גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלדד פרי מוכר החלומות: מה היה תפקיד עורכי הדין ורואי החשבון, מה אפשר ללמוד מפרשת ענבל אור, ואיפה המדינה?

הקפאת ההליכים של פרי נדל"ן הזכירה לרבים את הקריסה של מלכת קבוצות הרכישה, ענבל אור, ב-2016 • איך "שומרי הסף" שליוו אותה צלחו את הסופה? "גלובס" חזר לפרשה ההיא, בניסיון לברר האם לאנשי המקצוע שסבבו את אלדד פרי יש סיבה לחשוש

אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס

בשנים האחרונות חוזר על עצמו ריטואל קבוע: יזם/יזמת נדל"ן קורסים, ומיד לאחר מכן נפתחת תיבת פנדורה של הסכמים בעייתיים, חשבונות נאמנות פרוצים, הפקדות כספיות ישירות אל חשבונות אישיים של היזמים, נטילת כספים לטובת צרכים אחרים מאלו שאליהם התכוונו המשקיעים וטענות להונאות "פונזי" או "פירמידה" (שימוש בכספי משקיעים כדי להחזיר כספים למשקיעים אחרים) או "שיטת המיקסר" (עירוב כספים של פרויקטים שונים או אישיים של היזם עם עסקיים).

סיפורו של אלדד פרי לוקח שוב את זירת הנדל"ן אל תוך אותו חלום בלהות של כל רוכש דירה או משקיע נדל"ן פוטנציאלי - אובדן סכומים גדולים של כסף בהליך "תמים" לרכישת דירה או השקעה בנדל"ן. הפרשה עדיין בראשיתה, והשאלות לגבי מה בדיוק קרה - האם תרמית או נפילה עסקית - עדיין פתוחות, אבל יש מי שכבר מתייג את "פרשת אלדד פרי" תחת הרשימה הבלתי מחמיאה של "מוכרי החלומות" בתחום הנדל"ן.

חלק מהמקרים הללו מככבים בזירת פירוק החברות ובזירה הפלילית, בהם עניינם של אורן קובי, המואשם בשימוש אישי במיליוני השקלים שקיבל מרוכשי קרקעות חקלאיות ששיווקה חברת "אדמה" שבבעלותו; וכמובן עניינה של יזמת הנדל"ן ענבל אור, שהסתבכה בחקירה של רשות המסים, הליך פשיטת רגל ופירוק החברות בבעלותה וכתב אישום בגין העלמות מס (קובי ואור זכאים ליהנות מחזקת החפות כל עוד לא הורשעו בדין).

פרשת קריסתה של אור, ש"התפוצצה" בחודשים הראשונים של שנת 2016, הייתה אמורה לסמן עבור השוק את קו פרשת המים. אך נראה כי ארבע שנים ועשרות הליכים משפטיים מאוחר יותר, הלקח לא בהכרח הופנם.

הטענות הפכו במהירות לתביעות

אחת השאלות שעולה פעם אחר פעם, מפרשת ענבל אור ועד פרשת אלדד פרי, היא אל מי יכולים המשקיעים להפנות את האצבע המאשימה. מי האחראים למחדלים, לתרמיות, לכשלים - מלבד, כמובן, האחראי המובן מאליו, היזם או היזמת. וכאן דווקא הורגש שינוי - יותר ויותר משקיעים ורוכשי דירות החלו להפנות את האצבע המאשימה לעבר עורכי הדין ורואי החשבון שליוו את קבוצות הרכישה ופרויקטי הנדל"ן הקורסים.

כדי להבין את מחול השדים שצפוי להתחולל סביב היועצים המשפטיים והכלכליים של קבוצת אלדד פרי מספיק לראות מה עבר על עורכי הדין ורואי החשבון בפרשת ענבל אור.

שאלת אחריותם של שומרי הסף שליוו את הפרויקטים השונים של ענבל אור עלתה בשלב מוקדם יחסית של ההליכים, כבר באפריל 2016, אז כינס עו"ד איתן ארז, שמונה לנאמן להסדר נושים בחברות קבוצת אור, ולאחר מכן כמפרקן, מסיבת עיתונאים, שבה אמר כי "כל נושא האחריות של הסובבים את ענבל אור - עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מכירות שמקבלים בונוסים על מכירות - ייבדק על-ידי מי שצריך לבדוק. שומרי הסף כשלו". מהר מאוד הפכו הטענות לתביעות.

