מענק החזרה לעבודה דילג מעל החרדים – והמעסיקים משלמים את המחיר

הממשלה החליטה על מענק של עד 7,500 שקל למעסיק על כל עובד שיוחזר לעבודה, בתנאי שהעובד יאשר את הדיווח של המעסיק בטופס מקוון • הדרישה המכבידה ממילא קשה שבעתיים במגזר החרדי: לרבים יש טלפון שלא מקבל הודעות טקסט, וגם אם יש מחשב בבית הוא לרוב לא מחובר לאינטרנט

לרוב המגזר החרדי אין טלפון חכם. למצולמים אין קשר לכתבה/ צילום: ביזמקס
לרוב המגזר החרדי אין טלפון חכם. למצולמים אין קשר לכתבה/ צילום: ביזמקס

"אני מעסיק 20 עובדות חרדיות. אין להן מיילים, אין להן מחשב והן לא מקבלות הודעות לטלפון הנייד, כי הוא טלפון 'כשר' שלא מקבל הודעות כלל. אז הייתי תקוע עם בקשת המענק לעידוד החזרת עובדים, כי המדינה דורשת אישור של כל עובד על הפרטים שאני ממלא על כך שהחזרתי אותו לעבודה. לא מתייחסים למגזר הזה. אין להם מיילים ויש להם טלפון כשר והם לא יכולים לקבל הודעות. במעונות יום עובדות אלפי מטפלות מהמגזר החרדי. התהליך גם ככה מסורבל, ועם הסיבוך הזה עוד יותר". כך סיפר ל"גלובס" בשבוע שעבר ס', בעל עסק להפעלת מעונות יום במגזר החרדי.

הזמן חלף והשבוע ס' כבר מצא פתרון לבעיה - כל אחת מהעובדות תתקשר למוקד ותאשר את הפרטים. "דיברתי עם מוקד הסיוע של שירות התעסוקה והם ביקשו ממני שהעובדות יהיו לידי ויתקשרו אחת אחת למוקד. זה לא היה פתרון למגזר החרדי אלא ניסיון לשחרר את המערכת. האתר היה עמוס ולא ניתן היה להיכנס לקישור כדי למלא את פרטי העובדים, אז המוקד פתר לנו את המחסום".

מעסיקים מוותרים מראש בשל הסבך הביורוקרטי

נחזור להתחלה. המענק לעידוד החזרת עובדים כולל מענק בסך 7,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחופשה ללא תשלום החל מ-1 ביוני, ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחל"ת החל מ-19 באפריל. מיום פתיחת האפשרות להגיש מענק (15 ביולי) יש למעסיקים 60 ימים להגיש את הבקשה. לפי אתר שירות התעסוקה, בו מתעדכנים מדי יום נתוני הבקשות, עד כה 19,680 מעסיקים הגישו בקשות למענק, מתוכן אושרו 13,181 בקשות בסכום כולל של 98 מיליון שקל. תקציב מענק זה, נזכיר, עומד על 6 מיליארד שקלים, אבל זכאים רבים כלל לא הגישו בקשה למענק עדיין.

המדינה כמובן לא יכולה לשלם מענק למי שלא הגיש בקשה, אז לכאורה היא לא אשמה שסכום מזערי בלבד מתקציב המענק עבר למעסיקים, אבל ברקע, כפי שנחשף ב"גלובס", נטענות כל העת טענות מצד המעסיקים על כך שמדובר במענק שכרוך בסבך ביורוקרטי בלתי אפשרי, ולכן הם מרימים ידיים מראש. למדינה יש 21 יום להעביר למעסיקים את הכסף מרגע שבקשתם אושרה, אז לכאורה (ולדעת גורמים שונים האחראים על המענק) מי שכבר קיבל את הכסף אמור לשמוח כי הוא קיבל אותו "לפני הזמן"; אבל נראה שהמעסיקים לא ממש קופצים משמחה.

על פי תנאי המענק כיום, בתום מילוי טפסי בקשת המענק על ידי המעסיק - שכוללים מילוי ידני של כל הפרטים של כל עובד, גם אם הוא מעסיק מאות עובדים - מקבל כל עובד של אותו מעסיק הודעת טקסט או דואר אלקטרוני (או גם וגם), במסגרתם הוא נדרש לאשר את כל הצהרות המעסיק בנוגע להעסקתו. כל אחד מהעובדים צריך להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית ולפתוח לעצמו שם משתמש וסיסמה במערכת הממשלתית ולאחר מכן ניתנת לו גישה לטופס אישור הצהרות המעסיק, שם הוא צריך להצהיר שורת ההצהרות, לחתום על הטופס ולאשר את הבקשה.

