"פיתוח מרכז התעסוקה בכפר קאסם הוא פרויקט לאומי"

כך אמר עוזי צוובנר, מייסד ומנכ"ל BaseCamp, בוועידת "משנים את הקודים - מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית" של "גלובס" וארגון צופן • צוובנר התייחס לניסיון שהופק מהקמת פארק התעשייה בבאר שבע, וכיצד משפיע משבר הקורונה על התהליך

בשיחה בנושא פיתוח וייזום של מרכזי תעסוקה בפריפריה, שוחח עוזי צוובנר, מייסד ומנכ"ל BaseCamp, עם עורך מדור ההייטק של "גלובס", עמרי זרחוביץ. השיחה התקיימה כחלק מוועידת "משנים את החוקים - מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית" של "גלובס" וארגון צופן. 

כמי שמוביל את הקמת ההייטק בכפר קאסם, עד כמה משבר הקורונה השפיע על הליך ההקמה, בזמן המעבר לעבודה מהבית ובתקופה בה חברות שואלות את עצמן האם הן צריכות להחזיק משרדים? כבר לא ברור מאליו שתבוא עכשיו איזו חברה ותפתח עוד שלוחה בישראל, בכפר קאסם.
"אני אתחיל בשני אלמנטים בתשובה הזאת. האחת - בתקופת הסגר ראיתי את החדשות ואת המעורבות של רופאים ערבים, מנהלי בתי חולים, אחיות, רוקחים, שכמות ההשתתפות שלהם והרצון שלהם להשתלב ברפואה הישראלית הפתיעו אפילו אותי, ואז עלה לי רעיון שלמרות שאנחנו כבר מספר שנים מגלגלים את הפארק הייטק הזה, האקו סיסטם הטכנולוגי בכפר קאסם, נושא הרפואה צריך להיות אחד הנושאים הראשיים בו", השיב צוובנר.

"סביבו נתקדם בפארק הזה, וזה בעצם המקום אליו אנחנו מכוונים בחודשים האחרונים. כלומר, הקורונה פה איפשרה לי למקד את המחשבה באיזה תחומים אנחנו רוצים לעבוד. זה נכון שזה לא פשוט, אבל אין ספק שבתחום הרפואי יש ידע עצום שצריך לחבר אותו לתחום הטכנולוגי.

"לגבי משרדים, עברנו הרבה מלחמות במדינת ישראל, ותמיד אחרי מלחמה הייתה איזו הנחה שעכשיו משהו הולך להשתנות פה, ומה לעשות, אנחנו בני אדם, ובסופו של דבר חזרנו לאותם הרגלים. אז אני די בטוח שבתום הקורונה הרגלי השימוש במשרדים, בווריאציה כזו או אחרת, יחזרו לעצמם. זה נכון שנצטרך אולי יותר מרחבים ציבוריים פתוחים, אולי קצת יותר רווח בין עובדים, זה עניין תכנוני. אז בסופו של דבר אני מאלה שמאמינים שהצורך באקו סיסטם טכנולוגי שלם עדיין יהיה קיים, כי הוא לא רק מבנים, זה לא רק נדל"ן, אנחנו עושים הרבה דברים בתוכן של הדברים.

"כמו שקרה בפארק בבאר שבע, נכניס הרבה מאוד תוכן, נסייע בגיוס עובדים, וכנסים, ומיטפס, ורקאטון, ולא הכל אפשרי בזום. בסוף רוצים את המעורבות האישית, את השיחה, את הלהיפגש במעלית, זה חלק מהאינטרקציה שבונה את ההצלחה של האקו סיסטם, לכן אני אופטימי בעניין הזה".

לא בהכרח צריך להביא את החברות הגדולות למרכז כזה.
"אנחנו עוסקים בעיקר במו"פ, לא בייצור. הכוונה היא לשלב את החברה הערבית בתוך ההייטק החזק שלנו, בסטארט-אפ ניישן, ובהקשר הזה אני חושב שצריך גם חברות גדולות, חברות עוגן בין לאומיות. כמו בבאר שבע, צריך לבנות סטארט-אפים וחממות. לדוגמה, תחום הרפואה מרחוק. אנשים לא יצטרכו לבוא אל המקום פיזית. המוקד יישב בפארק, במרכז של האקו-סיסטם, ולא רק ייתן ייעוץ אלא גם טיפול, שיתבצע בבתים של אנשים, או בכל מיני מקומות רפואיים אחרים. כלומר, בסופו של דבר מצד אחד כן צריך את החברות הגדולות, כי זו המאסה הקריטית שסביבן אתה בונה את כל המערכת".

