גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

משרוקית יקרה, רציתי לשאול מי זה "אחרים".
סליחה?

זה מידיעה שקראתי באחד העיתונים לחג. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת שבסוף 2019, אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-9.14 מיליון נפש, מהם 6.773 מיליון יהודים, 1.919 מיליון ערבים, ו-448 אלף אחרים". מה זה? בהאים? בודהיסטים? עובדים זרים?
אהמממ. שאלה רגישה. לא ולא ולא. אם קוראים את האותיות הקטנות, ההסבר המנומס של למ"ס הוא שהאחרים הם "נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים". אבל תכלס, רובם עולות ועולים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות, ומשרד הפנים לא רושם אותם כיהודים.

ומה הם?
מבחינת הסטטיסטיקאים, לא פה ולא שם. לכן נתנו להם שם מיוחד: פה סופרים אותם יחד עם היהודים הכשרים, שם מפרידים. כש- ynet כתבו על מספר היהודים לרגל יום השואה האחרון, למשל, הם הקפידו להזכיר שבישראל יש 6.7 מיליון יהודים "ועוד כ-400 אלף ישראלים" - שהם אותם אחרים.

מה זה מוכיח?
שלמספרים החגיגיים והמדויקים יש קצוות פרומים. השאלה כמה יהודים יש תלויה בהגדרה שבוחרים.

אבל אם ככה, התסבוכת הזאת לא נוגעת רק לישראל. הרי ספירת הראשים הזאת היא עניין קבוע בחגים: כמה יהודים יש בחו"ל, וכמה נוספו מאז השואה, וכמה יהודיות ויהודים בדיוק התחתנו, וכמה בדיוק התחתנו עם יהודיות ויהודים, ואיך הדור הולך ופוחת בגלל נישואי תערובת.
"זוגות מעורבים".

מה?
אנחנו מעדיפים לדבר על זוגות מעורבים. אבל זה נכון: העיתונים העבריים בישראל מתים על המשחקים המתמטיים האלה. והמתמטיקה יוצרת אשליה שהכול פשוט. בחו"ל המצב אפילו מסובך יותר מאשר בישראל.

יכול להיות משהו מסובך יותר מישראל?
מסתבר שכן. במקרה הזה. כאן הסטטיסטיקאים יכולים להישען על ציון ברור במרשם האוכלוסין, זאת אומרת על סעיף הלאום. יחסית למספר היהודיות והיהודיות הרשמיים, ה"אחרים" שהזכרנו הם מיעוט קטן. אבל בחוץ לארץ אין סעיף כזה. לספור יהודים שם היא משימה קשה.

איך מגדירים שם מיהו יהודי?
לפני שקובעים הגדרה סטטיסטית צריך לשאול שאלות אידיאולוגיות. האם יהודי הוא עניין של מוצא משפחתי? האם הוא צריך לקיים מנהגים דתיים מסוימים? האם מספיק רקע תרבותי? או שהכול תלוי בהגדרה עצמית? התפיסות של היהודים עצמם משתנות מקהילה לקהילה. בדוח שעומד להתפרסם מטעם JPR, מכון מחקר לונדוני למדיניות יהודית, שאלו יהודיות ויהודים ב-12 מדינות באירופה "מהי המשמעות העיקרית של להיות יהודי?" בבריטניה, 61% מהציבור בחר בפולחן דתי. בהולנד ובפולין, 52% נקבו במוצא אתני. בהונגריה, 54% העדיפו מטען תרבותי.

כשלים סטטיסטיים, כשלים סטטיסטיים בכל מקום

איך אפשר להפוך הגדרות כאלה למספרים?
כאב ראש. כדי להכין סטטיסטיקה על יהודים בעולם, חוקרים צריכים לאסוף מידע מהרבה מקורות - מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה, פנקסים של הקהילות עצמן. אבל מאחר שחלק מההגדרות תלויות בתודעה של היהודים עצמם, מוכרחים להישען גם על סקרים.

