גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים משוועים לעובדי בניין, אז למה המובטלים לא באים?

משבר הקורונה הותיר עשרות אלפי ישראלים ללא עבודה • המחסור התמידי בידיים עובדות בענף הבנייה החריף אף הוא כי רק מחצית מהפועלים הפלסטינים מגיעים לעבודה • אז למה המובטלים לא נוהרים?

הקבלנים משוועים לעובדים, אבל המובטלים לא באים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
הקבלנים משוועים לעובדים, אבל המובטלים לא באים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

האבטלה הגואה במשק פלטה לשוק העבודה מאות אלפי עובדים, לפי הערכות יותר ממחציתם צעירים, שעבדו בעבודות זמניות או בענפים שהקורונה השביתה כמו האירועים, ההופעות, התיירות ותחומים אחרים שנפגעו כמו מסעדות ובילויים. מספר המשרות המוצעות במשק ירד דרמטית וקשה מאוד למצוא עבודה בימים אלה. שיעור האבטלה שמפרסם שירות התעסוקה עומד על 21.6%, כלומר כ-880 אלף דורשי עבודה והמספר עולה מדי יום.

אבל ענף אחד עדיין מציע עבודה: ענף הבנייה. במשך שנים הקבלנים מתלוננים על מחסור בידיים עובדות. הפתרון בשנים האחרונות היה גיוס של עובדים זרים מסין, ממולדובה וממדינות אחרות, והקבלנים דורשים בעקביות להגדיל את המכסות לעובדים מחו"ל. כוח אדם חסר ברבים מתפקידי המפתח באתרי הבנייה, בהם מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וגם עובדי כפיים בעבודות הרטובות. לטענת הקבלנים השכר הוא מעל הממוצע (אם כי מתחילים נמוך), התנאים הסוציאליים מלאים ויש אפשרות לקידום ולהתפתחות בעבודה. אבל הישראלים לא נוהרים.

האם זה משום שהישראלים מייחסים לעבודה פחיתות כבוד? מאז שהחל המשבר אנחנו רואים עובדים במשרות משרדיות ועצמאים ששינסו מותניים, בלעו את הגאווה והלכו לעבוד בניקיון, בשליחויות, או כלקטים וכקופאים בסופר. אבל בענף הבנייה נרשמה התעניינות מועטה בלבד.

אתר בנייה  בבאר שבע. "מעדיפים 5,000 שקל אבטלה על פני 10,000 שקל בחום"    / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"בסופר אתה בכל זאת עובד במיזוג, ופה זו עבודה פיזית של ממש, בחום. הישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודה הזאת", אומרת חוקרת בתחום התעסוקה. "הארכת דמי האבטלה היא מבורכת, אבל אם יש לאנשים אפשרות לשבת בבית ולקבל 5,000 שקל, לעבוד קצת בשחור, או לעבוד בשמש בשביל 10,000 שקל, הם יעדיפו דמי אבטלה".

האם המשבר החריף יגרום למובטלים החדשים לפרוץ את המחסום ולהקים מחדש את מושג הפועל העברי? בינתיים נראה שזה לא כך, אך ייתכן שככל שיתעצם המשבר ובחלוף הזמן תתחיל התעניינות רבה יותר בתחום.

הקבלנים: חסרים לנו טפסנים, רצפים, זגגים ומנהלי עבודה

בהתאחדות בוני הארץ מספרים שהצורך בידיים עובדות בענף הוא אקוטי, אבל המצב הכלכלי כנראה עוד לא כל כך גרוע כי אין הרבה ביקוש מצד מפוטרים. באתר ההתאחדות מפרסמים מודעה שמאפשרת לאנשים להירשם ולקבל מידע, ועל פי גורם בהתאחדות עד כה הגיעו סביב 120 פניות בסך הכול.

"אין נהירה של ישראלים לעבודה בבניין", אומר ל"גלובס" אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "לצערנו אנחנו לא מזהים עלייה בנכונות לבצע הסבה מקצועית ולעבור לעבוד בענף הבנייה. בענף חסרות אלפי ידיים עובדות במקצועות מגוונים: מהביצוע הבסיסי ביותר, דרך טפסנות, עבודות רטובות, ובתחומים ההיקפים יותר כמו מטבחים, זגגות, אלומיניום, חיפויים ועד מקצועות הניהול בשטח וגם הניהול הבכיר יותר. השכר גבוה, מעל הממוצע במשק. היום עובד סיני זר יכול להגיע ל-1,000 שקל ליום עבודה, סביב 25 אלף שקל לחודש".

