כבר 30 שנה שצמח הקלדיום לא נמכר בישראל: עכשיו הוא עומד בלב סכסוך עסקי מר

משקיעים בהם אלפי שקלים, מפנים בשבילם רהיטים ומקדישים שעות לטיפול בהם • ימי הסגר בקורונה הביאו איתם טרנד חדש: גידול צמחי בית • הוא מתפוצץ באינסטגרם, סוחף מיליוני משוגעים לדבר והספיק אפילו להצית סכסוך משתלות, שטלטל את קהילת הגננים המקומית

אם רכשתם במהלך הקורונה עציץ או שניים כדי להוסיף קצת צבע ירוק לבית שלכם, אתם בחברה ממש טובה, אפילו אם לא ידעתם זאת. המגפה שהתפרצה בעולם לפני יותר מחצי שנה הולידה משבר כלכלי אדיר ממדים, מהיר וגלובלי, שסחף מטה ענפים שלמים. אבל כמו בכל משבר יש גם כמה ענפים שדווקא נהנים כעת מגאות בעסקיהם. אחד מהם הוא ענף המשתלות.

אמנם בתחילת ימי הסגר בעולם חששו בעלי המשתלות והמגדלים מירידה בצריכה ומיהרו להיפטר מסחורה במחירי הפסד. אלא שכעבור שבועות ספורים התברר שהשהות הממושכת בבתים, הירידה בצריכת מוצרי אופנה ואיפור (כי מי יוצא מהבית ולמה צריך להתאפר כשחובשים מסכה?), שנבעה ממנה, וסגירת המסעדות, הקולנוע והתיאטרון הביאו לא מעט אנשים למצוא תחביב חדש - גידול עציצים. בום בוטני של ממש.

הטרנד הזה נרשם היטב בספרי המשתלות בישראל, והגדולות שבהן מדברות על עלייה ניכרת במחזור המכירות מאז החל סגר הקורונה. "אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי במכירות", אומר מני כליף, מבעלי משתלת על הדרך בראשון לציון. "אני בקשר עם המון עסקים, שמעידים על פריחה של 30%-40%, ויש כאלה שהמחזור שלהם גדל גם ב־50%. קרה משהו בתחום שלנו - הקורונה גרמה לנו להסתכל על עצמנו בבית שלנו. פתאום רואים שהצמחייה היא חלק בלתי נפרד מהנוף. אני לא יודע אם לקרוא לזה טרנד - תמיד היו אספנים ואנשי משתלות, אבל עכשיו יש אנשים שהתפנה להם זמן וכסף, כאלה שהיו צריכים להיות בחו"ל למשל. זה לא שהם מתלבטים אם לקנות לחם או צמח".

ביוני האחרון העתיקה משתלת על הדרך את משכנה לשטח גדול יותר. "זה הפך להיות מקום עלייה לרגל. הרבה יותר אנשים באים לבקר ויש להם זמן להתרשם ולהסתובב. המשתלה שלנו בנויה בהשראת אירופה, שם ללכת למשתלה זה להכין יום, לנסוע 40 דקות, ויש שם קפה ומסעדה. זה ממש יום תרבות. גם בארץ זה לאט לאט תופס, אנשים מגיעים ומסתובבים יותר וקוראים יותר ורוצים לדעת".

"בקורונה התפתחה תופעה של אטרף לגבי עציצים - גם בישראל וגם בעולם", מדווחת לובה שרגא, בעלת מגזין הלייף סטייל fashion-tails וחשבון אינסטגרם עם עשרות אלפי עוקבים וגם מגדלת בעצמה. "זה קרה משתי סיבות. הראשונה: אנשים יושבים בבית ורוצים שיהיה להם נעים. מצחיק לקרוא לזה אינטראקציה, אבל כן, זה בסוף משהו חי, ואנשים רוצים משהו שהוא לא דומם שיגרום להם להרגיש קצת יותר טוב בתקופה הזאת.

גם בחו"ל וגם בארץ אני רואה קהילות שצילמו את הבתים לפני ואחרי הקורונה, ופתאום הם מלאים בעציצים". הסיבה השנייה ששרגא מתייחסת אליה היא כלכלית: "הרבה מאוד הוצאות בתקופה הזאת הפכו לא לגיטימיות, אנשים חוששים להוציא כסף, ודווקא משהו בצמחים גורם להם להרגיש שזה לא בזבוז, שהם לא זורקים כסף על עוד פריט, שהם מביאים משהו אמיתי ומוחשי הביתה".

