גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הימים הנוראים של פלוטניצה: השואה שלפני השואה

השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי ליהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד ● מלחמת השמד נגד היהודים התחוללה בכל מערב רוסיה המתמוטטת ● היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל שיטותיה, האידיאולוגיה שלה ומספר קורבנותיה הקדימו את השואה ב-20 שנה ורמזו על הבאות

Wedding Part in Plotnitsa, 1931 ed   / צילום: תמונה פרטית
Wedding Part in Plotnitsa, 1931 ed / צילום: תמונה פרטית

בימים הראשונים של חג הסוכות תרפ"א, אוקטובר 1920, בדיוק לפני מאה שנה, פרצו גברתנים מן המיליציות של הגנרל הפולני סטניסלב בולאק-באלאחוביץ אל ביתו של יוסף לייב פיבובוז, הקברן של פלוטניצה. יוסף לייב היה כבן 70 שנה. הם גררו אותו אל אחד משלושת בתי הכנסת של העיירה, ותלו אותו מן התקרה, סמוך לארון הקודש.

Bu?ak-Ba?achowicz  / צילום: תמונה פרטית

"פלוטניצה היא עיר ההריגה במלוא מובן המלה", כתב אחר כך אברהם אשר פיינשטין, פעיל ציוני מפינסק הסמוכה, שגבה עדויות מניצולי הפוגרום. "יותר מ-30 חללים נפלו בה, והם קבורים ברחובות, בחצרות ובשדה. מכל 120 המשפחות שישבו בה (כשמונה מאות נפש) לא נשאר בה איש. מספר הנשים המחוללות ברפתים, על עליות הגגות וגם בחוצות לעיני השמש רב מאוד...

"המרצחים התאמצו להרבות את ייסורי מותם של הקדושים. קצצו ידיים, כרתו אוזניים. שפכו נפט על אנשים, וישרפום חיים. שמו אנשים תחת [קורות עבות] ויחנקום. תלו אנשׁים ברגליהם וראשם למטה, עד אשר גוועו בייסורים איומים. קצצו אנשים לגזרים... העיירה הזאת מיצתה את קובעת כוס התרעלה עד תומה".

"הבלחובצים באים"

פלוטניצה היהודית הייתה ונבראה, אבל גם משל הייתה. בין 1920 ל-1942 התמצתה בה הטרגדיה של יהודי מזרח אירופה. היא הייתה קרובה לחיסול פיזי בימים הנוראים של תרפ"א; וחיסולה הפיזי אמנם הושלם בימים הנוראים של תש"ג.

Balachowicz-i-jego-ludzie  / צילום: תמונה פרטית

שרה שרמן-יצחקי, ילידת פלוטניצה, סיפרה לימים על פרידתה ממשפחתה, ב-1931, לפני שעלתה לארץ ישראל. אחותה הקטנטנה יהודית דלקה אחריה, וזעקה בקול גדול, ביידיש, "קחי אותי איתך, שרה, הם יהרגו את כולנו". זה היה עשר שנים לאחר הפוגרום של בלחוביץ, ועשר שנים לפני השחיטה בידי הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים שלהם. יהודית, הוריה, אחיה, דודיה ודודניה אמנם נבלעו בכרעיה של השואה, ונטמנו אל נכון בשוחת יער, עם אלפי יהודים מעיירות הסביבה וכפריה.

כיום פלוטניצה היא חלק מבלארוס, אבל אז לא הייתה לה כתובת מדויקת. היא ריחפה בשטח ההפקר הפוליטי והלשוני שבין רוסיה, אוקראינה, ביילורוסיה ופולין. גנרל בלחוביץ עצמו הספיק לשרת שלוש ממשלות שונות בתוך חצי שנה. בעיני פולנים ובלארוסים הוא היה גיבור במלחמות העצמאות שלהם. בעיני יהודים, הוא היה צורר ורוצח. "הבלחובצים באים", הייתה קריאת אזהרה ובהלה בין יהודי פולסיה (דרום בלארוס של ימינו). אין זה מן הנמנע שבפולסיה שררה אז צפיפות האוכלוסין היהודית הגדולה ביותר עלי אדמות.

