גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתיד שוק המשרדים: האם הגיע הזמן לצאת מתל אביב?

הקורונה שולחת ארגונים שלמים לעבודה מרחוק ומאיימת לשנות את כל מה שחשבנו על שוק המשרדים ● מומחים מנתחים: איך ייראו אזורי התעסוקה העתידיים, האם הטבות מס יכולות לסייע לחזרה לעבודה ואיך ייראה הענף ביום שאחרי ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה ראשונה בסדרה

ירידה במחירי שכירות המשרדים - האתגרים של ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק
ירידה במחירי שכירות המשרדים - האתגרים של ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע נפרסם ב"גלובס" סדרת כתבות שתבדוק חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. והיום, בכתבה הראשונה בסדרה, התחום שניצב בפני השינוי הדרמטי מכולם בעקבות המעבר לעבודה מהבית - תחום המשרדים.

 

"לרכבת הקלה ולמטרו תהיה תרומה משמעותית גם בהיבט החברתי"

ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה

ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי, יח"צ

1. לתמרץ חברות לעזוב ערים גדולות

המציאות הכלכלית שכפתה עלינו הקורונה היא הזדמנות לשינוי מפת התעסוקה המקומית ולפיזור אזורי התעסוקה בכלל רחבי הארץ.

כיום עיקר התעסוקה מרוכזת בתל אביב, דבר שמשפיע על המחירים הגבוהים, על הפקקים ועל יוקר המחיה. במקביל נבנים עשרות מיליוני מטרים רבועים של תעסוקה ומסחר ברחבי הארץ ועידוד המעבר אליהם יאפשר לעסקים רבים להמשיך להתקיים עם עלויות שכירות נמוכות ועם ארנונה מופחתת ובמקביל תחזק עסקים קטנים נוספים שיתקיימו סביבן.

אולם לשם כך המדינה נדרשת לתמרץ את העסקים שייצאו מלב מטרופולין תל אביב ולהעתיק מבני ציבור שהם מחוללי תעסוקה לכל אותם אזורים. היא תרוויח מכך לא רק התאוששות מהירה של המשק, אלא גם תחסוך מיליארדי שקלים שגובים הפקקים בגוש דן.

חסכון נוסף יגיע מכיוונן של הרשויות המקומיות כמו אור יהודה, שמקימה בימים אלו את מתחם העסקים והבילוי OPARK, וכן יתר הרשויות שמחזיקות שטחי מסחר בשטחן, שתלותן במענקי איזון תפחת משמעותית.

2. האצת פרויקט הרכבת הקלה והמטרו

העתיד נמצא בתשתיות. את זה קבעו גם כלכלני ה-OECD, שהכריזו על ההשקעה בתשתיות כמנוע צמיחה מרכזי בתקופה שאחרי הקורונה. הדבר נכון עוד קודם למשבר שפוקד אותנו, אבל הצורך בהאצת הפרויקטים מתחדד כיום שבעתיים.

מלבד מקומות התעסוקה שיספקו לעשרות אלפי משפחות בישראל, המטרו והרכבת הקלה יחברו מרכזי תעסוקה רבים לאזורי מגורים ויפריחו את שוק המשרדים. גם בהיבט החברתי תהיה להם תרומה משמעותית - הם יעודדו השתתפות של אוכלוסיות גדולות יותר בשוק התעסוקה, יסייעו לעסקים הקטנים והבינוניים ויצמצמו פערים בין מרכז לפריפריה.

3. סבסוד ארנונה לעסקים

הארנונה מהווה את אחת ההוצאות הכבדות איתן מתמודדים בעלי העסקים. רשויות רבות שמבקשות להקל על העסקים בשטחן כבולות או לא יכולות לעשות דבר בנושא, שמצוי בידי משרד הפנים. סבסוד הוצאות הארנונה או לחילופין - שיפוי הרשויות שמפחיתות את הארנונה לעסקים בשטחן, יכולה להוות חמצן עבור עסקים קטנים ובינוניים במציאות הכלכלית שאנו מצויים בה.