מרחב מסייג ומוסיף שהעבודות אינן פשוטות, לעתים אפילו מסוכנות (רוב הנפגעים בתאונות עבודה הם מענף הבנייה), וכי העובדים צריכים להיות מוכנים לעבודה קשה, וגם להכשרה לא פשוטה. "אלה מקצועות שההכשרה להם יכולה לקחת חודשים ספורים ועד שנה ויותר".

מרחב סבור שאם ההסברה תהיה נכונה, והתנאים והתמריצים יהיו נכונים, אנשים יראו את התוחלת ויתחילו להגיע: "הישראלים לא אוהבים לעבוד בבנייה, זה נכון, ובגלל זה צריך גם מאמץ הסברתי ויצירת תמריצים נכונים לאנשים לבוא לעבוד. יש היום כמיליון מובטלים, ובחל"ת, ומחלחלת ההבנה שלחלקם לא בטוח יהיה לאן לחזור. אלה אנשים שחלקם יידרשו במוקדם או מאוחר להסבה.

הקורונה הורידה את הביקוש גם למקצועות הבניין, אבל עדיין יש משרות

"פועלי במה, למשל, הם פוטנציאל קלאסי להסבה לעובדי בניין. בגלל סוג העבודה שעשו קודם, והעובדה שנכון להיום אין להם עבודה. וזו דוגמה אחת מיני רבות. אפשר לזהות בצורה מושכלת קבוצות מתאימות יותר או פחות ולפנות אליהן, או לגבש תוכנית מיוחדת בשבילן. יותר קשה להסב עובד הייטק לעובד בניין, אבל למי שעובד עבודת כפיים אחרת, יש פוטנציאל טוב הרבה יותר להסבה.

"בינתיים אנחנו מסתמכים על 65 אלף פלסטינים שהם עובדים מצוינים אבל בגלל הקורונה וההנחיות והלינה - בחודשים האחרונים מגיעים רק כ-50% מהם לאתרים. זו בעיה".

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ, מספר שהוא שומע על אנשים שמתעניינים לבוא לעבוד בבנייה, אבל ההיענות בפועל לא מאוד גבוהה, למרות השכר הגבוה. "אם יבואו עובדים זה גם יועיל מאוד למשק. כל עובד בעבודות הרטובות שיעבור הכשרה ויתחיל לעבוד ישר נותן מקום לעוד שני עובדים בענף בתפקידים היקפיים יותר. ככה זה עובד, וזה יניע את הכלכלה.

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים בת"א / צילום: רפי דלויה

"אנחנו מוכנים להכשיר אנשים - סיני מרוויח סביב 20 אלף שקל לחודש - בעבודות רטובות. אבל קשה מאוד למצוא ישראלים שיהיו מוכנים. יש לנו עבודה לאנשים למחר בבוקר - אבל ההכשרה ארוכה".

המדינה: יש אוזן קשבת, אבל האם היא תנצח את הבירוקרטיה?

"המדינה צריכה לפתוח יותר הכשרות וקורסים, ללמד יותר בקטע הטכני. לא כולם יהיו אנשי הייטק ומחשבים", אומר יו"ר התאחדות ענף השיפוצים ערן סיב. "צריך לעודד את מי שרוצה לעבוד וצריך לתמוך בהם כספית שיגיעו לענף הזה, וצריך סובסידיות למעסיקים. זו עבודה מכובדת, אפשר להרוויח בה טוב מאוד, והתקופה הזו עכשיו היא גם הזדמנות להחזיר לעבודת כפיים את הכבוד שלה", הוא מוסיף.

"אנחנו כמעסיקים רוצים מאוד לקלוט עובדים נוספים, ואנחנו חלק ממאמץ גדול שנעשה במגזר העסקי כולו - לייצר תהליך הרבה יותר איכותי של הסבות הכשרות והשמות מקצועיות", אומר מרחב.