המלחמות-שלאחר-המלחמה

בימים הנוראים של 1920, פלוטניצה לא הייתה יוצאת דופן. מלחמת-השמד התנהלה אז נגד היהודים בחלקים גדולים של מזרח אירופה. הסטטיסטיקה של השואה מאפילה כמובן על כל הסטטיסטיקות, אבל בימים ההם התחוללה החזרה הגנרלית לקראת השואה. יותר יהודים נטבחו בתוך שנתיים, רובם באכזריות מיוחדת, מאשר בכל זמן קודם בהיסטוריה המודרנית.

זה קרה במרוצת המלחמות-שלאחר-מלחמת-העולם-הראשונה. הן השתוללו לכל רוחב מזרח אירופה, במה שהיה מערב הקיסרות הרוסית, בין הים הבלטי בצפון לים השחור בדרום, בין נהר הוויסלה במערב לנהר הדנייפר במזרח.

חיו שם הרבה קבוצות אתניות ולשוניות, שכידוני הצאר ונעליו המסומרות הבטיחו את צייתנותן. התמוטטות המשטר המרכזי ב-1917 הוציאה אותן אל הרחובות, אל השדות ואל הערבות, באורגיה מוטרפת של אלימות רצחנית. חלקן רצו עצמאות אותנטית, חלקן רצו צדק, חלקן רצו לשלול שלל, חלקן רצו להיפטר משכניהן.

השכנים הקלים ביותר להיפטרות היו, אין צריך לומר, היהודים. בין הבלטי לשחור (אם נכלול בזה את כל פולין, את רומניה ואת מה שהייתה אוסטריה-הונגריה) התגוררו רוב יהודי העולם. סטטיסטיקה רשמית של גרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה העמידה את מספרם של היהודים במזרח אירופה ובדרומה על תשעה מיליון. בחמישית הראשונה של המאה ה-20 רובם היו סמוכים אל קו העוני, וחייהם היו תלויים להם מנגד, גם כאשר שלום שרר מסביבם. נקל לשער מה קרה כאשר את מקום השלום תפסה מלחמה טוטלית, שבמהלכה התמוטט לחלוטין הסדר הפוליטי בן מאות השנים.

Grigoriev pogrom in Cherkassy  / צילום: תמונה פרטית

פרימיטיבית ופוליטיקה מודרנית

בין 1918 ל-1921 התחולל רצח-עם לכל דבר. בפעם הראשונה בתולדות אירופה, צבאות סדירים, וכמובן גם לא סדירים, עסקו בהשמדה שיטתית של אוכלוסייה יהודית. מאות קהילות יהודיות נחרבו. אף כי אין לנו היסטוריה מלאה ומוסמכת של רצח היהודים, הערכות מעמידות את מספר הטבוחים על 50 אלף עד 200 אלף. עשירית מיהודי אוקראינה נכחדו. מאות אלפים נפגעו פיזית, בין אם זה בפציעה, בגדיעת אברים, או באונס. בין הנשחטים היו אלפי ילדים.

דם יהודי עמד לזרום באירופה 20 שנה אחר כך בכמויות שלעומתן החוויר כל טבח קודם. אבל חלק מן האקטים של רצח היהודים לפני 100 שנה היו שווי-ערך כמותיים של השואה. בעיר אחת באוקראינה, פאסטוב, נשחטו בתוך שלושה ימים 1,500 יהודים. זה מעמיד את פאסטוב בשורה אחת עם האקציות של האיינזצגרופן, יחידות המוות הניידות של האס.אס, במהלך השואה.

לפחות חלק מן ההיסטוריונים אמנם רואים במאורעות ההם הקדמה לשואה, לא רק במובן המכאני של השמדה המונית, אלא גם במובן הרעיוני. במרוצת מלחמת האזרחים הרוסית, שנאה פרימיטיבית רבת-דורות ליהודים התמזגה עם שימושים פוליטיים מודרניים.