הבלוגרית לובה שרגא / צילום פרטי
 הבלוגרית לובה שרגא / צילום פרטי

כבר לפני שנה החל בישראל עניין גובר ברכישת צמחי נוי בעקבות מגמות עיצוב באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה: מעצבי פנים הרבו לשלב צמחים בעבודותיהם, בלוגרים קיבלו השראה והרבו לרכוש אותם, והתופעה עשתה עלייה. העניין הוא שאת החלום העיצובי הזה של צמחייה עשירה אי אפשר לחקות באמצעות ביקור פשוט באיקאה. צריך לעבוד קשה עבורו: לזרוע, להשקות, לגדל.

במידה רבה תדלקו את הטרנד הרשתות החברתיות, בעיקר אינסטגרם ופינטרסט. פתאום צמחים שבמשך שנים לא היה להם ביקוש, דוגמת פיקוס כינורי, ציפור גן עדן או מונסטרה, שנחשבה לצמח זול ושגרתי, הפכו לבבת עינם של משפעיני אינסטגרם מארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, בריטניה, סינגפור ועוד. הם מתעדים את גידול צמחי הבית שלהם, מצלמים כל עלה חדש שיוצא, מפרסמים מדריכי טיפול - ומאות אלפי העוקבים שלהם נוהרים בעקבותיהם. כך למשל, החשבון של דאריל צ'אנג (House plant journal) מונה 490 אלף עוקבים, חשבון ההשראה House of plant lovers צבר 582 עוקבים והרשימה ארוכה. במקביל לכך התפתחה תרבות של מעצבי צמחים. אתם מרהטים בית חדש? נוסף למעצב פנים בישראל כבר תוכלו לשכור את שירותיו של מעצב צמחים.

גם בקבוצות הפייסבוק יש לא מעט תמונות מעוררות קנאה, אבל גם הרבה החלפת מידע וידע בין חובבי הגינון, הומור של מעריצי צמחים ("איך ידעתי שאני מכורה? כשהפסקתי לחשוב איך אני משלבת צמחים בעיצוב הבית, והתחלתי לעצב את הבית כך שאוכל לשלב יותר צמחים") וגם הרבה הצעות להחלפות צמחים וייחורים בין אספני צמחים (ראו מסגרת).

"כשאת רק נכנסת לזה קשה מאוד לעצור - כל מה שאת רואה שיש לאחרים גם את רוצה", מודה ג'נט מילר (51) מחולון שהיא בעלת אוסף מרשים של לא פחות מ-150 צמחים המעטרים את סלון ביתה, המרפסת, חדר האורחים וגם חדר השינה. מילר עצמה משמשת כאחת ממנהלי קבוצת פייסבוק המיועדת לחובבי צמחים ממשפחת הארואידים: "לפני חצי שנה היו בקבוצה רק 400 חברים. מאות הצטרפו במהלך הקורונה, בכל יום קפצנו בעשרות חברים חדשים, היום אנחנו כבר 1,500". בקבוצה הגדולה יותר שכוללת חובבי צמחים מכל המינים כבר יש יותר מ-12 אלף חברים. "הקורונה גרמה לאנשים לחשוב במונחים פחות רכושניים ושטחיים. זה מאוד בריא לנפש, וזה סוג של קבלת אחריות על עוד משהו. הרצון שזה יצליח מצריך להתעמק בידע ומפתח חשיבה".

הצמחים המבוקשים והנדירים / צילומים: מני קליף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 הצמחים המבוקשים והנדירים / צילומים: מני קליף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

פוסטרים ופאזלים עם הדפסי עלים

החיבור של מילר לצמחים החל כבר לפני כשנתיים וחצי, כשפציעה שהסתבכה קטעה את הקריירה שלה לאחר כ-25 שנה כאחות ומנהלת מחלקת פגים בבית חולים. "כשנכנסתי לרופאה תעסוקתית, היא קראה את התיק הרפואי שלי ואמרה: את לא יכולה לעמוד יותר בסביבה מלאת לחצים, את צריכה לחפש לך את הפינה שלך, משהו שייתן לך אושר ורוגע. הצמחים נותנים לי את תחושת הסיפוק שהייתה לי בפגייה. ההתעסקות עם הצמחים משכיחה את הסבל שאני עוברת מבחינה בריאותית".

