אוגווינד מתנפחת: האם החזון המרשים של החברה מצדיק את התמחור?

חברת אגירת האנרגיה כבר שווה בת"א כ-2.6 מיליארד שקל, וגייסה לאחרונה הון בהצלחה מרשימה, למרות הכנסות פושרות והפסד ב-2019, כשאין לה צבר הזמנות מבטיח או מכירות בחו"ל • האם החזון המרשים של החברה, המתבסס על טכנולוגיה מבטיחה, מצדיק את החיבוק של שוק ההון המקומי?

חברת אוגווינד / צילום: מצגת החברה
חברת אוגווינד / צילום: מצגת החברה

חברת אוגווינד  שמוזגה אשתקד לשלד בורסאי גייסה לאחרונה כ-165 מיליון שקל משורה של גופים מוסדיים בתמורה לכ-8.1% ממניותיה בדילול מלא. גיוס ההון בצוותא עם חותמת האיכות שניתנה לאוגווינד על ידי המוסדיים, הזניקו את שווי החברה ל-2.6 מיליארד שקל, נכון להיום (אחרי טיסה של 1215% במנייתה מתחילת השנה).

תחום פעילותה של החברה הוא אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס, והוא מתכתב עם מגמות טרנדיות של השקעות מוגברות באנרגיות מתחדשות, לצד עלייה במודעות לתרומה לאיכות הסביבה. גם אלו תמכו בגיוס המוצלח.

גיוס ההון המרשים של אוגווינד מהווה אינדיקציה נוספת לכך שגופים מוסדיים אינם מדירים רגליהם מהשקעה בחברות טכנולוגיה צעירות, ואפילו מוכנים לשלם מחיר נדיב מאוד שלא על בסיס תוצאות כספיות בעתיד הנראה לעין.

אין ספק כי לדיסקאונט של כ-30% שגילמה ההנפקה ביחס למחיר השוק הנוכחי של המניה הייתה תרומה לא מבוטלת להצלחת הגיוס. אך תג המחיר "המוזל" שגולם בהנפקה עדיין נדיב בלשון המעטה - הן ביחס לביצועיה הפיננסיים של אוגווינד, הן ביחס למחיר המניה "ההיסטורי" בשנה האחרונה והן ביחס לתמחור המקובל בשוק המניות המקומי.

על מנת להבין עד כמה מאתגר לנסות ולתמחר חברה מסוג זה, נאמר כי אוגווינד הציגה אשתקד הכנסות של 7 מיליון שקל והפסידה כ-1.5 מיליון שקל, אין לה צבר הזמנות מבטיח, אין לה מכירות בחו"ל והיא מעסיקה 15 עובדים בלבד. ואולם מנגד יש לה חזון מרשים וכנראה גם טכנולוגיה מבטיחה, ולכל זה צריך לנסות ולתת תג מחיר מושכל, בלי לפספס הזדמנות גדולה מחד או להתבזות מקצועית מאידך.

המוצר המסחרי של אוגווינד, הקרוי Airsmart, מיועד להביא לחיסכון בחשבון החשמל של הלקוחות בהיקף 25%-40% מעלות החשמל הנצרכת על ידי מערכת המדחסים, אשר אחראית לבין 15%-20% מהוצאות החשמל המפעליות בקרב מפעלי המטרה. על פי החברה, ההחזר על המערכת לרוכש הוא מהיר ועומד על 3 שנים.

החברה סימנה את השוק האמריקאי והגרמני כשוקי יעד, ואולם לפי הדוחות הכספיים טרם מכרה בדולר או אירו בודד. השוק המקומי להמרת אוויר דחוס לאנרגיה, גם לפי ההערכות האופטימיות מאוד של החברה, הוא שוק לא גדול: פוטנציאל החיסכון בחשמל בו בנתח שוק של 50% עומד על 100 מיליון שקל בשנה. לכן, בלי חדירה לחו"ל הפוטנציאל הכלכלי מוגבל.

תחום פעילות מרכזי נוסף אליו מכוונת אוגווינד הוא אגירת אנרגיה לשוק האנרגיות המתחדשות, ונראה כי תחום זה הוא שמייצר את הבאזז הגדול סביב החברה. מדובר בשוק עולמי גדול אשר צומח בקצב מהיר, והוא משנה מקצה לקצה את המודל הכלכלי של שוק האנרגיות המתחדשות.

יחד עם זאת מדובר בשוק בהתהוות, שבו פעילות מספר טכנולוגיות חלופיות ומגוון יצרנים, ולפיכך לא ברור מי יזכה ב"גביע הקדוש" בתחום. בימים אלו מבצעת אוגווינד פיילוט בקיבוץ יהל שבערבה שנועד להוכיח יכולת אגירת אנרגיה של כ-1000 קילוואט שעה, באמצעות אוויר דחוס המכוון לשוק אגירת האנרגיה עבור משק החשמל.

עוד מדווחת החברה על מכירות שנתיות של כ-3 מיליון שקל של יישומי הטכנולוגיה של מערכת האגירה שלה לתעשייה הביטחונית, כקבלן משנה של ספק של מערכת הביטחון. אולם רב הנסתר על הגלוי בדוחות ביחס לאופק של פעילות זו, כך שלא ברור כיצד ניתן לתמחר אותה.

מחקר איכותי יסייע למוסדיים למצוא את שביל הזהב בין שמרנות לנועזות

אין לי כל יכולת להעריך אם הטכנולוגיה של אוגווינד המכונה AirBattery היא תחרותית ביחס לטכנולוגיות החלופיות הקיימות בשוק, אשר לצד חברות ענק כמו טסלה פועלות בו גם חברות סטארט-אפ לא מעטות.

כולי תקווה כי בידי הגופים המוסדיים שהשקיעו בחברה היכולות להעריך בצורה טובה את המענה הטכנולוגי שמנסה לנפק אוגווינד לאתגר אגירת האנרגיה לרשת החשמל, מאחר שחלק גדול מהשווי שלה בשוק ההון הוא נגזרת של שווי האופציה להחזיק מניות בחברה, שפתרונות האגירה שלה עשויים להפוך לנדבך משמעותי בעולם אגירת החשמל לרשת החשמל.

בהקשר זה, טוב יעשו המוסדיים אם ינצלו את התוכנית של מדינת ישראל לעידוד מחקר טכנולוגי, במסגרתו רשות החדשנות מציעה לממן עבור הגופים המוסדיים חלק מעלויות המחקר הטכנולוגי הפנימי, על מנת לעודד אותם לבנות יכולות משמעותיות בתחום זה.

הגופים המוסדיים מצויים בין הפטיש לסדן בכל האמור בהשקעות ישירות בחברות טכנולוגיה צעירות. מחד, כאשר הם לא משקיעים מספיק בחברות צעירות נמתחת עליהם ביקורת קשה, בטענה שכפועל יוצא מכך ציבור החוסכים בישראל אינו נהנה דיו משלל האקזיטים בענף בגלל שמרנות יתר. מאידך, כאשר הם מבצעים השקעות מסוג זה בהיקפים משמעותיים, הם חשופים לטענות בדבר חוסר אחריות והרפתקנות. רק מחקר איכותי ומעובה, לצד שיתופי פעולה עם קרנות השקעה, יכולים לסייע לגופים המוסדיים למצוא את שביל הזהב בין השמרנות לנועזות, ולשרת את עמיתיהם - ציבור החוסכים לפנסיה,  בצורה טובה. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

צרו איתנו קשר *5988