הכול השתמשו בה להצדקת מעשיהם: קציני "הצבא הלבן" (כך נקראו המתנגדים העיקריים של מהפכת 1917), האטאמאנים הקוזאקיים, הלאומנים האוקראיניים, האנרכיסטים "הירוקים", המיליציות הפולניות; אפילו "האדומים", אם גם במידה פחותה בהרבה. הכול החזיקו את "היהודים" אחראים לקריסתה הרת האסון של המדינה הרוסית. מתנגדי האדומים הצביעו על נוכחותם הניכרת של יהודים בקו הראשון ובקו השני של ההנהגה הבולשביקית (אם כי היו הרבה יותר יהודים במפלגות שמאל שהתנגדו לבולשביקים).

19 Gen-Buak-Baachowicz-w-Brzeciu  / צילום: תמונה פרטית

"הלבנים" מגלים את "החיידק היהודי"

"הם תמיד שטמו את היהודים", כותב פיטר קנז, היסטוריון של מלחמת האזרחים הרוסית. "עכשיו, האנטישמיות שלהם הגיעה אל ממדים פתולוגיים... היא נולדה מן הצורך להסביר, פחות לאחרים ויותר לעצמם, מדוע המהפכה התחוללה.

"הקצינים הריאקציוניים הטילו את עיקר האחריות על היהודים הנוכריים. הם היו המיקרובים, שהרסו את המבנה הפוליטי הבריא של רוסיה הישנה... האנטישמיות לא הייתה רק מרכיב בהשקפת עולמם; היא הייתה הציר. היא, והיא לבדה, אפשרה להם להבין את התוהו-בוהו שסביבם. במובן הזה, לפחות, הקצינים הלבנים היו מבשרי הנאצים", כותב קנז.

הוא מצטט שם דוח, שהוגש ב-1919 לשירות החשאי של הצבא הלבן, אשר בשיא כוחו שלט בחלקים ניכרים של דרום רוסיה ואוקראינה, ואיים על מוסקבה עצמה. בעל הדוח כותב: "הכרח הוא לנטרל את המיקרוב - את היהודים... כל זמן שהיהודים יורשו לעשות את מעשיהם המזיקים, החזית תעמוד תמיד בסכנה".

שימוש הלשון הזה, המזהה את היהודים כ"מיקרוב", נעשה אחר כך לחם חוקם של הנאצים. היטלר הטעים עוד בתחילת דרכו את התנגדותו לפוגרומים. בעיניו הם היו הסחת דעת, ו"השאלה היהודית" צריכה להידון כ"בעיה של בריאות הציבור". היהודים, הוא אמר, הם "בזילוס" (בקטריה, חיידק).

באיזו מידה היטלר היה זקוק לאידיאולוגים של הצבא הלבן, כדי לפתח את האנטישמיות הביולוגית שלו? על זה חלוקות הדעות. יש אסכולה של היסטוריונים, הרואה לא רק קשר אסוציאטיבי בין הלבנים לנאצים, כי אם קשר קונקרטי, של קח-ותן.

נירמול האנטישמיות

ב-1919 התחולל נירמול פוליטי וגם מוסרי של האנטישמיות. לא כל מתנגדי המהפכה היו מלכתחילה אנטישמים; אדרבא, חלקם תמכו, לפחות לכאורה, בשיווי זכויותיהם האזרחיות של היהודים. אבל צורכי המאבק נגד "האדומים" שכנעו אותם שאין מנוס מפני האנטישמיות. הם אולי התנועעו באי-נוחות על מושביהם, אבל סיגלו את עצמם בהדרגה להלוך מחשבה שהיה בו לפחות רמז של תמיכה בהשמדת עם.

זה קרה במיוחד במפלגת הקאדטים. היא הייתה הרוח החיה במהפכת פברואר 1917, שהפילה את הצאר, והחליפה אותו בממשלה פרלמנטרית קצרת ימים. הקאדטים היו ליברלים, ותמכו ברפורמות. הם אמנם היו פטריוטים רוסיים, אבל נזהרו מפני לאומנות.

