תוכנית הרמזור של גמזו אושרה; שנת הלימודים תיפתח גם בערים אדומות

הקבינט צפוי לאשר גם את פתיחת אולמות האירועים מחדש • גורם במשרד הבריאות: "המערכת אמנם יכולה להמשיך עוד ולא הגענו לסף הרשמי, אבל כבר עכשיו הצוותים שחוקים"

פרופ' רוני גמזו במהלך ביקור ב"שיבא" / צילום: לע"מ
פרופ' רוני גמזו במהלך ביקור ב"שיבא" / צילום: לע"מ

קבינט הקורונה (ועדת השרים לענייני מאבק במחלה) החליט הערב לאשר את תוכנית הרמזור של פרופ׳ רוני גמזו. ברקע עמד איום של גמזו לפרוש מתפקידו אם הממשלה לא תאשר את התוכנית. אישור התוכנית התעכב זמן רב (כאשר השרים דחו את אישורה לאורך שלוש ישיבות קבינט), וזאת למרות שגמזו העלה את התוכנית מיד אחרי מינויו. גם לאחר אישור התוכנית, יישומה עשוי להיות מורכב, ודורש סנכרון בין גופים רבים והתגייסות של הרשויות המקומיות. יתר על כן, גם לאחר שתוטמע באופן מלא ברשויות, יידרשו לפחות שבועיים בכדי לבדוק האם בכוחה להתמודד עם התחלואה הגבוהה בישראל במבחן המציאות.

לחצו כאן למצגת תוכנית הרמזור

בנוסף, הוחלט כי מערכת החינוך תוחרג מן המודל, כך שגם בערים אדומות יתקיימו לימודים, אלא אם כן יוחלט אחרת באופן נקודתי בשל הדבקות מרובות במוסד הלימודים. ההחלטה התקבלה על ידי הדרג הפוליטי למרות שהיא מנוגדת לעמדתו של פרופ' גמזו וממוחי בריאות, שלדידם פתיחה של מוסדות לימוד בעיר אדומה עלולה לגרום להתפשטות חסרת של התחלואה שעלולה לצאת מכלל שליטה. 

לאחר גרירת הרגליים של קבינט הקורונה ואישורה המאוחר של התוכנית, מתווה הרמזור ייכנס לתוקף ב-6 בספטמבר ולא ב-1 בספטמבר כפי שתוכנן תחילה, זאת כדי לאפשר לרשויות המקומיות זמן היערכות.

הדיון בקבינט התקיים הערב לאחר שביום חמישי לפני כשבועיים הופסק הדיון בקבינט לאחר מחלוקת קשה בין השר ליצמן לבין פרוייקטור הקורונה פרופ' גמזו באשר למודל הרמזור, התבקש גמזו לבצע שינויים והתאמות במודל, ולהביאו היום לדיון מחודש.

מודל הרמזור נועד להעביר את הניהול הארצי של המגפה אל הרשויות המקומיות, באופן שבו כל רשות קובעת את גורלה. לרשויות יחולק צבע - מאדום לירוק, ובהתאם לצבעים תקבענה המגבלות בהן יידרשו העסקים והשירותים השונים ברשות לעמוד. 

קבינט הקורונה צפוי לאשר את פתיחת אולמות האירועים

קבינט הקורונה  צפוי לאשר במסגרת התקנות החדשות את פתיחתם של אולמות האירועים. האולמות יורשו לפעול ביישובים ירוקים וצהובים, בתפוסה של עד 100 בני אדם (בניכוי עובדים), בשמירה על תנאי ריחוק ובהושבה בלבד, וללא ריקודים. זאת, למרות שהגל השני של הקורונה בישראל החל 10 ימים לאחר פתיחת אולמות ארועים ב 15/6, ונבלם לאחר החלת מגבלות התקהלות. מומחי בריאות קושרים בין הדברים, וטוענים כי האירועים אחראים במידה רבה להתפרצות המחודשת.

