אבי המודל השבדי במסר לישראלים: "בשום שלב לא ניסינו להגיע לחסינות עדר, להיפך"

האפידמיולוג אנדרס טגנל נחשב לארכיטקט של דרך ההתמודדות השבדית הייחודית עם הקורונה, והפך לדמות נערצת בקרב מי שממעיטים בקטלניות המגפה • בשיחה עם "גלובס" הוא מזהיר: "התפשטות לא מבוקרת תיצור בעיות למערכת הבריאות ותהיה כרוכה בתמותה רבה"

אנדרס טגנל / צילום: רויטרס
אנדרס טגנל / צילום: רויטרס

אנדרס טגנל, האפידמיולוג השבדי שמוביל את המדיניות הייחודית של המדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה, מזהיר את מי שסבורים בישראל שיש היגיון בהגעה ל"חסינות עדר". בשיחה עם "גלובס" הוא אומר כי תהליך כזה יהיה כרוך בקריסה אפשרית של מערכת הבריאות ובתמותה רבה. המלצתו היא הפוכה - לנסות ולהאט את התפשטות המחלה ככל שאפשר.

טגנל, בן 64, נחשב לארכיטקט של דרך ההתמודדות השבדית עם התפרצות הקורונה שהחלה באירופה במרץ האחרון. תחת הנהגתו (כמעט כל סמכויות המאבק במגפה בשבדיה על פי חוק נמצאות בידי רשויות הבריאות, א.א.), אימצה שבדיה שני חוקים מינימליים בלבד להתמודדות עם התפרצות הקורונה: איסור על התקהלות של יותר מ-50 בני אדם ואיסור כניסה לבתי אבות (שבינתיים הוסר). בתי הספר היסודיים והגנים נשארו פתוחים, כך גם מקומות העבודה, והממשלה ביקשה באופן וולונטרי מהתושבים לבודד את עצמם אם אינם מרגישים טוב, להפחית את האינטראקציות החברתיות ולשמור מרחק זה מזה, אם אפשר.

בעוד מדינות אחרות שינו מדיניות ברגע האחרון, לכיוון של סגר נוקשה שהקפיא את החיים החברתיים ופגע אנושות בכלכלה במהלך מרץ, אפריל ומאי, טגנל ושבדיה הפכו לסמל בעבור מי שמתנגדים למהלך. דמותו קועקעה על ידי מעריצים, הוא אומץ על ידי הימין בארה"ב ובאירופה כמי שממעיט בקטלניות המחלה, לוהק לתפקיד הרופא האמיץ שמנפץ את התיאוריות המדעיות המקובלות ואיכשהו גם הפך לסמל בעבור מי שתומכים בהגעה ל"חיסון עדר" - הרמה שבה מספר המחלימים מהמחלה, שהם בעלי חסינות טבעית, עוצרים את התפשטותה בקהילה. "הוא אחת הדמויות הידועות ביותר במאבק הגלובלי נגד הקורונה", כתב ה"פייננשייל טיימס", "אבל גם אחת השנויות ביותר במחלוקת". בהפגנה של מתנגדי הגבלות הקורונה בברלין, שקיבצה יחד ניאו-נאציים ותומכי תיאוריות קונספירציה, חלק מהנוכחים נופפו בדגלי שבדיה.

גם בישראל הפך האפידמיולוג השבדי לאחת הדמויות המוזכרות ביותר על ידי מי שממעיטים באיום שנשקף מהמחלה, ובעיקר בקרב מי שמתנגדים לנזק הכלכלי שגורמים הסגרים הנוקשים שהוטלו באירופה באביב, ובישראל בחודש האחרון, בפעם השנייה. בשבועות האחרונים גברו הדיווחים על כך שבקהילה החרדית יש מי שמקדמים באופן פעיל השגת "חסינות עדר". בשביל חלק מהציבור הישראלי, שבדיה וטגנל הפכו למודל.
טגנל מבהיר כי אין מקום לאי-הבנה במקרה הזה. "חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשבדיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. זהו לא סיכון שאף אחד צריך לקחת", הוא אומר.

"אני לא יודע מה הסיבה לזינוק האדיר שיש במקרים אצלכם", אומר טגנל ל"גלובס" בסיומה של מסיבת עיתונאים, שבה עדכן את הציבור במדינה בתחלואה בעולם ובשבדיה, באמצעות שיחת-וידיאו, "ולכן אין לי עצות מועילות כיצד להתמודד עם המצב. אבל אם אתה הולך לכיוון של חסינות-עדר בלי לחשוב על ההשפעה שתהיה לזה על האוכלוסייה, כמובן שזה מסוכן מאוד", הוא מוסיף.

"אתה רואה את המצב שהתפתח בכמה מדינות: התפשטות לא מבוקרת תיצור בעיות למערכת הבריאות, ותהיה כרוכה בתמותה רבה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה כמה שניתן, עם אילו אמצעים שיש לכם לרשותכם, שאינם גורמים ליותר מדי נזק".