שנתיים וחצי אחר כך, נובמבר 1919, בקעו קולות אחרים בהחלט מוועידת הקאדטים בעיר חרקוב. בוויכוח על "השאלה היהודית", הצירים קראו ל"תשובות חדשות" על השאלה הישנה. הם היכו על חטא שלא היו לאומנים די הצורך, הם הטילו על היהודים את האחריות לייסוריהם שלהם, דרשו מהם לטהר את שורותיהם ממהפכנים ומשמאלנים (בהנחה המסולפת שהיתה רשות יהודית מרכזית, והיא יכלה לאכוף את רצונה). במיוחד, היהודים נתבעו לציית ללא עוררים.

ההיסטוריון היהודי-רוסי הבולט אולג בודניצקי, שהרבה לכתוב על התקופה הזו, מצטט את אחד הצירים בוועידת הקאדטים, ששמו היה קויאנדר. הוא הוציא את המרצע מן השק. "צבא המתנדבים (זה היה שמם הרשמי של הלבנים) צועד על אהבתו לרוסיה ועל שנאתו ליהודים", אמר קויאנדר. "אם תקרעו מידי הצבא את שנאת היהודים, תתעורר הסכנה שגם אהבת רוסיה תיקרע מידיו".

אכן, ניסוח מפורש יותר קשה להעלות על הדעת.

"רוסיה כולה נפלה לפוגרום"

מלחמת האזרחים הרוסית, צריך להטעים, עלתה בחיי הרבה יותר רוסים מיהודים, מה שהביא רוסים רבים לטעון כי "רוסיה כולה נפלה קורבן לפוגרום", וממילא גורלם של היהודים לא היה גרוע מזה של אחרים. ואמנם, לנין הנחה את פקודיו לחסל מעמד חברתי שלם: מלוא המעמד של בעלי רכוש ברוסיה. מלחמת השמד הייתה לבולשביקים עם המעמד הבינוני, שהוא חוט השדרה של כל חברה מודרנית. מטרתם הייתה להרוס מן היסוד, כדי לבנות חברה חדשה. הם עשו כן בהצלחה מקפיאת דם.

בין המחסלים היו שמות יהודיים מפורסמים, כולל תלייניה של משפחת המלוכה (היא לא נתלתה כמובן, אלא נורתה). היהודים האלה היו רחוקים מכל זיהוי עם מורשתם. התווית של "מהפכה יהודית" הייתה זדונית ומופרכת. אבל עצם נוכחותם הקלה על מצדיקי האנטישמיות הרצחנית לאפיין את המהפכה כקנוניה יהודית רב יבשתית נגד העם הרוסי.

זיהוי הבולשביזם עם "היהדות הבינלאומית" נמתח מאותו הזמן כחוט השני במחשבה הפוליטית וברטוריקה של הימין האירופי.

המשטרה החשאית של הצאר, האוכראנה, זייפה את ׳הפרוטוקולים של זקני ציון׳ בשנים הראשונות של המאה ה-20. אבל תפוצתם הייתה מוגבלת מאוד, גם ברוסיה, גם בחו"ל. צורכי התעמולה של הצבא הלבן במלחמת האזרחים העניקו עדנה לפרוטוקולים. הגרסה המקורית וגרסאות-בנות שלה קיבלו מקום של כבוד בעלוני הלבנים ובכרוזיהם. עדות-ראיה אחת מן הימים ההם מתארת את המנהיג העליון של הלבנים, אדמירל קולצ׳אק, שבסיסו היה בסיביר, יושב בקרון הרכבת שלו ומתעמק בעותק של הפרוטוקולים.

"הלבנים" פוגשים את היטלר

הלבנים נחלו את תבוסתם הסופית בתחילת 1921, והתפזרו לכל רוח. רבים מהם גלו לאירופה. הם נפוצו על פני כל היבשת, מוורשה עד ברלין ועד פאריס. הם מילאו קרנות רחוב באיסטנבול ובבלגרד. אחדים הגיעו גם ליבשת אמריקה. הם הפיצו את גרסתם על מלחמת האזרחים, ואגב כך הם הפיצו את כתבי הפלסתר שלהם על היהודים.

