הפרויקטור והמודל: גמזו מתכנן לעשות סדר במספרים. מה צפוי להיות מספר החולים הקשים?

לאחר שמכון גרטנר פרסם שורת תחזיות אימה לגבי הקורונה, הוא נשלח לשתף פעולה עם האנשים מאחורי המודל של ביה"ח איכילוב, שניבא נכון את מספר החולים הקשים מאז פרוץ המגפה במרץ • לפי המודל של איכילוב, זה יהיה מספר החולים קשה בתחילת חודש אוגוסט 

פרופסור רוני גמזו\ צילום:איל יצהר
פרופסור רוני גמזו\ צילום:איל יצהר

יממה לאחר שנכנס פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, לתפקידו כמנהל מערכת הקורונה - הוא הכריז על החלטתו הראשונה והנחה את צוות המדענים היוצר את התחזית לתחלואה לחולים קשים ומונשמים במכון גרטנר, לעבוד מעתה במשולב עם המודל שפיתח פרופ׳ אלי שפרכר, סמנכ״ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור באיכילוב.

בזמן שהתחלואה מטפסת והמשק פתוח יחסית, המודל המשולב נדרש כדי לנפק תחזיות בשלוש חזיתות - עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים בבתי החולים. המודל של שפרכר כבר רשם הצלחות: לפני כשבועיים הוא צפה שבעת הזו מספר החולים הקשים יהיה נמוך מ-338 חולים, וכעת מספרם לפי משרד הבריאות עומד על 329 בני אדם, כך שהצליח לחזות באופן מדויק את העלייה במספר החולים באופן קשה בפעם השלישית, בניגוד למודלים אחרים. לפי המודל, ב-8 באוגוסט הגבול התחתון של החולים הקשים יהיה 387, והעליון יעמוד על 450.

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר
 פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

לדברי גמזו, המודלים השונים מסתמכים על הנחות שונות ונקודות מבט שונות, "והדבר החשוב הוא שיח בין החוקרים והתאמת דעות". לכן, לשיטתו יש חשיבות בניסוח מודל משולב שיהווה בסיס אחיד ומהימן למקבלי ההחלטות, שעל שולחנם הונחו לאורך המשבר דוחות שונים ותרחישי ייחוס רבים.

המודל שפיתח פרופ' שפרכר עם נעה גיסמר ועופר שריג מבית חולים איכילוב, שרה פלדמן מהמרכז הארצי למניעת זיהומים וטל קוזובלוסקי ויואב בנימיני מאוניברסיטת ת"א, נועד בשלבים המוקדמים של המגפה בחודש מרץ, לאפשר לבית החולים להיערך לגלי התחלואה, כשהוא מביא בחשבון את האילוץ המרכזי של הקורונה - הצורך לקבל החלטות בתנאי חוסר ודאות.

"המודל שלנו מדייק מאז חודש מרץ, וזה איפשר לבית החולים להיערך בצורה מושכלת מתוך חשיבה שיש לנו תפקיד לתת מענה לחולי הקורונה, אך גם לחולים הסובלים ממחלות רבות אחרות ומהווים את הרוב בשלב זה. אנחנו משתמשים במודל הזה עם שפצורים קלים גם עכשיו", מספר שפרכר. 

מהו בסיס העבודה של המודל?
"הנחת היסוד שלנו הייתה שאנחנו יודעים מעט מאוד על הפרמטרים שמכתיבים את התקדמות המגפה. אנחנו מתחילים להבין, אך הידע עדיין פרגמנטרי. מכיוון שיש פרמטרים רבים ולא ברורים, סברנו שצריך להסתכל על הדינמיקה של התחלואה ולגזור מהתנהלות המגפה בעבר הקרוב לגבי העתיד הקרוב.

פרופ' אלי שפרכר, ממפתחי מודל איכילוב / צילום: דוברות איכילוב
 פרופ' אלי שפרכר, ממפתחי מודל איכילוב / צילום: דוברות איכילוב

"אנחנו מסתכלים על הנדבקים החדשים, וגוזרים לגבי הקשר לחולים הקשים המופיעים כעבור שמונה ימים. באופן הזה, אנחנו יכולים בצורה מהימנה להבין את מספר החולים באורח קשה קדימה. אנחנו מלבישים על אותו מודל מספר מודלים שונים עם הנחות בסיס שונות, כדי לנבא את התחלואה העתידית בטווח הרחוק יותר".

שפרכר מבהיר שהמודל הוא כלי ולא מטרה בפני עצמה. "מדובר בכלי אחד בין רבים שעוזר למערכת להיערך נכונה. יש כמה מודלים שמנבאים קצבים שונים של ירידה במקדם ההדבקה. התחזית המקלה מביאה בחשבון אירועים המשפיעים לטובה על התחלואה, כגון הקמה של מערך חקירות אפידמיולוגיות יעילות ומהירות. כדי להוריד את מקדם ההדבקה, חייבים מערך כזה. צריך להקטין את מקדם ההדבקה.