"במודל הקיים היום, המדינה עובדת בלי מעורבות המעסיקים. אנחנו רוצים שהמדינה תעבוד בשיתוף איתנו - שאנחנו נבצע ההכשרות ונגדיר התכנים, לבצע למשל את ההכשרות באתרי הבנייה עצמם - דבר שמייצר הכשרה פרקטית מאוד. ואז המעביד יוכל לקלוט את העובד, זה כמו התמחות - ותהיה המשכיות לקליטה. שהמדינה תממן את ההכשרה עצמה, כולל תשלום של שכר העבודה בתקופת העבודה. זה הרבה יותר טוב מחל"ת כי היום זה תמריץ שלילי לעבוד. אז יבואו גם האנשים, כי זה יהיה כבר משהו משמעותי".

במשרד העבודה והרווחה יש אוזן קשבת לעניין ההכשרות. בשבוע שעבר פרסם המשרד תוכנית להכשרות מקצועיות שאמורה להחליף את ההכשרות המקצועיות הלא אפקטיביות שעמדו לאורך השנים לטובת מובטלים בלבד ולא נתנו תמריצים מספקים להשתתפות בהן. אחד העוגנים המרכזיים בתוכנית של משרד העבודה הוא שיתוף פעולה עם המעסיקים, הגדרת הצרכים באמצעותם וגם השמה במקומות העבודה.

איציק שמולי,  שר העבודה והרווחה. "הכשרות למקצועות שיש בהם ביקוש" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מהמשרד נמסר כי עד לסוף שנה זו צפויים להיפתח 75 קורסים לעוזרי בטיחות ברחבי הארץ. "אף שלאחרונה תם ההסכם מכוחו פעל 'מיזם בונים ישראלים' עם הקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה ומשרד האוצר, אשר לא הוארך, תקציבים לצורך הנושא צפויים להתקבל בהקדם מתוקף תוכנית ההכשרות הרחבה שעליה הכריז השבוע שר העבודה והרווחה.

"ההכשרות המקצועיות יתמקדו בענפים והכשרות שיש אינדיקטורים לביקוש אליהן במשק. עבודה שנעשתה בשיתוף אגף אסטרטגיה, האגף להכשרה ומטה הזרוע מיקדה את הענפים וההכשרות, המבטיחים שכר גבוה יחסית, ומציגים ביקוש גבוה בהתבסס על הגידול בשנים האחרונות במדדי שכר, משרות פנויות ומועסקים בתחום".

שכר וביקוש: 20 אלף שקל בחודש? לא לעובדים ישראלים

אז כמה באמת מרוויחים בענפי הבנייה? הנתונים סותרים. כשהקבלנים מדברים על התנאים המפתים, הם מציגים את שכרם של העובדים הזרים. אבל כשהם מספקים את טבלאות השכר היסודי, השכר אינו נראה כך. כך למשל, פועל רגיל שמתחיל את דרכו בענף ירוויח 5,600 שקל ואחרי שמונה שנים - 7,500 שקל. זהו השכר הבסיסי, ללא שעות נוספות או הטבות אחרות. מנהל עבודה יתחיל בשכר של 7,500 שקל בשנה הראשונה ויגיע ל-10,000 שקל אחרי שמונה שנים. מדובר על שכר ברוטו, ל-182 שעות חודשיות.

ממשרד העבודה נמסרו נתונים מפורטים יותר (ראו טבלה): החל בטייחים ששכרם עומד על 6,430 שקל בחודש, עבור דרך חשמלאים שמרוויחים 12,930 שקל וכלה במנהלי עבודה בהפעלת ציוד בנייה שמרוויחים כ-19,456 שקל.

עופרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, מספרת שדווקא בתקופה האחרונה המחסור בעובדים בתפקידים מסוימים מורגש פחות. "בתקופת הקורונה היו קבלנים שסגרו אתרי בנייה ושחררו את העובדים", היא מספרת. "זה קרה מכמה סיבות - באתרים שאין בהם מכירות, באתרים שלא מתחילים לבנות בהם בניינים חדשים או בגלל סיום פרויקטים כאשר אין להם מכרזים חדשים שזכו בהם.