עבור הממשלה מדובר בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, אולם בראיה עתידית רחבה - המשק ירוויח מזה מיליארדים ויאפשר למאות אלפי עסקים לצלוח את המשבר הנוכחי עם ראש מעל המים.

"הקלה במיסוי משרדים תגרום להחזרת עובדים לעבודה"

נחשון קיויתי, בעלי קבוצת בסר

נחשון קיויתי / צילום: תמר מצפי, גלובס

1. להכין תשתיות לעירוב שימושים 

המרת שטחי משרדים למגורים היא לא ראלית. צריך קודם להתאים את הסביבה ולהתאים את הפרויקט כולו לעירוב השימושים לפני שיוצאים עם דבר כזה לדרך. הצעת האוצר להמרת מבני משרדים למגורים בשיעור של 35% או 50% (שתי גרסאות כבר פורסמו - א.ח) היא ריקה מתוכן.

אם רכשת קרקע במחיר מסוים ואתה בתהליך תכנון מתקדם, אתה לא תעצור פתאום ותתחיל לשנות את כל התכנון. לא פגשתי דוגמא של יזם שעשה או הולך לעשות את זה. לקחת חלק מפרויקט משרדים ולהמיר למגורים? זה אפשרי רק אם זה מתוכנן מראש. אני אישית לא מאמין בבניין אחד או מגדל שיציע שילוב של משרדים ומגורים.

כבר אמרתי בעבר, זה שילוב מנצח בערים בחו"ל, בארץ זה עדיין לא הוכיח עצמו. הממשלה צריכה קודם לדאוג לתחבורה מוצלחת, תקני חניה רלוונטיים, תחבורה ציבורית עובדת ולהתאים את כל המתחם או הסביבה לאפשרות של עירוב שימושים. רק אז יהיה אפשר לדבר על זה.

2. הטבות מיסוי לענף המשרדים

כמו שהממשלה קיבלה החלטות לגבי סיוע לעצמאים ובעלי עסקים ולחברות, ואזרחים ועובדים ושכירים, אני חושב שגם בתחום המשרדים והנדל"ן המניב זה נדרש. בבנייני משרדים קיימים, איפה שעברו לעבוד מהבית, שיקלו במסים כמו ארנונה. ההקלה הזו במסים תביא למצב שמי ששכר משרדים יישאר במשרדים ויחזיר את העובדים בסופו של יום אחרי הקורונה.
הטבות מיסוי על משרדים שהיו ריקים או שרוב העובדים בהם עובדים מהבית זה מתבקש, גם ארנונה ואפילו חשמל. תעזרו לחברות להחזיר את העובדים אחר כך חזרה למשרדים, כי אם ההוצאות בתקופת הביניים יהיו גבוהות יהיה מי שיחליט אולי לעזוב. אם עסקים יעזבו משרדים - הפגיעה בכלכלה תהיה גדולה הרבה יותר. הממשלה צריכה לפצות את העיריות בהתאם.

3. להוציא את המשרדים מבנייני מגורים

כבר שנים שמדברים על המשרדים בבנייני המגורים בערים. יש אישור לשימוש חורג וזה ממשיך לעבוד. בתל אביב רואים את זה המון, וגם כשהעירייה ניסתה לפעול נגד, זה לא עבד. הגיע הזמן שתהיה חקיקה קטגורית וקשוחה שתגיד שהמשרדים הללו, כמו קליניקות של רופאים למשל, יעברו לבנייני משרדים. זה הזמן לעשות את זה. לשחרר עוד מגורים במרכז העיר מצד אחד, ולמלא את השטחים של המשרדים במגדלי התעסוקה מצד שני. הממשלה צריכה לקבל החלטה - אין יותר תעסוקה בבנייני מגורים.

"בעולם מבינים שאזורי תעסוקה צריכים להיות חלק אורגני מהעיר"

יעל ביגון חן, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה

יעל ביגון חן / צילום: תמונה פרטית

1. להיזהר מ"תסמונת הבניין החולה"

בשנים האחרונות עלתה המודעות בעולם לתופעה רחבה שנקראת "תסמונת הבניין החולה". תסמונת זו מתארת מצבים בהם אנשים ששוכנים במבנים חווים השפעות בריאותיות שליליות, כתוצאה מתנאים לקויים בתוך המבנה. אלה יכולים להיות אוורור לקוי והיעדר אוויר צח, נוכחות של אדי תרכובות אורגניות נדיפות ומזהמי אויר אחרים, היעדר אור טבעי, היעדר תחושת זמן ועוד.

