המדריך המעשי לכיס שלנו | שאלות ותשובות

מה יותר חשוב לחיסכון הפנסיוני - תשואה או דמי ניהול, ועוד שמונה שאלות בוערות

מה הפרמטר הכי חשוב שמשפיע על הסכום שנקבל בגיל הפרישה, איזה יתרונות יש לקרנות ברירת המחדל שהחלו לפעול בשנת 2016 ולמה כדאי להתייחס לעצות של סוכני הביטוח בספקנות • המדריך המעשי לכיס שלנו

האותיות הקטנות - פנסיה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס
האותיות הקטנות - פנסיה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

למה אנחנו מדברים על פנסיה?

לחצו כאן, זה חשוב

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

אנחנו שמחים להציג בפניכם את מדריך הצרכנות הפיננסית של "גלובס": "האותיות הקטנות - מדריך מעשי לכיס שלכם". השבוע נעסוק באחד המוצרים הכי יקרים שנקנה אי פעם, וגם הכי חשובים: פנסיה. ננסה להבין למה אנחנו לא מבינים בפנסיה (אפילו כלכלני משרד האוצר); איך צריך לקרוא את דוח הפנסיה וכיצד מגדילים את החיסכון; אילו חסכונות פנסיוניים יש ומהם ההבדלים ביניהם; ואיך אפשר להיערך לקראת פרישה לגמלאות. בסדרות הבאות אנו שואפים להמשיך ולספק לכם, הקוראים, מידע וכלים בגובה העיניים אודות מוצרים ותהליכים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו (ובעיקר מהכיס שלנו).

חשוב לזכור שמאפייני ההשקעה והחיסכון של כל אחד מאיתנו שונים בתכלית ומושפעים מפרמטרים כמו גיל, מצב משפחתי, גובה ההכנסה ועוד. לכן רצוי להיעזר באנשי מקצוע רלוונטיים ובכל מקרה אין לראות בכתוב במדור זה כהמלצה.
ואחרי הכול, אנו חותרים לכך שתוכלו להבין את המציאות טוב יותר, לבחור טוב יותר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות עבורכם. קריאה מועילה.

יש לכם שאלה, תובנה או רעיון? מוזמנים לכתוב לנו: otyot-ktanot@globes.co.il.

בשבועות החולפים קיבלנו מכם שאלות שמעניינות אתכם בנושאי צרכנות פיננסית, כולל שאלות על פנסיה. ריכזנו כמה מהן, ולצדן הוספנו שאלות שעליהן ענינו בשבוע החולף, ונראו בעינינו חשובות. מקווים שהשכלתם ושתצליחו להיעזר בחלק מהתשובות והטיפים. הנכתב כאן אינו בגדר המלצה ביטוחית או פיננסית, ולכל אחד צרכים אינדיבידואליים.

1. אני יודע שהחיסכון הפנסיוני גדל בטווח הארוך ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, ככל שאני חוסך יותר וככל שהתשואה גבוהה יותר. איזה פרמטר הכי חשוב?

ביקשנו מהיועץ הפנסיוני ומנכ"ל מירב פנסיה, אבי אייכלר, לערוך עבורנו סימולציה שבוחנת את האפשרויות. נתחיל מהשורה התחתונה: תשואה גבוהה יותר בשוק ההון תגדיל את החיסכון הפנסיוני במידה הרבה ביותר לאורך עשרות שנים, בהשוואה להקטנת דמי הניהול ולהגדלת החיסכון מצד העובד מ-6% ל-7%. כך לכל הפחות לפי הסימולציות שערכנו, וכמובן שייתכנו מקרים אחרים.

החישוב מראה שדמי ניהול גבוהים עלולים לגרוע אלפי שקלים מקצבת הפנסיה, אבל יש פרמטר שיכול להשפיע על הפנסיה אפילו עוד יותר. למרבה הצער הוא לא בדיוק עובד לטובתנו בחודשים האחרונים - וגם לא ממש מצוי בשליטתנו - התשואות בשוק ההון.
כך נעשה החישוב: הסתכלנו על שני עובדים שנכנסו כעת לשוק העבודה, קובי ושלומי. שניהם בני 30, משתכרים אותו דבר (10,000 שקל ברוטו בחודש), ושכרם נותר קבוע לאורך השנים. מצבם המשפחתי זהה והוא לא ישתנה עד לגיל הפרישה בגיל 67.
כשכל התנאים האחרים זהים, בדקנו מה יקרה אם קובי - הצרכן המתוחכם יותר - ישלם את דמי הניהול המינימליים שמוצעים כיום בקרנות ברירת המחדל (התנאים של הלמן אלדובי), 1.5% מההפקדה ו-0.05% מהצבירה למשך עשר שנים, כאשר אחר כך דמי הניהול יעלו לרמה הממוצעת בקרן.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