השאלה אם חברות גדולות יחליטו להגיע בתקופה הזו.
"יש מספר רכיבים שקובעים האם לחברות כדאי לבוא או לא. כוח אדם טוב הוא מצרך מבוקש לחברות. אני מניח שמתוך כל הרופאים והאקדמיה, ויש היום לא מעט סטודנטים במדעי המחשב באוניברסיטאות, כן אפשר יהיה לאתר כוח אדם מקומי טוב. מבחינת המיקום, אנחנו ממוקמים במרכז הארץ, זה אפילו יותר קרוב מב"ש, והתמיכה הממשלתית בליווי הטבות בהחלט יחולו על המקום הזה.

"אני חושב שאנחנו יודעים היטב כיצד למשוך חברות. בהיבט הזה אני לא חושב שיש שינוי גדול, כי בסוף, אני חוזר ואומר, הפרויקט הזה הוא פרויקט עסקי. אתה צריך מודל עסקי של השקעה, ושל הכנסות ורווח לטווח ארוך. בבאר שבע אנחנו עוד לא מושכים אפילו דיבידנדים, למרות שהפרויקט מאוד מצליח. אבל צריך פה אורך רוח, ואני כן מאמין שאם אתה נותן להן תשתית חזקה וטובה, מיקום טוב וכוח אדם, אז החברות בהחלט כן יבואו".

להנביט אזור תעסוקה, או מרכז חדשנות חדש, זה דבר די קשה. כפר קאסם היא במרכז הארץ, מה שמהווה יתרון אדיר, ומצד שני יש מרכזים בת"א, הרצליה, קריית אריה וראש העין. גם אם תבנו אזור תעסוקה שמופנה יותר לצעירים או למבוגרים מהחברה הערבית, אז זה משהו שהוא ארוך טווח. יכול להיות שאין סיבה שצריך דווקא ללכת למקומות אחרים בפריפריה?
"אני יזם שמאמין שאנחנו צריכים סיפור מאחורי הפרויקט. ת"א היא ת"א, וראש העין זה יפה, הכל בסדר, אבל אני לא רואה שם איזה סיפור, או אפילו פרויקט לאומי. פה אנחנו מדברים על פרויקט לאומי. לכן, משרד הכלכלה, באמצעות היחידה לאזורי תעשייה וראשות ההשקעות, מרכז ההשקעות מעורבים ועיריית כפר קאסם נותנים תמיכה גדולה, כי כולם מבינים שמדובר פה בפרויקט לאומי.

"יש את ארגון צופן שמאתר עובדים ומכשיר אותם. יש פה הירתמות שהיא מעבר ללהקים מבנים וכמו בת"א לאכלס אותם, ששם אולי זה יותר קל. אז אני חושב שכפר קאסם יכולה להיות אקו-סיסטם שיתפתח סביב הסיפור הזה, ולכן יהיה לו יתרון יחסי על מקומות אחרים.

"מהניסיון שלנו, לאווירה שאתה יוצר ולייחודיות יש משמעות גדולה, גם לעובדים, גם למנהלים. אם אתה מצליח ליצור קהילה, ואנחנו היום מייצרים קהילה, אתה רואה את יכולת ההתאהבות של העובדים ושל החברות במקום. וזה הסיפור שאנחנו רוצים בעצם לייצר שם".

אנחנו עוסקים כאן מן הסתם בכל החברה הישראלית, וכל מיני מקומות שיכולים לצמוח בהם מרכזי תעסוקה, או מרכזי חדשנות, ובגלל זה דווקא הניסיון של באר שבע הוא מעניין. המרכז בבאר שבע צמח ל-2,500-3,000 עובדים כיום, דבר סופר מרגש ובאמת נוצרה שם איזו קהילה, אבל יש שם עצירה של הצמיחה. בין היתר מפני שהצבא לא עבר לדרום, כל מיני חברות שרויות במצוקת כוח אדם, ובעצם תמיד בפריפריה יש את בעיית הביצה והתרנגולת: אתה צריך שהחברות יבואו לפני כוח האדם, ואתה צריך שכוח האדם יבוא לפני החברות. מה למדת מהקמת המרכז שם שיכול ללמד אותנו בכלל על תעסוקה בפריפריה?
"כשאנחנו התחלנו לפני 10 שנים באוניברסיטת בן גוריון, בעיריית ב"ש, רוב מי שדיברנו אתו היה סקפטי. התחלנו להזיז את הגלגל די בכוח, וכל מי שאמר לנו שזה קשה בעצם נתן אפילו עוד יותר מוטיבציה. המוטיבציה גדולה, תמיכת הממשלה היא גדולה הן בהטבות והן בתקציבים, וכך אני משוכנע שיהיה גם בכפר קאסם.