"אותם עובדים פונים אלינו באופן יזום, ולאחרונה קיבלתי המון קורות חיים. אני מודה שלא זכור לי כזה דבר, כי זה תמיד היה הפוך - אני חיפשתי בנרות מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות ומהנדסים. ואילו היום המצב הוא שאין לי אפשרות לתת מענה לכל הפונים כי יש לי מספיק עובדים.

הכשרות בענף הבנייה של משרד העבודה, ללא ניסיון קודם

"אם בעבר, בגלל המחסור, דרישות השכר של מנהלי העבודה היו גבוהות מכיוון שהשוק היה של ביקושים בלבד - היום המצב שונה.

לפי נתוני AllJobs, הביקוש לעובדי בניין ולעובדי שיפוצים היה יציב ב-2019-2020: כ-30 מודעות דרושים בכל תחום בחודש בממוצע. במקצועות כמו מפקח בנייה ומהנדס כן חלה ירידה במספר המשרות המוצעות - 34% ו-17% בהתאמה.

לדברי עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs, "הקורונה הביאה להאטה בגיוסים בכל המשק ולכן אנחנו רואים ירידה בהיצע המשרות ובביקוש לעובדים - כמעט בכל תחום. אבל בעוד שיש תעשיות שעבורן הפגיעה הייתה אנושה, יש כאלו שהצליחו לשמור על ראש מעל המים למרות המצב. ענף הבניין והתשתיות הצליח להחזיק מצבת משרות מכובדת יחסית, ולהמשיך ולתפקד למרות המשבר.

עינב בוימפלד, מנהלת מחקר ותוכן Alljobs / צילום: יניב בן יהודה

"כשיורדים לרזולוציה של תפקידים, רואים כי התפקידים שהצליחו לשמור על יציבות ואף עלו בדרישה הם תפקידים שקשורים לתחזוק שוטף של הבית ותיקון וטיפול בדברים (לדוגמה, טכנאי שירות, מטכנאי שירות והתקנות או טכנאי קירור ומיזוג). ככל הנראה אנשים נמצאים יותר בבית ויש להם זמן לטפל בדברים שאולי הזניחו עד עכשיו ולתקן בעיות שלא הגיעו אליהן.

ההעדפות: "1,500 קבלנים חדשים בענף השיפוצים"

בניגוד לבנייה החדשה, נראה שבענף השיפוצים דווקא יש לא מעט מובטלים או מחפשי עבודה. "אנחנו רואים שינוי מהותי", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "אני מעריך שבשלושת החודשים האחרונים, מאי-יוני-יולי, התווספו לענף בערך 1,500 קבלני שיפוצים חדשים. אלה אנשים שפיטרו אותם, אנשים שהוציאו אותם לחל"ת והיו צריכים להמציא את עצמם מחדש. אנשים עם ידיים טובות שחיפשו איך להתפרנס. זה אחד המקצועות היחידים שאתה יכול לעבוד בלי להיות קבלן רשום, עד לעבודות בהיקף של 43 אלף שקל. מעבר לזה אתה צריך להיות רשום ברשם הקבלנים.

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים / צילום: יגאל עמר

גם עינב בוימפלד מ-Alljobs סבורה שיש יותר התעניינות וביקוש של עובדים לעבודה בשיפוצים. "גם שיפוצניקים ועובדי בניין - שהם למעשה אנשי המקצוע שאמונים על שיפוצים קטנים ונקודתיים - שומרים על יציבות יחסית".

סיב מספר שנתקל במפוטרים שמגיעים לתחום השיפוצים מעולמות שונים לגמרי: "אני פוגש אנשי הייטק, כאלו שעבדו 20 שנה מול מחשב במשרד ממוזג, פיטרו אותם, ועכשיו חייבים לעשות משהו. יש מי שהתחיל לצבוע בתים, יש מי שמתקן או מתחזק חדרי מדרגות, ומקבלים לאט לאט עבודות ולומדים. הם היו מוכנים להמשיך לעבוד בנוחות מול המחשב, אבל בלית ברירה, בגלל אבטלה ובגלל קורונה ובגלל הכול - לובשים סרבל וצובעים דירות. זה צורך קיומי.

"לא מעט פנו אלינו ונרשמו. זה היה בעקבות ניסיון לקבל מעמד של קבלן רשום, והם ביקשו שנעזור להם למצוא עבודות אצל קבלנים, ללמוד את העבודה. אנחנו מנסים לסייע להם ולחבר לאנשי מקצוע. ואחרי שיהיו בעלי ניסיון יוכלו להתקדם". 

