משרד האוצר נגד מערכת הבריאות: "הזרמנו לכם מיליארדים כדי למנוע את הצורך בסגר נוסף – מה השגנו בעצם?"

גורמים ממשלתיים מביעים תרעומת על "הדגל האדום" שהניפו מנהלי בתי החולים, כשלטענתם הם רחוקים מהקיבולת המירבית שלהם • במערכת הרפואית טוענים: הבעיה איננה מחסור בציוד אלא שחיקת הצוותים

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

אחרי שהזרימו בחודשים האחרונים מיליארדים למערכת הבריאות לצורך הצטיידות ורכש של ציוד רפואי ולאחר שאישרו הוספת אלפי תקנים, מתקשים במשרד האוצר להבין מדוע מנהלי בתי החולים "מניפים דגל אדום" כשלפחות על פי הנתונים היבשים המערכת רחוקה מאוד מסף הקיבולת שלה. "אם כל הרעיון של הזרמת המיליארדים למערכת הבריאות היה למנוע את הצורך בהטלת סגר נוסף - אז מה השגנו בעצם?" אמרו היום ל"גלובס" גורמים ממשלתיים.

על-פי נתוני משרד הבריאות נמצאים כיום בבתי החולים כ-130 חולים המחוברים למכונות הנשמה ו-1,025 מאושפזים במחלקות הקורונה. המספרים האלה רחוקים מאד מהקיבולת המירבית של המערכת, שנבנתה בחודשים האחרונים בקדחתנות. קיבולת שנבנתה באמצעות 8.2 מיליארד שקל שהאוצר הזרים לתכניות ההתעצמות של מערכת הבריאות בחודשים האחרונים.

כזכור, בחודש מרץ האחרון החליטה הממשלה על הטלת סגר כללי לאור החשש מקריסת בתי החולים. מספר החולים המונשמים התקרב אז ל-180 והחשש הגדול היה שלא יהיו מספיק מכונות הנשמה, מה שייאלץ את הרופאים להחליט את מי להנשים ולמי להפקיר לגורלו. הפחד מתרחיש כזה הביא את ממשלת ישראל להורות למערכת הביטחון לקחת פיקוד על מאמצי הרכש, ולהוציא כל סכום שיידרש להבאת מכונות הנשמה לישראל. מעבר לסיפורים מסמרי שיער על מבצעים בעורף האויב, עימותים עם ממשלות זרות ועם נוכלים שניסו למכור במחיר מופקע ציוד לא תקין, ייזכר מבצע הרכש ההיסטרי שהוביל המוסד בזכות תג המחיר הבלתי נתפס של 3.5 מיליארד שקל שעלה למשלם המסים הישראלי.

בעקבות העסקאות (שאת חלקן הצליחה ישראל לבטל) סופקו לצוותים הרפואיים כל צרכי המיגון, התרופות והמכשור הרפואי החסר. מספר מכונות ההנשמה, שעמד על כ-1,500 בתחילת המשבר, זינק ל-5,600 מכונות (כולל 1,400 מכונות באיכות נחותה). רכש הציוד היה רק ערוץ אחד במאמץ לחזק את מערכת הבריאות. בבתי החולים בישראל לא היו כמעט מיטות טיפול ייעודיות לחולי קורונה - והחשש היה שחולים יופנו למחלקות טיפול נמרץ ומחלקות פנימיות וידביקו חולים ואנשי צוות.

על רקע זה אושרה תכנית לבניית מאגר של 15 אלף מיטות אשפוז במחלקות הקורונה, בעלות כוללת נוספת של 1.3 מיליארד שקלים. נכון להיום יש כבר מערך של כ-6,000 מיטות, כלומר פי שישה ממספר חולי הקורונה המאושפזים במחלקות השונות. נכון שבחלק מבתי החולים, בעיקר בצפון הארץ התפוסה כבר עולה על 100% אך גם שם, ישנן יכולות לא מנוצלות. בבית החולים רמב"ם למשל הוכשר החניון התת-קרקעי לשמש כבית חולים לשעת חירום בעת עימות צבאי - אלא שהמתקן, המסוגל לקלוט כ-750 חולים, לא הופעל עד כה.

"האם מוצדק ללכת לסגר רק בגלל שיש ירידה באיכות הטיפול הרפואי?"

במערכת הרפואית טוענים שצוואר הבקבוק הנוכחי איננו מחסור בציוד אלא שחיקת הצוותים הרפואיים. במערכת מסבירים כי מחלקות הקורונה מחייבות צוות גדול במיוחד של רופאים מומחים, לאור העובדה שהמאושפזים סובלים ממחלות רקע רבות והנגיף עצמו פוגע במערכות שונות בגוף. אלא שגם בתחום הזה מערכת הבריאות של היום רחוקה מלהזכיר את זו של מרץ - לאחר עיכובים אושרה למערכת תוספת תקנים בהיקף כולל של כמיליארד שקלים: עוד 2,000 אחיות, כ-1,000 עובדי סיוע פרה רפואיים ועוד 600 רופאים (חלקם הועברו מקופות החולים). 

"אין לנו ספק שאיכות הטיפול הרפואי נפגעת כשאנשי צוות רפואי נשחקים או כשנעזרים בצוותים שלא עברו את מסלול ההכשרה המלא" אמרו ל"גלובס" גורמים ממשלתיים "השאלה כאן היא של מה המחיר? אם בפעם הקודמת סגרנו את המשק כדי להציל את מערכת הבריאות מקריסה האם מוצדק לסגור אותו פעם נוספת רק בגלל שיש ירידה באיכות הטיפול הרפואי".

מבית החולים רמב"ם טרם נמסרה תגובה.

צרו איתנו קשר *5988