לידיעת רוני גמזו: מספר מקרי הקורונה מזנק, אבל באירופה נמנעים בכל מחיר מסגר נוסף

ההשלכות הכלכליות הקשות של הסגר שהוטל באביב מתחילות לחלחל, וביחד עם שיעור התמותה הנמוך כעת מקורונה, מביאות את מנהיגי היבשת להתחייב שלא להטיל סגר שני • כל זה עשוי להשתנות בנובמבר עם הגעת החורף וההתכנסות של התושבים במקומות סגורים

רחובות העיר נאנט. בצרפת נרשמו יותר מ-5,000 מקרי הדבקה ביום, והחשש מסגר נוסף שוב עולה / צילום: Stephane Mahe, רויטרס
רחובות העיר נאנט. בצרפת נרשמו יותר מ-5,000 מקרי הדבקה ביום, והחשש מסגר נוסף שוב עולה / צילום: Stephane Mahe, רויטרס

התמונה המצטיירת באירופה כעת מבחינת מגיפת הקורונה דומה מבחינות רבות לזו שהצטיירה בחודש מרץ האחרון. מספר החולים שב ומזנק לרמות שנרשמו בתחילת ההתפרצות האירופית, הגבלות תנועה מוטלות על אזורים וכפרים שבהם נרשמו מוקדי תחלואה, ומדינות היבשת סוגרות את גבולותיהן באופן עצמאי, ללא מחויבות יוצאת דופן לתיאום עם בריסל או לשמירת הגבולות בתוך אירופה פתוחים.

אבל יש הבדל מרכזי אחר.

בעוד הנתונים והתחלואה בחודש מרץ הובילו ברוב מדינות אירופה לתגובת שרשרת שכללה את השעיית הלימודים בבתי הספר ובגנים, שיתוק העסקים והכלכלה והטלת חובה על הישארות התושבים בבית כדי לעצור את התקדמות המגיפה, נראה כי כעת נרתעים מנהיגי היבשת מהטלת סגר נוסף. להיפך, הלימודים עומדים להתחדש ברוב המדינות באירופה, בגרמניה הם כבר התחדשו, והתושבים מעודדים על ידי הממשלה לצרוך יותר ולהחיות את הכלכלה.

"אסור להיכנס לפאניקה", אמר ראש הממשלה הצרפתי הטרי ז'אן קסטקס, בעוד שר האוצר הצרפתי קרא לציבור "לצרוך כחובה לאומית"; "התמודדנו עם מצבים יותר דרמטיים מאלה", אמר אתמול ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז בתום ישיבת ממשלה שבה נשללה האפשרות של סגר נוסף, "אני בטוח שנוכל לעשות זאת שוב, אם כולם ינהגו באחריות"; "עלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי להימנע מסגר נוסף", הצהיר שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר, בעוד ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון המשיל את ההכרזה על סגר נוסף ל"נשק גרעיני" - להתרעה בלבד.

נתוני הסגר מתבררים

הסיבה העיקרית לחשש מסגר נוסף, ולמה שמסתמנת כמחויבות חוצת-גבולות לא לצעוד בכיוון זה, היא הפגיעה הכלכלית שגרם הסגר הראשון. הנתונים לגבי השלכות השיתוק הכלכלי רק מתחילים לצאת כעת, בעוד ההשלכות החברתיות - וגם החינוכיות - ייקחו זמן רב לאמוד. "האם אתם שומעים את הצליל הזה?", כתבה השבוע בעלת טור בעיתון השמרני "טלגרף", "זה הצליל של האסימון שנפל למנהיגי אירופה כשהבינו שסגר הוא אסון".

זה לא מפתיע, אך הנתונים מראים כי הסגר נמצא בקשר ישיר עם חומרת הפגיעה הכלכלית: במדינות שחוו סגר חמור וממושך יותר, כמו ספרד ואיטליה, הייתה הפגיעה הכלכלית אנושה יותר. לולא היה האיחוד האירופי מתגייס להתחייב להקים לראשונה קרן שיקום בשווי 750 מיליארד אירו (שקרוב לשליש ממנה צפוי לזרום לשתי המדינות הללו), היה מצבן עגום הרבה יותר.

גם צרפת ספגה פגיעה חמורה, עם ירידה של 13.8% בתוצר ברבעון השני של 2020, ומעל כולם ניצבת בריטניה, שלא רק שספגה צניחה של 20.4% בתמ"ג ברבעון הקודם, אלא עומדת גם בפני האפשרות של פרישה לא-מתואמת מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") בסוף השנה. כמעט כל מדינות היבשת נמצאות רשמית במיתון, כמעט בכולן מדובר בצניחה החדה ביותר בתמ"ג מאז מלחמת העולם השנייה.