המצב של שלומי נבדק בשני מקרים: הוא משלם את דמי הניהול הממוצעים של כל קרנות הפנסיה החדשות (מקיפות), שהם כיום 2.12% מההפקדה, ו-0.21% מהצבירה או את דמי הניהול המקסימליים, שהם 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה. בדקנו גם מה קורה כאשר קובי מפריש את מקסימום ההפקדות מצדו, 7%, ואילו שלומי רק 6%. לבסוף בדקנו מה קורה אם כל המשתנים של שלומי וקובי שווים, מלבד התשואה: החיסכון של קובי גדל ב-5% בשנה, ואילו זה של שלומי, רק ב-3%.

התוצאות מראות בבירור שלתשואה על הכסף - יש את ההשפעה הכי גדולה על הפנסיה. התשואה העודפת של קובי עוזרת לו לחסוך יותר מ-2.2 מיליון שקל ולקבל קצבה של כ-11.2 אלף שקל בחודש, 57% יותר מהקצבה של שלומי. אצלו, החיסכון הוא של 1.4 מיליון שקל, והקצבה שלו תהיה כ-7,100 שקל בחודש, פער של יותר מ-4,000 שקל בחודש בפנסיה.

בתרחיש שמתייחס לפער בדמי הניהול, כאשר שלומי משלם את דמי הניהול המקסימליים, הפער בקצבה בינו לבין שלומי גבוה מאוד, 22%, כ-1,700 שקל בחודש. כאשר
שלומי משלם את דמי הניהול הממוצעים, הפער בקצבה מגיע ל-1%, כ-120 שקל.

בתרחיש שבו קובי הפקיד 7% ושלומי רק 6%, הפער ביניהם בקצבת הפנסיה הוא של 5% בלבד, כ-500 שקל. המסקנה היא שלהתמקח מול קרן הפנסיה על הורדת דמי הניהול ברבע אחוז, עושה הבדל פחות דרמטי ממה שנוטים לחשוב. בכל מקרה, מיקוח על דמי ניהול מהחיסכון משמעותי יותר מאשר מיקוח על דמי ניהול מההפקדה.

2. אז אין מה לעשות לגבי התשואה?

זה לא מדויק. אתם יכולים לוודא שהחיסכון שלכם מושקע במסלול שתואם את הגיל שלכם, מה שאומר שהוא יהיה מסלול יותר מוטה מניות, ולכן גם מעט יותר מסוכן, אך גם עם פוטנציאל תשואה הרבה יותר גדל. ויש עוד אפשרויות לבחירה בין מסלולים שונים בפנסיה, לפי דרגת הסיכון. כדאי לבחון אותם. בנוסף אתם יכולים לעקוב אחר התשואות של החסכונות הפנסיוניים השונים, אבל חשוב לזכור שתשואות העבר לא מנבאות את תשואות העתיד.

3. סוכן ביטוח נפגש איתי בעבודה ודיברנו על הפנסיה. בעבר התקשר אלי משווק של אחת החברות, כדי לנסות ולהציע לי את קרן הפנסיה שלה. מה ההבדל בין בעלי המקצוע האלה?

ישנם שלושה גורמים שיכולים לפי חוק לייעץ לכם לגבי פנסיה: סוכן ביטוח, יועץ פנסיוני ומשווק. מה ההבדלים ביניהם? סוכן הביטוח מקבל עמלה מהחברות שעמן הוא עובד וגם חולק אתם בדמי הניהול שאתם משלמים, ובדרך כלל הוא לא עובד עם כולן. כך שמעצם מבנה התמריצים שמרכיב את המקצוע שלו, הסוכן עשוי להעניק ייעוץ שיש בו הטיה.

המשווק הוא נציג אחת החברות, ולכן ברור מאליו שלא יציג בפניכם אלטרנטיבות לפנסיה מחברות אחרות. לכן הגורם האובייקטיבי היחיד הוא היועץ הפנסיוני, אלא שכדי לקבל את הייעוץ הזה אתם צריכים לשלם עליו מכספכם. זו הסיבה שלא הרבה אנשים פונים לייעוצים ושיש הרבה פחות יועצים פנסיוניים עצמאיים בהשוואה לסוכנים ומשווקים.

הסוכנים והמשווקים מציעים לכאורה ייעוץ חינמי, אבל מכיוון שהם גוזרים קופון מהבחירה שלכם, זהו לא ייעוץ חף מהטיות. ועוד משהו: כדאי לבדוק מהו סוג הרישיון של האדם מולכם, ולצורך כך אתם יכולים להזין את פרטיו במערכת לאיתור סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים וסוכני שיווק פנסיוני של משרד האוצר.

