גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל ● המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק ● תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו ● כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

תקנות לפקודת היערות, שמסדירות כיצד לחייב קבלנים שמבקשים לכרות עצים בחלופת נטיעות חדשות, מתעכבות במשך שמונה שנים, בזמן שהעצים הבוגרים בישראל הולכים ומתמעטים. אם לא די בכך, בזמן שעצים נכרתים על ידי עבריינים שלא כדין, 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו מעולם למרכז לגביית קנסות. על כל עברייני כריתת העצים, ברחבי ישראל ממונים 2 פקחים ארציים בלבד, לאחר שהניסיון להגדיל את מספר הפקחים העלה חרס. כך עולה מדיון שהתקיים השבוע בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', על הגנת עצים ועבודת פקידי היערות.

גרטה טונברג וג'ורג' מונביו על חשיבותם של יערות

חיימוביץ' סיפרה בדיון על כך שבזמן שההתחממות הגלובלית מאיצה, כריתת עצים בישראל הפכה להיות מכת מדינה, בזמן שתושבים אשר בעריהם מתבצעות כריתות, לא מצליחים לזכות בקשב מצד המדינה, בזמן שלעצים ישנן תועלות אינהרנטיות בבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם, ובהפחתת הטמפרטורה בערים (צל מוריד את הטמפרטורה באזורו בכ-4 מעלות). "במשך שנה וחצי אני מוצפת בפניות אזרחים המנהלים מאבקים מקומיים נגד כריתה של עצים בוגרים. בשם הרצון לפתור את משבר הדיור, העצים הם הראשונים לשלם את המחיר", סיפרה חיימוביץ'.

עץ כרות במרחב העירוני / צילום: אורנה אביקזר

ב-5 השנים האחרונות נכרתו בישראל מספר לפחות 375 אלף עצים. למרות הוראות פקידת היערות, עצים נכרתים ללא הצדקה נראית לעין, ובנוסף - "בזמן תוכניות פיתוח שבהליך גיבושן מקבלי החלטות לא לוקחים בחשבון את הצורך לשמור על עצים ותיקים, לעיתים בני עשרות ומאות שנים", כך לפי מחקר מיוחד של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

חשוב לציין כי עצים צעירים אינם בשום אופן תחליף לעצים בוגרים, שתועלתם למערכת האקולוגית ולבני האדם גבוהה לאין שיעור. לא אחת, לאחר שנכרתים עצים בוגרים, נשתלים מעטים אחרים - צעירים, שלא תמיד נקלטים בקרקע ותועלתם מוגבלת מאוד. יתר על כן, במקרים רבים נשתלים עצי דקל, זולים לתחזוקה אך בעלי תועלת אקולוגית כמעט אפסית. בנוסף, יכולתם של עצים אלו לספק צל או לספוג פליטות פחמן וזיהום עירוני הינה מוגבלת מאוד.

בדיון הוסבר כי לאחר שהוצא הפיקוח על כריתת עצים בקק"ל, האכיפה עברה לסיירת הירוקה - העמוסה ודלת המשאבים וכוח האדם בין כה, כאשר זו פועלת בעיקר מחוץ לערים. על הטיפול בנושא, מופקדים שני פקחים יעודיים בלבד, הנדרשים לבצע את עבודתם ברחבי ישראל ובמצב שבו העצים הולכים ומתמעטים. "שני פקחים על כל המדינה, זאת בדיחה", אמרה חיימוביץ'. ארז ברקאי, מנהל אגף יער אילנות במשרד החקלאות, הסביר שהניסיון להגדיל את כמות הפקחים לא צלח, שכן לשם כך נדרשים תקציבים.