סכום הפיצוי הגדול ביותר (הידוע, חלק התביעות טרם הסתיימו) היה זה ששילם משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור שקרסה: 11.5 מיליון שקל. בתמורה קיבל המשרד, ששימש כמשרד רו"ח המבקר של קבוצת החברות, "צו גודר" מבית המשפט החוסם כל תביעה עתידית. המשרד לא הודה באחריות לדבר במסגרת ההסדר.

הסדר נוסף נחתם עם משרד עוה"ד שרקון, שעלו נגדו טענות לאחריות לקריסה של הקבוצה. סכום הפיצוי נקבע בהליך גישור חסוי בתמורה לביטול כל הטענות נגד המשרד, וללא הודאה באחריות.

תביעות נוספות הוגשו נגד שורת עורכי דין שליוו את הפרויקטים השונים, בהן תביעה נגד עו"ד אברהם אבי ששו, שליווה את קבוצת הרכישה שארגנה קבוצת ענבל אור בפרויקט ברחוב אלוף הניצחון 3 ברמת גן; תביעה שהוגשה על-ידי חמש משפחות שרכשו דירות בפרויקט "מגדל הטייסים" ברמת גן נגד עורכי הדין חג'ג'-בוכניק-וינשטיין; ותביעות נגד עורכי הדין גיא נוף ונגד משרד דוידוב-קלנסקי, עו"ד אבי דוידוב ועו"ד יובל קלנסקי, שליוו את פרויקט שדרות הילד ברמת גן, בגין אחריותם הנטענת לאובדן כספי רוכשי הדירות בפרויקט. בין היתר נטען, כי עורכי הדין התרשלו במסגרת תפקידם כ"נאמנים" האמונים על שמירת כספם של הרוכשים.

כל עורכי הדין ורואי החשבון שנתבעו טוענים כי אין להם אחריות למעשיה של ענבל אור, וכי הם ביצעו את תפקידם נאמנה. חלק מהתביעות הללו עדיין מתנהלות, בחלקן מתנהלים מגעים לפשרה ואחרות הוכרעו באמצעות פיצוי המשקיעים.

קבוצות רכישה מהוות "סדין אדום"

"שומרי הסף" של ענבל אור אינם היחידים שמצאו את עצמם "על הכוונת" של משקיעי נדל"ן ורוכשי דירות או קרקעות מאוכזבים. גם ב"פרשת אדמה" הוגשו כמה תביעות נגד עורכי דין ורואי חשבון מהמוכרים בישראל. על פי בדיקה שערכה חברת GLawBAL המתמחה בייעוץ ואסטרטגיה לסקטור המשפטי, בראש ההודעות והתביעות המוגשות נגד פוליסות ביטוח של עורכי דין בשל אחריותם המקצועית, עומדות התביעות בגין רשלנות בעסקאות מקרקעין. רבות מהתביעות הללו קשורות לקבוצות רכישה.

לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, בעלי GLawBAL, "נושא קבוצות רכישה גורם בשנים האחרונות ללא מעט 'זיעה קרה' לעורכי דין ורואי חשבון ומהווה 'סדין אדום' בקרב חברות הביטוח המבטחות באחריות מקצועית. מורכבותה של עסקת רכישה נובעת מריבוי הרוכשים כמו גם ריבוי בעלי התפקידים, היעדר מיומנות של חלק מהמארגנים, תפקידי עורך הדין, האדריכל, השמאי, הנאמן על הכספים, העובדה שהמארגנים מאוגדים כחברות בע"מ ועוד. כל אלה יוצרים פוטנציאל גבוה של תביעות כנגד רואי חשבון ועורכי הדין".
זלמנוביץ מוסיף כי "משרדים רבים משכו ידיהם מליווי תחום קבוצות הרכישה בשל התביעות והסיכונים או הקשיים שהציבו חברות הביטוח".

דודי זלמנוביץ, חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר

מה הטענות המרכזיות נגדם?
זלמנוביץ': "כלפי רואי החשבון, הטענה היא שכמבקרים את דוחותיהם של הגופים העוסקים בקבוצות רכישה, עליהם להתריע על כל עניין שאינו תקין. לדוגמה בעניין ענבל אור רישום 'מלאי' הקרקעות הקיים בעוד חלקן היו אופציות לקרקעות.