המחקר הרציני ביותר שראינו התפרסם בקיץ הזה במסגרת השנתון של יהדות ארצות הברית. זאת במה מכובדת מאוד, ספר שיצא לראשונה בא' בתשרי תר"ס - כלומר 5 בספטמבר 1899! - ומספק כל שנה אומדן של מספר היהודים בעולם. מי שערך את האומדן במהדורה האחרונה הוא הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, שהוא אולי גדול המומחים לקהילות היהודיות בתפוצות.

דלה-פרגולה עשה דבר מעניין: הוא הציג כמה הגדרות אלטרנטיביות, ובדק איך הן משפיעות על המספרים. להגדרה הצרה ביותר הוא קרא "יהודי ליבה" (Core Jews). אלה אנשים שרואים ביהדות את הזהות העיקרית שלהם. במעגל השני נמצאים גם בנים ובנות להורים יהודים שכבר לא רואים ביהדות סממן זהות בלעדי. במעגל שלישי כלולים גם אנשים "בעלי רקע יהודי", ובני בית אחרים של יהודים. במעגל הרביעי - הרחב ביותר - נמצא כל מי שישראל מאפשרת לו לעלות במסגרת חוק השבות.

והמסקנות?
אז ככה. לפי ההגדרה הצרה, "יהודי ליבה", בשנת 2019 חיו ברחבי תבל 14.7 מיליון יהודיות ויהודים. זה הנתון שאנחנו רואים בדרך כלל בתקשורת. 6.6 מיליון בישראל (השנה כבר יותר), 8.1 מיליון בחו"ל.

אבל ככל שמרחיבים את ההגדרה, נוצרים "יהודים" חדשים. יחד עם בנות ובנים של יהודים, מתקרבים ל-18 מיליון נפש. בצירוף שאר בני הבית ו"בעלי רקע יהודי" אנחנו נושקים ל-21 מיליונים. ובאשר לזכאי חוק השבות - 23.7 מיליון איש ואישה בישראל ומחוצה לה עומדים בתנאים.

מי זה, כל החברים החדשים האלה?
רובם אמריקאים. כשמרחיבים את המעגלים, מספר היהודים האמריקאים עולה בעקביות מ-6 מיליון בערך ל-8 מיליון, 10 מיליון, ולבסוף 12 מיליון נפש לפי הגדרת חוק השבות. בישראל, כמו שאמרנו, הגבולות של הקהילה היהודית הרבה פחות מטושטשים. אלה שוב מאות אלפי ה"אחרים" שלנו.

ומה עם הטענה שהעם היהודי מצטמק?
אפילו לפי ההגדרה הכי צרה, מספר היהודים עולה בהתמדה מאז השואה, אם כי לא חזר עדיין למצב שהיה לפניה. ב-1945 נשארו בערך 11 מיליונים; היום יש 3.7 מיליון יותר. התוצאה הסופית היא שמספר היהודים בעולם בכל זאת גדל: לפי האומדנים של דלה-פרגולה, יהדות העולם גדולה היום בשליש משהייתה אחרי השואה.

אז היהודים לא איבדו את מקומם בעולם.
זהירות מכשלים סטטיסטיים. הם אורבים בכל מקום. בזמן שלקח ליהודי העולם להתרבות בכמה עשרות אחוזים, אוכלוסיית העולם כולו יותר משילשה את עצמה: מ-2.3 מיליארד ל-7.6 מיליארד ב-2018. המשמעות היא ששיעור היהודים בתבל ירד מאוד. בסוף המלחמה, כמעט חמישה מכל אלף נפש היו יהודיות ויהודים. היום - פחות משניים. 

והכול באשמת התפוצות.
במובן מתמטי די מוגבל, זה נכון. אם מפרקים את השינוי במספר היהודים לשניים, בתוך ומחוץ לישראל, רואים שהעקומה של ישראל טיפסה בקביעות מחצי מיליון בערך ב-1945 עד יותר משישה מיליון בשנים האחרונות. מספר היהודים בחו"ל, לעומת זאת, היה כמעט קפוא בין 1945 עד שנות ה-70 - 10.5 מיליונים בערך - ומאז יורד בהדרגה.