ד"ר יהודה טרואן, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שחקר את מצב העצים בישראל בסוף שנת 2019, הציג בדיון את ממצאי מחקרו והסביר; "עצים אינם מוגנים מפגיעה והשחתה בישראל. זה לא נחשב כריתה. פעילים מתלוננים על כך שיש תופעה של גיזום אגרסיבי שפוגע קשות בעץ, וזה לא אסור בחוק, גם אם הגיזום הלא מקצועי הורג את העצים. אין רגולציה בתחום הזה, והתחום פרוץ. אין בו הסמכה פורמלית מחייבת. כריתה מוגדרת כגדיעת עץ בבסיסו, חיתוך גזע מרכזי וכל פעולה שעלולה לגרום למות העץ. המדיניות היום היא להמעיט בהעתקות עצים בגלל העלות - חצי מיליון שקל לעץ, ולתעדף כריתה על פני העתקה (כ-15% מסך הכריתות מסתיימות בהעתקה, ש' א')".

עץ כרות / צילום: רבקה ויסברג

טרואן הסביר כי שנת 2014 התאפיינה בכריתה מוגברת של עצים, שנכון לשעה זו אין לה כל הסבר, וגם פקיד היערות לא יודע להסבירה. ב-2015 נרשמה ירידה בכריתות, לאחר שהגדרת עץ בוגר בחוק השתנתה, באופן שעצים שב-2014 חייבו אישור כריתה, בשנת 2015 היה אפשר לכרות ללא אישור. כלומר, ההחמרה בחוק הופחתה. אם לא די בכך, פקיד היערות הוסיף וציין כי בפעמים רבות, הוותמל מתקדם עם תוכניות לפני שפקיד היערות חוו את דעתו בעניין הכריתות, ולא תמיד ניתן לחזור מכך אחורנית. "לצערי הרב, הרבה פעמים הוותמל התקדם מאוד, ולפני האישור נזכר שיש צורך בחוות דעת שלנו. איפה שיכולנו, החזרנו את הגלגל לאחור. בעבר, הגענו למצב שלמרות שהחוק מחייב חוות דעת של פקיד היערות, אושרו תוכניות מבלי זה. אני לא יודע למה הוותמ"ל עובד כך".

בזמן שעצים נכרתים - העבריינים חומקים בקלות מאחריות ומענישה

מה קורה כאשר יזמים כורתים עץ? יזמים מחויבים לשתול עצים שווי ערך לעץ שנכרת, להם ערך נופי. אפשרות נוספת היא לתת פיצוי כספי, העובר לתקציב נטיעות. ואמנם - הדבר לא הוסדר בתקנות במשך 8 שנים. "הנהלת המשרד הקודמת פסלה את התקנות שהוכנו", אמר פקיד היערות. זאת, לאחר שהתהליך היה צריך להתרחש במשך חצי שנה. לאחר שהתקנות שהוכנו נזרקו לפח על ידי הנהלת המשרד, כעת עובדים על תקנות חדשות. יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ', דרשה מפקיד היערות לדווח לוועדה על התקדמות בנושא בתוך חודש לכל היותר, כך שבתוך לא יותר מחצי שנה, יובאו התקנות לאישור הוועדה וסגת גרירת הרגליים תיפסק מקץ 8 שנים שבהן הנושא הוזנח.

האם עבריינים הכורתים עצים נושאים בעונש? הקנס הממוצע על כריתת עץ הוא 15,000 שקל, אך 56% מהקנסות לא נגבו מעולם, וכלל לא הועברו למרכז לגביית קנסות. כלומר, בזמן שעצים נכרתים - העבריינים חומקים בקלות מאחריות ומענישה. זאת, כאשר בין כה לא בכל המקרים מחליט פקיד היערות להטיל קנס. תגובתו של פקיד היערות, ארז ברקאי לכך משרטטת את קלות הדעת בהתייחסותה של המדינה לעצים; "אין אפשרות להעביר למרכז לגביית קנסות ללא אישור מסירה כדין. כשנשלח קנס בדואר רשום, המערכת אומרת במקרים רבים שהכתובת לא נכונה, ואז אין לנו אפשרות לגבות".

