייבים לקבל, כפי שחושבים כמה מדענים, התשלומים עשוים להגיע ליותר מ-100 מיליון דולר.

התנגשויות אינטרסים

סערת החיסון של אוקספורד כללה התנגשויות אגו בקמפוס, איומים והבטחות שניתנו בחופזה ומשקיעים ציבוריים ופרטיים רבים עם תמריצים סותרים.

למרות הלחימה זו בקמפוס, התומכים והמתנגדים כאחד זוקפים לזכות פרופסור בל את הגישור בין ההיסטוריה של אוקספורד כמחדשת רפואית ללא כוונת רווח, ותעשיית התרופות, שהמניע שלה הוא בעלי מניות. "הוא יכול להיות מאוד גס רוח", אומר גרהם ריצ'רדס, ראש הפקולטה לכימיה לשעבר באוניברסיטה. "הוא יכול להרגיז מאוד אנשים, אבל הוא משיג תוצאות ועושה את הדברים".

המדע שמאחורי החיסון של אוספורד הוא בן כמה עשרות שנים. בשנות ה-2000, מדענים של Merck חקרו שימוש ב"נגיף קר" משימפנזה להפקת כמה חיסונים. Merck ויתרה על הפרויקט, בין היתר מפני שהיא חששה שחיסון שמתבסס על נגיף שימפנזה לא יאושר על ידי ה-FDA, לפי סטפנו קולוקה, חוקר לשעבר בחברה.

אבל המחקר נמשך, בין היתר במכון ג'נר באוקספורד, שנקרא על שם חלוץ החיסון לאבעבועות שחורות הבריטי אדוארד ג'נר, והוא אחד המרכזים הידועים בעולם למחקר חיסונים.

שני מדענים במכון, פרופסור שרה ג'ילברט, מומחית חיסונים מאוקספורד ואדריאן היל, מנהל המכון, פיתחו את הגרסה שלהם לטכנולוגיית חיסון השימפנזים. הם רשמו עליה פטנט וב-2016 הקימו את Vaccitech, בתמיכת אוקספורד, כדי ליצור חיסונים וטיפולים למטרת רווח. הם המשיכו לעבוד באוקספורד אך גם עזרו לנהל את Vaccitech.

חברת הביוטק הזו הייתה חלק מניסוי גדול של אוקספורד שנועד להפוך את האוניברסיטה, ואת בריטניה בכלל, לתחרותית יותר מבחינה מסחרית בטכנולוגיה ובמדעי החיים.

בעלת המניות הגדולה ביותר ב-Vaccitech היא מיזם בגיבוי האוניברסיטה שנקרא Oxford Sciences Innovation. הוא נפתח ב-2015 וגייס כ-788 מיליון דולר ממשקיעים חיצונים, מקרנות גידור עד קונגלומרטים בסין. הרעיון היה לחקות מוסדות אמריקאים יריבים כמו אוניברסיטת סטנפורד ומכון MIT בהקמת מעבדות פיתוח למטרת רווח. אוקספורד מקבלת החזקה בחברות המחקר שפוצלו ממנה, בדרך כלל בין 10% ל-50%, ומעבירה מחצית ממנה לאוקסופרד סיינסז, שהיא חברת סון סיכון. פרופסור בל מכהן במועצת המנהלים שלה.

כש-Vaccitech נפתחה, אוקספורד סיינסז קיבלה בה אחזקה גדולה, והיא הגדילה אותה מאז, ותמכה בחברה כשהיא התקשתה להפוך את מחקריה ללהיטים מסחריים. ל-Vaccitech יש גם בעלי מניות פרטיים, אבל לאוקספורד יש השפעה מיוחדת.

בתחילת השנה, מכון ג'נר ייצר חיסון לנגיף האבולה במפעל ייצור קטן. במחצית ינואר, זמן קצר אחרי שנגיף הקורונה החש החל להתפשט בעולם, מדענים סינים פרסמו את הרצף הגנטי שלו. למחרת, הצוות של פרופסור ג'ילברט החל לעבוד עליו. ג'ילברט, בת 58, השקיעה שעות עבודה ארוכות במעבדה, כשהיא מתעוררת בארבע לפנות בוקר ועובדת עד שעות הערב.