בין היתר כולל האוסף של מילר לא מעט צמחים נדירים שהשיגה דרך יבואנים ומגדלים פרטיים. היקר שבהם, מונסטרה מגוונת, עלה לה 1,000 שקל, ובימים אלה ממש היא ממתינה לצמח שהזמינה במיוחד ב-200 יורו ("סוג של סינגוניום"). החלום שלה הוא להשיג מונסטרה אדנסוני מגוונת, שמחירה נע בין 1,000 ל-2,000 יורו: "הייתי מוכנה לשלם את הסכום הזה אם היו מייבאים כאלה לארץ", היא אומרת.

את משקיעה בזה המון כסף.
"אם הייתי סופרת כמה השקעתי בכל זה, הייתי נבהלת בעצמי. אני לא משקיעה רק בצמחים, אלא גם בכלים, בדשנים, בכדים חכמים. אבל הגעתי למצב שבו אני לא קונה בגדים או דברים אחרים לעצמי, זה לא מה שגורם לי אושר והנאה. אז אני משקיעה את הכסף במה שעושה לי טוב".

מה שקרה למילר מסיבות רפואיות קרה להרבה מאוד אנשים בקורונה - שהפכו לחובבים נלהבים של צמחי בית. הביקוש הגובר הביא עמו גם יבוא מוגבר, ובו לא מעט צמחים מיוחדים שעד היום לא ניתן היה להשיג בישראל. בניגוד לפריטי הלבשה, הנעלה או קוסמטיקה, צמחים הם מוצר שלא ניתן לייבא לארץ באופן פרטי. יבוא שלהם לישראל כפוף לחוק הגנת הצומח, וכולל מגבלות נוקשות שקשורות לחשש מהכנסה של מזיקים ומינים פולשים. כיום עיקר היבוא נעשה מהולנד, שאליה מגיעים מיני צמחים מכל העולם.
וככל שאנשים לומדים יותר ומתמחים יותר, כך גוברת התחרות בין המגדלים וחובבי הצמחים וגדל הביקוש לזנים נדירים. וכשהביקוש גובר על ההיצע המחירים מאמירים.

לדברי כליף, "אספני צמחים אתגרו את המשתלות ואת היבואנים. הם דורשים זנים שקשה להשיג, ואם אפשר, אז המחיר גבוה מאוד. המחיר נובע אך ורק מעלויות היבוא. כשיהיה אפשר להשריש ולגדל אותם כאן, המחיר ירד". הצמח פילודנדרון ווייט פרינסס, הוא מדגים, נמכר בהתחלה ב-255 שקל בשל ביקוש גבוה והיצע נמוך, וכעת ניתן למצוא אותו במחיר נגיש יותר (196 שקל). עם זאת, את אחותו הוורודה, הפינק פרינסס, עדיין לא ניתן לרכוש בארץ והביקוש לה בשמים. במשתלות נערכים לנסות לייבא אותה בשנה הבאה.

"כשאת נכנסת לזה, את חושבת לעצמך - אוקיי, לקנות עציץ זו הוצאה הגיונית יותר מאשר לקנות בגדים כשאני בסגר", אומרת שרגא. "העניין הוא שנהיה סטנדרט שלכל חובב עציצים צריכים להיות בבית סוגים מסוימים, ומצמחים מאוד נישתיים שאפשר להשיג ממגדלים פרטיים בארץ פתאום נהיה שיח לגבי צמחים נדירים. קלדיומים זה אחד מהם וגם המונסטרה המגוונת. גם בחו"ל הם יקרים, אבל בארץ הם מגיעים לסכומי עתק של 1,200-900 שקל. אנשים מוציאים על זה את הכסף".