עץ כרות / צילום: רבקה ויסברג

למרות שבישראל יש פקיד יערות שמתוקף תפקידו אמון על הגנת עצים מפני כריתה, אין מערך ניהול מידע טכנולוגי מתקדם, או כמעט כלל. הנתונים נאספים ידנית, אין מערכת לניהול ושליטה ברישיונות הכריתה. "לכל פקיד יערות יש על המחשב שלו מערכת שלא מחוברת למשרד. אנחנו לא רואים אונליין מה קורה. ביקשנו להחליף אותה, אבל לא התקבל לכך תקציב", אמר ארז ברקאי, פקיד היערות. לא ידוע מה נכרת, לא ידוע מהן הבקשות שהוגשו, לא ידוע כמה ערעורים הוגשו על ידי אזרחים נגד כריתת עצים, וכמה מן הערעורים התקבלו. שקיפות - אין, וגם פקיד היערות עצמו מתקשה לנטר את הנעשה.

מה מפריד בין ניהול מידע באופן ממוחשב כמקובל במדינות מערביות ובין המקובל בישראל? לפי ברקאי, סכום של 350,000 שקל הוא מה שחסר על מנת שתהיה מערכת ניהול ומידע לרישיונות כריתה. בפברואר צוות המחשוב של המשרד איפיין מחדש את תכלול כלל הצרכים, והגיע לסכום של 2.5 מיליון שקל, אך תקציב עדיין לא נמצא. על כך, שאלה ח"כ חיימוביץ; "אתה רוצה שנעשה לכם גיוס המונים? זה מרגיש כמו מזימה לאומית לכרות כמה שיותר עצים. אין מילים".

פרופ' יפעת הולצמן גזית, חוקרת הגנה על עצים, מסבירה עד כמה הניהול איננו שקוף, ולא מאפשר לאזרח לעקוב אחר כריתות העצים באזורו, למרות שהעצים נדרשים ביותר במארג העירוני והאנושי; "היום כל מה שצריך לעשות כדי לקבל רישיון כריתה זה לשלם 37 שקל. חייבים להקשות על קבלת רישיון כזה. אתר משרד החקלאות, שבו אמור כל אדם למצוא אם יש עץ בסביבתו שמיועד לכריתה בלתי אפשרי. מנגנון החיפוש שם לא סביר. איך אדם אמור לדעת שעומדים לכרות עץ? 6 שנים מאז חוקק החוק של אופיר פינס זה לא עובד".

בזמן שהטמפרטורה עולה וכדור הארץ המתחמם, העיריות הן אלו אשר ניצבות בחזית המאבק במשבר האקלים. הבטון והאספלט סופחים את החום, ומעלים את הטמפרטורה בסביבתם, בזמן שמיעוט העצים לא מצליח להגן על התושבים, לא כל שכן לווסת את ההתחממות הגלובלית או לספוג את פליטות הפחמן בערים המזוהמות. "עצים במרחב העירוני הם הצלה. עיריות רבות בעולם נוטעות באופן יזום חורשות עצים על חשבון בניה - אותה הן מבטלות", אמר שר הפנים לשעבר ומנהל פורום רשויות החוף, אופיר פז פינס. "העיריות צריכות לשנות את הדיסקט, וכך וועדות התכנון. יש הרבה עבודה בנושא. פקיד היערות לא יכול לעמוד מול היזמים והכוחות העירוניים. זה לא כוחות. אין שום דרך שבה פקיד היערות יכול להיות אפקטיבית כיום. התפקיד שלו צריך להיות מעוגן סטטוטורית, כמו מהנדס העיר".

ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין, מי שעומד מאחורי חוק אוויר נקי וחוקים סביבתיים רבים, אשר בתקופתו בכנסת נחשב לאחד מחברי הכנסת המחויבים ביותר לסביבה ולמאבק במשבר האקלים, השתתף בדיון והסביר על הפער בין ההצהרות היפות לביצועים הכושלים. "ברמת ההצהרות, אנחנו בסדר גמור. ברמת המדיניות המוצהרת בעיריות, קורים דברים מאוד יפים. המסמך של עיריית תל אביב הוא יפה מאוד. אבל שימו לב לפער האדיר: בעיריית תל אביב יפו עצמה נכרתים עצים בוגרים באופן סיטונאי. העצים מתים בתב"ע ובתמ"א. כל יזם שרוצה לקדם תמ"א, כורת עצים באופן אינפלציוני סביב המגרש, לפעמים גם אצל השכנים, בלי שום צורך. אני רוצה להביע הערכה לאזרחים מקבוצות ההגנה על העצים. בזכותכם עצים נשמרים בארץ הזו, למרות הכשל הנורא של המערכת הממשלית".