מקצועות העתיד: התקנת גגות סולאריים, תכנון תחבורה חכמה

המקצועות החסרים כעת בענף הבנייה הם המקצועות "הרטובים", כמו רצפים וטייחים, ובעלי מקצועות הדורשים עבודה פיזית. אבל העתיד של ענף הבנייה עשוי להיראות אחרת בגלל מגמות שונות, מתיעוש ועד בנייה ירוקה. בין היתר צפוי צורך בעובדים בתחום משק האנרגיה הסולארית והמיחזור; שדרוג ירוק של מבנים; פיתוח תשתיות לתחבורה מקיימת, למשל תכנון וביצוע של רשת שבילי אופניים; הכשרת יועצי תנועה; נהגים ומתפעלים של תחבורה ציבורית, ועוד.

מהיכן יבוא הצורך? בתחילת 2019 התניעה ממשלת ישראל בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וה-OECD, תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. את הפרויקט הובילו מצד הממשלה בשת"פ ייחודי חמישה משרדי ממשלה (המשרד להגנת הסביבה, תחבורה, אנרגיה, כלכלה ואוצר מנהל תכנון).
הרקע להתנעת הפרויקט הוא הסכם פריז, מדצמבר 2015, שבמסגרתו התחייבו מדינות העולם ליעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 והתחייבו להגיש עד סוף 2020 תוכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד 2050.

כיום, ישראל אינה עומדת בקצב הביצוע לא בהפחתת פליטות פחמן ולא בשיעור הבנייה בהתחדשות עירונית מכלל הבנייה החדשה, אבל ברוח זו, גיבשו משרדי הממשלה המובילים את הפרויקט "חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050" ובהתאם שוקדים בימים אלו גיבוש מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. לדברי דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, חלקים נכבדים ממנו כבר מופיעים בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה.

בין היעדים הממשלתיים שגיבש מינהל התכנון היו הפיכת תקן הבנייה הירוקה למחייב בכל הארץ החל מ-2021; הגדלת שיעור התחלות הבנייה העומדות במפרט לבנייה מאופסת אנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת באזורים מבונים, על גגות ובחזיתות מבנים. כמו נקבע ש30% מיחידות הדיור שייבנו יהיו במתחמים להתחדשות עירונית הגדלת הצפיפות בבנייה באופן שיתמוך בתחבורה ציבורית יעילה.

שכר ממוצע בענפי הבנייה

לדברי אבירם ניצן, "יש להפנות חלק לא מבוטל מתקציב ההכשרות המקצועיות להכשרות ממוקדות לתחומים מקיימים וירוקים, המחוללים תעסוקה חדשה ויוצרים ביקוש חדש לעובדים. מוצע לכלול במסגרת מערך ההכשרות המקצועיות שיוצא לדרך בימים אלו גם סדרת הכשרות ממוקדות לתחומי הבנייה הירוקה, אנרגיה מתחדשת, תעשיות המיחזור וכו’, זאת כדי להימנע ממחסור באנשי מקצוע לתחומים הללו, בשלב שבו תוכניות הממשלה יגיעו לשלבי ביצוע".

עוד היא מוסיפה כי "מאחר שחלק לא מבוטל מ’מובטלי הקורונה’ עזבו עסקים שיתקשו לחזור להיקף הפעילות הקודם, יש מקום להפנות חלק משמעותי מהתקציב שיועד להכשרות מקצועיות וכן חלקים נוספים מהתקציב בסך 6 מיליארד שקל שיועד לתִמרץ עסקים לקליטה מחדש של עובדיהם, לצורך הרחבת מערך ההכשרה התעסוקתית בתחומים ובענפים הירוקים, שכן תחומים אלו צפויים לצמוח בשנים ועשרות השנים הקרובות בארץ ובעולם - זאת מתוקף המחויבויות הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי החממה". 