תסמונת הבניין החולה במבני משרדים חמורה במיוחד בישראל. לפי נתוני המוסד לבטיחות וגיהות, ב-30% מבנייני המשרדים החדשים בישראל מתלוננים העובדים על תסמיני הבניין החולה. אבל תופעה זו אינה מחויבת המציאות וניתן למנוע אותה. הבנייה הירוקה, ששמה דגש על היבטים שונים כגון תכנון נכון של המבנה, הקפדה על החלפות אוויר, שימוש בחומרים בריאים יותר שפליטת הרעלים שלהם נמוכה, חומרים שאינם פולטים קרינה, אוורור נאות של המבנה, הגברת התאורה הטבעית במבנה, בידוד תרמי ואקוסטי, התקנה של פתרונות חכמים ועוד, מספקת מענה מקיף ורחב לתופעה.

2. לבנות שטחים ירוקים ליד משרדים

שמירה על בריאות העובדים ורווחתם לא צריכה להיעצר בדאגה לתכנון הבניין, אלא גם למרחב סביבו. על בניין המשרדים להיות נגיש ולאפשר הגעה אליו ברכיבה על אופניים או ברגל, לשם עידוד הספורט ושמירה על אורח חיים בריא. לכן, בעולם כבר מבינים שאזורי תעסוקה צריכים להיות חלק אורגני מהעיר בעירוב שימושים חכם.

מרחב הפעילות צריך להכיל שטחים ירוקים ומקומות רגיעה באוויר הפתוח, כמו מרפסות, בתי קפה ומתחמים שמאפשרים אינטראקציה חופשית עם אחרים. כך גם נגישות לגרמי מדרגות על מנת לעודד פעילות פיזית ועוד. כל אלה כדי להבטיח את הבריאות הנפשית ורווחת העובדים ולא רק הבריאות הפיזית.

3. לספק לעובדים מרחב בריא

רוב הפתרונות שצוינו לעיל מגולמים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. לפני פרוץ מגפת הקורונה, עברה במועצה הארצית החלטה תקדימית לחייב את התקן הירוק לכל המבנים בישראל, לרבות בנייני משרדים, אך מאז, ההחלטה ממתינה לשר הפנים אריה דרעי שאינו ממהר לאשרה.

לנו נותר לקוות כי ההבנה שצמחה במגפת הקורונה כי למרחב המגורים והעבודה שלנו השפעה מכרעת על בריאותנו, תזרז את החלת התקן הירוק ותבטיח כי גם ביום שאחרי הקורונה, העובדים והשוהים במבנים יזכו לבריאות ורווחה במרחב עבודה בריא וחסכוני.

עוד כתבות

רחוב ריק בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הבנקים שוב סוגרים סניפים בשל הסגר: לא יתנו שירות פרוטנלי ב-20% מהסניפים

הפיקוח על הבנקים מאפשר סגירת סניפים ושינוי שעות הפעילות הרגילות בסניפי הבנקים ● בשיא הסגר הראשון היו פתוחים לשירות פרונטלי רק 15% מסניפי הבנקים

חנויות סגורות לאורך הרחוב בעקבות הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס

מחלוקת בין ארגוני התעשיינים והעסקים סביב מתווה האוצר לתשלום ימי הבידוד

עוד 8 ימים אמורה המדינה לספק תשובה לשאלה מי ישלם על ימי הבידוד של העובדים במשק, אך מתברר כי עד כה אין הסכמה על המתווה שהציע האוצר ● בנשיאות המגזר העסקי ובהתאחדות המלאכה והתעשייה מסרבים לשמוע על כל מתווה שממשיך להטיל נטל של ימי בידוד על המעסיקים