מנכ"ל Vaccitech ביל אנרייט אומר שהרעיון היה שמכון ג'נר ו-Vaccitech יעבדו במתואם ויזרזו את המחקר המעבדתי כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. הפרופסורים ג'ילברט והיל, שמחזיקים יחד בכ-10% מ-Vaccitech, החלו לבדוק אם האוניברסיטה תוכל להפיץ את החיסון ברמה העולמית, באמצעות Vaccitech ושותפים נוספים וללא העברת זכויות לחברה גדולה כלשהי.

בסוף מרץ, אומר אנרייט, משרד החדשנות הפנימי של אוקספורד, שמחזיק את הקניין הרוחני לחיסון שלה, הודיע לו שאוקספורד לא מתכננת להעניק לחברה כלשהי את הזכויות הבלעדיות לחיסון לקורונה.

למעשה, ראשי האוניברסיטה כבר נעו לכיוון הזה. "אין לנו יכולת להפיץ ולייצר את זה", חשבה סגנית הדיקאן של האוניברסיטה, לואיז ריצ'רדסון, כך היא זוכרת. היא חששה מהחמצת ההזדמנות וידעה שאוקספורד זקוקה לשותפה תאגידית גדולה.

היא הטילה את המשימה על פרוסור בל, שבמשך כמעט שני עשורים ישב במועצת המנהלים של ענקית התרופות Roche Holding וייעץ לכמה ראשי ממשלות בריטים במדיניות בריאות.

קרן ביל ומלינדה גייטס, תורמת ותיקה לאוקספורד, השתתפה במאמצי האיתור. לפי פרופסור בל, טרבור מאנדל, מנהל תוכנית הבריאות של הקרן, אמר לו במרץ: "אתם צריכים שותף".

בל אומר שהוא הודיע לפרופסורים ג'ילברט והיל שהם בניגוד עניינים בשיחות בין אוקספורד ושותפים בכוח בגלל האחזקה שלהם ב-Vaccitech. התפקיד הכפול של שני המדענים כמייסדי חברה פרטית וחוקרים באוניברסיטה היה בעיה: אוקספורד רוצה לעודד את חוקריה להיות יזמים, אך היא סופגת ביקורת, גם בתוכה, כשהם עובדים להרוויח מההמצאות שלהם. פיתוח החיסון העלה את המתחים הללו אל פני השטח, אומרים אקדמאים, אנשי מנהל ומשקיעים.

פרופסור בל לא רצה גם את Vaccitech בשולחן המו"מ עם השותפה, וחשב שלא יעלה על הדעת שהחברה הזו, עם כמה עשרות עובדים בלבד, תוכל לסייע בתיאום ההשקה העולמית של החיסון. "באותה מידה היה אפשר לעשות את זה מהמוסך שלי", הוא אומר.

מוקדם יותר במגפה, פרופסור בל קיבל מייל מרוג'ר פרלמוטר, המדען הראשי ב-Merck שעמד לפרוש לפנסיה. שניהם הכירו עוד משנות ה-80. "מה אתה יודע על החיסון של אוקספורד?", זוכר בל שפרלמוטר שאל אותו. הוא כתב בתשובה: "אני חושב שזה כנראה אמיתי, רוג'ר. זה באמת מעניין". בסוף מרץ הוא טילפן לד"ר פרלמוטר, ובתוך זמן קצר הם החלו לעבוד על הסכם רישוי בלעדי.

בתוך מעבדה של חברת Merck & Co / צילום: Matt Rourke, Associated Press

התנגדויות לעסקה עם Merck 

כאשר ממשלות ברחבי העולם תגברו את מאמצי פיתוח החיסון שלהן, רבים באוניברסיטה החלו לחשוש שמדינות עשירות יותירו מאחור את המדינות העניות בקבלת גישה לזריקה. הם הסכימו שחיסון בר-השגה לכל המדינות חשוב יותר מהרווח. אך בו זמנית, ראשי האוניברסיטה אומרים שהם לא רצו לוותר על כל הרווח לטובת חברת תרופות כלשהי.

במאה שעברה, אוקספורד הייתה חלוצת השימוש בפניצילין בבני אדם. הפולקלור של האוניברסיטה הוא שהיא ויתרה על השליטה, והניחה לחברות התרופות לעשות את כל הכסף. "יכולנו לממן המון מחקר רפואי מאז מלחמת העולם השנייה", אומרת פרופסור ריצ'רדסון, סגנית הדיקאן.

