משרד האוצר: קיצור הבידוד ביומיים היה חוסך 750 מליון שקל בחודש ספטמבר

בדיון בוועדת חוץ וביטחון, נידונו איכוני השב"כ והשפעות הבידוד על המשק • נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו מבודדים יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם" •  מנכ"ל אסם: "הגל השני הוא לא פחות מצונאמי עבורנו, והיקף המבודדים מאיים על רציפות הייצור"

הדיון בוועדת חוץ וביטחון  / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת
הדיון בוועדת חוץ וביטחון / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

ועדת חוץ וביטחון האריכה היום את איכוני השב״כ לאזרחים פרטיים עד ליום 28 באוקוטובר 2020. לפי חוק הסמכת השב״כ, הממשלה רשאית להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה של עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדה החוץ והביטחון, אשר יכולה לאשרה, לא לאשרה, או לאשרה לתקופה קצרה יותר. הדיון בוועדה בנושא איכוני השב״כ התמקד היום בעלויות הכלכליות של השארת אזרחים בבית, במקום לאפשר להם לצאת לעבוד.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים אמר במהלך הדיון כי בהיקפי הבידודים כיום, עסקים גדולים כמו גם קטנים, לא מצליחים לעבוד בשל היעדרות עובדים: "זוהי מחלת ה'בדדת' שגורמת למחסור בעובדים. אם יש קו במפעל של שני עובדים ושניהם בבידוד, אי אפשר להפעיל את הקו, וככל שכמות המבודדים יותר גדולה, גם יותר קשה לתת פתרון נקודתי. יש מקרים היום של 10-20 עובדים שנעלמים בבת אחת. בכימיקלים לישראל היה מקרה של 80 עובדים בבת אחת באתר מסוים. ביקשנו שאותם עסקים שהתקנות מגדירות כחיוניים, עובדיהם יוכלו להיבדק ביום התשיעי ולהשתחרר ביום העשירי".

יו״ר הועדה, ח״כ צבי האוזר אמר בדיון כי יש לשקול את קיצור המצב הקיים של 14 ימי בידוד, למי שבא במגע עם חולה מאומת, ל-12 ימים, או 10 ימים "בכפוף לשתי בדיקות שליליות - האחת ביום הכניסה לבידוד, והשנייה בימים השביעי או השמיני לבידוד. אופציה זו כפופה ליכולת משרד הבריאות לקיים בדיקות בכאלה היקפים, ובמספר החולים הנוכחי זה לא אפשרי ככל הנראה".

נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו מבודדים יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם"

תומר אמר במהלך הדיון כי ישראל חריגה לעומת מדינות אחרות. ״ברגע שאתה מפעיל את כלי השב"כ, שלא מופעל בשום מקום בעולם, כמות הבידודים גדלה שבעתיים. אנחנו מבודדים בממוצע יותר אנשים מכל מדינה בעולם״.

אייל מליס, מנכ"ל תנובה אמר במהלך הדיון: "בחודשיים האחרונים אנחנו מתמודדים עם מצב שבו בין 5%-7% מכוח האדם הארצי נמצא בבידוד בכל זמן נתון, וזה יכול להגיע באתרים מסוימים אפילו ל-15% מכוח העבודה שם. זה יכול לסכן את הרציפות היצרנית והמשכיות האספקה של המוצרים". אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם ציין: "הגל השני הוא לא פחות מצונאמי עבורנו, והיקף המבודדים מאיים על רציפות הייצור".

אחת ההצעות שעלו במהלך הדיון הוא שהחברות המסחריות יבצעו את החקירות האפידימיולוגיות לעובדיהן. לדברי חלק מן המנכ"לים, ממוני הביטחון באתרים השונים כבר מבצעים חקירה בעצמם, בנוסף לזו של המדינה.

פרופ' רון מילוא, ממכון ויצמן, אשר עמד בראש צוות אשר בדק עבור משרד הבריאות את השלכות קיצור הבידוד, מסר לוועדה כי הם עדכנו את הבדיקה שלהם, וכיום הם סבורים כי 3%, ולא 5%, מאלה שישוחררו לאחר 12 ימי בידוד, ללא בדיקה, יתגלו כחולים. גם שיעור זה, לדבריו, יביא לכך שהם יכניסו רבים אחרים לבידוד באורך מלא. לדבריו "הקיצור ביומיים יביא למעשה ליותר ימי בידוד ברמת המשק" הוא אמר.

איל טולדו מאגף התקציבים באוצר התייחס לעלות קיצור ימי הבידוד ואמר כי העלות המשקית בחודש ספטמבר כתוצאה מכלל הבידודים עמדה על 2.6 מיליארד ש"ח ובהתאם, קיצור משך הבידוד ביומיים היה מוביל לחיסכון משקי של כ-750 מיליון ש"ח בחודש ספטמבר. בנוסף, אם יועבר חוק לפיו ימי הבידוד ישולמו מתקציב המדינה (ימי מחלה), תתווסף עלות משוערת של 300 מליון שקל לחודש.

צרו איתנו קשר *5988