גלית ואייל שטיגמן, בעלים של "קמיליה", מפעל לייצור רטבים / צילום: תמונה פרטית

"הבנקים הורגים את העסקים, הם לא נתנו סיוע למי שבאמת צריך"

אייל שטיגמן, בעל מפעל רטבים למזון לשוק המוסדי קמיליה ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אמיר אוחנה בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

אוחנה ביקש להביא יועץ חיצוני לקבינט הקורונה; היועמ"ש: לא מקובל

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ביקש לצרף לישיבת קבינט הקורונה את עו"ד ד"ר אבישי בקשי,  יועץ משפטי חיצוני, מפני שלדבריו, כחול לבן עובדים בקבינט בשירות היועמ"ש מנדלבליט ולא בשירות הציבור

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נמשיך לשלם פחות על רכבי יוקרה: ועדת הכלכלה אישרה להאריך בחצי שנה את ההקלות על יבואני הרכב "הזעירים"

מהנתונים שהוצגו לוועדה עולה שערוץ הייבוא הזעיר צמח באלפי אחוזים תוך שלוש שנים ותופס כיום למעלה מ-10% מהמכירות בפלח היוקרה

חממה לגידול קנאביס של אינטליקנה  / צילום: לירון לוי, יח"צ

אנחנו נשארים בארץ? כך מתמודדות חברות הקנאביס מישראל עם היעדר יצוא

הבאזז חלף, המניות תקועות, הסלבס כבר אינם נוהרים וההכנסות עדיין אינן משמעותיות ● חברות הקנאביס המקומיות מוצאות פתרונות יצירתיים להצמיח את עסקיהן בהעדר יצוא: מקימות פעילויות בחו"ל, מייבאות מותגים זרים ומצפות בתקווה ללגליזציה

מסעדה עם מגבלות קורונה ברובע סוהו בלונדון / צילום: Matt Dunham, Associated Press

המסעדות והבארים בבריטניה ייסגרו בעשר; ביקורת על תפקוד ג'ונסון

בשל העלייה החדה במספר מקרי הקורונה בממלכה המאוחדת בימים האחרונים יוטל איסור על פעילות בארים ומסעדות אחרי השעה 22:00 ● האופוזיציה בבריטניה, וגם קולות מתוך המפלגה השמרנית, מבקרים בחריפות בימים האחרונים את ג'ונסון ואת הממשלה על "חוסר התכוננות" לגל שני

דירה למכירה  / צילום: שירי דובר, גלובס

הגל השני של הקורונה הגיע – ודחיית המשכנתאות התחדשה

על-פי נתוני בנק ישראל בחודש אוגוסט לווי המשכנתאות הגדילו את היקף דחיית המשכנתאות ב-3.5 מיליארד שקל לעומת יולי ● מצד שני לווי מחיר למשתכן לקחו משכנתאות גבוהות במיוחד ● המשקיעים בינתיים לא חזרו לשוק

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

רשות התחרות מבקרת את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר מועט של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בשירותים פיננסים ● כך עולה מדוח על "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית" ● בפיקוח על הבנקים, ברשות שוק ההון וברשות לאיסור הלבנות הון תוקפים את הדוח

שר האנרגיה יובל שטייניץ בחתימת ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי איסטמד / צילום: משרד האנרגיה

בהשתתפות ישראל: נחתם ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי במזרח התיכון

ההסכם הרשמי להקמת ארגון הגז האזורי EMGF - East Mediterranean Gas Forum נחתם היום בקהיר ● הפורום יכלול את ישראל, מצרים, איטליה, יוון, ירדן, קפריסין והרשות הפלסטינית

ספירת הקולות במשאל העם האיטלקי. תמיכה רחבה בצמצום מספר חברי הפרלמנט / צילום: Andrew Medichini, AP

70% מהאיטלקים הכריעו: מספר חברי הפרלמנט יקוצץ בשליש

עד סבב הבחירות הבא המתוכנן ב־2023, יקוצצו 345 משרות של נבחרי ציבור: "העם האיטלקי רוצה פחות פוליטיקאים בסביבה"