ללא תנאים פיננסיים הוגנים, אומר פרופסור בל, "אנשים הולכים לחזור ולומר, 'אלוהים, עובד אוניברסיטה בריטית המציאה משהו ששווה טון של כסף, ונחשו מה, היא נתנה אותו בחינם'".

Merck הציעה לאוקספורד תמלוגים של כ-1%, לפי יודעי דבר, עם חלק קטנטן מזה ל-Vaccitech. כאשר השיחות נמשכו, אומדני החברה של כמה מנות חיסון היא תוכל להבטיח ירדו מיותר ממיליארד ל-300 מיליון, לפי אותם מקורות.

כאשר הצעה של Merck קיבלה תהודה, מדענים כולל הפרופסורים ג'ילברט והיל התאחדו בהתנגדות לה, בין היתר בגלל חששות שהחברה לא תספק חיסון למדינות עניות. פרופסור היל, דיקרטור במכון ג'נר, אמר לעמיתיו שהוא יילחם בכל עסקה שלא תבטיח חיסון עולמי בר-השגה.

Vaccitech הודיעה לפרופסור בל שהיא לא תחתום על העברת חלקה בזכויות לחיסון לצורך העסקה עם Merck, אומר היו"ר שלה, רובין רייט.

חסמים נוספים צצו כשהמרוץ העולמי לפיתוח חיסון הפך ליותר ויותר פוליטי. פקידים יועצים בקבינט הבריטי חששו שממשל טראמפ יאגור מנות חיסן שייוצרו בארה"ב, וימנע אולי מהצבור הבריטי את החסיון שפותח בבריטניה, לפי אנשים יודעי דבר. במחצית אפריל, אחרי שיחות עם פקידים כולל שר הבריאות הבריטי, פרופסור בל אמר שהוא הבין שהממשלה עשויה להתנגד לכל שיתוף פעולה שמתבסס על חברה אמריקאית יחידה.

דובר ממשלתי בריטי אמר שהחיסון "אינו תחרות בין מדינות", והוסיף: "השאיפה שלנו היא להביס את הנגיף הזה בעבודה עולמית משותפת לפיתוח וייצור המוני של חיסון". פול מנגו, סגן ראש כוח המשימה למדיניות במשרד הבריאות האמריקאי, אמר שהסכמי חיסון בארה"ב אינם מונעים אספקה ליתר העולם, "אם כי העדיפות היא להגן על אמריקאים".

דובר של Merck אמר שהיא דיברה עם שותפים רבים לייצור חיסון, והיא מחויבת לצרכי הבריאות העולמיים. הוא אמר שהשיחות עם אוקספורד הסתיימו בידידות בסוף אפריל. פרופסור ג'ילברט לא הגיבה על השיחות עם שותפים תעשייתיים, בנימוק של הסכמי סודיות.

פרופסור בל אמר שההצעה של Merck הייתה הטובה ביותר באותו הזמן, ולשותפים אחרים היו כבר תוכניות אחרות. "אם יש רק בחורה אחת לרקוד איתה במסיבה, אתה רוקד איתה", הוא אומר. "השעון תקתק".

אסטרהזנקה נכנסה לתמונה

ג'ילברט ויל, שחששו עדיין שבל ימשיך במגעים עם Merck, ניסו להביא חברות אחרות לשולחן המו"מ, ופנו לבנקאי מלונדון כדי שיסייע בכך. במחצית אפריל, המדענים תדרכו מנהלים באסטרהזנקה לעומק על החיסון של של אוקספורד.

בל אומר שנאמר לו שהפגישה התנהלה היטב, ולכן עם ירדת העסקה עם Merck מהשולחן ומעט השותפים שנשארו, הוא יצר קשר עם מנהלי אסטרהזנקה בשבת בבוקר. החברה הזו אינה ענקית של חיסונים, והיא בחירה פחות טבעית, אך היא גלובלית, בריטית ומוכנה לפעול במהירות.

אחרי עשרה ימי שיחות, אסטרהזנקה הסכימה להתחייב להפצה עולמית שלא תתעדף מדינה או אזור מסוימים. היא גם תספק את החיסון במחיר עלות במהלך המגפה או לפחות עד הקיץ הבא, בתנאים שעדיין לא פורסמו. פקידים בריטים עבדו על עסקה לתשלום מראש על מנות חיסון.