חלק מהמעסיקים התלוננו בפני "גלובס" כי הדרישה כי כל עובד שהחזירו לעבודה יאשר את הפרטים שהמעסיק דיווח עליהם מכבידה ומעכבת את היכולת שלהם לקבל את המענק. רבים מהם מקדישים שעות ארוכות כדי לשבת למלא את הצהרות העובדים יחד עמם, לבקשת העובדים.

"ליותר מ-65% מהמגזר אין טלפון חכם"

עכשיו מסתבר שעבור מי שמעסיקים עובדים מהמגזר החרדי - המשימה הרבה יותר קשה. הבעיה טמונה בכך שהעובדים משתמשים בטלפון נייד "כשר" שחלק מהמגבלות שלו הן שהוא אינו מקבל הודעות טקסט, וכמובן לא מחובר לאינטרנט, ומטבע הדברים גם לא לדואר אלקטרוני. לרבים מהם אין כלל מחשבים בבית, וגם אם כן רובם לא מחוברים לאינטרנט. כך, אותם עובדים חרדים כלל לא מקבלים את הודעות הטקסט או האימייל כדי לאשר את בקשת המעסיק לקבל מענק.

זהבה ויצמן למשל היא בעלת עסק לפאות ומוצרי שיער במגזר החרדי, והעסיקה לפני הקורונה 40 עובדות חרדיות. ב-15 במרץ היא נאלצה לשלוח את כולן לחל"ת, ומאז החזירה 10 עובדות לעסק, בהתאם ליכולת של העסק לשלם את משכורתן. כשהיא החלה למלא את טפסי המענק לעידוד החזרת עובדים, היא הבינה שהיא תהיה בבעיה בשלב שבו יידרש אישור העובדות. "כמו כל המגזר החרדי רוב העובדות שחזרו לעבודה לא מחזיקות סמארטפון ולא יצליחו לקבל את ההודעה. הן גם לא מחזיקות מחשבים ומיילים. בגלל זה המענק מתעכב". 

יוסף ויצמן / צילום: לשכת עורכי דין
 יוסף ויצמן / צילום: לשכת עורכי דין

על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה וכן מרכזי ההכוון וההעסקה במגזר החרדי, שיעור המועסקים באוכלוסייה החרדית בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עומד כיום על כ-70%. כ-80 אלף גברים חרדים ומעל 110 אלף נשים חרדיות השתלבו בשוק העבודה. לרובם אין טלפון חכם או דואר אלקטרוני.

לדברי עו"ד יוסף ויצמן, בעלה של זהבה ויצמן, המוכר כמי שמייצג את המגזר החרדי בלשכת עורכי הדין ובמקומות ציבוריים אחרים במשק, העובדה שהמדינה לא חשבה מראש על פתרון למגזר החרדי היא בעיה.

"נכון להיום יותר מ-65% מהמגזר אין להם טלפון חכם ואין להם אס.אם.אס מתוך בחירה. הם לא רוצים את זה. ברוב המקרים, כל מי שמוציא מוצר למשק שמבוסס על הודעת טקסט, מוצא פתרון לטלפונים הכשרים. גם ביטוח לאומי וגם הבנקים כולם הבינו את הבעיה והביאו פתרון מראש, בין אם זה להתקשר ולקבל את הקוד טלפוני לצורך המשך ההליך, ובין אם זה פתרון אחר. תמיד נותנים פתרון, אבל במקרה הזה לא הביאו למגזר שום פתרון. אפילו לא חשבו על המגזר".

לטענת ויצמן הבעיה שנולדה כעת משקפת את הבעיה הכללית של חוסר תקשורת עם המגזר החרדי בתקופת הקורונה. "הנתונים על כך שהתחלואה במגזר החרדי גבוהה ורוב הנדבקים בקורונה חרדים נולדו בין היתר על רקע חוסר התקשורת עם המגזר. הם לא נחשפים לטלוויזיה ולרשתות החברתיות. כבר הבינו שיש בעיה אז למה להעצים אותה? למה לא הביאו פתרון מראש?"

כעת על רקע הבעיה נולדים גם פתרונות יצירתיים. לדברי גורם המעסיק עובדים חרדים כבר התפתחו דרכים שונות לעקוף את הבעיה, ובין היתר על ידי פתיחת דואר אלקטרוני על ידי המעסיק עבור העובדים ומילוי הפרטים איתם מול מחשבו בעבודה וכן מילוי מספרי טלפון חכם של עובד אחר בעסק עבור העובדים מהמגזר החרדי (שאינו הטלפון של העובד החרדי), ומילוי הפרטים דרך הטלפון הזה.

