גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגז הפחית את הזיהום, אך עדיין מזיק לסביבה

שר האנרגיה אוהב מאוד לספר על השיפור באיכות האוויר בזכות הוויתור על שריפת פחם, ומסתבר שהוא לא טועה • בדקנו מה קרה למזהמים העיקריים בתקופה בה השימוש בגז לייצור חשמל כמעט שהוכפל • הזיהום אמנם לא נעלם, אבל אכן נרשמה ירידה ניכרת

יובל שטייניץ, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס
יובל שטייניץ, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס

 הטענה שייצור חשמל בגז טבעי כמעט לא מזהם חוזרת כבר שנים בראיונות עם שר האנרגיה. בין שהעילה לראיון היא הגעת אסדה חדשה לארץ, שיחות על הנחת צינור לאירופה או קידום הספר החדש שהשר כתב על מאבקו בטייקוני האנרגיה, יובל שטייניץ לא יסכים לחתום את השיחה בלי לעדכן את המאזינות והמאזינים בשיפור שנרשם עד כה באיכות האוויר בישראל בזכות הוויתור על שריפת פחם בתחנות הכוח.

ההזדמנות האחרונה נקרתה בחודש שעבר, עם חתימת ההסכם להקמת איסטמד - ארגון גז חדש שמאגד כמה מדינות במזרח הים התיכון. הראיון ששטייניץ נתן ל"גלי צה"ל" התמקד בהשפעות הכלכליות של האירוע, אבל רגע לפני סיומו הוא סיפר: "זיהום האוויר בכל תחנות הכוח בישראל, בכל משק האנרגיה, ירד בחמש שנים האחרונות ב60%! ב-60% ירד זיהום האוויר שאנחנו והילדים שלנו נושמים בזכות בגז הטבעי"

האם יש למספרים האלה בסיס עובדתי? "זיהום" הוא מונח כללי מדי. על סמך דוח הפליטות לסביבה (מפל"ס) שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם מאז 2013, בדקנו מה קרה לכמה סוגי מזהמים בולטים עם הגברת השימוש בגז במשק החשמל. משקל הגז בייצור חשמל עלה באותה תקופה מכ-40% לקרוב ל-70%. נעזרנו בד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בארגון אדם טבע ודין, שליווה עוד ב-2011 את חקיקת החוק להקמת מרשם הפליטות. 

תחמוצות גופרית
✔ פוחת בסביבות 95%

 החיסכון הגדול ביותר במעבר לגז טבעי בתחנות הכוח מושג בפליטת תחמוצות גופרית. חומרים כאלה, ובראשם גופרית דו-חמצנית (SO2), מתקבלים משריפת דלקים שמכילים גופרית, כגון פחם ונפט. בחשיפה ארוכה הם עלולים לפגוע בריאות, בייחוד בקבוצות סיכון כמו אסתמטיים וחולים במחלות ריאות. 

כיוון שגז טבעי מכיל מעט מאוד גופרית, השימוש בו מפחית את פליטת תחמוצות הגופרית במידה דרמטית. כמה בדיוק? מחקר אופטימי במיוחד מצא שהחלפת תחנות פחמיות בגזיות בארה"ב הפחיתה את הפליטה ב-99.8%. המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כעשור אומדן ורוד פחות, ירידה של 92% בלבד, אבל לאחרונה עדכן את ההערכה ל-99% בערך.

ונגר מסביר שבהשוואות כאלה אין טעם להתווכח על המספרים המדויקים, שכן הפער תלוי בתחנות הכוח ובדלקים שביניהם משווים. ראשית, יש הבדלים טכנולוגיים: אם מתקינים בתחנה פחמית "סולקנים" ייעודיים למזהם מסוים, הם מסוגלים להפחית את פליטתו בעשרות אחוזים. במשרד להגנת הסביבה גורסים שסולקנים לגופרית דו-חמצנית מונעים מכמחצית ממנה להגיע לאוויר. שנית, יש הבדלים טבעיים בין פחם לפחם, וחלק מהמרבצים עתירי גופרית יותר מאחרים. בשנים האחרונות התקן הישראלי מחייב לשרוף רק פחם דל-גופרית, שהוא יקר יותר.