כאשר העסקה התגבשה, פרופסור בל הגדיל את הלחץ על Vaccitech להעביר את זכויותיה. המנכ"ל אנרייט היסס, ורצה תחילה לדעת מהם התנאים. בשיחת טלפון לוהטת, לפי שני הצדדים, פרופסור בל אמר לאנרייט שהמשרה שלו עלולה להיות תלויה בשיתוף הפעולה.

"תוכלו לומר שזה היה איום מרומז, ויכול להיות שכך היה באמת", אומר פרופסור בל על שיחת הטלפון. "אבל מנכ"לים צריכים לשים לב לבעלי המניות של החברה".

רייט, יו"ר Vaccitech, אומר שתפקיד המנכ"ל אנרייט מעולם לא היה בסכנה. "הרבה מהאיומים המשוגעים של ג'ון בל נבעו פשוט מתסכול ולחץ", לדבריו.

כשהשיחות על העסקה התקדמו, הורה יו"ר אוקספורד סיינסז במכתב קצר לאנרייט לשתף פעולה. דוברת שלו מסרה שהוא אמר שאוקספורד סיינסז רצתה לזרז את Vaccitech לתמוך במסלול הטוב ביותר לחיסון מהיר ומוצלח, והוסיפה: "מועצת המנהלים שלהם הייתה צריכה להחליט איך להמשיך".

פרטי ההסכם של אוקספורד עם אסטרהזנקה הם פרטיים, אבל דובר של החברה אמר שההסכם מבטיח מכירה ללא רווח של כ-3 מיליארד מנות שלגביהן יש לה כבר הסכמים. "הבטחנו גם לייצר חיסון זמין למדינות של הכנסה נמוכה ובינונית ללא רווח לצמיתות", אמר הדובר של אסטרהזנקה.

אבל בסוף אפריל, לא הייתה ברורה עמדתה של Vaccitech. מנלאס פנגלוס, מנהל המחקר הביו-פרמצבטי של אסטרהזנקה, שאל את פרופסור בל מה אפשר לעשות. בל אומר שהוא אמר לפנגלוס שאולי כדאי שהוא ייצור קשר עם Vaccitech.

יצרנית התרופות הגדולה הציעה סוכריה: אם Vaccitech תעביר את זכויות חיסון הקורונה שלה לאוקספורד כדי לאפשר את הרישיון הבלעדי, אסטרהזנקה תחפש דרכים לשתף פעולה עם חברת הביוטק הקטנה, לפי הסכם שנחתם על ידי ד"ר פנגלוס. ההסכם הלא מחייב מדבר על "השתתפות פוטנציאלית של אסטרהזנקה בגיוס המימון השני של Vaccitech".

Vaccitech הרימה ידיים והעבירה את זכויותיה.

אסטרהזזנקה ואוקספורד הכריזו על העסקה שלהן ב-30 באפריל. לפי יודעי דבר, אסטרהזנקה הסכימה לשלם לאוקספורד מקדמה של 10 מיליון דולר ועוד כ-80 מיליון דולר ב"תשלומי אבן דרך" אם החיסון יעבור את חסמי הרגולציה והמכירות.

בנוסף, אוקספורד עשויה לקבל תמלוגים של כ-6% אם החיסון יצליח החל מהקיץ הבא, לפי המקורות. כמה פרטים נשארו נזילים, לפי אחד המקורות.

ההודעה לעיתונות של אוקספורד אמרה שלא האוניברסיטה ולא Vaccitech לא יקבלו תמלוגים במהלך המגפה. מה שאוקספורד תרוויח אחר כך יועבר למרכז היערכות למגפה ומחקר חיסונים חדש שאוקספרד מקימה "בשיתוף פעולה עם אסטרהזנקה".

תוצאות הנסויים בשלב האחרון בחיסון צפויים עוד השנה, אך בארה"ב הניסויים הופסקו בספטמבר לצורך בדיקה של משתתף שחלה, מסרה אסטרהזנקה. מפקח בריאות בברזיל אמר אתמול שהניסויים שם בחיסון של אוקספורד יימשכו למרות מותו של מתנדב.