היסטוריונים אחדים סבורים, שהם הציגו את הפרוטוקולים של זקני ציון לראשוני הנאצים בגרמניה; ושהיטלר עצמו פיתח את העניין הכפייתי שלו ביהודים רק בעקבות שיחה עם אחד מדוברי הלבנים, שאיתו נפגש במינכן ב-1919. התאוריה הזו שנויה במחלוקת, אבל אין כל ספק שהיה קשר הדוק, לפחות לזמן מה, בין הלאומנים הגרמניים ללאומנים הרוסיים. לפי חוקר אחד, הטוען הגולה לכתר הרוסי, הדוכס הגדול קיריל, דודנו של אחרון הצארים, העניק סובסידיות להיטלר (מייקל קלוג, "השורשים הרוסיים של הנאציזם").

ריצ׳רד פייפס (Pipes), ההיסטוריון היהודי-אמריקאי שהתמחה ברוסיה, בעצמו איש ימין, כתב, כי "הגיון ההשמדה הנאצית של היהודים בא מחוגי הימין הרוסי", והשואה "היא אחת התוצאות הלא מכוונות והלא חזויות של המהפכה הרוסית". זו קביעה דרמטית מאוד, אבל היא מצריכה לפחות מחשבה, ומצדיקה מידה הרבה יותר גדולה של עניין ממה שאנחנו נוטים לגלות במלחמת האזרחים הרוסית.

אילו הסתיימה המלחמה בניצחון הלבנים, אין זה מן הנמנע ש"הפתרון הסופי של השאלה היהודית" היה מתחיל לצאת אל הפועל 20 שנה קודם. דיוני הלבנים על עתיד היהודים חושפים טפח מתכניותיהם: שלילה מלאה של זכויות האזרח, הוצאת היהודים מתחומים של פעילות מקצועית, הגלייתם וגירושם. זו הייתה נוסחת הפעולה של הנאצים לפני השואה.

הרהורים משפחתיים של מאה שנה

חובת הגילוי הנאות חלה עליי, לפחות במקצת. הקברן מפלוטניצה, יוסף לייב פיבובוז, זה המוזכר בראש הרשימה, אשר יום השנה ה-100 לרציחתו יחול בשבוע הבא, הוא האב הקדמון ביותר הידוע לי באילן היוחסין של אמי. הוא היה סבא רבא של אמא, יליד 1850. שורשי משפחתה של אמי, משני צדדיה, היו טמונים באדמת פלוטניצה.

משפחת אבי התגוררה במרכז אוקראינה, בחצי הדרך מקייב לאודסה. היא הצליחה להימלט בעור שיניה, ימים או שעות לפני שהגיעו הפורעים. הם הספיקו לרצוח את סבתו של אבי. שמה היה מלכה קרסנינסקי. אבא, שנולד בדרך הבריחה של משפחתו, ברומניה, בנובמבר 1920, נקרא על שמה, אלימלך. הרהורי מאה שנה עומדים אפוא ביסוד הרשימה הזו, ואני מזמין את קוראיה להתחלק אתי בהרהוריהם על מאה השנה (אפשר גם 110, או 90) של משפחותיהם.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מעבדת ניסוי החיסון בקורונה של אסטרהזזנקה ואוקספורד בברזיל / צילום: Camila Souza / GOVBA / Latin America News Agency, רויטרס

אוקספורד פיתחה חיסון לקורונה, ואז המדענים הסתכסכו על כסף

עסקה מוקדמת עם Merck בוטלה מחשש שמדינות עניות יישארו בחוץ ● כעת תוכל האוניברסיטה להרוויח 100 מיליון דולר עם אסטרהזנקה

אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

לא רק בגלל הקורונה: הגברים בחברה הערבית במשבר תעסוקתי מתמשך

מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה ● בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית

יורם נוה/  צילום: כדיה לוי

כלל החזקות מיישרת קו עם ברקת: תוריד לכלל ביטוח 450 מ' ש' שגייסה בדצמבר 2019

לפני כ-11 חודשים גייסה כלל החזקות ביטוח הציבורית סכום נטו של כ-620 מיליון שקל בהנפקת מניות ● מאז דרש הרגולטור שהחברה תוריד לחברת הביטוח שבבעלותה את רוב סכום הגיוס ● המהלך ישפר את ההון סולבנסי של כלל ביטוח ויספק לה גמישות