בין שבדיה לניו זילנד

למעשה, זוהי בעיקר השאלה של "הנזק הנלווה" של המאבק בקורונה שמפרידה בין המדיניות של טגנל למדיניות של מדינות אחרות. אם במנעד התגובות העולמי למגפה נמצאת ניו זילנד בקצה אחד של הספקטרום ("לרסק את העקומה"), לאחר שהטילה סגר כללי ושיתקה את הכלכלה על רקע שישה מקרי קורונה בלבד, שבדיה נמצאת בקצה האחר שלו.

במבחן התוצאה של הגל הראשון, יצאה שבדיה כשידה על התחתונה. מספר המתים במדינה בסופו עמד על כ-5,500 בני אדם, גבוה פי חמישה מהמצב בדנמרק, פי שבעה מנורבגיה ופי עשרה מפינלנד, שאימצו סגר קפדני. גם העובדה שהרשויות הותירו את הכלכלה פתוחה ומתפקדת לא סייעה למדינה - בעיקר בשל התלות שלה ביצוא ובמצב העולמי. שבדיה ספגה פגיעה דומה בתמ"ג לזו שנרשמה בשכנותיה הסקנדינביות. המדיניות נחשבת לאחראית גם למות אלפים, וגם לא סייעה משמעותית לכלכלה.

היתרון החברתי

טגנל עדיין פופולרי מאוד בשבדיה, אך כעת מדיניותו נמדדת תדיר וגם סופגת ביקורת מאפידמיולוגים אחרים. תכתובות דואר אלקטרוני שבהן התייעץ עם עמיתיו מפינלנד ותהה אם תמותה עודפת של קשישים "שווה" את שמירת בתי הספר פתוחים עוררה סערה במדינה, או הוצאה מהקשר כפי שהוא טוען. כך גם ניסיונו להסביר כי התמותה העודפת האדירה בשבדיה, שכמוהה לא נרשמה במדינה מזה יותר ממאה שנה, נבעה מגלי שפעת מתונים בחורפים האחרונים ש"חסו" על הקשישים, אך הותירו אותם במצב שברירי למות מקורונה השנה.

אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ההיגיון שעומד בבסיס המדיניות השבדית זוכה לתמיכה כעת. זהו היגיון שהוא יותר חברתי מאשר אפידמיולוגי - לשמור על מעט תקנות כדי לא "לעייף" את הציבור, ולא להגיע למצב שנוצר בישראל שבו האמון קורס, הציבור אינו עומד בגזירות ודרושה החמרה מתמדת של האיומים והקנסות. כך גם הקונספט של שמירת חלק מהכלכלה פתוח ומתפקד למרות התחלואה, וקיום הלימודים בכל מקרה.

מי שלא שוכנעו בכך שהמודל השבדי נכשל בגל הראשון, ממתינים לראות אם וכיצד תתפרץ במדינה הקורונה בגל הנוכחי. כמה מומחים מיהרו לטעון בתחילת החודש שעבר כי התחלואה בשבדיה אפסית לעומת דנמרק, בגלל ששטוקהולם פיתחה חסינות עדר שהיתה תוצאה של המודל השבדי. שבוע לאחר טענות אלה החל מספר המקרים לטפס.

במסיבת העיתונאים נשאל טגנל לגבי ההתפרצות השנייה. "אנחנו לא באמת יודעים להעריך כמה חסינות כבר הושגה, ואיזה תפקיד היא משחקת", אמר, "אנחנו יכולים לראות שהעלייה בשטוקהולם היא איטית הרבה יותר מזו שנרשמת בערים כמו מדריד, פריז ואחרות. אז ייתכן שהחסינות משחקת תפקיד מסוים בזה. קשה להבין את זה לגמרי".
"עד עתה יש לנו רמה נמוכה של תחלואה ברחבי המדינה, אבל במקומות מסוימים ישנן התפרצויות, כתוצאה ממסיבות או דברים דומים", אמר טגנל. את דבריו חתם באותו האופן שבו הוביל את שבדיה בחודשים האחרונים: "עד כה אנחנו לא רואים סיבה לשנות את הפרוגנוזה שלנו". 

אנדרס טגנל

מכהן כאפידמיולוג הראשי של שבדיה מאז 2013 ● טגנל בן ה-64 נחשב לארכיטקט "המודל השבדי" - סגר לייט השומר על העסקים, הלימודים וחלק מהחיים הציבוריים פתוחים ● הוא למד רפואה ואפידמיולוגיה בלונדון, עבד בארגון הבריאות העולמי ובמדינות אפריקה ואת 2020 הוא היה אמור להקדיש לשיקום מערכת הבריאות הציבורית בסומליה ● טגנל נשוי ואב לשלוש בנות. אחת רופאת חדר מיון, השנייה עובדת כאחות

צרו איתנו קשר *5988