אבל "תפוצות" היא מילה כללית. במחקר של דלה-פרגולה יש גרף מרתק שמראה כמה יהודים חיו באזורים שונים בעולם בכל תקופה בהיסטוריה. כל אזור קיבל צבע, ואם עוקבים אחרי הצבעים, מתקבל סיפור רב-תהפוכות: בתחילת המאה העשרים, רוב עצום של יהדות העולם נמצא במזרח אירופה. בעשורים הבאים הגיעו מיליוני יהודים לצפון אמריקה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזים יהודיים גדולים: מזרח אירופה וארצות הברית. בשלב הזה ישראל היא מרכז יהודי די זניח, אבל אחרי המלחמה היא מתחילה לצמוח, ובמקביל "שותה" חלק גדול מהיהודים שנשארו במזרח.

אפשר לומר שהאוכלוסייה היהודית היא באמת "כחול אשר על שפת הים", לא בגלל המספרים, אלא בגלל התנועה. מי שמגיע לחוף לעתים קרובות רואה איך כמות החול נשארת דומה, אבל הוא נודד ממקום למקום לפי מזג האוויר ומשטר הזרמים. רוב עצום של יהודי העולם מתגורר היום בשני מרכזים שהיו זניחים לחלוטין ב-1900. 

נישואים מעורבים מגדילים או מקטינים?

אומרים שהיהדות בחו"ל נעלמת בגלל נישואים עם לא-יהודים.
לא מזמן בדקנו במדור שלנו מספר מעניין שח"כ בצלאל סמוטריץ' אוהב להזכיר. סמוטריץ' טוען שאצל יהודי ארצות הברית ואירופה, שיעור נישואי התערובת - אנחנו מעדיפים לומר "נישואים מעורבים" - מגיע ל-70%, ולכן "בעוד שניים-שלושה דורות העם היהודי שם נכחד לחלוטין". אנחנו ממליצים להתייחס לטיעונים האלה בספקנות.

למה?
קודם כול, המספרים מוגזמים. ביהדות ארצות הברית, שיעור הזוגות המעורבים בקרב מי שנמצאים בקשרי נישואין או זוגיות נע לפי מחקרים בין 50% ל-58%. באירופה, לפי האומדנים של דלה-פרגולה, שיעור הנישואים המעורבים בקהילות הגדולות ביותר - צרפת, בריטניה וגרמניה - הוא 40% ומטה. רק בפולין ובשוודיה השיעור גבוה מ-70%.

כמו כן, בניגוד לאמונה המקובלת, לא תמיד השיעור הולך וגדל. צריך להיזהר מאשליה סטטיסטית: מצבת הזוגות המעורבים כוללת חתונות שהתקיימו לפני עשרות שנים. כשמסתכלים מקרוב מוצאים מדינות שבהן שיעור הזוגות המעורבים אצל צעירים (עד גיל 50) דווקא נמוך מאשר אצל מבוגרים. אצל יהודי הולנד, 63% מהנשים ו-60% מהגברים המבוגרים נשואים ללא-יהודים, אבל רק כמחצית מהצעירים. בשבדיה ובדנמרק, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

איוונקה טראמפ וג'ראד קושנר בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים / צילום: Olivier Douliery, רויטרס

אבל כל קשר כזה פוגע בסטטיסטיקה!
לא בהכרח. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים. בסקר של JPR, שיעור ניכר של היהודים בכמה מדינות דיווחו שהם לא נולדו כאלה, אלא התגיירו. לא ברור מה טיב הגיורים ואם הם יהיו כשרים בעיני משרד הפנים שלנו, ובכל זאת: בספרד 25% מהיהודים הם גרות וגרים. בפולין - שבה הנישואים המעורבים נפוצים במיוחד - 21%.