עוד כתבות

דירה ברחוב ציפורי, בין שכונות שערי חסד ונחלאות / צילום: אנגלו סכסון ירושלים

הקונה מניו יורק, הסיור הווירטואלי והמחיר שקפץ ב-20% בחמש שנים

דופלקס בן 5.5 חדרים בירושלים נמכר ב-6 מיליון שקל בתוך כשלושה שבועות

ספר לסגר - עיון / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

למה מנכ״ל נטפליקס חושב שהיא גרועה ועוד 20 ספרי עיון שינעימו לכם את הסגר

אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי העיון שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב ● פרויקט מיוחד

רויטרס ערן זהבי / צילום: STRINGER, רויטרס

הגיע הזמן להודות: ישראל היא לא מעצמת כדורגל והכסף צריך ללכת לענפים אחרים

רוב הפעילות הספורטיבית בישראל נקטעה בחודש מרץ בעקבות הקורונה • אז מה בכל זאת כדי ללמוד מהשנה החולפת - שההשקעה בכדורגל לא מחזירה את עצמה ושבריכות שחייה חשובות לא פחות מאצטדיונים • וגם: איך ההסכם עם איחוד האמירויות יכול לשדרג את הספורט המקומי

אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר

"שוקל פרקליט מדינה מחוץ למערכת, אנחנו לא עלה נידף": אבי ניסנקורן בראיון

הוא מסתייג מההרכב של הוועדה לבחירת שופטים ומתעקש שהוא המגן של מערכת המשפט ושל התקשורת ● שר המשפטים ואחד האנשים הדומיננטיים של כחול לבן מודה שהממשלה לא זיהתה את התגברות המגפה בזמן ובטוח שגם למפלגה שלו מגיע קרדיט על הסכמי השלום

הנקראות של תש״פ - טק / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

10 כתבות הטכנולוגיה הנצפות ביותר של השנה

איך הופכים פרויקט גמר במכללה לאקזיט של 450 מיליון דולר ● מה כל כך מסוכן באפליקציית זום ● הוויברטור הרובוטי שהביא את הסקס-טק ל-CES ● ראיון עם מפקד היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

תיירים על חופי אבו דבי, איחוד האמירויות / צילום: Kamran Jebreili, AP

בקרוב: גוף ממשלתי לאיתור שת"פים והשקעות מהאמירויות יפתח סניף בת"א

מדובר במשרד בינלאומי ראשון של משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO), גוף ממשלתי של הנסיכות העוסק בחיפוש שיתופי פעולה והשקעות ● על פתיחת המשרד הוחלט בעקבות מגעים עם Invest in Israel במשרד הכלכלה והתעשייה ועם עוד גופים ישראליים תוך מיקוד בתחומי חדשנות וטכנולוגיה

הנקראות של תש"פ - G / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

10 הכתבות שקוראי G הכי אהבו השנה

נמלות האש משתלטות על ישראל ● האם מונוגמיה זה כבר פאסה ● למה עדיין אכפת לנו ממפלס הכנרת ● המתחים מאחורי הקרב על האסי ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

קליניקה ניידת לבדיקות קורונה בדרום אפריקה. נעשו מאמצים להגביר את הבדיקות בקרב חולי שחפת / צילום: Dino Lloyd, רויטרס

תכירו: שחפת. האיום הבריאותי הבא כבר מעבר לפינה

מגבלות התנועה, הפגיעה הכלכלית והסטת כוח האדם הרפואי לטיפול בקורונה עלולים להוריד לטמיון את ההישגים שהושגו במיגור שחפת, איידס ומלריה • חוקרות מובילות בתחום השחפת מדברות על הקשיים שמערימה הקורונה על המאבק במחלה ● מדעי הקורונה, פרויקט מיוחד 

פרופ’ דוד שוורץ / צילום: Margo Reed

מזרק שיתופי: הרשת שמאפשרת למכורים לסמים להציל זה את זה

אם משתפים אופניים, למה לא לשתף מזרקים שיכולים להציל ממנת יתר? ●
"לפעמים מרעיונות נאיביים מקבלים תוצאות מעניינות", אומר פרופ' דוד שוורץ

אפליקציית WeChat / צילום: Reuters

צו מניעה נגד טראמפ: האפליקציה הסינית וויצ'ט לא תיחסם

בסוף השבוע פורסם כי טראמפ התכוון לחתום על צו שיאסור להוריד בארה"ב החל מהערב את האפליקציות וויצ'ט וטיקטוק ● לאחר שטראמפ אישר מוקדם יותר את הסכם שיתוף הפעולה בין אורקל לטיקטוק, מה שימנע את סגירתה של האפליקציה בארה"ב, כעת יכולים לנשום לרווחה גם בגזרת וויצ'ט