צמח המונסטרה דליסיוסה בגרסתה ה"מגוונת" שעליו מדברת שרגא הוא אחד הצמחים החביבים ביותר על קהילת חובבי הצמחים באינסטגרם. עלי המונסטרה ירוקים עם גוונים של לבן, ומכאן קיבלה את שמה. עד לפני כמה חודשים נמכרה המונסטרה המגוונת בארץ ב-2,500-1,800 שקל. היום ענף בודד של הצמח הזה, ללא שורשים, נמכר במשתלות ב-1,200-900 שקל. כל ענף כזה אפשר להשריש ולשתול מחדש. עציץ קטן של הצמח נמכר בכ־1,500 שקל והוא לא היחיד. פילודנדרון וורקסום עולה 425 שקל למשל ואלוקסיה פריידק עולה 440 שקל.

"המונסטרה היא המקור לתופעת האורבן ג'אנגל בעולם, ויש סביבה תעשייה שלמה: חנויות מוכרות הדפסים של העלים על כל דבר, מפוסטרים ועד פאזלים ומוצרים לבית", מספרת לנה אדלשטיין, 34, מרמת גן, שבדירת 60 המ"ר שלה יש לא פחות מ-300 צמחים. "לפני 15 שנה התחלתי עם אוסף של קקטוסים וסוקולנטים, ואמרו לי שמבחינת פאנג שוויי זה רע לזוגיות, אז חילקתי אותו. לפני כשנתיים התחילה באינסטגרם אופנת הצמחים, ובראשם המונסטרה, ואני נכנסתי לזה והתחלתי ללמוד ולהתעניין".

לנה אדלשטיין / צילום: ולדה טרוגמן
 לנה אדלשטיין / צילום: ולדה טרוגמן

אדלשטיין מגדלת בבית סוגים של צמחים נדירים שאי אפשר לרכוש היום בארץ, אותם השיגה באמצעות מגדלים פרטיים ואספנים. "כשהתחלתי חיפשתי את הדברים הכי מטורפים, אבל לא היה כאן כלום. אז פניתי לייחורים מיוחדים ממגדלים פרטיים. היום יש לי שמונה סוגי קלדיומים, ואני בין היחידים בארץ שיש להם פילדנדרון גלורייוסום ומונסטרה מגוונת - שזה סמל סטטוס לאספנים".

כמה כסף השקעת באוסף שלך?
"אם אני אתמחר את האוסף שלי אני אגיע לעשרות אלפי שקלים. הצמח הכי יקר שלי הוא פילדנדרון בילטאה ושילמתי עליו כ-2,000 שקל לתינוק. בכלל, השנה החלטתי שאני עושה low buy, ובמקום לקנות בגדים קניתי צמחים".

אבל כמי שמשקיעה כל כך הרבה בצמחים שלה היא יודעת שזה לא נגמר בזה ודורש השקעה וטיפול. לחובבים היא לא ממליצה להתחיל בצמחים המורכבים והיקרים. "להביא צמח ב־2,000 שקל ושבתוך שבוע הוא ימות זה לא כיף בכלל".

אבל להערכתה של שרגא, חובבי הצמחים לא מצליחים לעמוד בפיתוי. "לפי ההתנהגויות הצרכניות שאני רואה בדרך כלל אנשים נכנסים לזה בבום, ואז משקיעים בקלות 2,000-1,000 שקל כדי לייצר ג'ונגל אורבני בבית. אני לא חושבת שזה נכון, אלא שעדיף לקנות בכל פעם כמות מועטה כדי לוודא שהצמחים מסתגלים. מנגד, זה ישראלי מאוד לקנות בכמות. אם אלה היו הרגלי קניות שגרתיים וסבירים, הייתי אומרת 'אוקיי, משקיעים סכום מסוים בכל חודש ורוכשים בכל פעם עציץ, אבל היות שהייתה פה תופעה של בום בתקופת הקורונה, אני משערת שהיו מי שהשקיעו אלפי שקלים במקרים מסוימים בפרק זמן קצר מאוד".

בחלק מהמקרים זו הוצאה יקרה, שגם יכולה להסתיים במפח נפש.
שרגא: "נכון, יש בי חלק שאומר - מה את עושה? הוא עלול למות ויישרף לך הכסף. אבל יכול להיות שזה גם חלק מהריגוש".