מרצדס GLA200 / צילום: יח"צ

ריחוק חברתי: מרצדס GLA החדשה תפורה עבור מי שמחפש רכב פרמיום משפחתי

ה-GLA החדשה נוטשת את המורשת של קודמתה ומציעה ממדים, עיצוב וטכנולוגיה של ג'יפון פרמיום אמיתי ● גרסת הבסיס מתפשרת בתחום הדינמי והיא יקרה יותר משמעותית מרוב המתחרות בפלח

אריה צבן / צילום: כדיה לוי

נשיא אוניברסיטת בר אילן: "הצורך של סטודנטים בסיוע כספי גדל. אני חושש מנשירה"

אחרי שצלח את האתגר הטכנולוגי והצליח להטמיע מערך הוראה מרחוק, פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן, פותח את שנת הלימודים האקדמית וחרד בעיקר מדבר אחד - שהסטודנטים לא יעמדו בנטל הכלכלי וירימו ידיים ● "הלחץ וחוסר הוודאות מכניסים רעשי רקע למערכת"

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה מעורבת בוול סטריט; אינטל צנחה ב-11%

נאסד"ק ו-S&P 500 עלו בכ-0.4% ודאו ג'ונס איבד 0.1% ● המסחר באירופה ננעל בעליות: פוטסי קפץ ב-1.3% וקאק טיפס ב-1.2% ● המסחר באסיה ננעל במגמה מעורבת ● אינטל צנחה על רקע דוחות חלשים ● חברת הביומד הישראלית ביונדווקס נכשלה בניסוי קליני במוצר המוביל שלה

כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הפיקדון יורחב לבקבוקי משקה גדולים. כל מה שצריך לדעת על החוק והמכשולים בדרך ליישומו

בלב הסערה הפוליטית סביבה, הודיעה השבוע השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקי משקה גדולים ● אילו מכשולים ממתינים לחוק, מה הסיכוי שבאמת ייושם, והאם זה באמת השינוי הדרוש לסביבה? ● הצוללת של "גלובס" עושה סדר ● האזינו

מחוברים לניידים. "עדיין לא רואים את ההשפעה הגורפת על החברה" / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

הכירו את הברונית שרוצה להציל את המוח של בני הנוער

איך מודדים רמת מודעות, מה עושה הרשת למוח של הצעירים, והאם המדע טועה לגבי הסיבות לאלצהיימר • לפרופ' סוזן גרינפילד, חוקרת מוח, סופרת מד"ב וחברה בבית הלורדים הבריטי, יש תיאוריות שנויות במחלוקת בקהילה המדעית ● אם היא צודקת, היא עשויה להציע טיפול חדש באלצהיימר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התקווה לתמריצים דחפה את וול סטריט לעליות; הביטקוין מעל 13 אלף דולר

הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב בשבוע החולף הסתכמו ב-787 אלף תביעות, מתחת לתחזיות ל-870 אלף בקשות ● יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי על גיבוש התמריצים: "אנחנו כמעט שם" ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

ג'קי מוקמל/ צילום:תמר מצפי

"בכל בניין משרדים שני באזור תל אביב יש בממוצע קומה-שתיים להשכרה"

במרכז הארץ יש כבר היום משרדים פנויים בהיקף של 1.4 מיליון מ"ר, אומר ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת שירותי הנדל"ן CBRE ישראל ● בצנרת עוד כ-2 מיליון מ"ר נוספים

 

עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד  / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press

קיצור הטיסה לדרום אמריקה והפוטנציאל החקלאי: האינטרס העסקי הברור ביחסים עם סודאן

הסכם שלום עם סודאן יבליט את השינוי ביחס לישראל במזרח התיכון ● לסודאן יאפשרו יחסים עם ישראל קפיצה כלכלית משמעותית, לאחר שישחררו אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור

העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ  / צילום: Patrick Semansky, AP