"כלפי עורכי הדין יש טענה קשה שלעורכי הדין חלק וידיעה, ואף טובת הנאה, ביצירת מצגים שגויים של קבוצת הרכישה - ובהתאמה אחריות. זה נובע מכך שפעמים רבות השיווק נעשה תוך מינוף שמם של משרדי עורכי הדין והחתמת הרוכשים נעשתה במשרדים הללו. כיום, ובאופן די גורף, עורכי דין בוחנים שבעתיים את הניסיון למנף את שמם ומעורבותם.

"טענה נוספת היא טענה בדבר ניהול כספי כושל של חשבונות הנאמנות, עד כדי עירוב בין כספי נאמנויות ופרויקטים שונים (שיטת 'המיקסר'). לאחר התפוצצות פרשת ענבל אור ודומות לה, משרדי עורכי הדין פועלים באופן מאוד מוקפד ודווקני בעניין".

טענות נוספות שמוטחות כלפי עורכי הדין מתייחסות להפקדת כספי רוכשים בחשבונות של היזמים ולא בחשבונות נאמנות, טענות בדבר "רישום יתר" של רוכשים מעבר לזכויות הבנייה הקיימות לחברות או היעדר מצג ברור בנוגע למהלכים תכנוניים כגון הפקעות וכדומה.

"עו"ד הוא לא חוקר ולא שוטר"

לדברי עו"ד תמי פירון, ראש מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים במשרד מ. פירון, אחת הבעיות המרכזיות בתחום - היא אי ההסדרה שלו, כמו גם הציפיות הבלתי הגיוניות של חלק מהרוכשים. "סיפורי ענבל אור ואלדד פרי הם היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, אבל מראש הרוכשים צריכים לזכור שבבסיס הפרויקטים של קבוצות הרכישה, כמו גם בעסקאות שיווק של קרקעות חקלאיות, יש סיכון. כל המערך של קבוצות רכישה נולד כדי לאפשר רכישת דירה במחיר מופחת, וכשהולכים על סיכוי כזה, אז גם הסיכון גבוה יותר".

עו"ד תמי פירון, משרד מ. פירון / צילום: סטודיו תומס

לדבריה, "החשיבות של עורכי הדין ורואי החשבון במקרים האלה זה לוודא שהסיכונים האלה ברורים, אבל מכאן ועד להפוך את עורכי הדין למפקחים, לשוטרים ולמוציאים לפועל של קבוצות רכישה הדרך רחוקה".

עו"ד פירון סבורה כי האחריות צריכה להיות מונחת לפתחה של המדינה. "במקרה של שיווק הקרקעות החקלאיות, בעקבות מקרים כמו 'פרשת אדמה', המדינה חוקקה חוקים ברורים שבהם הוסבר מה משווק קרקעות צריך לגלות לרוכשים, איך לנהל את כספי המשקיעים ומה כללי השקיפות והדרישות מהמשווק. גם שם הייתה התנפלות מוגזמת על עורכי הדין. הם לא היד הארוכה של היזם והם לא יכולים לפקח על כל מה שהוא עושה. בסיפור של קבוצות רכישה לא מחוקקים את החוק, הוא תקוע הרבה זמן ומשאירים את העמימות הקיימת לניצול לרעה של מעטים".

לעו"ד ורו"ח אין אחריות כלל?
"על פי רוב הבעיה נמצאת בהתנהלות שאינה ידועה לעורכי הדין, כמו הבטחות והסכמי צד שלא עוברים אותם. עו"ד הוא עו"ד. הוא לא חוקר, ולא שוטר ולא רשות מבצעת. הוא יכול לוודא, וזו אחריות שלו, שהכול מועבר בשקיפות לצד השני".

לדברי עו"ד אמיר חן, שותף מנהל וראש מחלקת הנדל"ן במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, "קבוצות רכישה, כשהן מנוהלות בצורה מקצועית וישרה, הן דרך אמינה וטובה להגיע לדירה או למשרדים. יש כמה עקרונות יסוד שחייבים להתמלא - אחד זה שיהיה מארגן מקצועי וישר והשני זה שהכסף כולו נכנס לחשבון נאמנות ועובר לבעל הקרקע רק כשכל המשתתפים בקבוצה הפקידו את מלוא הסכומים של ההון העצמי, והכסף עובר לבעל הקרקע כנגד הערת אזהרה ורישום משכנתה על הקרקע".