4. מה זו קרן ברירת מחדל והאם היא טובה לי?

קרנות הפנסיה שמכונות "ברירת המחדל" נולדו ב-2016 והמטרה שלהן הייתה להכניס תחרות לשוק ולהוזיל את המחירים של דמי הניהול בפנסיה, במיוחד כדי לסייע לעובדים חלשים יחסית. העובדים האלה, שהם לרוב לא מאוגדים ועם פחות ידע לגבי פנסיה, הרבה פעמים משלמים דמי ניהול גבוהים בפנסיה ואינם מודעים לכך.

היום, עובדים שרוצים לשלם דמי ניהול שנמוכים דרמטית מהממוצע בשוק, יכולים פשוט לעבור לאחת מארבע קרנות ברירת המחדל, גם בלי להתמקח. דמי הניהול האלה מובטחים לתקופה ארוכה מאוד של עשר שנים.

מיהן ארבע הקרנות האלה? מדובר בקרנות שמנהלים ארבעה בתי השקעות: הלמן אלדובי, מיטב דש, אלטשולר שחם ופסגות (ראו פירוט דמי ניהול). עד אז, קרנות פנסיה נוהלו כמעט אך רק בידי חברות ביטוח. שימו לב לעוד משהו חשוב: החל מ-2019, אם לא בחרתם קרן פנסיה עם הכניסה למקום העבודה, המעסיק חייב לצרף אתכם לאחת מקרנות ברירת המחדל.

5. האם יש חסרונות לקרנות ברירת המחדל?

מכיוון שמדובר בקרנות חדשות, יש פחות ניסיון בעבודה מולן, ועוד לא ברור איך הן יתמודדו עם ניהול סיכונים ועם תביעות בתחום הביטוח, תחומים שבהם יש להן פחות ניסיון בהשוואה לחברות ביטוח. עוד שיקול שמשחק כיום לטובת קרנות הפנסיה בחברות הביטוח הוא יתרון הגדול. הכסף שהקרנות של חברות הביטוח מנהלות גדול פי כמה וכמה בהשוואה לקרנות ברירת המחדל (למשל, 10.5 מיליארד שקל באלטשולר שחם לעומת כ-30 מיליארד שקל בפניקס), מה שעשוי להקנות להן יותר יציבות בזמני קטסטרופה.

יש עוד טיפ חשוב: את דמי הניהול הנמוכים, הקרן מעניקה רק למצטרפים חדשים או למי שמבקש.

6. מה יכול לעשות מי שפורש לגמלאות בתקופה שבה הבורסות נופלות, כפי שהיה בשיא משבר הקורונה?

דווקא יש לו ברירה. אם לאדם יש אפשרות לכלכל את עצמו כמה חודשים מחסכונות, או לבקש מהמעסיק לדחות את הפרישה בכמה חודשים, ייתכן שזה דבר נכון לעשות. אנשים שסיימו את עבודתם אבל עדיין לא מושכים קצבת פנסיה מהחיסכון הפנסיוני, יכולים להשאיר את הפוליסה בריסק זמני (כלומר, הם עדיין מבוטחים), ואם חס וחלילה קורה להם משהו, בן או בת הזוג יקבלו קצבת שאירים מלאה. לביטוח נכות כבר אין משמעות בשלב הזה.

7. שמעתי שבייעוצי פרישה מדברים על "קיבוע זכויות". אילו זכויות יש לקבע? אפשר דוגמה?

בקיבוע זכויות, הכוונה בעיקר לכך שברגע שיוצאים לפנסיה, עומד לרשותכם סכום כסף מקסימלי שפטור ממס. זה אומר או 4,425 שקל בחודש שפטורים ממס (חישוב על בסיס 52% מ"קצבה מזכה", שהיא 8,510 שקל בחודש); או סכום הוני: 796,500 שקל שפטורים ממס, בהנחה שלא השתמשתם בפטור על פיצויי פיטורים בעבר.

הנה דוגמה לחשיבות העניין, שמספרת יועצת הפנסיה והפרישה דפנה ארבל-אנטה: "הגיעה אלי לייעוץ אישה בת 65, שכבר מקבלת קצבת פנסיה אבל ממשיכה לעבוד בתפקיד בכיר. היה נראה לה סביר לשלם מס על קצבת הפנסיה שלה, שהיא בגובה של כ-4,000 שקל. למעשה, היא לא הייתה צריכה לשלם עליה כי היא הגיעה לגיל הזכאות לפטור. לאחר שעשינו קיבוע זכויות, היא קיבלה החזר מס רטרואקטיבי. אבל אפשר גם לפספס את זה. כי החזר המס ניתן מקסימום שש שנים לאחור".

8. יש לי ביטוח מנהלים. איך אני יודע האם אני יכול לחסוך כסף וכמה, אם אעבור לחיסכון בקרן פנסיה? יש סיכון במהלך כזה?