אוקספורד מתארת את החיסון כ"פיתוח משותף של מכון ג'נר ו-Vaccitech". אנרייט מ- Vaccitech דרש חלוקה של 50%-50% לחברה שלו ממה שתקבל אוקספורד, כדי לשקף את מבנה הבעלות שלה. הוא קיבל 24%. פרוספור בל אומר שאוקספורד עשתה את רוב העבודה, ו-Vaccitech צריכה להיות מרוצה.

"האוניברסיטה לא נכנסה לדיון הזה עם הרעיון של לעשות טון כסף", הוא אומר. אבל היא גם לא רצתה להיות נאיבית. "נניח שהחיסון יהפוך לחיסון קורונה עונתי, ויימכר במיליארד דולר בשנה. מבחינתנו לשבת ולא לעשות מזה כסף ייראה די טיפשי".

עוד כתבות

ירוחם - בתים / צילום: איל יצהר

מחליף ללפלר: הממשלה תדון במינויו של עודד פלוס כיו"ר הוועדה המחוזית דרום

מאז הקמת הממשלה ה-35, בחודש מאי 2020 אין למחוז דרום יושב ראש קבוע ● היושב ראש האחרון של הוועדה המחוזית דרום היה דוד לפלר, שעבר עם הקמת הממשלה החדשה לתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

ישראייר. שנתיים על המדף / צילום: Shutterstock

המאבק על ישראייר חוצה גבולות: חברה אוסטרלית ובנק מקנדה הגישו הצעה לרכישתה תמורת 180 מיליון שקל

בנק ההשקעות הקנדי wadish capital והחברה האוסטרלית Amrock aviation הגישו הצעה משותפת לרכישת ישראייר בחלוקה של 51% ו-49% בהתאמה ● מציעות לרכוש 100% מישראייר As is בתמורה ל-170 מיליון שקל במזומן, 7 מיליון שקל כבונוס לעובדים, וויתור על החוב של איי.די.בי

מכ"מ של חברת ראדא / צילום: צבא ארה"ב

הרדאר של יוסי בן שלום וברק דותן לא טעה: ראדא ברמות שיא

4.5 שנים אחרי שנכנסה להשקעה בחברה הביטחונית, הרווח של DBSI מגיע לכמעט פי 6 על השקעתה ● חברת ההשקעות הפרטית של בן שלום ודותן עומדת בפני אקזיט עם מכירת טלדור - שבה היא מחזיקה - לוואן, תמורת 250 מיליון שקל

הודעת הסחיטה של האקרים לשירביט בטלגרם / צילום: צילום מסך - טלגרם

צוות המשא ומתן של שירביט להאקרים: "אחי, תהיה מענטש"

ההאקרים פרסמו גל נוסף של מסמכים של לקוחות, בהם: מסמכים רפואיים, רישיונות נהיגה, תעודות זהות, צילומי המחאות ● בהודעתם האחרונה הבטיחו ההאקרים: "יש לנו עוד טרה בייטים של מידע" ● הבוקר פרסמה שירביט הודעה לפיה החליטה לא לשלם את דמי הכופר

האקרים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מנכ"ל שירביט בעקבות הפריצה: "פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן"

(עדכון): מנכ"ל שירביט הגיב בווידיאו: "לחברה יש גיבוי מלא של הנתונים הרלבנטיים, ואנחנו פועלים לסגירת האירוע מהר ככל הניתן" ● קבוצת התקיפה BlackShadow שפרצה לחברה איימה כי אם לא ישולמו לה 50 ביטקוין (כמיליון דולר) היא תדליף ותמכור עוד מסמכים אישיים של לקוחות

ניהול תיקי השקעות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

 

שובו של הטלפון / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כמה שעות ביום אפשר להיות בזום? קבלו את הקאמבק המפתיע של הקורונה: שיחות הטלפון

שובו של הטלפון: מגפת הקורונה החזירה את הדרך הישנה לשוחח, זו שבני דור המילניאלז אולי כמעט שכחו ● דרך המלך בין שיחות זום להודעות טקסט

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

זה היה שבוע מלא בקלוּת דעת, אבל לא במובן הטוב

אני הכי בעד לקחת את החיים בקלות דעת - כל אחד את החיים שלו ● קלות הדעת עוברת לצד האפל והופכת לזלזול בכל פעם שמישהו מפנה אותה כלפי חיי אדם אחר ולא כלפי חייו שלו