עו"ד אמיר חן, משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' / צילום: יח"צ

לדברי חן, "הבעיה שחלק מהמארגנים מנסים לרכוש את הקרקע לפני שהקבוצה מלאה. הם צריכים 100 רוכשים ויש להם רק 60, אבל הם משלמים בכל זאת על הקרקע. המשמעות היא שה-60 משלמים גם על אלה שעדיין לא קיימים. מה יקרה אם לא יהיו עוד רוכשים? אז שילמת יותר מחלקך עבור התשלום הראשון, ואתה עכשיו תלוי באוויר. כאן יש תפקיד משמעותי לעורכי הדין ולרואי החשבון.

"ענבל אור הואשמה בכך שלקחה כספים מחשבונות הנאמנות או הובילה לכך שהופקדו כספים של רוכשים גם בחשבונות שלה, והיא לכאורה לקחה את הכספים ועשתה איתם דברים אחרים מתוך כוונה להחזיר אולי, אבל בסוף לא היה לה מאיפה להחזיר. עו"ד שמלווה פרויקט כנאמן או כעו"ד של הקבוצה ומאפשר דברים מהסוג הזה - אחראי לנזק".
עד שהמחוקק יחליט להסדיר את תחום קבוצות הרכישה, אומר עו"ד אמיר חן, המשקיעים חייבים להיכנס לפרויקטים של קבוצות רכישה בעיניים פקוחות ולשים לב לתמרורי האזהרה. הוא מציע כמה פעולות שאפשר לנקוט ומזהיר: "כל סימן שאלה שעולה באחד השלבים צריך להוות תמרור אזהרה בפני הרוכש, שבפועל אחראי לעצמו בקבוצת רכישה, הוא מעין יזם, ואין לו בטוחה למחיר סופי, למה תהיה העלות או בטוחות מפני התנגדויות שיעלו בוועדות התכנון ועוד".

הליכים משפטיים נגד עו"ד ורו"ח בפרשת ענבל אור

  • משרד שטיינמץ-עמינח שילם לקופת הפירוק 11.5 מיליון שקל, בתמורה לצו שחוסם תביעה מבלי להודות באחריות
  • משרד עוה"ד שרקון, שילם סכום פיצוי חסוי בתמורה לביטול כל הטענות וללא הודאה באחריות
  • תביעה נגד עו"ד אברהם אבי ששו, שליווה את קבוצת הרכישה שלענבל אור באלוף הניצחון 3 ברמת גן
  • תביעות נגד משרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין מצד רוכשי דירות ב"מגדל הטייסים" ברמת גן
  • תביעות נגד עו"ד גיא נוף ומשרד דוידוב-קלנסקי, שליוו את פרויקט שדרות הילד, ברמת גן

מה צריך לבדוק לפני שנכנסים לקבוצת רכישה

  1. מארגנ/ת הקבוצה: מה חושבים עליהם בשוק, כמה פרויקטים קידם והשלים, ומה חושבים הרוכשים בפרויקטים אחרים שלו
  2. אנשי המקצוע המלווים: מי עורכי הדין ומי רואי החשבון שמלווים את הפרויקט
  3. הכספים: על כספי הרוכשים לרכישת הקרקע להימצא בחשבון נאמנות, ולעבור ליעדו רק בתום הקמת הקבוצה ומול הערת אזהרה ומשכנתה
  4. ההסכמים: להכיל מנגנונים שימנעו הוצאת כספים לפני התקיימות התנאים המקדמיים - ולצרכים שעליהם הוסכם
  5. הקרקע: לבדוק את מעמדה המשפטי והתכנוני
  6. הקבלן המבצע: לבדוק פרויקטים קודמים ואת המוניטין שלו בשוק

***חזקת החפות: ההליכים הפליליים נגד ענבל אור ונגד אורן קובי עודם בעיצומם ושמורה להם חזקת החפות. לא ידוע על תלונות אם הוגשו למשטרת ישראל כנגד אלדד פרי ו/או חברות שבבעלותו.

עוד כתבות

לחזור לעבוד במשרד בימי המגפה / איור: shutterstock, שאטרסטוק

רוצים לחזור לעבוד במשרד בימי המגפה? ודאו שהחלונות נפתחים

היועץ הבכיר לממשל האמריקאי בנושא מגפת הקורונה אומר שפתיחת חלון (ודלת) יכולה לשנות את תמונת ההדבקה • הפתרון הזה משמש גם במדינות שמתמודדות עם שחפת ומחקרים שנעשו באחרונה תומכים בהצעה