לפעמים מה שמשפיע על גודל הקהילה בשנים הבאות הוא בכלל היעדר נישואים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי בארה"ב (JPPI), שהתבסס על נתונים מ-2013, נמצא שרק 21% מהיהודיות והיהודים הלא-חרדים בין גיל 25 ל-54 חיים עם בן או בת זוג יהודים, עם או בלי חתונה רשמית. אבל רוב האחרים לא חיים עם "גויים" - שני-שלישים מהם לא נמצאים בכלל בזוגיות.

אז השאלה היא לא עם מי יתחתנו היהודיות, אלא מה יעשו הגויים?
חלק מהשאלה, אבל לאו דווקא החלק החשוב. אסור לשכוח שחתונה וילדים הם לא הדרך היחידה שבה קהילות שורדות או דועכות. הרבה קהילות מאבדות או מגייסות חברים בעיקר באמצעות הגירה. רוב היהודים שחיים היום בספרד ובגרמניה נולדו במדינה אחרת, וכך גם רבע מיהודי צרפת וחמישית מיהודי בריטניה והולנד. בשורה התחתונה, שתי האחרונות בכל זאת קטנו מאוד ב-40 השנים האחרונות. אבל הקהילה הגרמנית הקטנה צמחה פי 3.5, והקהילות הגדולות ממנה בקנדה ובאוסטרליה גדלו בעשרות אחוזים. 

ומי האנשים הטובים שמחזקים את הקהילות האלה?
לפעמים אלה בדיוק האנשים שנקראים כאן "יורדים". כפי שעלייה לישראל הייתה סיבה חשובה להיחלשות של כמה קהילות באירופה, כך ירידה מישראל היא לפעמים חבל הצלה בשבילן. יהודים-ישראלים שעזבו את ישראל והשתקעו בנכר נספרים כחלק מהקהילה היהודית שם, ולפעמים הם מהווים חלק לא-מבוטל בתוכה. 

כמעט 30% מיהודי ספרד וחמישית מיהודי אוסטריה נולדו בישראל. באיטליה ובפולין אחד מתשעה יהודים הוא ישראלי לשעבר. מטבע הדברים, כשהקהילה קטנה, שיעור הישראלים יכול להיות גבוה במיוחד. בנורבגיה, לפי הספירה של דלה-פרגולה, חיים כ-1,300 יהודים. 58% מהם נולדו בישראל. בפינלנד המספרים כמעט זהים. כנהוג בקרב מהגרים, לא תמיד הם נטמעים מיד בקהילה היהודית המקומית, אבל אחרי זמן מה הם הופכים לחלק ממנה - ולא רק בתור נתון סטטיסטי. 

עוד כתבות

רפת פרות / צילום:  איל יצהר

מילאוטיס גייסה 20 מיליון דולר לפיתוח תרופה לפרות שתחליף אנטיביוטיקה

החברה מפתחת תרופה המיועדת לטיפול בדלקת העטין בפרות בלי שימוש באנטיביוטיקה ● החלבון בתרופה, שהופק במקור מחלב, יכול להערכת החברה לשמש גם לחיזוק מערכת החיסון האנושית

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

קבינט הקורונה החליט שלא לפתוח את חנויות הרחוב ומערכת החינוך

בסיום ישיבת הקבינט, אמר נתניהו כי 9 שלבי יציאה הם פרק זמן מורכב מדי ומסובך עבור הציבור ● משרד הבריאות וגמזו חושבים שיציאה הדרגתית ואיטית תמנע סגר שלישי ● שר האוצר דרש לפתוח את חנויות הרחוב כבר ביום ראשון הקרוב ובתחילת נובמבר להחזיר את המסחר כולו

מנהל האגף לקשרים בינלאומיים בלשכת המסחר זאב לביא ויו"ר לשכת המסחר בבחריין סמיר נאס בחתימה על ההסכם / צילום: איגוד לשכות המסחר

"היתרון העצום של הכניסה לבחריין, הוא הקשר שלה לסעודיה"