חנין הצטרף להצעתו של פינס, וטען כי יש צורך בעת הזו לשנות באופן אינהרנטי את החקיקה. "אין לנו מזמן יערות, הלוואי שהיו לנו יערות שצריך היה להגן עליהם. יש לנו עצים, וצריך לייצר נציבות הגנה על עצים. אם זה לא עובד בעירייה, צריך לעשות את זה בוועדה המחוזית, ולאפשר לנציג הזה לעצור תוכניות כריתה, גם אם זה מעכב תוכניות בנייה. אנחנו נמצאים במציאות של משבר אקלים ומבינים שכל עץ יקר לנו. אנחנו צריכים מערכת שונה לחלוטין של קריטריונים. זה חייב להיות העיקרון".

מכשיר טבעי למאבק בהתחממות הגלובלית

עד כמה חשוב לשמור על העצים הבוגרים בעת הזו? דוח מקיף של השירות המטאורולוגי מ-2019 קובע כי המגמות הקיימות מלמדות שעלית הטמפרטורה החזויה בישראל תהיה אף מעל הממוצע העולמי, והיא צפויה להיות של 2 מעלות בקירוב בעונת הקיץ עד שנת 2050. משמע שהחיים בישראל, במיוחד בקיץ, עתידים להיות קשים, ובמקומות רבים אף בלתי נסבלים. עוד לפני שניגשים להתקין פאנלים סולריים על הגגות או לרכוש מכונית חשמלית, קיים 'מכשיר' טבעי שבכוחו להיאבק כמעט בלא תקציב וטכנולוגיה בהתחממות הגלובלית: עצים.

עץ כרות במרחב העירוני / צילום: רבקה ויסברג

בשל כך, במהלך החודשים הקרובים, מתחייבת ח"כ חיימוביץ' לקדם את נושא ההגנה על העצים ומתוך כך על האינטרסים של התושבים: אוויר נקי יותר, צל, ספיחת פחמן ושירות חסר תחליף למערכת האקולוגית והעירונית. במטרה להפחית את האיומים על העצים בישראל ולקדם נטיעה של עצים חדשים בערים - עד כדי יצירת יער עירוני, תקדם חיימוביץ' את הצעת החוק שכתב ארגון הסביבה אדם, טבע ודין.

בדברי ההסבר של הצעת החוק, מנמקים חיימוביץ' ואדם טבע ודין; "הצעד הפשוט ביותר לביצוע, אשר יכול להבטיח הן הסתגלות טובה יותר לשינוי האקלימי והן הפחתה מסוימת שלו, הינה תוספת של עצים במדינה והגברת ההגנה על עצים קיימים. פרט לתועלותיהם האחרות, משיפור הנוף ועד תרומה מוכחת לבריאות הפיזית והנפשית של מי שמתגורר בקרבתם, מחקרים לאורך השנים הוכיחו כי עצים מורידים את הטמפרטורה בשטח שהם מצלים עליו, וזאת בכמה מעלות יחסית לסביבה, ובאופן יעיל יותר גם מאמצעי הצללה אחרים. כמו כן, העצים הם סופחי פחמן, ובכך הם תורמים למיתון הליכי שינוי האקלים שגורם הריכוז הגדל והולך של פחמן באטמוספירה".