"נכון שהסגר הוא אמצעי יעיל להקטין את התחלואה, אך גובה מחיר כבד מהאוכלוסייה. בנוסף הסגר מביא להטבה חולפת ללא אמצעי לשימור ההטבה, והוא היכולת לאתר מגעים של נדבקים ולבודד אותם באמצעות מערכת של חקירות אפידמיולוגיות יעילה. סגר ללא תהליך כזה, הוא סגר לחינם. מאידך, הקפדה על הנחיות משרד הבריאות יחד עם הפעלת מערך אפידמיולוגי יעיל, ייתכן וביכולתם למנוע צורך בסגר".

הערכות פסימיות בתקשורת

עם זאת, בחודשים האחרונים פורסמו בתקשורת הערכות שונות שניבאו אלפי נפטרים. בין היתר, מודל ייחוס של מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות הציג ארבעה תרחישים אפשריים, והזהיר כי במקרה של מקדם הדבקה נמוך של 1.2, יהיו בישראל 22 אלף חולי קורונה במצב קריטי ו-8,600 מתים עד חלוף המגפה. לעומת זאת, בתרחיש שבו המחלה מידבקת מאוד, מספר החולים במצב קשה יזנק ל-54 אלף ומקרי המוות ל-21,600. אותם תרחישים בסופו של דבר זרעו בהלה בציבור, וייתכן כי יש להם חלק במשבר האמון היום.

ישנם גם מודלים קודרים פחות. פרופ' ערן סגל וחגי רוסמן ממכון ויצמן למדע, חזו לאחרונה כי מספר החולים הקשים לא יעלה השבוע על 350 בני אדם, ולכן ניתן להימנע מהטלת סגר מיידי. כך קבעה גם קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, שלשיטתם הצעדים שננקטו לאחרונה לבלימת המגפה עובדים לפחות חלקית.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית לאפידמיולוגיה מהאוניברסיטה העברית, היא חלק מקבוצה זו המנטרת את התחלואה והקשר בין צעדי ההקשחה לתחלואה הבינונית קשה, ומסבירה כי לאחרונה, בעקבות הצעדים שננקטו, קצב ההכפלה במספר החולים במצב בינוני-קשה התמתן, ועומד על הכפלה בכל 17 יום.

החוקרים, נכון להיום, מסכימים שיש עדיין מרחב תמרון, אך הוא צר, ואם לא נראה התמתנות משמעותית בימים הקרובים יהיה צורך לנקוט צעדים מצמצמי הדבקה.

מהי חשיבותם של מודלים בעת הזו? לפי קלדרון-מרגלית, "ניהול המגפה לא צריך לעבוד לפי מודלים, אלא לפי המדדים בפועל וקצבי ההכפלה. לכן אנחנו בעברית ובהדסה עובדים יותר לפי המצב בשטח - חולים בינוניים וקשים שלא מושפעים למשל ממדיניות הבדיקות, וקובעים את העומס על בתי החולים. בכל מקרה, צריך לייצר מפה: מה עושים בכל שלב, מה הכלים שעומדים לרשותך, ומה הפרמטרים שמשתמשים בהם. כמו למשל, התוכנית שבנו בניו-זילנד, שמגדירה דרגות. תמיד אפשר לעשות 'פיינטיונינג', אבל יש דרך פעולה שהולכים לפיה, ולא משגעים את האנשים".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מסביר גם הוא שיש צורך להתייחס בזהירות למודלים השונים. "מודלים מבקשים לחדד מה תמונת המצב בטווח הזמן הקצר והבינוני. אך חשוב לזכור שמודלים או מדדים כשלעצמם לא משרטטים את מלוא התמונה".

לדבריו, "הבעיה היא שמגפת הקורונה דינמית. מספרים הם תלויי הקשר; מקדם ההדבקה הוא משמעותי במדינות רבות, וכאן הוא לא מספיק על הפרק. בימים האחרונים ראינו איך גמזו מנסה להחזיר את זה. בליצר קיבל משימה לצאת עם סט של מדדים מתוחכמים יותר מאשר מספר המקרים החדשים, אשר כשלעצמם אין בהם תועלת מספקת לקביעת מדיניות. אמנם 2000 מקרים חדשים זה לא מצב טוב, אבל זה לא אומר בהכרח שהמצב נהיה גרוע יותר בייחוד כשהמספרים יציבים - מדיניות הבדיקות משתנה והמציאות מורכבת יותר ממדד כזה או אחר".

פרופ' גמזו, שמונה לתפקיד הפרויקטור לאחר שמספר מועמדים ויתרו על המינוי, רואה בסגר פתרון אחרון בלבד - לאחר שמוצו הדרכים האחרות להשיג שליטה על המחלה. ההנחיה לשלב את המודל של שפרכר בסט קבלת ההחלטות, מצביע על הכיוון שאליו רוצה גמזו להוביל את המערכת.

"תפיסת העולם של פרופ' רוני גמזו היא מאוזנת ושפויה יותר. הוא מנסה להבין איך אפשר לשמור על בריאות הציבור תוך שמירה על הכלכלה ועל החיין בשגרת קורונה, תוך קידום הסדרת נושא הבידודים, הבדיקות וההסברה", אומר דוידויץ'.

"הוא מבין שאי אפשר לצאת בהחלטות בערב, ובבוקר לצפות מאנשים ליישם אותם בלי כל בסיס. הוא אדם מאוד רציני, וזו חשיבה שקולה. הוא מבין שיש עוד סט כלים שצריך לבחון לפני שמגיעים למצב של סגר מלא". 

צרו איתנו קשר *5988