איגוד לשכות המסחר חתם על הסכם שת"פ עם לשכת המסחר בבחריין ● מנהל האגף לקשרים בינלאומיים בלשכת המסחר זאב לביא: "הקשר המסחרי החדש עם בחריין משמעו שבתוך שעתיים וחצי טיסה יוכל איש העסקים ישראלי לשבת עם עמית סעודי ולעשות עמו עסקים"

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

לקראת עימות משפטי נוסף? הבורסה שוקלת לעתור לבג"ץ נגד החשכ"ל

הבורסה מתנגדת לפסילת ברק קפיטל מעשיית שוק באג"ח ממשלתיות, לאחר שתבעה מוקדם יותר השנה את האוצר • החשכ"ל: "עולה השאלה לגבי האינטרס לערער על ההחלטה העניינית של האגף"

הנתיב המהיר / צילום: רוני שיצר

השרה רגב מבקשת לאשר הקלות לנסיעת רכבים פרטיים בנתיב המהיר

כיום, יכולים משתמשי הנתיב המהיר לנסוע ללא תשלום כאשר ברכב פחות מארבעה בני אדם רק בשעות השפל, אך כעת יוכלו לנסוע 3 אנשים ברכב לאורך כל שעות היום ● קיים חשש כי מהירות הנסיעה בנתיב תואט, וכי נוסעים רבים יותר ידורבנו להשתמש בו

טראמפ ופוטין / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

ארה"ב ורוסיה קרובות להסכם על הקפאת מספר ראשי נפץ גרעיניים

פריצת הדרך בין שתי המעצמות תאפשר דיונים על האמנה לצמצום נשק אסטרטגי, שממשל טראמפ מנסה לכלול בה גם את סין

משקאות שוופס/ צילום: יחצ

ביהמ"ש: בעלות על סימן מסחרי לא מגנה מפני יבוא מקביל

יבוא מקביל של המשקה שוופס לישראל הוא חוקי – כך קבע השבוע בית משפט המחוזי מרכז ● בית המשפט קבע כי העובדה שיפאורה-תבורי מייצרת את משקאות השוופס בישראל ומחזיקה בבעלות על סימן המסחר, אינה הופכת את היבוא של המשקה לבלתי חוקי

עו"ד ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף

הפרקליטות לביהמ"ש: העברנו את כל חומרי החקירה בתיקי נתניהו

בתגובה לבית המשפט המחוזי בירשולים, דחתה הפרקליטות את דרישת הסנגורים לקבל חומרי חקירה נוספים ● "מסרה המאשימה לידי הנאשמים את מלוא חומרי החקירה כנדרש על פי הדין, ולא אחת אף מעבר לכך"

מתקן התפלה אשקלון, הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה / צילום: שאטרסטוק

דלק רכב מחליפה שותפה ומבססת את החזקתה במתקן ההתפלה באשקלון

דלק רכב השלימה את רכישת חלקה של שותפתה באשקלון, IDE טכנולוגיות, בחברת התיפעול והתחזוקה של מתקן ההתפלה (חברת אדום), תמורת כ-106 מיליון שקל

פרופ' ג'ונתן ג'אביט, מנכ"ל NeuroRX / צילום: יח"צ

תוצאות טובות לתרופה שעברה הסבה מאין-אונות לקורונה

NeuroRX הישראלית ו-Relief השווייצרית הראו שיפור משמעותי במצבם של חולי קורונה קשים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: AP

תחקיר של "ניו יורק טיימס": לפי רישומי מס, טראמפ מחזיק חשבון בנק בסין

העיתון חשף כי נשיא ארה"ב מחזיק בסין חשבון בנק שלא דווח בעבר, משום שהוא נרשם בשם אחת מהחברות שלו ● נציגו של טראמפ טען כי חשבון הבנק שימש רק לחיפוש עסקאות מלונאות בסין, ואינו בשימוש מאז 2015