גיל שוויד / צלם: תמר מצפי

צ'ק פוינט עקפה את התחזיות: הכנסות של 509 מיליון דולר ברבעון

המנכ"ל גיל שויד: ""אנחנו עדיין חיים עמוק בלב הקורונה, וכמובן גם הלקוחות והשותפים שלנו, ואני גאה בהצלחת העובדים להמשיך לנהל את הביזנס ולהביא תוצאות"

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר התקשורת מזהיר מפעילים פיראטיים: בואו לקחת רישיון מסודר

בכנס שעורך משרד התקשורת בשעה זו קרא שר התקשורת יועז הנדל למפעילים הפיראטיים לבוא לקחת רישיון חדש מסודר לפני שהמשרד יעבור ל"מקל"

חזי בצלאל / צילום: רמי זרנגר

פערים מסחריים, קשיים רגולטוריים והגורם האנושי: עסקת קשת-אקספון התפוצצה

לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן מורכב, קשת החליטה שלא להיכנס כשותפה בחברת אקספון ● אחד הגורמים המשמעותיים בטרפוד העסקה היה הגורם האנושי: ככל הנראה הבעלים של אקספון חזי בצלאל התקשה לוותר על השליטה בחברה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בנק ישראל מותיר את שער הריבית ללא שינוי - מגדיל את תכנית רכישות האג"ח הממשלתי ב-35 מיליארד שקל

ריבית הבנק תישאר בשיעור הנוכחי של 0.1%, וזאת למרות העמקת המיתון בעקבות הסגר השני ורמות השיא שבהן נסחר השקל ● הורדת הריבית לאפס היא הכדור האחרון במחסנית של בנק ישראל בכלי זה אך במקביל עומדים לרשות הבנק כלים של הרחבה כמותית

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

חוזה חדש של 20 מיליון דולר לגילת בארה"ב

גילת, המספקת פתרונות בתחום התקשורת הלוויינית, נסחרת בנאסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של 301 מיליון דולר ● גילת הייתה אמורה להירכש על-ידי קומטק האמריקאית אך לאחר תביעות הדדיות הגיעו שני הצדדים להסכם פשרה שביטל את העסקה וקבע פיצוי של 70 מיליון דולר עבור גילת

עצרת בחירות של טראמפ בפנסליבניה / צילום: Keith Srakocic, Associated Press

"אי אפשר להישאר מחוץ לשוק ולחכות להזדמנויות, הוא רץ למעלה בלי מעצורים"

כיצד ישפיעו הבחירות בארה"ב על שוקי ההון? ומי המניות הישראליות המומלצות כיום? המנכ"לים המשותפים של אופנהיימר ישראל לא לגמרי מסכימים ביניהם על אסטרטגיית ההשקעה המומלצת, אבל מאוחדים בדעה כי על המשקיעים להיערך לכך שהקורונה תלווה את השווקים עוד זמן רב

גגות החווה הסולארית, בעיגול: הדר גולדמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"כמו בטקסס": הדר גולדמן רכש חווה סולארית בכפר הירוק ב-20 מיליון דולר

וגם: חדוה בר הצטרפה לדירקטוריון חברת האשראי החוץ בנקאי מימון ישיר ● השיחה

בחירות בארה"ב - הספירה לאחור

טראמפ נגד ביידן: סופרים את הימים עד לבחירות בארה"ב

ב-3 בנובמבר 2020 תצעד אמריקה לבחירות ● מה אומרים הסקרים? איזה קלפים מפתעים שלפו המועמדים מהשרוול? ולאיזו מציאות תתעורר ארה"ב ביום שאחרי? ● "גלובס" עם כל מה שצריך לדעת

חיסון לקורונה / אילוסטרציה: Dado Ruvic, רויטרס

גם הניסוי של ג'ונסון אנד ג'ונסון בחיסון בקורונה עשוי להתחדש בשבוע הבא

אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, אשר הניסויים שלהן הופסקו בגלל חששות לגבי בטיחות, עשויות לקבל אישור לחדש את הניסויים הללו כבר בשבוע הבא ● ג'ונסון אנד ג'ונסון לא מסרה מה קרה למטופל שבגינו הניסוי הוקפא, אלא רק כי הוא "חלה". ככל הנראה, הרשויות השתכנעו כי המחלה החדשה בסבירות גבוהה לא החלה בתגובה לחיסון

נשיא אלביט, בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

אלביט זכתה בחוזה שעשוי להגיע ל-442 מיליון דולר לאספקת מערכות ראיית לילה לצבא היבשה בארה"ב