אם יש לך פוליסה מלפני 2013, כנראה שיש לך "מקדם המרה מובטח". זהו הדבר שאתה עלול לאבד אם תעבור לקרן פנסיה, לבד מעוד סוגיות ביטוחיות שלא ניכנס אליהן. מה זה מקדם המרה? מדובר באיזשהו מספר, כיום בדרך כלל סביב 200, שכאשר מחלקים בו את כל החיסכון שצברתם במועד היציאה לפנסיה מתקבלת הקצבה. ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה גבוהה יותר. למשל, חיסכון של מיליון שקל שמחולק ב-200, מייצר קצבת פנסיה של כ-5,000 שקל בחודש. אך "המחיר" של המקדם גבוה מאוד. מהו הפער במחיר מול קרן פנסיה? איש מקצוע יכול לערוך לך חישוב. הנה למשל חישוב שערך עבורנו חיים נתן, מתכנן פיננסי והבעלים של "השיא בוטיק".

החישוב מתייחס לאבי, עורך דין בן 40, שמשתכר 20 אלף שקל ברוטו בחודש. אבי חסך עד היום בביטוח המנהלים 200 אלף שקל, והוא משלם דמי הניהול של 1.25% מהחיסכון ו-5% מההפקדה, דמי ניהול שכיחים כיום בביטוח מנהלים. המקדם שהבטיחו לו הוא 200 (מייצג תוחלת חיים של גיל 92). מאחר שיש לו מקדם מובטח, אם אבי ימשיך לחסוך כך עד לגיל הפרישה (67) בהנחת תשואה של 4% בשנה, הוא יחסוך 2.33 מיליון שקל, מה שאומר - קצבה של 11,700 אלף שקל. אם אבי יעבור עכשיו לקרן פנסיה (בדמי ניהול ממוצעים בענף של 2% מההפקדה ו-0.2% מהחיסכון, ועם מקדם 200 נכון לעכשיו) - החיסכון יגיע ל-2.86 מיליון שקל, כחצי מיליון שקל יותר. זהו המחיר של המקדם המובטח.
בפוליסות שהונפקו אחרי 2013, כבר אין מקדם מובטח. "כשבדקתי את האלטרנטיבה, התברר שאבי יצטרך לחיות מעבר לגיל 100, כדי ‘להפסיד’ בקצבה שתשתלם לו קרן הפנסיה".

9. אני בת 24 ונכנסתי לשוק העבודה לא מזמן. למה אני שומעת שאנשים צעירים נמצאים בסיכון לכך שלא תהיה להם פנסיה ראויה?

יש לכך כמה סיבות. ראשית, הרבה אנשים צעירים מתחילים לעבוד רק לקראת סוף שנות ה-20 של חייהם, מה שבא על חשבון שנות עבודה וחיסכון לפנסיה.

הם גם צפויים לחיות יותר שנים מדור ההורים שלהם. לצעירים יש נטייה להחליף עבודות, ובכל החלפה עלולה להיות הפסקה בחיסכון, ואז אולי נפתח שוב חיסכון חדש, שזה לא כל כך טוב. אנשים צעירים נוטים יותר ויותר לעבודות פרילנס, ועצמאים חוסכים פחות משכירים, כי הם חוסכים לבד.

משבר הקורונה משפיע גם על הפנסיה. עובד בן 27 שלא עבד חצי שנה ושכרו ברוטו הוא 7,500 שקל בחודש, מפסיד הפרשה כוללת בסך 8,325 שקל. בגלל הריבית דריבית, בחישוב שמרני, הסכום הזה יכל להפוך לכמעט 40,000 שקל. הוא יתבטא בירידה של 200 שקל בקצבה הפנסיונית. גבר בן 40 יפסיד כ-31 אלף שקל ו-155 שקל בקצבה וגבר בן 55, רק כ-24 אלף שקל ו-121 שקל בקצבה. זאת לפי חישוב שערך באחרונה בעבור "גלובס" פרופ’ אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום יו"ר המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. החישוב הוא לפי שיעור הפרשה כולל של 18.5%, ועד לפרישה בגיל 65. מה אפשר לעשות? בדיוק מה שאת עושה. להתחיל לעבוד מוקדם, לעקוב אחר החיסכון ולהשתדל לא לפצל קופות. 

דמי הניהול בקרנות ברירת המחדל

הלמן אלדובי
0.05% מהחיסכון
1.49% מההפקדה

אלטשולר שחם
0.1% מהחיסכון
1.49% מההפקדה

מיטב דש
0.05% מהחיסכון
2.49% מההפקדה

פסגות
0.09% מהחיסכון
1.68% מההפקדה

צרו איתנו קשר *5988