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

מגמה מעורבת בוול סטריט; פייבר צונחת ב-8%, סנאפ מזנקת ב-30%

בורסות אירופה ננעלו בירידות של 1.4%-1.9% ● הליש"ט מזנקת ב-1.5% מול הדולר על רקע דבריו של נציג האיחוד האירופי במו"מ על הברקזיט ● הביטקויון מזנק ב-15% למחיר של 12,714 דולר

מאיימים על רשתות אמריקאיות / צילום: Shutterstock

סוכנות הריגול האמריקאית מזהירה מפני האקרים סיניים שיתקפו את הצבא, ההגנה והתעשייה

הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית, NSA, קוראת למשרד ההגנה ולתעשיות הצבאיות להיערך למגננה מפני מתקפות סייבר

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

2,676 דורשי עבודה חדשים נרשמו בשירות התעסוקה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

תשעה מבכירי רשות המסים פורשים עד סוף השנה מתפקידם

הרקע לפרישה הנה תכנית פרישה מרצון שפורסמה ביולי השנה לסגל הבכיר בשירות המדינה, ופונה גם לעובדי רשות המסים

השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

משרד הבריאות: הבאג בתוכנה לא השפיע על חקירת גמליאל

לפני מספר ימים, טענו במשרד המשפטים שבאג בתוכנה של משרד הבריאות הוביל לשינוי אוטומטי של מיקומה של גמליאל מטבריה, המקום בו שהתה, לתל אביב, עיר מגוריה ● במשרד הבריאות בדקו את הדברים וגילו כי הבאג אינו רלוונטי לחקירה עצמה ואין לו השפעה על המערך האפידמיולוגי

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

הפיקוח בבנק ישראל לבנקים: תפעלו בזהירות מול הבנקים הפועלים באיחוד האמירויות הערביות

מבחינת הפיקוח מדובר כאן בצעד מאוד לא טריוויאלי ● המפקח על הבנקים יאיר אבידן: "אנו שמחים להיות שותפים למהלך ההיסטורי של קידום יחסי השלום והכלכלה בין המדינות. יחסים אלו הם בעלי יתרונות כלכליים לשתי המדינות" אך "יש לזכור כי לצד ההזדמנויות יש להקפיד על ניהול הסיכונים"

טד ליווינגסטון / צילום: רויטרס

התביעה נגד הנפקת הקריפטו של Kik מסתיימת בקנס של 5 מיליון דולר

תשלום הקנס נקבע במסגרת הסכם עם ה-SEC, שתבעה את חברת התוכנה הקנדית בגין הפרת חוקי ניירות ערך של ארה"ב ב-ICO שבו גייסה 100 מיליון דולר ● ההסכם כפוף לאישורו של בית המשפט הפדרלי בניו יורק

מהומה בכנסת על אישור הקמת ועדת חקירה לצוללות שהעלתה ח"כ תמר זנדברג / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

מהומה בכנסת: הקמת ועדת חקירה לנושא הצוללות אושרה בהצבעה, וישר בוטלה

רגעים ספורים לאחר ההצבעה הודיע יו"ר הכנסת יריב לוין כי הוא מבטל את תוצאותיה מאחר שלא הוכרזה ההצבעה כנדרש, וחברי הליכוד שנכחו במליאה לא הצביעו נגד ● הייעוץ המשפטי של הכנסת בודק את הנושא

טפסי ההצבעה במשרדי הדואר של מדינת וושינגטון / צילום: Elaine Thompson, Associated Press

ארה"ב: הבחירות הקרבות, השיקולים הפוליטיים והמאבק על כספי סיוע למובטלי הקורונה

דילמה אמריקאית: איך לנהל ארץ ענקית בעיצומו של משבר עצום ממדים שבועיים לפני בחירות דרמטיות ● שר אוצר ויושבת ראש בית נבחרים מנסים לחלץ כלכלה משרטון ● האם נשיא זועף ויושבת ראש כועסת יוכלו לעשות עסקים? בשלב הזה, קצת קשה להאמין