גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

במשך כחמישה חודשים אנו צופים וקוראים כתבות שבהן מסוקרות קריסות עסקיות ומצוקות כלכליות של יחידים נפגעי קורונה, וקל, ומצער, להעריך כי העתיד הקרוב מזמן לנו עוד הרבה מאותו הדבר.

מדובר בסיפורים כואבים המהווים מגנט הזדהות לכל אזרח שחי בינינו. הטענה המרכזית העולה מפיהם של האזרחים שעולמם הכלכלי חרב עליהם כפועל יוצא מהקורונה זהה: "אנחנו שילמנו ביטוח לאומי ומסים במשך שנים, וכעת משנקלענו לקשיים שלא באשמתנו תפקידה של המדינה, בחוזה הלא כתוב שבינה ובין אזרחיה, הוא לחלץ אותנו מן המציאות הקשה".

טענה זו נשמעת הגיונית למי שאינו בקיא ולו באופן בסיסי בניהול כלכלה לאומית, ולצערי במצב החינוך הפיננסי במדינת ישראל - מדובר ברוב המכריע של הציבור.

מדינת ישראל כמו כל מדינה מפותחת אחרת רחוקה מלהיות כל-יכולה כלכלית. כספי המסים של הציבור משמשים אותה מדי שנה למימון צורכי הביטחון, החינוך, ביטחון פנים, השקעה בתשתיות ועוד. ממש לא לחיסכון. כמו כלל המדינות המפותחות, ישראל אינה חוסכת חלק מההכנסות ממסים גם בשנים טובות כלכלית, אלא מציגה גירעון שנתי שנע בממוצע בין 2% ל-3% מהתוצר הלאומי.

בניגוד לאינטואיציה של כלכלת בית תקינה, המתנהלת עם חסכונות לעת צרה, הרי שבכלכלה לאומית הפטנט העולמי הוא להגיע למשבר עם חוב לאומי קטן יחסית לתוצר, ולהגדיל את החוב בעת משבר על מנת לתמוך בכלכלה.

כלכלת ישראל הגיעה במצב טוב בהגדרות הגלובלית המקובלות למשבר הכלכלי הנוכחי, ולא מדובר בפייק ניוז של פוליטיקאים מטעם. במשך 20 שנה התנהלו ממשלות ישראל באחריות פיסקאלית והפחיתו את יחס החוב-תוצר הלאומי מרמת שיא של כ-120% תוצר לרמה של כ-60%, גם אם בשנתיים האחרונות, עוד בטרם הקורונה, היו חריקות במשמעת הפיסקאלית.

ההפחתה החדה ביחס החוב-תוצר הפחיתה את עלות מימון החוב הלאומי לרמות אפסיות, ופינתה מקורות תקציביים למטרות כלכליות אחרות. כן היא ציידה את המדינה בגמישות הנדרשת ליום שבו הממשלה תידרש לפעול בצורה אנטי מחזורית על מנת לתמוך בכלכלה. והיום הזה, לצערנו הגדול,  הגיע.

המשבר עמו מתמודדת מדינת ישראל הוא מסדר גודל כלכלי דמיוני, ולפיכך דורש רזרבות כלכליות עצומות. אם עד המשבר תרחיש של לחץ פיסקאלי סביר היה מצביע על צורך לתמוך בכלכלה במשבר בשיעור של 10% תוצר, אזי כיום בשל חוסר הוודאות בדבר מספר גלי הקורונה העתידיים והיעדר חיסון - סביר כי החוב הלאומי יגדל בעשרות אחוזים עד להתגברות על המחלה.

הציבור אומר לעצמו שמי שצועק מקבל כסף 

מדובר במצב עולם מבלבל במיוחד שבו הציבור מתקשה להבין איך יכול להיות שנאמר לו במשך שנים שהכלכלה שלנו במצב טוב מאוד, ומתברר שיש לנו חוב לאומי גדול ותופח. תחושת הבלבול עוד גדלה נוכח העובדה שהממשלה מפזרת כסף למי שיש לו נוכחות תקשורתית גבוהה ושמכה בעוצמה על השולחן.

הציבור אומר לעצמו שאם יש כל כך הרבה כסף היום במסגרת תוכניות הסיוע, אז כל שנותר הוא להפעיל עוד לחץ על הממשלה, וכך כל הצרות והעיוותים הכלכליים במשק ייפתרו.

חוסר הוודאות והפחד מהעתיד הכלכלי מופנים בעיקר כלפי ראש הממשלה, ואולם אני מתקשה לזהות בנמצא אג'נדה כלכלית חלופית או מנהיג שהתנהלות כלכלית שונה שלו ערב המשבר ובמהלכו הייתה משנה את תמונת המאקרו של ישראל.

ראש ממשלה אינו כל-יכול. ממש כמו במלחמות צבאיות שבה ן ניתן למזער את כמות הנפגעים ונזקי רכוש, אולם לא ניתן למנוע אותם כליל בדרך לניצחון במערכה, כך גם במגה-מלחמה הכלכלית שכופה הקורונה. במציאות שכזו חובה להגיד לציבור את האמת, באמצעות מסרים פשוטים ועקביים כמו שמנסים לעשות כיום בזירת הניהול הבריאותי של המשבר, וכך לרכוש את אמונו מחדש.

דווקא ההתנהלות של רה"מ בסוגיית אישור התקציב היא שגויה לדעתי ופוגמת קשות באמון הציבורי, השחוק גם כך. גיבוש תקציב לשנה אחת ולא לשנתיים, בתקופה של חוסר ודאות, הוא מהלך הגיוני, אך גיבוש תקציב לרבעון אחד בלבד שוחק את אמינות הממשלה, בתקופה שאמינות ואמון בקברניטים הם הדבר החשוב ביותר לניהול המלחמה בקורונה.

האמת צריכה להיאמר, והיא שאם לא יקרה הבלתי צפוי, מדינת ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת-ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת דירוג החוב. זו כמובן לא מציאות פיסקאלית שמנותקת מהמציאות החזויה במרבית המדינות המתוקנות, אך צרת רבים הייתה ונותרה נחמת טיפשים.

במציאות שנוצרה, את האוברדרפט הלאומי הצומח נצטרך לשלם כולנו באמצעות גידול במסים ושחיקה בשירותים הציבוריים בעתיד. לכן, דווקא בתקופה מורכבת זו דרושה הרחבה פיסקאלית אחראית ולא הרחבה נואשת.

כל מי שמבטיח לציבור 'שחר של יום חדש' באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניהם של צעירי ישראל, ועלול לדרדר אותנו בעצמו לתהום כלכלית. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

חברת ברוקראז’ במומביי שבהודו, במהלך הנפילות בשווקים במרץ האחרון / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

סיכום תש"פ בשווקים הפיננסיים: המציאות עלתה על כל דמיון

למשך חודש אחד בלבד קטעה המגפה את המגמה החיובית החזקה בשוקי המניות בעולם, אבל מאז הם התאוששו באופן מרשים ● מדדי המניות של בורסת תל אביב, לעומת זאת, סיכמו שנה עברית מאכזבת

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר ● פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" ● משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

בניין בורסת המניות של ניו יורק, החודש  / צילום: Anthony Behar, רויטרס

האם בהלת הקורונה החזירה את מניות הטכנולוגיה לימי הבועה?

התנהגות השווקים בעקבות מגפת הקורונה הגדילה את הפערים בין מניות הערך למניות הצמיחה במידה מוגזמת ומטרידה ● המסקנה: השקעה במניות ערך עדיפה כיום

בנקאות בימי קורונה - עמלות וריביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

העו"ש, החיסכון והקורונה: איך נכון להתמודד עם החשבון בתקופה הזו

הבנקים הגיעו מוכנים יותר לסגר הנוכחי, והם מציעים הקלות חדשות לצד ההקלות הקיימות • האם עדיין אפשר לדחות הלוואה, איך ליצור קשר עם הבנקאי, והאם יהיה מספיק כסף בכספומטים? • "גלובס" מציג: בנקאות בתקופת הסגר • כתבה ראשונה בסדרה

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

אחרי הזינוק של החג: יממה של עלייה תלולה במספר מבקשי העבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

גלית ואייל שטיגמן, בעלים של "קמיליה", מפעל לייצור רטבים / צילום: תמונה פרטית

"הבנקים הורגים את העסקים, הם לא נתנו סיוע למי שבאמת צריך"

אייל שטיגמן, בעל מפעל רטבים למזון לשוק המוסדי קמיליה ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

עוד מבקרת רשות התחרות את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר "מועט יחסית" של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בתחום השירותים הפיננסים ● כך עולה מדוח שפורסם היום שעניינו "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית"

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התמתנו הירידות בנעילה: הדאו ירד ב-1.8%, הנאסד"ק השיל 0.1%

מדד S&P 500 צנח ב-1.2% ורשם לראשונה מאז חודש פברואר רצף ירידות של ארבעה ימים ברציפות ● מדד הפחד (VIX) זינק ב-6% ● באירופה הדאקס צלל ב-4.5%, הקאק צנח ב-3.8%, הפוטסי נפל ב-3.4%

שר האנרגיה יובל שטייניץ בחתימת ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי איסטמד / צילום: משרד האנרגיה

בהשתתפות ישראל: נחתם ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי במזרח התיכון

ההסכם הרשמי להקמת ארגון הגז האזורי EMGF - East Mediterranean Gas Forum נחתם היום בקהיר ● הפורום יכלול את ישראל, מצרים, איטליה, יוון, ירדן, קפריסין והרשות הפלסטינית

פרוייקט פרי הורייזן בבת ים / צילום: תמר מצפי, גלובס

בור במקום בית: כך נראות קבוצות הרכישה של אלדד פרי אחרי הקריסה

הבניין עם הבריכה במרכז פ"ת ששווק כאזור נוצץ, המגדל היוקרתי בבת ים שהובטחו בו דירות זולות וקבוצת הרכישה ברחובות שגילתה במפתיע ששווקו בפרויקט דירות "על הנייר" ● "גלובס" יצא בעקבות 3 קבוצות רכישה שארגנה פרי נדל"ן, וגילה עד כמה עמוקה התסבוכת של חבריהן

עדיאל שמרון /  צילום: שלומי יוסף

בהלת המחסנים: המדינה מכרה שטח למרלו"גים בכחצי מיליארד שקל

רשות מקרקעי ישראל תקבל כ-524 מיליון שקל ממכירת קרקע באזור התעשייה יואב שבדרום ● הרוכשת העיקרית היא איסתא מרכזים לוגיסטיים שתשלם 289 מיליון שקל עבור זכייתה בארבעה מכרזים ● קבוצת שיבולת ואיש העסקים תומר כץ זכו במכרז בשטח של 27 דונם וישלמו לרמ"י כ-49 מיליון שקל

אחמד אל-חבטור (קבוצת "אמפא" בדובאי) ושלומי פוגל  / צילום: יח"צ

עוד קבוצת ענק מדובאי בדרך לארץ: קונגלומרט המלונאות והנדל"ן אל-חבטור יפתח משרד בישראל

היקף נכסיה של קבוצת אל-חבטור נאמד בלמעלה מ-8.5 מיליארד דולר ● בנוסף, הודיעה הקבוצה בניהולו של חאלד אל-חבטור כי החלה במגעים עם חברת "ישראייר" על פתיחת קו טיסות סדיר

חממה לגידול קנאביס של אינטליקנה  / צילום: לירון לוי, יח"צ

אנחנו נשארים בארץ? כך מתמודדות חברות הקנאביס מישראל עם היעדר יצוא

הבאזז חלף, המניות תקועות, הסלבס כבר אינם נוהרים וההכנסות עדיין אינן משמעותיות ● חברות הקנאביס המקומיות מוצאות פתרונות יצירתיים להצמיח את עסקיהן בהעדר יצוא: מקימות פעילויות בחו"ל, מייבאות מותגים זרים ומצפות בתקווה ללגליזציה

משרדי ארנסט אנד יאנג / צילום: עינת לברון

בענפי הפיננסים וראיית החשבון מצהירים שלא יוציאו עובדים לחל"ת

תשע קבוצות הביטוח הגדולות ושמונת בתי ההשקעות העצמאיים הגדולים אמרו ל"גלובס" כי הם לא מתכוונים להוציא עובדים לחל"ת בסגר השני ● גם פירמות רואי החשבון הגדולות לא מתכוונות להוציא עובדים לחל"ת

יפעת שאשא ביטון בועדת הקורונה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שאשא-ביטון תקפה את רה"מ; מיקי זוהר: "לשקול המשך דרכה בליכוד"

יו"ר ועדת הקורונה הגיבה בחריפות להאשמות נתניהו לכך שהיא בין האחראיים לעלייה בתחלואה: "מסמס את יישום מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, עד שלא הייתה בו עוד תועלת" ● בתגובה ח"כ מיקי זוהר קרא להדיחה ממפלגת הליכוד

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

העליות בתל אביב מתמתנות לקראת סיום; ירידות בבנקים

אבנר חדד מנכ"ל קסם קרנות מבית אקסלנס: "יש המון אלמנטים על שולחן המשקיעים והמון אי ודאות. זו לא תהיה תקופה קלה אלא של חוסר יציבות, לשני הכיוונים" ● המסחר בניו יורק נפתח בעליות בהובלת הטכנולוגיה, בורסות אירופה נסחרות במגמה חיובית

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נמשיך לשלם פחות על רכבי יוקרה: ועדת הכלכלה אישרה להאריך בחצי שנה את ההקלות על יבואני הרכב "הזעירים"

מהנתונים שהוצגו לוועדה עולה שערוץ הייבוא הזעיר צמח באלפי אחוזים תוך שלוש שנים ותופס כיום למעלה מ-10% מהמכירות בפלח היוקרה

ספירת הקולות במשאל העם האיטלקי. תמיכה רחבה בצמצום מספר חברי הפרלמנט / צילום: Andrew Medichini, AP

70% מהאיטלקים הכריעו: מספר חברי הפרלמנט יקוצץ בשליש

עד סבב הבחירות הבא המתוכנן ב־2023, יקוצצו 345 משרות של נבחרי ציבור: "העם האיטלקי רוצה פחות פוליטיקאים בסביבה"

מסעדה עם מגבלות קורונה ברובע סוהו בלונדון / צילום: Matt Dunham, Associated Press

המסעדות והבארים בבריטניה ייסגרו בעשר; ביקורת על תפקוד ג'ונסון

בשל העלייה החדה במספר מקרי הקורונה בממלכה המאוחדת בימים האחרונים יוטל איסור על פעילות בארים ומסעדות אחרי השעה 22:00 ● האופוזיציה בבריטניה, וגם קולות מתוך המפלגה השמרנית, מבקרים בחריפות בימים האחרונים את ג'ונסון ואת הממשלה על "חוסר התכוננות" לגל שני

זוהר פוקס ואורי לדרמן, מייסדי אורורה לאבס / צילום: אורורה לאבס

אורורה לאבס מגייסת 23 מיליון דולר ממריוס נכט ו-LG

הסטארט-אפ מפתח טכנולוגיה לניהול תוכנה, אבחון ועדכון מרחוק עבור רכבים ומכשירים מחוברים ● בגיוס השתתפו גם פורשה SE, בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, וחברה מקבוצת טויוטה