פרוייקט פרי הורייזן בבת ים / צילום: תמר מצפי, גלובס

בור במקום בית: כך נראות קבוצות הרכישה של אלדד פרי אחרי הקריסה

הבניין עם הבריכה במרכז פ"ת ששווק כאזור נוצץ, המגדל היוקרתי בבת ים שהובטחו בו דירות זולות וקבוצת הרכישה ברחובות שגילתה במפתיע ששווקו בפרויקט דירות "על הנייר" ● "גלובס" יצא בעקבות 3 קבוצות רכישה שארגנה פרי נדל"ן, וגילה עד כמה עמוקה התסבוכת של חבריהן

ישי דוידי / צילום: יונתן בלום

אקזיט מפלסטיק: פימי מקדמת הנפקת פולירם בת"א לפי שווי של כמיליארד שקל

מדובר בשווי כפול מזה שבו רכשה פימי את השליטה בחברה מידי חברת רם-און ● מניית רם-און, שנותרה להחזיק 35% ממניות פולירם, טסה ביותר 50%

אנטנות הדור החמישי. החברות נדרשות להשקעה גדולה בתשתיות ומקוות לגבות פרמיה על שירותים חדשים שיתאפשרו / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המרוץ למענק: פרטנר והוט מובייל הקימו 250 אתרים בדור החמישי

מצטרפות לפלאפון שכבר דיווחה על עמידה ביעד שיאפשר לקבל מענק מוגדל ● משרד התקשורת פרסם הבהרה כיצד בכוונתו לערוך את הבדיקות שיוכיחו כי החברות עומדות ביעד ההקמה: ביקש שיציגו בפניו מכשירים תומכים שמראים מהירויות גלישה בדור החמישי

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר ● פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" ● משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

זוהר פוקס ואורי לדרמן, מייסדי אורורה לאבס / צילום: אורורה לאבס

אורורה לאבס מגייסת 23 מיליון דולר ממריוס נכט ו-LG

הסטארט-אפ מפתח טכנולוגיה לניהול תוכנה, אבחון ועדכון מרחוק עבור רכבים ומכשירים מחוברים ● בגיוס השתתפו גם פורשה SE, בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, וחברה מקבוצת טויוטה

גדעון ורטהייזר / צילום: איל יצהר

בעקבות רכישת ARM על ידי אנבידיה: "סיוה צריכה להיסחר במחיר גבוה ב-29% מהנוכחי"

אנליסט נורת'לנד:  "אנחנו מאמינים שאנבידיה רואה משהו אחר בעסקי ה-IP לתעשיית הסמיקונדקטור, וסיוה היא השחקנית היחידה העוסקת רק בתחום זה"

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התמתנו הירידות בנעילה: הדאו ירד ב-1.8%, הנאסד"ק השיל 0.1%

מדד S&P 500 צנח ב-1.2% ורשם לראשונה מאז חודש פברואר רצף ירידות של ארבעה ימים ברציפות ● מדד הפחד (VIX) זינק ב-6% ● באירופה הדאקס צלל ב-4.5%, הקאק צנח ב-3.8%, הפוטסי נפל ב-3.4%

מקס סטוק, פתח תקווה / צילום: בר אל, גלובס

מקס סטוק על הכניסה של ג'מבו לישראל שעות ספורות אחרי הנפקתה: "לא צפויה השפעה מהותית"

בשבוע שעבר משקיעים מוסדיים העניקו שווי גבוה של 1.71 מיליארד שקל לרשת הקמעונאות המוזלת מקס סטוק, שעות ספורות לאחר מכן פוקס דיווחה על כניסתה של הרשת היוונית המוזלת - ג'מבו - לישראל

קניות בשופרסל בת"א לקראת ראש השנה ובצל הסגר הצפוי / צילום: שני מוזס, גלובס

ההיערכות לסגר השני הביאה לזינוק במכירות ברשתות המזון ב-23% לעומת ראש השנה הקודם

לפי נתוני שב"א מדובר בתוספת כספית של מעל 300 מיליון שקל בימים שקדמו לחג לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הגידול נרשם לא רק בחנויות הפיזיות: המכירות באונליין קרוב להכפילו את עצמן בתקופה שקדמה לחג