דוח הפליטות שפורסם בחודש שעבר מלמד שבין 2013, סמוך לתחילת ההפקה ממאגר תמר, ועד 2019, פליטת תחמוצות הגופרית בכל תחנות הכוח (כולל הפחמיות) פחתה ב-73.9%. בתחילת התקופה היה ענף החשמל אחראי ל-88% מהזיהום הזה; בסופה - ל-55% בלבד.

תחמוצות חנקן
⍻ פוחת בעשרות אחוזים

 המזהם הבולט השני הוא תחמוצות חנקן, חומר שבריכוזים גבוהים קשור בין השאר לתגובות דלקתיות במערכת הנשימה, רגישות למחלות נגיפיות, עלייה בהתקפי אסטמה, ובכלל, לעלייה בפניות לחדרי מיון. חלק מתחמוצות החנקן נובעות מהחנקן שבדלקים, וגז טבעי דל יחסית בחנקן. אבל חלקן מתקבל מעצם החימום של החנקן והחמצן שמצויים ממילא באוויר.

לפי ההערכות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה, תחנת גז פולטת לכל יחידת אנרגיה כעשירית מתחמוצות החנקן שפולטת תחנה פחמית רגילה, ומרשם הפליטות מספר שמאז 2013, פליטת התחמוצות האלה במשק החשמל פחתה ב-55.5%. השיפור הזה נובע גם מהתקנת סולקנים בתחנות פחמיות, שלפי המשרד מסוגלים לסלק כשני שלישים מתחמוצות החנקן שנובעות משריפת פחם.

חלקיקים
⍻ פוחת בעשרות אחוזים, אבל

 שריפת חומר אורגני משחררת חלקיקים מוצקים שמתפזרים באוויר ועלולים לחדור לדרכי הנשימה. הפחם שמזין את תחנות הכוח משאיר חלקיקים גדולים יחסית, שחלקם מחומרים שכלל אינם נשרפים. אבל בגז אין חומרים כאלה. שימוש בגז מוריד בעשרות אחוזים את הפליטה של חלקיקים בקוטר עד 10 מיקרון ("PM10") - פער של 80% מתחנה פחמית רגילה ו-60% מתחנה עם סולקנים, לפי המשרד להגנת הסביבה. ואכן, הדיווחים למרשם מראים שמאז 2013, פליטת PM10 במשק החשמל פחתה הצטמצמה פי שניים. 

אבל יש כוכבית. ד"ר שחר דולב, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, מזכיר שהמעבר לגז לא מפחית בהכרח פליטת חלקיקים זעירים במיוחד - PM2.5, שדווקא הם מזיקים במיוחד. באתר המשרד להגנת הסביבה מסבירים שככל שהחלקיק קטן הוא חודר עמוק יותר למערכת הנשימה, לדם ואפילו למוח, שהוא עלול להכיל מתכות ולספוח תרכובות מסרטנות, להגביר את התמותה ממלות לב ושאר מרעין בישין.

חוק מרשם הפליטות לא מחייב יצרנים לדווח על פליטת PM2.5. דוח "מצאי הפליטות", שנשען על חישובים, מראה שבין 2015 ל-2018 נרשמה במשק החשמל ירידה של 16% בערך בפליטת חלקיקים כאלה.

חומרים מסרטנים
✔ / ✘ פחות מתכות, יותר חומרים אורגניים

 שלל חומרים מקובצים במרשם הפליטות תחת הכותרת "מסרטנים או חשודים כמסרטנים". ונגר מסביר שחשוב להבחין בתוכם בין שתי משפחות: מתכות וחומרים אורגניים. גז טבעי אכן מכיל פחות מתכות. התחנות הפחמיות הן המקור האנושי העיקרי לפליטת כספית, למשל, יסוד שפוגע בבעלי חיים ימיים ומגיע באמצעותם לאדם. בגז טבעי אין כספית. חומרים אורגניים כמו בנזן, מנגד, הם סיפור אחר: דווקא כשהם נמצאים בגז הם עלולים להתנדף לאוויר בשלב מוקדם, הן על האסדה והן בתחנות הכוח על היבשה. 