הצעת החוק כוללת מספר דרכי התמודדות ואסדרה מחודשת של התחום; שיתוף הציבור ומעורבותו במקרים בהם יש כוונה לפגוע בעצים, וזאת ע"י סימון העצים שמבוקש לכרות אותם, הצבת הודעה ברורה בשטח המיידעת את האזרחים בנוגע לכוונה לפגוע בעץ, ויצירת מנגנון המאפשר התייחסות של הציבור לכך, לרבות האפשרות להגשת ערר, כדי שעמדתו תילקח בחשבון. בנוסף, כדי להבטיח את ההתאמה הנדרשת בין חוק התכנון והבניה לבין פקודת היערות, מוצע לתקן תיקון עקיף את סעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, המסדיר את התכנון הנוגע לעצים, כך שיהיה ברור שגם בהליכי תכנון חלה חובה לקיים את הוראות פקודת היערות.

החוק המדובר אף שואף לקדם יצירה של 'יער עירוני' בערי ישראל;

"כיום רק אחוזים בודדים משטחם של רוב הישובים הגדולים בארץ מכוסה בעצים. כל אדם מכיר את ההבדל שבין הליכה בדרך חשופה לשמש לבין הליכה נעימה בדרך מוצלת", נכתב בהצעה. "לכן, ראוי ונכון שרוב השטח הציבורי בישובים העירוניים והגדולים יהיה מוצל, מה שגם יאפשר את הורדת הטמפרטורה בשטחים אלה וכנגזרת מכך את הנאת הציבור הרחב מהם גם בתקופות החמות יותר של השנה". לשם כך, מוצע לקבוע כי מדובר במטרה שתקודם במשך שני העשורים הקרובים, תוך ביצוע סקר עצים מקדים, אשר יקבע כמה עצים כבר יש בתחום הישוב, ובהמשך לכך יציע תכנית נטיעות רב שנתית כדי להביאו למצב שיתקיים בו יער עירוני. כדי לסייע בתוספת העצים הנדרשת, מוצע לחייב קודם כל נטיעת כמות מספקת של עצים בכל תכנית בניה חדשה, וכן מתן פיצוי חובה של נטיעת עצים חדשים בכל מקרה של הרשעה בעבירה של פגיעה בעצים.

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

גנץ לנתניהו בקבינט הקורונה: "אנחנו משגעים את הציבור"

שר הביטחון אמר את הדברים בתגובה להצעת ראש הממשלה להגביל את טווח היציאה מהבית ל-200 מטר בלבד ● בתגובה השיב לו נתניהו: "אתה לא תגיד לי מה אנחנו משגעים או לא משגעים. מותר לראות את הנתונים ולשנות את ההתייחסויות"

מפגינים בבלפור לאחר הגבלת ההפגנות על ידי הממשלה / צילום: בן כהן, יח"צ

מאות מוחים בבלפור ובת"א נגד נתניהו אחרי אישור החוק להגבלת הפגנות

אנשי המחאה נגד רה"מ התכנסו ליד מעון ראש הממשלה ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ ● החוק המאפשר להגביל הפגנות בזמן הסגר עבר הלילה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אך התקנות הקובעות זאת בפועל טרם אושרו: "כל זמן שנוכל, נתייצב מול המעון ונדרוש ממנו ללכת הביתה"

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

לא כוח עליון: אי.די.בי קרסה בגלל ניהול גרוע וטעויות של אלשטיין בצמתים קריטיים

חברת החזקות ששווי החזקותיה המרכזיות מתכווץ ואינה מצליחה להציף ערך מהותי בהשקעות חדשות היא חסרת זכות קיום ● כאשר המינוף של החברה הוא ברמה גבוהה מלכתחילה, נגזר גורלה להסדר חוב נוסף

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה / צילום: Taimy Alvarez, AP

מודרנה בעדכון אופטימי: החיסון בטוח לשימוש במבוגרים

החברה פרסמה תוצאות מניסוי קטן, שבו נמצא שהחיסון מייצר אצל מבוגרים נוגדנים בכמות דומה לזו שנצפתה בצעירים ● כעת מחכה החברה לתוצאות הניסוי שבודק האם הנוגדנים הללו אכן מונעים הידבקות בקורונה

