הממשלה משותקת והמומחים חלוקים. האם סגר הכרחי?

הממשלה נדרשת להכריע האם יוטל סגר בחגים, כשברקע מספר החולים בשיא ובצפון בתי חולים מתקרבים לאי ספיקה • החוט הדק עליו מהלכים הצוותים הרפואיים פוגש מצב כלכלי שברירי

בדיקת קורונה. יידרשו שלושה חודשי סגר כדי להוריד את התחלואה לרמת תפקוד אפקטיבי / צילום: רויטרס
בדיקת קורונה. יידרשו שלושה חודשי סגר כדי להוריד את התחלואה לרמת תפקוד אפקטיבי / צילום: רויטרס

בישיבת קבינט הקורונה שתתקיים לקראת סוף השבוע, תשמענה דעות שונות. המל"ל (מועצה לביטחון לאומי) תמליץ על סגר דומה לפסח, אך עם תיקוני מגבלות קלים (למשל, בנוגע לשהייה מחוץ לבית ועבודה במשרדים ובתחומי התעשייה, שתותר תחת התו הסגול). אך לא זו תהיה האופציה היחידה; חברי הקבינט ידונו גם בצעדים מדודים יותר, דוגמת איסור התקהלויות של יותר מעשרה בני אדם, עוצר לילי ברחבי הארץ, אכיפה מוגברת, וצעדים נקודתיים מחמירים יותר לערב החג, כדי למנוע הדבקה המונית ובין דורית, כתוצאה מהתכנסויות משפחתיות.

לא בטוח שסגר נקודתי לתקופת החגים, יתגלה בסופו של דבר כאפקטיבי. השלכותיו הכלכליות ברורות, אך בעוד שביכולתו למתן את גל התחלואה הגדול במעט, פרק זמן של עד שלושה שבועות עלול להתגלות כבלתי מספק. מערך החקירות האפידמיולוגיות טרם פועל באופן מלא, בזמן שמרכז המידע והידע מעריך כי יידרשו כ-90 יום להוריד את התחלואה מתחת ל-400 חולים חדשים ביום, הטווח הנדרש לשם תפקוד אפקטיבי של מערכות קטיעת שרשראות ההדבקה והרמזור לצד קיום חיי שגרה.

הממשלה תדון, כאמור, בצעדים כאלו ואחרים, אך גם הפעם תבלוט בהעדרה תוכנית התמודדות סדורה. "הממשלה אינה ממלאת את תפקידה המרכזי בעניין, והוא הגדרת מטרות ויעדים, מהם צריכים להיגזר הצעדים", אומר פרופ' אלי וקסמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל. "הבעיה המרכזית בניהול המשבר, היא כשל ניהולי של הממשלה יש לנו שתי חלופות: להגדיר חלופה של שימור המצב הקיים, עם תחלואה ואבטלה גבוהה, והחלופה השנייה היא להוריד את התחלואה לרמה מוגדרת בזמן מוגדר, ולאחר מכן חזרה לחיים כמעט תקינים בהסתמכות על מערך הקטיעה. אבל לא מגדירים מטרות, דנים בצעדים ספציפיים שאי אפשר לקבל החלטה עניינית לגביהם, ואי אפשר לבנות כך תוכנית סדורה. בדרך הזו איבדו את אמון הציבור, וזה הכשל המרכזי שמונע מאיתנו התמודדות עם המגפה. גמזו צריך לדרוש מהממשלה הגדרה של היעדים ובהתאם לכך להציג תוכנית. הוא מאפשר להם לא להחליט בפועל, לשמר את המצב הקיים ואף להחריף את התחלואה. אם הם חושבים שזו הדרך הנכונה, שיגידו".

בצוות של גמזו שוקלים את האפשרויות השונות

עבור פרופ' דרור מבורך, גרף חולי הקורונה המאושפזים במצב קשה, הוא לא רק קו המשנה צורתו מדי יום בסטטיסטיקות משרד הבריאות. הוא פוגש אותם מדי יום כמנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה, ומתמודד עם הצוות שלו מול עומס גדול ומתמשך, הגובר מיום ליום.