האם פליטת המסרטנים האורגניים גברה בשנים האחרונות? לפי מרשם הפליטות, רק 1% מהמסרטנים האלה נובעים מייצור חשמל; אלא שהנתון הזה לא כולל חומרים שפולטות אסדות הגז. כפי שפעילי סביבה הדגישו בצדק, אסדת תמר הייתה אשמה מאז הפעלתה במחצית מפליטות המסרטנים בישראל. המדידות הרשמיות קבעו שהזיהום לא הגיע אל החוף, אבל לא כולם השתכנעו.

נתוני המשרד להגנת הסביבה מראים שהבעיה נפתרה. הזיהום נבע מחומר נגד קפיאה שמפעילי האסדה היו מוסיפים לגז בהיותו בים, ומשחררים אותו לאוויר אחרי השאיבה; כשגילו במשרד שהחומר מגיע לאוויר, הם דרשו להתקין מערכת שתפריד אותו בחלל סגור. זה קרה במרץ 2019, ולפי דוח המפל"ס האחרון, פליטת המסרטנים מהאסדות צנחה ב-98%.

פחמן דו-חמצני
מזיק, לא מזהם

 במרץ 2019 כתבנו ב"משרוקית" על התבטאות קודמת של שטייניץ לגבי היתרונות הסביבתיים של הגז, וכאן ההזדמנות לתקן את עצמנו. שטייניץ הכריז אז: "גז טבעי - אפס זיהום". המשוואה הזאת שגויה, כפי שראינו. אלא שהטיעון שלנו התמקד בפחמן הדו-חמצני הרב שנפלט גם מתחנות כוח גזיות, כ-50% מהכמות שפולטות תחנות פחמיות. פחמן דו-חמצני, כפי שהעירו לנו בצדק, מזיק מאוד לסביבה כגז חממה, אבל לא נחשב למזהם שפוגע ישירות בבריאות. כשעוסקים בזיהום אוויר, עדיף להפריד בין הנושאים.

 * * *

הכתרים הבריאותיים ששטייניץ קושר אפוא לגז הטבעי הם לא מילים ריקות. המעבר לתחנות כוח שמופעלות בגז אכן משפר את איכות האוויר בישראל, ומפחית את שיעור המזהמים העיקריים בעשרות אחוזים.

אף על פי כן, בניגוד לגרסה זהירה־פחות שאנחנו עדיין שומעים לפעמים משר האנרגיה, הגז לא "מוריד את הזיהום לאפס". הוא גם תורם לאפקט החממה. "גז טבעי הוא הדלק הפוסילי הנקי ביותר", מסכמים במשרד להגנת הסביבה, "אבל עדיין פולט מזהמים, ולכן האנרגיה הנקייה ביותר היא אנרגיה מתחדשת". אף שטייניץ חתם לאחרונה על עקרונות שלפיהם 30% מהחשמל בישראל יופק באנרגיות מתחדשות עד 2030. אנשי הגנת הסביבה דורשים להעלות את הרף ל-40%, אבל גם היעד הצנוע עדיין רחוק.

לקריאה נוספת:

יובל שטייניץ על כך שהזיהום מגז טבעי הוא אפס - המשרוקית של גלובס

דוח מצב משק החשמל לשנת 2019 - רשות החשמל

מרשם פליטות לסביבה: דוח שנתי 2019 - המשרד להגנת הסביבה

מזהמים סביבתיים והשפעתם על הבריאות - המשרד להגנת הסביבה

עוד כתבות

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

ישראייר. שנתיים על המדף / צילום: Shutterstock

המאבק על ישראייר חוצה גבולות: חברה אוסטרלית ובנק מקנדה הגישו הצעה לרכישתה תמורת 180 מיליון שקל

בנק ההשקעות הקנדי wadish capital והחברה האוסטרלית Amrock aviation הגישו הצעה משותפת לרכישת ישראייר בחלוקה של 51% ו-49% בהתאמה ● מציעות לרכוש 100% מישראייר As is בתמורה ל-170 מיליון שקל במזומן, 7 מיליון שקל כבונוס לעובדים, וויתור על החוב של איי.די.בי