איתי כהן שדה ומשפחתו / צילום: פרטי

לחיות באושר: הכירו את הישראלים שגרים בגן עדן

דמיינו שבכל יום יש לכם פנאי לעצמכם ולמשפחתכם, שאין צורך לנעול כלום, ושאתם משקיפים על טבע פראי ומוקפים אנשים שמחים ומאריכי חיים ● סיפוריהם של ישראלים שחיים בפסגת דירוגי האושר בעולם ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

אנשי “עמותת ותיקי הגליל”. מתחזקים קבוצת ווטסאפ שנקראת "גיל התבונה" / צילום: איל יצהר

נינים זה החיים: דרור פויר יצא למסע בעקבות מעיין הנעורים

נעמן שקולניק (94) עובד בחניון; שרה מנו (85) בחוץ כל הזמן; מרדכי הרוש (92) ומאיר כרסנטי (88) שותים יחד קפה; ארקדי פונשטיין (94) עושה הליכות; רותי ואלי רון (82 ו־83) מנציחים - וחיים • סיירנו בכל הארץ כדי לאתר את "האזור הכחול" שבו מאריכים ימים ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

מפגין בבלפור / צילום: AP - Oded Balilty

בתנועות המחאה נערכים למוצאי חג של הפגנות

למרות הסגר: קבוצות המחאה קוראות לבוא להפגין היום מול בית ראש הממשלה ● ועד הקהילות מאלעד פרסם טופס "אישור הגעה להפגנה" הנועד לסייע לחרדים המנסים לחזור לבתיהם בתום החג

טראמפ במסיבת העיתונאים / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

סוף לסאגה: טראמפ אישר את עסקת טיקטוק-אורקל

אורקל תחזיק ב- 12.5% מטיקטוק, וולמארט ב-7.5% נוספים ● האיסור להוריד את האפליקציה בארה"ב שהיה אמור להיחתם היום - יתעכב בשבוע ● דובר וולמארט: "נעבוד לקראת הנפקה ציבורית ראשונה של החברה בארצות הברית בשנה הבאה"

ספר לסגר - פרוזה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

לקרוא כאילו אין מחר: ספרי הפרוזה שינעימו לכם את הסגר

ספר טוב גורם לקורא לחשוב על חייו שלו, התקופה שבה הוא חי והדרכים להתמודד עם שאלות מהותיות הנקרות בדרכו ● אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי הפרוזה שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב ● פרויקט מיוחד

קניות באינטרנט / צילום: שאטרסטוק

לפני הסגר וראש השנה: עלייה חדה בהיקף הצריכה באונליין

מנתוני חברת כרטיסי האשראי max עולה כי בהשוואה לתקופה שלפני ראש השנה 2019, ההוצאה הממוצעת ללקוח עלתה ב-10% בענפי המזון, מוצרי חשמל, מחשבים ותוכנה, ריהוט, ספרים, ציוד משרדי, תחבורה ובתחום של "עשה זאת בעצמך" ● בחסות הקורונה, כל עסקה שלישית בתחום המזון מבוצעת באונליין

יהודה המכבי 49, תל אביב / הדמיה: קודים

תמ"א 38 בתל אביב: "תוך שעתיים חילקנו בינינו את הדירות, בלי שמאי ובלי כלום"

בפרויקט הריסה ובנייה בבניין יהודה מכבי 49 בצפון הישן לקחו בעלי הדירות אנשי מקצוע מטעמם, ורק אז בחרו יזם

בעקבות מחקרים ישראליים פורצי דרך (ולא על קורונה) / צילום: unsplush, unsplash

הלוחם בחיידקים ועוד 5 מחקרים פורצי דרך שנעשו השנה בישראל

בשנה שבה מילים כמו פנדמיה, בדיקות סרולוגיות והמרוץ לחיסון השתלטו על השיח המדעי נעשו כמה פריצות דרך מחקריות באוניברסיטאות בישראל - מעולמות הרפואה ועד מדעי הרוח ● פרויקט מיוחד

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד