גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נותר כלכלן רציני אחד שיתמוך בתוכנית המענקים של בנימין נתניהו?

מעניין אם פרופ' אבי שמחון - הכלכלן הרציני היחיד שהיה תומך בתוכנית הכלכלית - חושב עדיין שמדובר בתוכנית טובה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

רק לפני מספר שבועות הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו שיקדם תיקון לחוק יסוד משק המדינה, ואת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (מענק חד פעמי) - במסגרתו יינתן מענק כספי לכל מבוגר ועד שלושה ילדים במשפחה.

התוכנית הכלכלית הזו נתקלה בהתנגדות פוליטית (שעמדה על כך שמענקים צריכים להינתן בצורה דיפרנציאלית), ובהתנגדות של כלכלנים מומחים, שהתנערו כמעט-כולם-כאחד מאותה תוכנית. הם טענו, ובצדק, שהמענקים הללו יגדילו את הגרעון שרק יעמיק את המשבר לטווח הארוך. ועוד הוסיפו שממילא, אנחנו נמצאים בנקודת זמן שהמענקים כלל לא יופנו להמרצת המשק משום שהמשק עצמו נמצא עדיין בשלבי הסגר וקיימת אי-ודאות כללית על צעדיה הקרובים של הממשלה. וכל זה, עוד מבלי להרחיב את הדיון על כך שצריכה פרטית כלל איננה מגדילה את התוצר.

אל מול הביקורת הכלכלית הזו טען פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו, כי "כלכלנים רציניים" תומכים במענק - ובתגובה לכך ערך פרופ' מנואל טרכטנברג סקר בקרב כ-75 כלכלנים ישראלים. 72 מהם אמרו כי אינם מכירים כלכלנים רציניים כאלה.

אבל פרופ' שמחון הוא אכן "כלכלן רציני", והוא תמך בתוכנית הכלכלית. כך שאפשר לומר שקיים לפחות "כלכלן רציני" אחד, שלוחש על אוזנו של ראש הממשלה שתומך בתוכנית.

העניין הוא שהתוכנית המקורית כבר איננה על הפרק.

אין הכוונה רק להחרגת בעלי המשכורות הגבוהות מהמענק שממילא היה מיותר להם; גם לא על כך שהוגדלה מסגרת תקציב התוכנית בעוד חצי מיליארד שקל, אלא על משהו עמוק יותר - ובעייתי הרבה יותר.

ההצעה שעלתה בוועדת הכספים של הכנסת ולאחר מכן אושרה, שינתה את הרכב המענק לכל אזרח, כך שהיא התנפחה והתרחבה למענק עבור כל ילד, גם אם מדובר בילד הרביעי, השישי או התשיעי במשפחה. הדבר נבע כמובן מהלחץ שהפעיל יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שדרש להסיר את המגבלה על המענק לשלושה ילדים בלבד, וההיעתרות לדרישה הזו מצד שר האוצר, כשריח הבחירות נמצא באוויר.

אז האם גם עכשיו יועצו הכלכלי של ראש הממשלה תומך בתוכנית המתוקנת? האם עדיין נותר אפילו "כלכלן רציני" בודד ויחיד שיתמוך באותה תוכנית חדשה?

ובכן, קולו של פרופ' שמחון טרם נשמע, אבל הנה מה שכתב פרופ' שמחון בספרו (הבהיר והמצוין) "כלכלת ישראל" (2011) בו הוא סוקר את התפתחות המשק הישראלי מאז ימי הקמת המדינה ועד ימינו-אנו. בפרק הסיכום שנקרא "הפרדוקס הישראלי ולאן כל זה הולך", מסביר פרופ' שמחון שהחדשנות הטכנולוגית שחוותה מדינת ישראל היא פלא כלכלי שאפשר לישראל לדלג על "השלב התעשייתי" ישירות אל "השלב הפוסט-תעשייתי" באמצעות ההובלה שנטלה תעשיית ההייטק, ולהפוך כהרף עין ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת, אשר מובילה במדדים של פיתוח כלכלי; אבל לצד זאת, עדיין מתקשה להשיג את יתר מדינות העולם המערבי. פרופ' שמחון דוחה הסברים מקובלים לתופעה זו - ומספק אחת משלו: ריבוי ילודה.

קצבאות ילדים נדיבות - עודדה כמובן ילודה. אך באותה-עת אותן קצבאות "משיגות יעדים הפוכים מאלה שנועדו להם", נוכח הפגיעה במערכת התמריצים העומדת בבסיסי הכלכלה. וכל זאת נמשך עד "שקם האומץ לממשלת שרון-נתניהו וב-2003 קוצצו הקצבאות לילד הרביעי ומעלה ב-85 אחוזים!".

ריבוי הילודה באמצעות מענקי ילודה יצר למעשה שתי כלכלות בתוך ישראל, שתי חברות נפרדות - אחת נחשלת, שקועה בעוני, ומדשדשת מאחור בכך שהיא הופכת את מספר הילדים הרב למקור פרנסה; והשניה, מתקדמת במהירות לתפוס מקום של כבוד בצמרת המדינות המפותחות. "במבט ראשון," כך מסביר פרופ' שמחון, "הבחירה שלי לסיים ספר על כלכלה בדיון בנושא שאולי ראוי יותר לעיונם של סוציולוגים, נראית משונה. אבל בסופו של דבר לא ניתן להפריד בין הכלכלה לחברה".

ואולם הוא איננו נרתע מהבעת עמדתו, ומציג אותה באומץ: "מאחר שהשאלה הזו נוגעת בנקודה החשובה ביותר לעתידנו החברתי והכלכלי, אני מבקש לסטות מהנוהג להסתתר מאחורי סיסמאות וקלישאות, גם אם אסתכן בהכעסת אנשים רבים, ולהצביע באופן הברור ביותר על הסיבה שמעכבת את הצטרפותנו כחברה מלאה ומובילה בקבוצת המדינות המפותחות".

יש שיאמרו, התוכנית המתוקנת היא "חד-פעמית"; אולם כל מגמה מתחילה בצעד חד-פעמי. דווקא בתקופה רגישה פוליטית, מוטב להבהיר מראש שחזרה למדיניות זוחלת בלתי-מרוסנת של חלוקת קצבאות ילדים ללא כל מגבלה - פוגעת ותמשיך לפגוע בכלכלת ישראל, וספק רב אם יימצא הגורם המתאים שיהיה בעל כוח פוליטי מספיק ויושרה ציבורית לעמוד בפרץ אל מול התדרדרות חוזרת לעולם הקצבאות הבלתי-מרוסנות.

מעניין אם פרופ' שמחון - הכלכלן הרציני היחיד שהיה תומך בתוכנית הכלכלית - חושב עדיין שמדובר בתוכנית טובה. 

הכותב הוא ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון

עוד כתבות

יהודה המכבי 49, תל אביב / הדמיה: קודים

תמ"א 38 בתל אביב: "תוך שעתיים חילקנו בינינו את הדירות, בלי שמאי ובלי כלום"

בפרויקט הריסה ובנייה בבניין יהודה מכבי 49 בצפון הישן לקחו בעלי הדירות אנשי מקצוע מטעמם, ורק אז בחרו יזם

פרופ’ ענבל גושן / צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תאי המוח שמחליטים מה נזכור גם בעוד שנים

לאורך שנים חוקרי זיכרון ביטלו את תפקידם של תאים מסוימים במוח בתיוק זיכרונות • פרופ' ענבל גושן מגלה אותם מחדש

ד”ר עדו קמינר / צילום: איל יצהר, גלובס

המיקרוסקופ שיאפשר לענות על אחת החידות הגדולות בפיזיקה

ד"ר עדו קמינר בנה מיקרוסקופ אלקטרונים יחיד מסוגו, שמגלה מה קורה לאלקטרון במפגש עם אור ● בעתיד, הטכנולוגיה הזאת תוכל לעזור למקד קרינת רנטגן

גשר בידוול בר בקליפורניה, בשבוע שעבר צילום: AP-Noah Berger

מי אתה דונלד טראמפ: עושה שלום – או "מצית סדרתי"

מה מעניין יותר את האמריקאים 47 יום לפני הבחירות: דגל ישראל בבירת בחריין או אסון אקולוגי עצום ממדים בחוף המערבי ● שריפות כילו אדמות יערות בגודל מדינת ישראל ● מושלים דמוקרטיים מפצירים בנשיא להאזין למדע ● "זה יתקרר, תחכו ותראו", הוא אומר, "המדע לא יודע"

איתי כהן שדה ומשפחתו / צילום: פרטי

לחיות באושר: הכירו את הישראלים שגרים בגן עדן

דמיינו שבכל יום יש לכם פנאי לעצמכם ולמשפחתכם, שאין צורך לנעול כלום, ושאתם משקיפים על טבע פראי ומוקפים אנשים שמחים ומאריכי חיים ● סיפוריהם של ישראלים שחיים בפסגת דירוגי האושר בעולם ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

תיירים על חופי אבו דבי, איחוד האמירויות / צילום: Kamran Jebreili, AP

בקרוב: גוף ממשלתי לאיתור שת"פים והשקעות מהאמירויות יפתח סניף בת"א

מדובר במשרד בינלאומי ראשון של משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO), גוף ממשלתי של הנסיכות העוסק בחיפוש שיתופי פעולה והשקעות ● על פתיחת המשרד הוחלט בעקבות מגעים עם Invest in Israel במשרד הכלכלה והתעשייה ועם עוד גופים ישראליים תוך מיקוד בתחומי חדשנות וטכנולוגיה

בעקבות מחקרים ישראליים פורצי דרך (ולא על קורונה) / צילום: unsplush, unsplash

הלוחם בחיידקים ועוד 5 מחקרים פורצי דרך שנעשו השנה בישראל

בשנה שבה מילים כמו פנדמיה, בדיקות סרולוגיות והמרוץ לחיסון השתלטו על השיח המדעי נעשו כמה פריצות דרך מחקריות באוניברסיטאות בישראל - מעולמות הרפואה ועד מדעי הרוח ● פרויקט מיוחד

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

בלומברג: נקסט אינשורנס במגעים לגייס הון לפי שווי של 2.25 מיליארד ד'

חברת האינשורטק הישראלית גייסה לפני כשנה השווח הנמוך בכמחצית ● מי שמנהלת מגעים להוביל את סבב הגיוס היא קרן ההשקעות של חברת גוגל ● בנקסט אינשורנס ובגוגל סירבו להגיב

טראמפ במסיבת העיתונאים / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

סוף לסאגה: טראמפ אישר את עסקת טיקטוק-אורקל

אורקל תחזיק ב- 12.5% מטיקטוק, וולמארט ב-7.5% נוספים ● האיסור להוריד את האפליקציה בארה"ב שהיה אמור להיחתם היום - יתעכב בשבוע ● דובר וולמארט: "נעבוד לקראת הנפקה ציבורית ראשונה של החברה בארצות הברית בשנה הבאה"

שיפוצים במלון נורמן תל אביב / צילום: דנה פרידלנדר

אין אורחים, אז משפצים: המלונות שניצלו את הסגר

השמיים סגורים? התיירים מחו"ל לא מגיעים כבר חודשים? ההכנסות על אפס? • יש מלונות שהחליטו לנצל את הזמן הזה לשיפוץ כולל • "ההתאוששות תהיה מהירה יותר ממה שאנחנו חושבים"

עמית בן דב / צילום: איל יצהר, גלובס

הסיפור שהתחיל בשרטוט על מפית בבית קפה ונגמר (בינתיים) בגיוס לפי שווי של 2 מיליארד דולר

עמית בן דב חלם להיות ג'ימי הנדריקס הבא, וגם לתפקיד הראשון בהייטק התגלגל בעקבות החלום להשתלב בעסקי הבידור ● בגיל 50 הוא החליט להקים סטארט-אפ ראשון, שמנתח שיחות של אנשי מכירות ומספק להם המלצות ● היעד: להיות ה"טסלה של עולם המכירות"

וולוו V60 קרוס-קאונטרי / צילום: יח"צ

שגרירת שבדיה: וולוו V60 לא קולנית ולא מוחצנת

גרסת הקרוס קאונטרי של ה-S60 מציעה שילוב ייחודי בישראל בין תצורת סטיישן מרווחת, הנעה כפולה, ומרווח גחון נכבד ● אין לה נוכחות כמו לדגמי קרוס-אובר אבל היא מאוזנת, תרבותית ואידיאלית למסעות לאיקאה