מדוע המדינה מתעקשת על אישור העובדים?

עבור מעסיקים של מאות וגם עשרות עובדים חרדים - כל הפתרונות הללו לא רלבנטיים. כנראה שהם יאלצו לפעול כמו ס', ולזמן עובד עובד אל משרדם ולהתקשר יחד עמו אל המוקד הטלפוני לשם רישום הצהרת העובדים החרדים על ידי המוקדנים.

הבעיה הזאת, של המעסיקים עובדים מהמגזר החרדי, רק מחדדת את הבעיה הכללית של המעסיקים במשק עם הדרישה. העובדים לא תמיד מבינים מה עליהם לעשות או שאינם ממהרים למלא את הטופס (הם לא זכאים למענק הזה, רק המעסיק). אך מדוע המדינה בכלל מתעקשת על קבלת אישור של העובדים על כך שהמעסיקים שלהם החזירו אותם לעבודה, אם המעסיקים משלמים עבור אותם עובדים מסים וביטוח לאומי ומדווחים עליהם כדין מדי חודש? האם למדינה אין דרך לאשר את הצהרת המעביד מבלי להפוך אותו לתלוי בעובד?

גורמים שהיו מעורבים בחקיקה מסבירים, כי מי שעמד מאחורי הדרישה הזאת היה משרד המשפטים שלא היה מוכן לבטל דרישה זאת חרף בקשות מצד גורמים רבים, וכן משרד האוצר שקבע את מדיניות ותוואי המענקים. הדרישה נועדה לתת אישור משפטי להצהרות המעסיק, ולמנוע תרמיות.

פנינו לתגובת משרד המשפטים ומשרד האוצר בשאלה מה הפתרון לעובדים החרדים ומדוע בכלל קיים התנאי הדורש אישור עובד להצהרת המעסיק.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ישנה חשיבות גדולה בכך שהעובד הוא זה המאשר את העברת המענק למעסיק. בכך למעשה המענק תלוי בעובד ולא במעסיק זה או אחר. בשונה מהאמור, אין חובת אישור בסמס או מייל והעובד יכול לבצע את הפעולה גם טלפונית".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "חוק מענק לעידוד התעסוקה קובע כי זכאות לקבלת מענק בעד עובד שנקלט לשוק העבודה, מותנית בעמידה בשורה של תנאים מצטברים, חלקם תנאים הנוגעים למעסיק ואחרים, תנאים שבידיעת העובד המעידים על היותו עובד מזכה כמשמעותו בחוק.

"הדרישה להצהרות מצד העובד ומצד המעסיק נקבעה בנוסח הצעת החוק הממשלתית בהתאם לדרישת גורמי המקצוע בממשלה ונועדה להבטיח יכולת בקרה בזמן אמת, על תשלום המענק בעד עובדים מזכים בלבד.

"עוד נציין כי הצעת החוק הממשלתית, כפי שאומצה בעניין זה גם בנוסח החקיקה נועדה להבטיח כי מידע רגיש המצוי בידי העובד בלבד אודות זכאויותיו הסוציאליות בביטוח הלאומי ומצבו התעסוקתי בתקופת המשבר, לא יהיה מידע שהעובד חייב לגלותו למעסיק, כתנאי להפעלת מנגנון הזכאות.

"סוגיות שעניינן נגישות מוגבלת של חלק מהעובדים בחברה הישראלית לשירותים מקוונים נדונה גם במהלך הליכי החקיקה; ובהתאמה עוגנה בחוק גם חובת שירות התעסוקה לקבוע מנגנון מותאם למסירת הצהרות הנדרשות מעובדים מזכים גם בידי עובדים המשתייכים לציבור שלא יוכל להגיש הצהרותיו באופן מקוון.

"בכל שאלה הנוגעת להיבט היישומי, מוצע לקבל משירות התעסוקה את המידע אודות החלופות שנקבעו לדיווח מקוון בידי עובדים שזקוקים לכך, ולברר מולם המענים שגובשו לקשיים המתוארים על ידכם". 

החרדים השתלבו בשוק העבודה

70% - שיעור המועסקים באוכלוסייה החרדית בגילאי 25-64

80 אלף - מספר הגברים החרדים העובדים

110 אלף - מספר הנשים החרדיות העובדות

מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכזי ההכוון וההעסקה במגזר החרדי

אחוז מזערי מהתקציב עבר למעסיקים

19,680  - מעסיקים הגישו בקשות למענק

13,181 - מספר הבקשות שאושרו

98 מיליון שקל - סך המענקים שאושרו עד כה

6 מיליארד שקל - התקציב הכולל למענק עידוד תעסוקה

צרו איתנו קשר *5988