צמח המריבה

העובדה כי חלק ניכר מהצמחים הללו ניתנים לייחור, כלומר להשרשה, גורמת לתעשייה צדדית שלמה להתפתח. ההשרשה, למי שאינו בקי, מתבצעת כך: גוזרים חלק מהצמח, מגדלים אותו בתוך כלי עם מים או עם אדמה, ובתנאים המתאימים יצמחו לו שורשים כך שניתן יהיה בעצם ליצור ממנו צמח חדש ולשתול אותו. זה מאפשר לחובבי הצמחים להחליף ביניהם ייחורים.

ואולם, ישנם סוגי צמחים שאי אפשר להשריש. אחד מהם הוא צמח הקלדיום, שעד לאחרונה כמעט לא ניתן היה להשיג בישראל כיוון שהוא אסור ליבוא. במהלך משבר הקורונה הפך הקלדיום לכוכב באינסטגרם ובפינטרסט - והחל לרכז סביבו עניין בקרב קהל גדול יותר של חובבי צמחים.

מילר נחשפה לראשונה לקלדיומים דרך סרטון שעלה בחשבון האינסטגרם של חובב צמחים בריטי בשם ג'יימי'ז ג'אנגל, שיש לו יותר מ־305 אלף עוקבים. "כמהה נפשי לקלדיומים האלה. לפני שנה וחצי קניתי את הקלדיום הראשון שלי. היה לי אחד שטיפחתי, כל עלה היה ענק בצבע ורוד לוהט. עם הזמן השגתי פקעות והתחלתי לגדל לבד. את מתמכרת לקלדיום ורק רוצה עוד ועוד". מכיוון שאסור לייבא אותם לארץ, המגוון מוגבל יחסית: "היום יש לי 25 קלדיומים. אם היה לי מקום הייתי קונה כפול. אני מחכה שיביאו עוד זנים מיוחדים לארץ".

המפגש הראשון של שרגא עם הקלדיום היה בביתה של אדלשטיין, במסגרת מדור שהיא מפרסמת בבלוג שלה, שבו היא מבקרת אצל נשים. "לנה חשפה אותי לעולם הארואידים - הצמחים הטרופיים. היא גם גילתה לי את אוסף הקלדיומים הכי מרשים שראיתי בארץ, שאותו היא השיגה ממגדלים פרטיים. כך התחלתי לקנות את הצמח - בעיקר ממנה. אבל עכשיו כבר יש קלדיומיום לכולן".

רגע לפני שהצמח הטרופי הפך לנחלת הכלל הוא עמד במרכזו של סכסוך עסקי בין שתי משתלות ענק, שהתחרו ראש בראש על מכירתו - ועורר סערה שהרעידה את כל קהילת חובבי צמחי הבית.

כבר שלושה עשורים צמח הקלדיום לא נמכר באופן מסחרי בישראל. בעבר הרחוק, אגב, הוא לא נחשב לצמח מיוחד או נדיר ונמכר ב-30-15 שקל. אלא שמשום שמדובר בצמח עם פקעת, שנכנס כל חורף לתרדמת ואף משיל את כל העלים שלו, הוא הסב לא מעט כאב ראש למגדלים, ובהיעדר ביקוש פשוט הפסיקו לגדל אותו בארץ. כך, הוא נשאר אך ורק בידיהם של מגדלים פרטיים בלבד. אלא שאז משתלת על הדרך נכנסה לתמונה עם מה שכליף מכנה "ניסיון למהלך היסטורי". "לפני שאנחנו התחלנו למכור את הצמח, אנשים עפו על הקלדיום כאילו זה עץ שמייצר מטבעות זהב", הוא מספר. "זה צמח שאי אפשר להשריש, ולכן זה תהליך קשה ויקר, וגם אסור לייבא אותו. במשך שנה עסקנו בפרויקט הזה, חברנו למגדלים ולאנשים פרטיים שהיו להם פקעות, פירקנו אותן והרבינו אותן וכך לבסוף הצלחנו להוציא בערך 1,000 שתילים עם פחת ניכר בדרך".