הנקראות של תש"פ - G / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

10 הכתבות שקוראי G הכי אהבו השנה

נמלות האש משתלטות על ישראל ● האם מונוגמיה זה כבר פאסה ● למה עדיין אכפת לנו ממפלס הכנרת ● המתחים מאחורי הקרב על האסי ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

פרופ’ דוד שוורץ / צילום: Margo Reed

מזרק שיתופי: הרשת שמאפשרת למכורים לסמים להציל זה את זה

אם משתפים אופניים, למה לא לשתף מזרקים שיכולים להציל ממנת יתר? ●
"לפעמים מרעיונות נאיביים מקבלים תוצאות מעניינות", אומר פרופ' דוד שוורץ

ביוטנר, לצד בן 100 פלוס באזורים הכחולים. "ביקרתי בכל אחד מהם עשרות פעמים, אז אני מרגיש מקומי" / צילום: פרטי

רוצים לחיות עד גיל 100? תקראו את הראיון הזה

דן ביוטנר מאמין שיחיה עד גיל 100, ואם תקשיבו לו, הוא סבור שגם אתם תזכו לכך ● ביוטנר איתר את חמשת האזורים הכחולים, שבהם תוחלת החיים היא הגבוהה בעולם ומיפה את המאפיינים המנצחים לאריכות ימים ● את כל אלה הוא תרגם לאימפריה משגשגת ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

נחלה במושב. לרשות המקומית יותר משתלם שהרוכש ישלם את ההיטל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מי צריך לשלם היטל השבחה כאשר רוכשים בעלות בנחלה

החלטת ועדת ערר קבעה שהמדינה, המוכרת של הקרקע, תשלם את היטל ההשבחה ולא הרוכשים של הנחלה, אך נראה שיכולות להיות פרשנויות אחרות

חממות במושב. אח אחד קנה את הבית, השני את החממות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסכסוך המשפחתי שהוביל לקביעה תקדימית: משק נרכש על ידי שני אחים

אף שרמ"י מאפשרת לרשום רק בעלים אחד לנחלה, בית המשפט המחוזי קבע שמשק נרכש על שם האחים

קליניקה ניידת לבדיקות קורונה בדרום אפריקה. נעשו מאמצים להגביר את הבדיקות בקרב חולי שחפת / צילום: Dino Lloyd, רויטרס

תכירו: שחפת. האיום הבריאותי הבא כבר מעבר לפינה

מגבלות התנועה, הפגיעה הכלכלית והסטת כוח האדם הרפואי לטיפול בקורונה עלולים להוריד לטמיון את ההישגים שהושגו במיגור שחפת, איידס ומלריה • חוקרות מובילות בתחום השחפת מדברות על הקשיים שמערימה הקורונה על המאבק במחלה ● מדעי הקורונה, פרויקט מיוחד 

מסעדה בנאפולי באיטליה, בחודש שעבר. החיים ביבשת חזרו לשגרה, אך עדיין מוקדם לדעת איך יעבור החורף עם גל התחלואה השני / צילום: Ciro De Luca, רויטרס

מקום טוב לחיות בו, יותר מארה"ב: השנה שבה אירופה קמה במפתיע מהקרשים

זו הייתה גם השנה שבה העולם נמדד לא רק במלחמת הסחר או בכוח צבאי, אלא בהתמודדות עם מגפה ● ולמרות ההתחלה הקשה, היבשת הזקנה מוכיחה את היעילות שבמדיניות רווחה ובמגזר ציבורי, כשהיא הופכת, על פי מדדים רבים, למקום טוב יותר לחיות בו מאשר ארה"ב

ג'יין פרייזר. הגיעה לעמדה שאף אחת לא הגיעה אליה מעולם  / צילום: Erin Scott, רויטרס

כל הדרך לפסגה: יותר ויותר נשים מתמקמות בצמרת ענף הבנקאות

ענף הבנקאות, מגזר גברי מסורתי, עוקף כעת מגזרים אחרים בארה"ב בקידום נשים ● ההמחשה לכך באה כאשר סיטיגרופ מינה את ג'יין פרייזר למנכ"לית ● בכך היא תהפוך לאשה הראשונה שמנהלת בנק בוול סטריט ● למרות זאת, הדרך לשוויון מגדרי בענף הפיננסים עוד ארוכה ותלולה