"אני חולק עליך, אני לא חושב שהייתה האטה בפארק, אנחנו סיימנו לבנות את הבניין הרביעי וכרגע אנחנו במו"מ מאוד מתקדם של אכלוסו. הקורונה האטה את העניין, אבל ללא הקורונה בהחלט כבר היינו מאכלסים אותו. נפתחת עכשיו מעבדת מאסטר קארד, ומעבדה של סייבר של אנרגיה, יש פעילות כל הזמן. יש שם 70 חברות, מתוכן 12 בין לאומיות.זה פרויקט להביא כל חברה, וכולנו ביחד בסיפור הזה עושים מאמץ. הניסיון הכי חשוב הוא שיתוף הפעולה בין העירייה ליזמות הפרטית, לממשלה, כל אלה ביחד צריכים להיות מאוד נחושים כדי לקדם, כי יש מהמורות בדרך".

היית עושה משהו אחרת?
"אחד הדברים שחסרים לי זה שלא הקמנו קרן שתתמוך בחברות קטנות, או בסטארט-אפים כדי שיבואו ויתמקמו בפארק, ואפילו נשקיע בהם. יש לנו חממות, איי,בי,פי, אלביט וכו'. אבל אני חושב שגם אנחנו היינו צריכים להקים קרן, והלוואי ונצליח לעשות את זה בכפר קאסם שתבחן מיזמים צעירים ותשקיע בהם. תראה, יש חברה בבאר שבע שנקראת סיארז'. סיארז' זו יזמות של אנשי הייטק מהחברה הבדואית, וכל העובדים שם הם בדואים. הם התחילו עם שני אנשים, והם היום כבר 30 איש. רשות החדשנות תומכת בהם, והם נותנים שירותים לגופים מאוד מאוד גדולים בפיתוח, ובעיניי זו דוגמה מעלפת, במיקרו של זה איך כן נוכל לעשות את זה. כלומר, כולם נרתמו לסייע לעניין הזה, כל אחד,  ולכולם יש אינטרסים, אבל בסוף החוכמה היא להוביל את זה לכיוון מאוד מאוד ברור, ואני חושב שבכפר קאסם יש את האתגר הזה, ואפשר למכור אותו לכל מי שצריך".

התחלתם לעבוד על זה לפני כ-4 שנים. מה מעכב את זה, מה מונע מזה לקרות בעצם?
"להיות יזם בישראל זה הליך בירוקרטי מורכב. כל מי שעוסק ביזמות במדינת ישראל יודע את זה. אבל עדיין הצלחנו להעביר תב"ע המייעדת את המגרשים הספציפיים, אנחנו עכשיו בהליך מתקדם של הקצאת הקרקע במשרד הכלכלה וברמי, ויש שם שיתוף פעולה בהחלט פורה, ובסוף החודש יש לנו פגישה עם שר הכלכלה, כדי לסגור את כל העניינים האחרים, כולל חבילת הטבות וכדומה.

"אפשר היה לקצר את העניין, אני לא אומר שלא, אבל אנחנו מכירים את זה. זה מאתגר, ואנחנו יודעים איך לפעול יחד עם הרשויות ביחד, יש המון רצון טוב, אבל עדיין כל מיני שיקולים בירוקרטיים שאתה צריך לעבור אותם, אבל אני מרגיש שבכפר קאסם אנחנו כבר מתקדמים יפה בעניין הזה, וזה לוקח קצת זמן יותר ממה שחשבנו".

מהי התחזית לגבי הקמת הבניין הראשון?
"עפ"י לוח הזמנים, אם אנחנו נקבל את הקרקע עד סוף השנה, נקבל את ההיתר ב-2020 או 2021. לא נבנה את הכל בבת אחת. נבנה בשלבים, נאכלס חלק ואז נבנה עוד בזהירות. בעוד שנה וחצי אני חושב שאפשר כבר להתחיל לראות טרקטורים בשטח. במקביל כמובן נעבוד על כל המעטפת שאמרתי, של שיווק, של גיוס כ"א, יש פה אקו-סיסטם שלם שצריך לבנות אותו. הנדל"ן הוא בעיני הוא הארד-וור, כל התוכן הוא הסופט-וור, זה מה שאנחנו מביאים הוא לא פחות חשוב, ואולי יותר אפילו".

צרו איתנו קשר *5988