פרופ'  מבורך / צילום: דוברות הדסה
 פרופ' מבורך / צילום: דוברות הדסה

כפסע מחגי תשרי, פרופ' מבורך מסביר: "בשבועות האחרונים, אנחנו רואים שמחלקות הקורונה אצלנו מלאות כל הזמן. 90 חולים מאושפזים אצלנו, אחרי שבסוף מאי המחלקה התרוקנה ונסגרה". 90 חולי הקורונה, רק בהדסה, מתווספים למצבת החולים הקבועה, הגבוהה, כשהמחלקות הפנימיות ברחבי ישראל עוד טרום המשבר - נמתחו עד הקצה. הטיפול בחולי קורונה מורכב מסביר מבורך: "זה דורש עוד עשרות אנשי צוות ביום לטיפול. העומס הוא אדיר, ונותן את אותותיו". מבורך מזהיר: "עושה רושם שהמצב הולך ומחמיר, ואנחנו חייבים להתריע שהמערכת בסכנה. היא עובדת בסטרס כבר שישה חודשים, וזה יכול להוביל לקריסה".

בזמן שקבינט הקורונה נערך לדיון על התמודדות עם אתגרי חגי תשרי בצל התפשטות הקורונה, מבורך מקווה שייפול הפור לטובת סגר מוגבל בזמן, למרות האתגרים. "זה יכול לתת פוש להורדת מספר הנדבקים. לאחר מכן, צריך לייצר פתרונות שמתאימים לאוכלוסיות השונות, לשם עצירה של מעגל ההדבקה. אני מאד מודאג מאוכלוסיית בתי האבות. בנוסף, צריך להכין עתודת רופאים ואחיות, ולשפר את המערך הרפואי לקראת מה שאנחנו עוד הולכים לחוות".

ההחלטה בנוגע לסגר כללי או צעדים נקודתיים אינה פשוטה. יש לה מחיר גבוה; נפשי, רפואי, ובוודאי כלכלי. הדעות בנושא חלוקות, כשם שהמחקר אינו חד משמעי. הקורונה היא מחלה חדשה, אין סימני קריאה ברורים בשיח לגביה, והממשלה נדרשת לקבל החלטות תוך איזונים של האספקטים השונים, ושכלולם לאורך זמן מתוך ידיעה שחיסון איננו ממתין לפתחנו בעתיד הקרוב.

גם אם תתקבל החלטה לאמץ את הרעיון של סגר מהודק ורחב לאורך ספטמבר, גל תחלואה שלישי יכול להפציע גם אחריו, בזמן שההתמודדות עם הקורונה הופכת לריצת מרתון, והמערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה לא צפוי לעבוד באופן מלא לפני אמצע נובמבר. בישיבת קבינט הקורונה שתתקיים לקראת סוף השבוע, תשמענה דעות שונות.

בצוות המומחים העובד עם פרופ' גמזו, שוקלים את האפשרויות השונות העומדות על הפרק, ואין תמימות דעים באשר להטלת סגר רחב בנקודת הזמן הזו. אך ישנה הסכמה רחבה; המצב מחמיר, גם אם אינו על סף קריסה. "זה כמו משאית של 400 טון. כשאתה מתחיל לבלום, לוקח זמן עד שהיא נבלמת. אי אפשר לחכות לקריסה", נאמר בישיבה שקיים הצוות אתמול. גמזו עדיין לא גיבש החלטה באופן מלא באשר להצעה שתוגש לקבינט.