"ההשוואה ל-WeWork לגיטימית, אבל לנו יש מרכיב טכנולוגי מאוד חזק"

מייסדי פבריק הגיעו מרקע טכנולוגי, אך החליטו לקפוץ ראש אל תוך עולם נדל"ני ומסורתי כדי לבנות רשתות אספקה לקמעונאיות, בין השאר בעזרת מחסנים מבוססי רובוטיקה • הקורונה הקפיצה את הביקוש, אך המנכ"ל אלרם גורן אומר: "אם לא נקים מאות מתקנים בתוך 3-4 שנים, לא נהיה רלוונטיים"

חומרים משני תודעה ככלי לשיפור כישורי ניהול / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מנהלים בכירים חושפים: אנחנו משתמשים בחומרים משני תודעה כדי להיות טובים יותר

יותר ויותר מנהלים בכירים משתמשים בחומרים משני תודעה ככלי לשיפור כישורי הניהול שלהם ● "יש פתיחות לדבר על זה, כבר יש גוורדיה שלמה של מטפלים שעוסקת בזה. זה עידן הפסיכדליה"

מפעל לייצור חשיש בבקעה, בלבנון. ההברחות הפכו לחלק מהתזרים של הארגון / צילום: Reuters, Mohamed Azakir

המאבק נגד חיזבאללה: ישראל והאמירויות משלבות ידיים

השגריר לשעבר רון פרושאור והחוקרת האמירתית אבתיסם אל קטבי קוראים לצרפת להחמיר את ההגבלות על הפעילות האזרחית של הארגון, שמשמשת כיסוי לפעילות טרור ● המשבר הכלכלי באיראן ובלבנון הגדיל את התלות של חיזבאללה בפעילות של ייצור והברחה של סמים

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

נמרוד שפר / צילום: איל יצהר

רגע לפני שהוא ממריא עם כרטיס בכיוון אחד נמרוד שפר חושף: למה עזב את תע"א אחרי שנתיים בלבד

נמרוד שפר מספר בראיון ראשון על היחסים הבעייתיים בינו לבין דירקטוריון התעשייה האווירית, בראשות היו"ר הדומיננטי הראל לוקר ● עכשיו הוא יוצא לחופשה מבלי להתחייב על מועד חזרה, וגם אין לו תכנון לגבי העתיד ● "ברגע שיש יו"ר פעיל הגבולות מתחילים להיטשטש"

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

אריאל שרון./ צילום: תמר מצפי

העליון לא הכיר בהבטחת המיליארדים של אריאל שרון לסמי שמעון

על פי טענת עזבונו של שמעון, הוא החליט לרכוש את חברת יכין חקל שעסקה בפרדסנות, בגלל הבטחה של שרון כשר הבינוי והשיכון, שאיפשרה לו להפשיר את הקרקעות של רמ"י לבנייה ולהשאירן ברשותו ● ואולם לא נמצאו להבטחה סימוכין ובית המשפט קבע כי ניתנה בחוסר סמכות

גבי אשכנזי, הדיון בוועדת המשנה למודיעין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

גבי אשכנזי נפגש עם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי

בפגישתם דנו שרי החוץ במספר נושאים, ביניהם סוגיית מסגד אל אקצא והתרעות לפיגועים אפשריים מצד ארגוני טרור איראניים ● בהודעה שפורסמה בירדן נאמר כי א-ספדי העלה את סוגיית חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים על רקע בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית

חנויות האפליקציות של גוגל ואפל./ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

טוני שיי / צילום: Reuters, Richard Brian

מנכ"ל זאפוס לשעבר טוני שיי האמין בשירות לקוחות מוצלח וקבע רף גבוה למתחרות

היזם שמת בסוף השבוע שעבר בשריפה טיפח חברה לממכר נעליים באינטרנט, כתב רבי מכר והיה גורו לנושאי ניהול

קרלסברג לומה, קסם ישראלי / צילום: יח"צ

הגרסה הישראלית של בירה קרלסברג מתעלה על המקור מדנמרק

קרלסברג לומה: התוצאה היא לא פחות מחגיגה, ואפילו במחיר משתלם

פיזור הכנסת - מנסור עבאס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מדוע מנסור עבאס מוציא את השמאל הישראלי מדעתו?

ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל משא ומתן עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית ● היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי ● אז למה יש מי שמתנגד למהלך?