מני כליף, בעל משתלה / צילום: איל יצהר
 מני כליף, בעל משתלה / צילום: איל יצהר

כשבשלה העת החליטו במשתלה לשווק את הצמח ממש כמו שנהוג בהשקות של מותג חדש. הם יצרו שיתוף פעולה עם שרגא, שלפרופיל האינסטגרם שלה יותר מ-43 אלף עוקבים, לקידום מה שהוגדר כ"הפנינג קלדיומים", שכלל גם הנחה לרכישה במשתלה. מי שחשקה נפשו בצמח המיוחד נדרש להיפרד מ-240 עד 285 שקל, או מ-225 באמצעות כרטיס מועדון או באמצעות ההטבה. גם כותבת שורות אלה, שהופנטה מהצמח הלא שגרתי, מיהרה לרכוש קלדיום משל עצמה.

אלא שכאן רק החלה הסערה. יומיים בלבד אחרי שמשתלת על הדרך השיקה את הפעילות ומכרה כ-60 קלדיומים משתלה מתחרה מכפר אז"ר אשר נושאת את שם בעליה - רוני יהלום - החלה גם היא לפרסם את הצמח למכירה במחיר נמוך בהרבה: 145 שקלים בלבד - כ-40% פחות מבעל הדרך. ירידת המחיר החדה עוררה סערה בקבוצות חובבי הצמחים, ופוסטים כועסים זכו למאות תגובות. בינתיים במשתלת על הדרך נדרשו לתת מענה לתחרות, והורידו את המחיר ל-140 שקל. אבל גם זה הכעיס את הקהילה - בעיקר את החלוצים שהשתתפו במכירה הראשונה: "איך צריכים להרגיש חברים שראו את פוסטי הקידום לקלדיומים, רצו, אצו לקנות ואחרי יומיים גילו ש'יש מבצע ונחתך המחיר'", תהה אחד החברים בקבוצה.

בתגובה לביקורת פרסמה משתלת על הדרך פוסט יוצא דופן, שבו הצרה על השתלשלות האירועים: "שנה שלמה אנחנו עובדים על הפרויקט המיוחד הזה. יצאנו למסע מיוחד להביא למכירה צמח שלא ניתן להשיג בארץ, ואסור לייבא אותו כמוצר מוגמר, אז עשינו את כל הגידול תוצרת ישראל. התרגשנו, שמחנו ובמיוחד התלהבנו בשבילכם שסוף סוף קלדיומים יימכרו פה בארץ. יש אנשים שניסו להוציא לנו שם רע. אז כן, הקלדיומים אצלנו יימכרו במחיר נמוך מדי וכל הפרויקט הארוך והמרגש שלנו קצת התחרבש". בסופו של הפוסט נכתב: "כל מי שקנה אצלנו במחיר המקורי יכול לפנות אלינו בפרטי ונמשיך טיפול מולו". ואכן, כל מי שפנה לעל הדרך קיבל זיכוי של 85 שקל לרכישה במשתלה.

"חשבנו שאנחנו עושים משהו היסטורי, מחזירים את הקלדיום אחרי 30 שנה לארץ", אומר כליף. "זה לא היה למטרת רווח, כשמחלקים לשישה אנשים המעורבים בפרויקט את ההכנסות לעומת ההשקעה".

יהלום, בעלי המשתלה המתחרה, חושב אחרת. "זה מוצר שכבר הרבה זמן אני מנסה להשיג כי הוא נהיה טרנד עולמי, ועכשיו יש ממש טירוף סביבו. אני מרוויח על הקלדיום מספיק כדי למכור אותו במחיר שאני גובה עליו. צריך פשוט לא לנצל. היה סביב הקלדיומים רעש ענקי, היו תגובות מכל הכיוונים. חלק ניסו לתקוף אותי, וחלק פרגנו ושמחו שבזכותי הם קיבלו חזרה כסף מהמשתלה שבה הם קנו". כששאלנו את יהלום אם נערך מראש למכירה או שפשוט הגיב לתחרות, הוא סרב להתייחס לשאלה מהיכן הושגו הקלדיומים או מתי הספיק לגדל אותם, ורק אמר: "אני פשוט יותר פיקח מהם".