אלדד פרי / צילום: איל יצהר

גל הדף נוסף בפרשת אלדד פרי: חשדות נגד חברה שנתנה הלוואות ל-169 רוכשים

משרד הבינוי והשיכון פתח בהליך מינהלי נגד חברת "בונוס" שהעניקה אשראי לפעילות של קבוצת רכישה בשם "פרי הורייזן" שארגנה קבוצת אלדד פרי בבת ים ● ההליך נפתח בחשד להפרות חוק המכר

גיא פרג / צילום: יחצ

המרוץ לרכישת השליטה בדסק"ש: גם אספן של רוני צארום בוחנת את העסקה

מניית דסק"ש זינקה 40% ביומיים על רקע מכירת השליטה הצפויה על ידי כונסי הנכסים שמונו בידי ביהמ"ש ● המכשול המרכזי ברכישת השליטה בחברה - חוק הריכוזיות

מימין: אלשטיין, הרב יאשיהו פינטו ונוחי דנקנר בחתימת השותפות / צילום: יח"צ

הרב כיועץ השקעות: מי הבטיח לאלשטיין כי כספו "יוכפל וישולש"

הרב יאשיהו פינטו נחשב למי שתיווך בעסקה בין נוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין ● פינטו הבטיח, על פי הפרסומים, כי כל מי שישקיע בישראל - "יראה את כספו חזרה ואף יוכפל וישולש" ● שמונה שנים אחרי שנכנס אלשטיין להשקעה בקבוצת אי.די.בי, הכסף לא רק שלא הוגדל - אלא ירד לטימיון

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

האם גם הפרטת חברות ממשלתיות תהפוך למחלוקת בין הליכוד וכחול לבן?

וועדת השרים להפרטה לא תדון מחר במתווה להפרטת התעשייה האווירית בגלל התנגדות שר הביטחון בני גנץ ● במקביל הודיע שר החקלאות אלון שוסטר על התנגדותו למכירת מקורות ייזום, חברת הבת של מקורות

רועי ונונו, מנכ״ל ובעלי ג׳מבו סטוק / צילום: ניצן גור

כך ג'מבו סטוק הישראלית מנסה לטרפד את הכניסה של ג'מבו היוונית לישראל

חברת ג'מבו סטוק, שמפעילה עשר חנויות בישראל, הגישה התנגדות לרישום הסימן של ג'מבו היוונית בישראל ● על אף שהוקמה ב-2015, ג'מבו סטוק הישראלית לא רשמה את הסימן המסחרי שלה ברשם החברות

בועז וטלי איתן, סורל מדיקל / צילום: איל יצהר, גלובס

סורל מדיקל של בועז וטלי איתן חתמה על הסכם שת"פ אסטרטגי עם חברת פארמה גדולה

החברות יפתחו יחד את מוצרי המשאבות-מדבקה הלבישות של סורל ● ד"ר אנדרי יוסף מנכ"ל סורל: "המשאבות הלבישות נותנות מענה למהפכת התרופות הביולוגיות. חולי סרטן לא יצטרכו לקבל טיפול בבית החולים, אלא כחלק מהחיים הרגילים"

העימות הראשון בין ג'ו ביידן ודונלד טראמפ  / צילום: Patrick Semansky, AP

האם ביידן ינצח את טראמפ? הנתונים היבשים מדברים

נותרו עוד כ-6 שבועות לבחירות. האם טראמפ עדיין יכול לנצח? ● מנקודת מבט של חקר השיווק, נכון לרגע זה, זו תהיה משימה קשה במיוחד שתלויה בעיקר בשפנים שיוציא מהכובע

צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press

זעקת הפנימאים: "צריכים להתחנן לתנאים שיאפשרו לנו להילחם במלחמת הישרדות, שלא רואים את הסוף שלה"

מנהלים של מחלקות פנימיות בבתי חולים קיימו הערב מסיבת עיתונאים שבה הזהירו מההשלכות של דרישות הממשלה מהם ● פרופ' אבישי אליס: "מה שמוסתר מעיני הציבור זו הירידה הדרסטית של יכולת בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים"