בשלב הראשון התקבלה באלביט מערכות הזמנה בסך כ-22.5 מיליון דולר עבור ייצור ראשוני בהיקף מצומצם של מערכות, והיא תבוצע עד דצמבר 2021

מפעל הטבליות של טבע בהר חוצבים בירושלים   / צילום: ליאור מזרחי

בוטלה מכירת מפעל הטבליות של טבע בירושלים לקבוצת לוינשטין

בשנה שעברה חתמו החברות ביניהן על הסכם למכירת המפעל בהר החוצבים תמורת 171 מיליון שקל ● מדובר בשטח קרקע הכולל 34 אלף מ"ר בנוי וכ-70 אלף מ"ר זכויות בנייה לניצול

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

לקראת החלטת בנק ישראל: האם לראשונה נראה ריבית אפסית?

אפשרות נוספת שעל הפרק היא שהוועדה תעדיף לנקוט צעדים אחרים של הרחבה מוניטרית, לפני שתחליט לבזבז את "הכדור האחרון שנותר לה במחסנית הריבית" ● החלטת הריבית הנוכחית נחשבת לדרמטית במיוחד, משום שמדובר בהחלטה ראשונה מאז הוטל הסגר השני

ניהול המצב בחוכמה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

כשהמינוס מעמיק והחובות תופחים: שבע דרכים לניהול חכם של המצב

עם מאות אלפי מובטלים ואלפי עסקים שצפויים להיסגר בעקבות הקורונה, רבים מהישראלים הולכים וצוברים חובות ● אמנם בנק ישראל איפשר מתווה הקפאת הלוואות, אך חשוב לזכור: הדחיות האלה, שריבית דריבית בצדן, עלולות בסופו של דבר רק להעמיק את החוב ● המדריך המעשי לכיס שלנו 

דוד אמסלם / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נאום "המניאק" של דודי אמסלם שהסעיר את הרשת ואת המליאה

רגע לפני שמליאת הכנסת הצביעה בעד הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות והיו"ר לוין ביטל את ההחלטה, עלה השר דודי אמסלם להשיב על הצעתה של ח"כ תמר זנדברג ● בנאום בחר אמסלם לתקוף את היועץ המשפטי לממשלה והרבה להשתמש במילה "מניאק", כאזכור לשיחה של מנדלבליט עם אפי נוה, שפורסמה בחדשות 12

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

ארה"ב: איראן ורוסיה מנסות להשפיע על הבחירות

ראש המודיעין הלאומי בארצות הברית ג'ון רטקליף אמר במסיבת עיתונאים כי איראן ורוסיה השיגו מידע על רישומי הבוחרים האמריקאים, והן מנסות להשפיע על הבחירות, שייערכו בעוד 12 יום ● "איראן שלחה מיילים מזויפים שנועדו להפחיד את המצביעים, לגרום לתסיסה חברתית ולפגוע בנשיא דונלד טראמפ"

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט / צילום: שלומי יוסף

הסכם חדש לסלברייט באמירויות: תספק טכנולוגיה לגוף באבו דאבי

על פי הערכות, היקף העסקה בין חברת הסייבר הישראלית לגוף בממשל של אבו דאבי, כ-3 מיליון דולר ● ממידע שהגיע ל"גלובס", המתווך בעסקה הוא דוד מידן, שהיה שליח ראש הממשלה למו"מ לשחרור גלעד שליט

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

סקר הלמ"ס מגלה: הפדיון נפגע באופן משמעותי, יש יותר עובדים בחל"ת - ובכל זאת העסקים אופטימיים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות ● אחוז המפוטרים מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר ● ועדיין, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני

מתוך הקמפיין של אייס / צילום: תום סיימון

קל לשדרג: אייס - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, אלי משולם: "הפרסומת בהשתתפות הזמר רותם כהן מטפסת אל ראש הטבלה לאחר שבועיים שבהם כבר הופיעה במדד" ● 9 מיליון - הפרסומת האהובה ביותר

נוני מוזס / צילום: אביב חופי

בגלל סעיף שהוסר: מועצת העיתונות דחתה את הבקשה להשעיית מוזס

בית הדין לאתיקה לא קיבל את תביעת עמותת הצלחה להשעות את מו"ל "ידיעות אחרונות" מתפקידו ● הנימוק המרכזי היה טכני: הסעיף על בסיסו הוגשה התביעה נמחק מהנוסח המעודכן של תקנון מועצת העיתונות ● עמותת הצלחה תערער בטענה כי הסעיף רק שובץ במסמך אחר