"התרת אירועים עד 250 איש באמצע יוני הייתה במיוחד בעייתית במצב שבו התחלואה כבר הייתה רחבה, כנראה עקב ההתפרצויות בבתי הספר כי הם הובילו להדבקה בין דורית ולעליית החולים שנדרשו לאשפוז בבתי החולים", אומר פרופ’ דורון גזית מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית והדסה. "יש לציין כי המצב כעת שברירי יותר מזה של אמצע יוני, בגלל העומס הקיים כיום בבתי החולים, שהוא גבוה משמעותית מהתקופה של לפני הגל השני, וכן מספר הנדבקים הגבוה מדי יום. לכן, החשש הוא שפתיחה מחודשת של האירועים יכולה להוביל להחמרה נוספת של המצב. ואמנם, אירועים במגבלות חמורות עד 100 איש במרחב פתוח, כפי שמתאפשר באזורים ירוקים לפי תוכנית הרמזור, הם הרע במיעוטו, שככל הנראה יאפשרו מעקב של הציבור אחר מגבלות ההתקהלות בצורה טובה יותר מאשר בחודש האחרון. למרות הסיכון באירועים אלו, התקווה היא שהם ימנעו חלק מהאירועים הפיראטיים".

שיא במספר חולי הקורונה הקשים

מספר חולי הקורונה המאושפזים במצב קשה הגיע לשיא, ועומד על 441 בני אדם המאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ בבתי חולים ברחבי הארץ. מספר החולים במצב בינוני עומד על 192 בני אדם, ומספר המונשמים על 121 (בשיא הגל הראשון, האמיר מספר המונשמים ל-140 בני אדם). בסך הכול מתמודדים בישראל בנקודת הזמן הזו 20,151 בני אדם עם מחלת קורונה פעילה בדרגות שונות.

לאור העלייה במספר המאושפזים במצב קשה, אומר גורם במשרד הבריאות ל"גלובס": "המערכת בשחיקה. אומנם היא יכולה להמשיך עוד ולא הגענו לסף הרשמי, אבל כבר עכשיו הצוותים שחוקים, ושוחקים אותם עוד בשביל להשאיר את המשק פתוח, וזה בשיא הקיץ. אם זה מה שקורה עכשיו, מה יהיה המצב כשנגיע לחורף?".

בניגוד לגל הראשון, בו התמודדו בתי החולים עם חולי הקורונה בזמן שהפעילות האלקטיבית הושבתה והציבור הרחב נרתע מלגשת לבתי החולים, כעת נדרשים הצוותים הרפואיים להתמודד עם ניהול החזיתות הרבות, ולהיערך לעונת החורף הקרובה, בזמן שתחלואת הקורונה איננה מתמתנת ומספר החולים במצב קשה הולך וגדל.

טיפול בחולה קורונה במחלקת טיפול נמרץ דורש כוח אדם רב - מאחיות ואחים יעודיים למרדימים, צוותי טיפול נמרץ וכוח אדם מיומן. יתר על כן, רבים מהחולים נותרים מאושפזים לאורך זמן רב בבתי החולים, מה שיכול להוות אתגר משמעותי בחורף - אז תדרש מערכת הבריאות להתמודד גם עם מחלות עונתיות דוגמת שפעת, כשהן משולבות בתחלואת קורונה.

לאחר 3-4 שבועות של יציבות במספר החולים במצב קשה החדשים, בשבוע שעבר חל גידול של 10% בקשים החדשים. לפי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן המנטר את התחלואה, העליה אמנם לא גדולה - אבל ייתכן ונשברה היציבות והחלה מגמת עליה מדאיגה. בכך, שולי הביטחון קטנו עוד, כאשר סף הספיקה של חולים במצב קשה לפי משרד הבריאות, מוגדר ב-800 בני אדם. כעת, הצוות של סגל מעריך כי ביום שישי הקרוב עשויים להיות 425-519 חולים קשה בביה״ח, כלומר - מגמת העלייה צפויה להימשך.

צרו איתנו קשר *5988