יש לי חלום: העימות הנשיאותי שלא יהיה, והשאלות שיוותרו ללא מענה

חנן שטיינהרט מדמיין איך היה נראה עימות נשיאותי השלישי בין דונלד טראמפ לבין ג'ו ביידן, אם הוא היה מנחה אותו או לכל הפחות כותב את השאלות ● האם המועמדים היו עונים, מתחמקים או מנסים לטשטש את התשובות לשאלות הכלכליות שבוערות מתחת לרגליה של אמריקה כבר יותר מדי שנים

צוות רפואי מטפל בחולה קורונה בבית חולים בבלגיה / צילום: Francisco Seco, AP

כשמקרי הקורונה בעלייה באירופה, בתי החולים ממהרים להיערך לחורף

שירותי הבריאות ברחבי אירופה מפיקים לקחים מהגל הקטלני הראשון באביב שעבר ● בתי חולים ברחבי היבשת אוגרים תרופות וציוד מגן ופועלים להגדלת מספר המיטות

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

גנץ ונתניהו נתנו את הסכמתם למכירת מטוסי F35 לאמירויות

ראש הממשלה ושר הביטחון הודיעו היום כי נתנו את הסכמתם לקונגרס האמריקאי לבצע את עסקת המכירה לאיחוד האמירויות ● בהמשך פרסם גנץ כי המו"מ למכירת הנשק לאמירויות הוסתר ממערכת הביטחון, אך נתניהו הכחיש זאת

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

למה הדבר הכי חתרני שעשיתי השבוע היה להיפגש עם מתווכת

דרור פויר מתעלם מהמציאות הנוכחית ומחפש דירה על בסיס תקווה לעתיד טוב יותר: סלון שיש בו אורחים, חדר שינה שיש בו רק לילות טובים וביטחון כלכלי שייאפשר לו לשלם על כל זה

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

הזכות הבסיסית שיש לכל אזרח בבית המשפט ואין לשר אמיר אוחנה

הכלל לפיו רק הייעוץ המשפטי לממשלה רשאי לייצג את עמדת השרים בבתי המשפט נתון במחלוקת ● השבוע הוא קיבל חיזוק מפתיע דווקא מאחד מנציגיו הבולטים של המחנה השמרני בעליון ● מדובר בסטייה בעייתית מהמגמה החיובית שהסתמנה בשנים האחרונות

פלוב אוזבקי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שובו של הגרגיר: בזכות הסגר האורז חזר לחיינו

אחרי שנים של שלטון פסטה בלתי מעורער במטבח הישראלי, מתוך איזו תפיסה מוטעית ש"אורז קשה להכין", בתקופת הסגר האחרונה הוא חוזר לככב, ובצדק

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

"אנחנו מתכננים חשיפה ככל שניתן פה ואצלכם. אלה לא תוכניות לטווח קצר"

ד"ר טאריק בין הינדי, מנכ"ל משרד ההשקעות באבו דאבי שחולש על הקשרים העסקיים הבינלאומיים של המדינה, בטור מיוחד ל"גלובס" ● ההון קיים אצלנו, אבל הוא יושקע במקומות שבהם תהיה לנו מעורבות עמוקה, ובסופו של יום גם רווח ולאו דווקא כלכלי ●  המדריך למשקיע באמירויות, פרויקט מיוחד

קק"ל / צילום: איל יצהר

הקרב הגדול על מוסדות הקונגרס הציוני הגיע לסיומו

לאחר הקשיים אליהם נקלע המו"מ בעקבות חברי סיעות השמאל שהקשו על קואליציית הימין שהתגבשה להעביר את ההסכם בהצבעה, הושגה ההסכמה המיוחלת להקמת קואליציה "מקיר לקיר" ● זאת רק לאחר פתיחתו מחדש וחלוקת חלק מהתפקידים מחדש

אני רק שאלה. משוב שלילי על התלוננות מוגזמת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

אני רק שאלה: "ההנהלה עשתה שינוי ארגוני מזעזע ואיש לא מקשיב לי!"

כך תעבירו ביקורת בארגון בלי שיחשבו שאתם בלתי נסבלים ● טור ייעוץ