רוני גמזו, ועדת החוקה על מתווה הרמזור / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
 רוני גמזו, ועדת החוקה על מתווה הרמזור / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

באוצר מעריכים: סגר בחגים יעלה 10 מיליארד שקל

המחיר הכלכלי של סגר נוסף הוא כבד. יותר מחצי מיליון מובטלים עדיין מחפשים את דרכם במשק המצוי תחת מגבלות מצומצמות, ודרוך לקראת מגבלות נוספות באין תוכנית סדורה להתמודדות עם המצב, ובאין ודאות. במשרד האוצר מעריכים שסגר מלא של שלושה שבועות בתקופת החגים, יעלה לישראל עשרה מיליארד שקל בפגיעה בתוצר. החישוב נעשה בהסתמך על בדיקה כלל ענפית בהתבסס על הסגר הראשון, תוך התאמות לכך שענפים מסוימים עובדים באופן חלקי, ובהתבסס על כך שבחלק מימי החג בין כה מרבית העסקים אינם פעילים.

עם הסרת המגבלות, וביתר שאת בחודש האחרון - באוצר מצביעים על התאוששות במרבית הענפים במשק. אך מגבלות גורפות לאורך זמן, יכולות להוביל לפגיעה קשה במשק. ההתכווצות בתוצר, בתרחיש חמור אך בר קיימא, יכולה להגיע לכדי 7.2% להערכת גורמים באוצר, באם לא תהיה התאוששות של המשק בשנה הקרובה, והמגבלות יהפכו חוזרות ונשנות, מותירות את בעלי העסקים, העובדים והצרכנים להתמודד בזירה של חוסר ודאות כמעט מוחלטת.

החוט הדק עליו מהלכים הצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות ובמחלקות הטיפול הנמרץ, פוגש מצב כלכלי שברירי עבור משפחות רבות בישראל, והופך את התמרון של מקבלי ההחלטות לקשה במיוחד. אחריות כבדה מוטלת על כתפיהם, כאשר אף החלטה איננה קלה ואיננה מובנת מאליה. לכן, לא כל אנשי המקצוע תמימי דעים, וישנן דעות חלוקות בנוגע לצעדים אותם יש לנקוט במצב התחלואה הנוכחי. אפידמיולוגים, המתבוננים במצב התחלואה באופן שלא ניתן לנתק מהמצב החברתי, הקהילתי והכלכלי, מציעים לקבל החלטות מדודות, אולי אף נקודתיות.

פרופ' דוידוביץ / צילום: יח"צ
 פרופ' דוידוביץ / צילום: יח"צ

"אני לא חושב שעכשיו זה הזמן המתאים לסגר, לא מיצינו את המרווח שיש לנו כרגע, ולא את תוכנית הרמזור", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "אי אפשר לעשות סגר מהיום למחר. אנחנו צריכים לדעת מראש איך אנחנו יוצאים מהסגר. צריך להפסיק להתמקד כמעט אך ורק בדיון על סגר, ולעבוד על דברים אחרים; משרד הבריאות כעת יחד עם השותפים מתקדם יפה בבניית מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, מערך הבדיקות ומיקוד שלהן במקומות הנכונים, אבל צריך להשקיע יותר בסיוע לרשויות במצוקה ועבודה פרטנית עם הקהילות".

דוידוביץ' מדגיש; המצב מחמיר. בבתי החולים בצפון, למשל, הרימו דגל אדום, וישנן בקשות לוויסות שניוני (העברת חולים לבתי חולים אחרים). המצב צריך להיבחן בכל נקודת זמן תוך היערכות קדימה, לכל תרחיש. יחד עם זאת, הוא מציע דווקא לנצל את תקופת החגים באופן נקודתי; "צריך לעבוד באופן מיידי על מתווה תפילה באוויר הפתוח, אפשרות של פעילויות שונות בחוץ באוויר הפתוח, ומגבלות נקודתיות לתקופה הזו. אך לאחר החגים, באם לא תהיה החמרה בתחלואה, צריך לחזור לתוכנית הרמזור שעדיין לא הופעלה באמת". 

צרו איתנו קשר *5988