בגרמניה, לעומת זאת, תיקנו הרשויות בדיעבד וקבעו כי הצמיחה במחצית הראשונה של השנה ירדה פחות מאשר ההערכות האחרונות - 9.7% במקום 10.2%. גרמניה, שבה הוטל "סגר-לייט", ושהשקיעה את הסכום הגדול ביותר באירופה בשלל חבילות סיוע - מעצמאים ועד לחברות ענק - חוותה התאוששות מהירה יחסית מאז הסרת הסגר.

המסעדות בברלין מלאות, מדד מנהלי הרכש מזנק ומדד ה"דאקס" חזר השבוע, בלי הרבה כותרת, קרוב מאוד לרמה שבה היה לפני המשבר. השבוע גם האריכה המדינה לשנתיים מלאות את תוקף מודל העבודה המופחתת שלה ("קורץ-ארבייט"), שמגן נכון לעכשיו על שוק העבודה, כדי לשדר יציבות ולתמוך בצריכה הפנימית בכלכלה הגדולה באירופה.

אבל אפילו בגרמניה המנטרה כיום בקרב פרשנים, עיתונאים ופוליטיקאים היא שיש "לחזור לחיים הרגילים", והרשויות מבהירות כי לא בקלות יורו על סגר נוסף. מכתב פתוח ששיגר איגוד החברות הבינוניות בגרמניה לקאנצלרית אנגלה מרקל השבוע מתחנן לא לנקוט סגר נוסף. "חברות רבות כבר מיצו עד תום את הרזרבות הפיננסיות שלהן, ולפיכך הן לא ישרדו סגר שני", כתב האיגוד.

בנוסף לתוקף ה"מודל הגרמני", האריכה ברלין גם את התוקף של השעיית תקנות פשיטת הרגל, ורבים במדינה מביעים חשש ממצב שבו מספרן של "חברות זומבי", כפי שהן מכונות - חברות ללא הצדקה כלכלית לפעילות שהיו אמורות להיות בהליכי פשיטת רגל - יילך ויעלה. במיוחד במצב של סגר שני. במקום סגר כללי, הרשויות באירופה מותחות עד תום את הכלים שברשותן: חובת המסיכות הולכת ומתפשטת בכל היבשת, לכל המקומות; סגרים מקומיים מוטלים על "אזורים אדומים" וכל מדינה בוחרת לעצמה מאילו תיירים למנוע להיכנס, בגלל חשש להגברת התחלואה.

חשש מהחורף שמתקרב

הנקודה החשובה ביותר היא שעד כה, ההימנעות מסגר אפשרית, בין השאר, משום שהגל הנוכחי אולי כרוך בהמוני חולים חדשים, אולם גם בשיעור תמותה נמוך יחסית לגל הראשון. בין אם בשל אמצעי מניעה (מסיכות, שמירת מרחק והיגיינה), או בשל הקיץ, הקרינה האולטרה-סגולה או השהייה הרבה בחוץ - מאפיין שעלול להשתנות במהרה. מזג האוויר בברלין כבר הולך ומונע אפשרות של שהייה בחוץ, או שמירה על חלונות העסקים פתוחים. והמצב רק יילך ויחמיר: ככל שאירופה תתכנס בעצמה לקראת החורף, עלולים מקרי הקורונה החמורים לשוב ולהופיע.

הפעם, מזהירים חלק מהמומחים, לא יהיה מדובר במוקדים ספורים שניצתים כתוצאה מביקור באלפים או ממשחק כדורגל, אלא באלפי "מדורות קטנות" שעלולות לגרום להתפרצויות בכל מקום שבו יש חלל סגור, מחסור באוורור וצפיפות.

"יש חשש מגל שני בנובמבר", אמר בצרפת יושב ראש המועצה המדעית של הממשלה. הכלכלן העומד בראש המועצה המייעצת לממשלה בגרמניה, לארס פלד, אמר לקראת פגישה ממשלתית בנושא סגר: "אם תהיה האצה וההידבקויות ימשיכו להתפשט, עולה הסיכון לסגר שני. זו תהיה קטסטרופה מבחינה כלכלית, שיוצרת סיכון להאטה עקבית בצמיחה". בספרד מסכימים עמו: "סגר חדש שישתק את הפעילות הכלכלית יהיה בעל השלכות קטסטרופליות ובלתי-הפיכות". 

צרו איתנו קשר *5988