יש מי שיטענו שניסית לעשות כאן מהלך שיווקי בסגנון "עוף בשקל" של רמי לוי כדי למשוך לקוחות.
"לא עשיתי כאן מחיר פרסומי בסגנון 'עוף בשקל'. בעיניי, מי שמכר ב-240 שקל ניסה לייצר לעצמו בלעדיות בשוק, וחשב שהוא יהיה שחקן יחיד. אני החלטתי שלא לאפשר זאת. כל מי שניסה לייצר לעצמו בלעדיות בשוק הצמחים בארץ לא הצליח, כי ניסיון כזה דווקא מעודד כניסת מתחרים. את יכולה לשמור על בלעדיות במותג כמו סוני, אבל לא על צמח. הם חשבו שרק הם ימכרו, אבל אני הוכחתי אחרת".

"המשתלות נהנו בטירוף מהקורונה, והיו גם מי שניצלו את המצב והקפיצו מחירים", אומרת אדלשטיין, "אבל הישראלים הוכיחו שהם לא פראיירים. כשאתה רוצה להיות ראשון במשהו, זה תמיד יותר יקר. בעיניי סאגת הקלדיום סגרה לכולם פינה, והיום כולם במשתלות מפחדים לפרסם מחיר גבוה כדי לא לקבל אמבוש".

"תמיד יחפשו את מה שאין"

מה שבטוח, הבהלה הגוברת לצמחים היא לא משהו שהמשתלות בישראל חוו כאן עד כה. "אני בתחום יותר מ-35 שנה, ובחיים לא ראיתי התעניינות כמו בתקופת הקורונה, בצמחים המיוחדים ובכלל", אומר יהלום, וכבר נערך לגידול של הצמח לקראת העונה הבאה.

בכל אופן, מבהיר כליף, זה לא העסק העיקרי של המשתלות: "אנחנו לא חיים מיבוא הצמחים המיוחדים. אנחנו חיים ממי שמקים גינה ולא מצמח שעולה 500-400 שקל. זה מייצר שם ועוד נתח שוק, אבל זו לא ליבת העסק של המשתלה. יותר מ-60% מהמכירות שלנו הם של צמחי גינה ועצים".

בנוגע למלחמות על הצמחים הנדירים אומר כליף בצער: "תמיד יחפשו את מה שאין, ומה שיש פחות מעניין. ברגע שאין - נלחמים עליו. קודם עלה של מונסטרה לבנה נמכר ב-1,000 שקל, עכשיו שתיל עם ארבעה פיצולים עולה אותו הדבר. אנחנו עובדים על להביא צמחייה מיוחדת נוספת לארץ. המאמץ שאנחנו משקיעים בזה הוא מעל ומעבר. אם אני אתעסק בעבודה השוטפת אני אוכל לשפר את המחזור שלי בהרבה מאשר יבוא של הצמחים המיוחדים".

אבל הפיתוי כנראה גדול מדי, וחובבי הצמחים דוחפים את המגדלים הפרטיים, היבואנים והמשתלות להשיג, לגדל ולייבא עוד ועוד צמחים נדירים. מילר, שמנהלת קשר ישיר עם יבואנים בניסיון להשיג את הצמח המיוחד הבא, מספרת איך זה עובד: "אני מעבירה להם רשימות של צמחים נדירים שאף אחד לא חלם שיגיעו לישראל. קודם לכן לא הייתה מודעות לכך מצד המגדלים והמשתלות, אבל הקהילה של חובבי הצמחים יצרה את הביקוש. נפתח פה עולם חדש".

תן פיקוס,קבל מונסטרה

מלבד המשתלות וחנויות הצמחים העירוניות, חובבי הצמחים מצאו דרך מקורית להשיג צמחים נדירים במיוחד - החלפות ומכירות פומביות של ייחורים.

מה זה בעצם ייחור (propogations)? ייצור של צמח חדש מצמח קיים. אותם חובבים גוזמים שורש, גבעול או עלה גורמים להרבייתו - באמצעות מים, אדמה או מצע אחר. כך הם יוצרים צמח נוסף מאותו הסוג.

בישראל פועלות קבוצות ואטסאפ ופייסבוק להחלפה ומכירה של ייחורים בהתאם לאזורים גיאוגרפיים או למשפחות שונות של צמחים כמו ארואידים או סוקולנטים. אלה כבר מונות מאות ואלפי משתתפים. מחיר של ייחור שבדרך כלל נמכר כגבעול עם שורש שכבר נשתל באדמה נע בין עשרות למאות שקלים ואף אלפים כשמדובר בצמחים נדירים.

צרו איתנו קשר *5988