הנפקת למונייד / צילום: באדיבות NYSE

כולל למונייד ו-JFrog: רבעון שיא של 20 שנה לשוק ההנפקות בוול סטריט

ברבעון השלישי בוצעו 81 הנפקות ראשוניות בהן גויס סכום כולל של 28.5 מיליארד דולר – גבוה ב-164% ביחס לרבעון המקביל ● שתי הנציגות הישראליות ברשימה הניבו תשואות גבוהות למשקיעים

תל אביב / צילום: גיא ליברמן, גלובס

מדד בועות הנדל"ן הגלובלי: "תל אביב יצאה מאיזון"

לפי המדד שמפרסם בנק UBS מחירי הדירות בתל אביב לא מאוזנים ומוערכים בהרבה מעבר לשוויים ● לפי "רמזור בועות הנדל"ן" שיצר הבנק, ת"א היא עיר צהובה - כלומר עדיין לא מוגדרת כבועה ● כך מדורגות שאר הערים הגדולות בעולם בהשוואה

מייסדי קורלוג'יקס. מימין: אריאל אסרף, יוני פרין / צילום: יח"צ

קורלוג‘יקס מגייסת 25 מיליון דולר מרד דוט ואייל עופר

הסטארט-אפ מסייע לצוותי פיתוח ו-DevOps לנהל ולנתח את קבצי הלוג ונתוני האבטחה על בסיס למידת מכונה  ● בעקבות הגיוס החברה תוסיף עוד 40 עובדים בישראל, רובם במחקר ופיתוח

אכיפה משטרתית לפני כניסת יום כיפור בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

בעקבות פרסום "גלובס": המשטרה שינתה את טפסי הקנסות שתוכל לגבות גם מאזרחים זרים

"גלובס" חשף כי מדינת ישראל מתקשה מאוד לאכוף קנסות מינהליים ופליליים נגד אוכלוסיית הזרים מאחר שהפרטים המזהים בדוח לא מאפשרים זיהוי נכון שלהם ● כעת המשטרה שינתה את הטפסים הישנים וגביית הקנסות מאזרחים זרים מתאפשרת

נוסעים בנתב"ג בתקופת הקורונה  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עתירה נגד חברה שזכתה במכרז לביצוע בדיקות קורונה בנתב"ג: מציעה דגימות לא מדויקות במחירי הפסד

חברת פנגיה, שהפסידה במכרז, עתרה לביהמ"ש נגד זכיית "אומגה המכון להוראה מודרנית" ● בין היתר, נטען כי ההצעה הזוכה תשתמש במשאבים ציבוריים של ביה"ח רמב"ם ● אומגה: ההצעה שלנו עומדת בכל התנאים

שדה התעופה בן גוריון, בחודש האחרון. החברות יוכלו להעניק החזר כספי על טיסות שבוטלו, תוך 90 יום / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בין שוברים למזומן: מחר התאריך האחרון להחזר על טיסות שבוטלו בזמן הסגר הראשון

בעקבות משבר הקורונה, שונה חוק התעופה הישראלי כך שהחברות יוכלו להעניק החזר כספי על טיסות שבוטלו, תוך 90 יום ● מחר הוא היום האחרון שבו על חברות התעופה להשיב לצרכנים כסף על טיסות שבוטלו בעקבות הסגר הראשון

דני רופ / צילום: יעל צור

לאחר הפיטורים מחדשות 13: דני רופ מצטרף ל-ynet

רופ יגיש מידי בוקר וידאו עם תחזית יומית ושבועית ● רופ: "בעידן של היום מיליוני אנשים צורכים את המידע בעיקר באינטרנט ובמובייל"

ד"ר אירן דיאמנט / צילום: יח"צ

המדינה מדריכה ארגונים: כך תזהו עובדים בסיכון לשחיקה

הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל מפיצה לארגונים מידע איך להתמודד עם בעיית השחיקה בתקופת הקורונה