שר המשפטים אמיר אוחנה במסיבת עיתונאים שבה תקף את הפרקליטות / צילום: רפי קוץ

בג"ץ: חובה על הממשלה למנות "במהירות הראויה" מפכ"ל קבוע

בג"ץ קבע: "חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרת המפכ"ל", זאת שנתיים לאחר שהסתיימה כהונתו של המפכ"ל הקודם רב-ניצב רוני אלשיך

גברים מסאיים עם מסכות נגד קורונה בקניה, בחודש אוגוסט / צילום: Reuters, THOMAS MUKOYA

"הכעס באפריקה יגיע כשנראה שבאירופה החיסונים אכן יעילים"

ראבי רדי, מנכ"ל בנק הדם באפריקה, מספר שממשלות באפריקה חתמו בינתיים על הסכם העברת טכנולוגיה של החיסון לקורונה, כי הן יודעות שאין להן סיכוי להתחרות בממשלות עשירות

איל מלאנוקס / צילום: יונתן בלום

אחרי הפרישה ממלאנוקס: איל וולדמן מצטרף לדירקטוריון הסטארט אפ פליופס

בחודש שעבר וולדמן פרש ממלאנוקס, חצי שנה אחרי שנרכשה על ידי אנבידיה ● מלאנוקס היתה אחת המשקיעות בפליופס ב-2018 וכעת וולדמן ישמש כדירקטור בחברה

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

המשך הסערה ביינות ביתן: ביתן במכתב פיטורים לשלמה רודב

לגלובס נודע כי נחום ביתן הוציא מכתב להנהלת יינות ביתן במסגרתו הוא מפטר את רודב וחסם אותו מהגישה למחשבים בחברה

פיזור הכנסת - מנסור עבאס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

מדוע מנסור עבאס מוציא את השמאל הישראלי מדעתו?

ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל משא ומתן עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית ● היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי ● אז למה יש מי שמתנגד למהלך?

חנויות האפליקציות של גוגל ואפל./ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

ההשקעות בזמן הקורונה מעידות: שוק חברות ה-API נמצא בנסיקה

עסקים רבים האיצו את הנוכחות בדיגיטל מאז פרוץ המגפה ● המרוויחות הן חברות שמאפשרות למפתחים להתחבר לפיתוחים קיימים, לחסוך זמן ולעבוד ביעילות

מנהטן. הבתים המבוקשים ביותר הם אלה שלא זקוקים לשיפוץ / צילום: Shutterstock

ניו יורק: מכירות בתים צמודי קרקע עולות בעקבות משבר הקורונה

הקונים מחפשים חלל נרחב ושקט, ובתים פרטיים נמכרים יותר טוב מדירות בבניינים ובבתים משותפים

נוני מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

מאבקי השליטה ב"ידיעות" חושפים: כך התנהלה הקבוצה עסקית

כתב תגובה לביהמ"ש מטעם משפחת מוזס חושף חלק מההתנהלות בקבוצת "ידיעות" בשתי התרחשויות משמעותיות: החובות שצברה הקבוצה לאחר הימור על שערי מטבעות והסיבות שהביאו אותה לממש האופציה למניות הוט במחיר נמוך משמעותית ממה שקיבלה עבור האופציה קבוצת מוניטין

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה / צילום: Taimy Alvarez, AP

ישראל חתמה הסכם משופר עם מודרנה - נקבל 6 מיליון מנות חיסון

יחד עם ההסכם מול פייזר, ובהנחה שלא יתגלו בעיות לא צפויות, עשויים להגיע לישראל במהלך 2021 מנות חיסון עבור 7 מיליון מתחסנים, מעבר לכמות המבוגרים במדינה ● על הרקע הזה, יורד הסיכוי שייעשה שימוש ב-10 מיליון מנות החיסון שנרכשו מאסטרה זניקה

גרטה טונברג / צילום: רויטרס

הנערה שסחפה את העולם: לאן נעלמה גרטה טונברג?

גרטה טונברג הייתה השם הכי חם וחשוב בשנה שעברה, והוציאה מיליונים לרחובות - ואז הגיעה הקורונה ● סרט דוקומנטרי חדש מביא את המאבקים, ההישגים וגם הצצה לנפשה של הנערה השוודית, שרוצה להציל את העולם אבל גם לחיות חיים נורמליים

ג'רמי לוין, יו"ר BIO / צילום: Reuters, Nir Elias

חברת אוביד של ג'רמי לוין נכשלה בניסוי שלב 3 בתסמונת אנגלמן

החברה ממשיכה לפתח את המוצר להתוויות נוספות ● לוין: "אני עושה את זה לזכרו של דוד שלי, שהיה בעל מגבלה ונאלץ להישאר בדרום אפריקה כשברחנו ממנה"

אליזבת הולמס / צילום: Reuters, Stephen Lam

כך יתנהל המשפט של אליזבת הולמס, היזמת שרימתה את העולם

הולמס עומדת למשפט בעוון הונאה, רמה והפרת אמונים בעת שעמדה בראש החברה שהקימה, תרנוס ● המשפט יתנהל בפני מושבעים שחובשים מסכות פנים שקופות ושומרים על מרחק זה מזה

הודעת הסחיטה של האקרים לשירביט בטלגרם / צילום: צילום מסך - טלגרם

צוות המשא ומתן של שירביט להאקרים: "אחי, תהיה מענטש"

ההאקרים פרסמו גל נוסף של מסמכים של לקוחות, בהם: מסמכים רפואיים, רישיונות נהיגה, תעודות זהות, צילומי המחאות ● בהודעתם האחרונה הבטיחו ההאקרים: "יש לנו עוד טרה בייטים של מידע" ● הבוקר פרסמה שירביט הודעה לפיה החליטה לא לשלם את דמי הכופר

אריאל שרון./ צילום: תמר מצפי

העליון לא הכיר בהבטחת המיליארדים של אריאל שרון לסמי שמעון

על פי טענת עזבונו של שמעון, הוא החליט לרכוש את חברת יכין חקל שעסקה בפרדסנות, בגלל הבטחה של שרון כשר הבינוי והשיכון, שאיפשרה לו להפשיר את הקרקעות של רמ"י לבנייה ולהשאירן ברשותו ● ואולם לא נמצאו להבטחה סימוכין ובית המשפט קבע כי ניתנה בחוסר סמכות

"ההשוואה ל-WeWork לגיטימית, אבל לנו יש מרכיב טכנולוגי מאוד חזק"

מייסדי פבריק הגיעו מרקע טכנולוגי, אך החליטו לקפוץ ראש אל תוך עולם נדל"ני ומסורתי כדי לבנות רשתות אספקה לקמעונאיות, בין השאר בעזרת מחסנים מבוססי רובוטיקה • הקורונה הקפיצה את הביקוש, אך המנכ"ל אלרם גורן אומר: "אם לא נקים מאות מתקנים בתוך 3-4 שנים, לא נהיה רלוונטיים"

עו"ד עמית איסמן / צילום: לשכת עורכי הדין

עמית איסמן רוצה לחזק את האמון בפרקליטות. האם הוא האיש למשימה?

חברי ועדת האיתור שממליצים למנות את עמית איסמן לפרקליט המדינה הכירו את ההתבטאויות הבעייתיות שלו כלפי נשים, אך לא לקחו מספיק בחשבון את הנזק הכבד שעשוי להיגרם לאמון הציבור במערכת ● וגם: תוכנית העבודה שבנה איסמן נחשפת

פרויקטי תמ"א 38 ברחוב ברמת גן. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי

התחליף לתמ"א 38 וברמ"י שמים עין על נעורים. כותרות הנדל"ן

יוזמה חדשה של רשות מקרקעי ישראל עשויה לפגוע בנופש המשפחות של השוטרים, מדוע ראשי הערים ממתינים לאוקטובר 2022, שינויי בצמרת עמידר והבית הטמפלרי המיוחד שעומד כיום למכירה באלוני אבא

סצנה מ"שעת נעילה". הפרקים הראשונים נראו מבטיחים / צילום: ורד אדיר

"שעת נעילה": כשהמציאות מכה בקונספציה

הרצון ב"שעת נעילה" ("כאן") להעביר מסר "אנטי מלחמתי" כללי, הפך את מלחמת יום כיפור המשתקפת בסדרה ל"סתם עוד מלחמה" ● בניסיון להגיע לצמרת, יוצרי הסדרה חתכו לעצמם את השורשים