מביטול מופעים ועד דמי הרשמה לגני ילדים: אלה המלצות הצוות הממשלתי להשפעת הקורונה על חוזים

הצוות הבין-משרדי שהוקם כדי לבחון את ההשלכות של משבר הקורונה על התקשרויות חוזיות ממליץ לא לאפשר לצדדים להתנער מחיוביהם החוזיים, אלא למצוא פתרון במשא ומתן • הוחרגו מההמלצה: תחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים

גן ילדים / צילום: שאטרסטוק
גן ילדים / צילום: שאטרסטוק

"הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום חוזים. ואולם, אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזים להתנער מחיוביהם החוזיים. צדדים לחוזים שנפגעו בשל הקורונה צריכים לקיים משא ומתן מחודש בתום לב במטרה להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות ותוך ניסיון לקיים את החוזה עד כמה שניתן, ובמידה שקיום החוזה בקירוב איננו אפשרי, לפעול לסיום החוזה בהסכמה". אלה הם המסר וההמלצה המרכזיים של הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות שפרסם היום את מסקנותיו.

הצוות הבין-משרדי נמנע מלהמליץ על פתרון כולל וחדש שיחול על כלל ההסכמים שנפגעו בשל המשבר, והוא ממליץ לא להתערב בחקיקה בשווקים מורכבים כדוגמת שוק השכירות העסקית. לעומת זאת, הצוות ממליץ לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בשלושה תחומים ספציפיים: בתחום המופעים, אולמות האירועים וגני ילדים פרטיים.

כפי שהיה צפוי ונחשף ב"גלובס", הצוות הבין-משרדי נמנע מלהמליץ על הכרה בקורונה כ"כוח עליון". המשמעות של קביעה שהקורונה היא "כוח עליון" שאי אפשר היה לצפות אותו, הייתה עשויה להיות מתן פטור גורף מחיוב בפיצוי למי שמפר את החוזה עקב הקורונה ואי מתן אפשרות לאכיפת החוזים.

הצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הגיש היום לשר המשפטים, אבי ניסנקורן, את המלצותיו. מטרת ההמלצות היא להביא למיתון השפעות המשבר על התקשרויות, להביא להמשך קיומם של חוזים, להפחית את הסכסוכים החוזיים כתוצאה מהקורונה, ואת העומס שיוטל על בתי המשפט.

כפי שעולה מהדוח, הצוות מצא שמשבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי, שכן לא ניתן היה לצפות את המגיפה ובעיקר את השלכותיה. "הקורונה יצרה נסיבות חריגות, שפגעו מהותית באפשרות לקיום החוזה כפי שהוסכם עליו. ואולם, אין בכך כדי לאפשר לצדדים לחוזה להתנער מחיוביהם החוזיים ועליהם לעשות כל מאמץ להמשיך ולקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו", נכתב בדוח.

הצוות הגיע למסקנה כי הדין הקיים מחייב למעשה קיום משא ומתן מחודש בנסיבות אלה, וכי נוכח חוסר הוודאות הרבה באשר לתוצאה המשפטית שאליה יגיע בית המשפט במקרה של סכסוך בין הצדדים, הגעה להסכמות מחודשות היא הפתרון הטוב ביותר עבורם.

קושי מהותי לקיים את החוזים

חקיקת החירום בתקופת משבר הקורונה צמצמה את היקף פעילות המשק הישראלי באופן משמעותי על מגוון היבטיו, באופן שהשפיע על ענפי משק רבים, כמו גם על פרטים ויחידים. משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו בגינו הביא לכך שבענפים שונים במשק נוצר קושי מהותי לקיים את החוזים, באופן מלא או חלקי. עקב שינוי הנסיבות, צדדים לחוזים שונים נתקלו בקושי להמשיך לקיים חוזים במתכונתם המקורית, כפי שהוסכמה על ידם בעת כריתת החוזים.

הצורך בבחינת המדיניות המשפטית הראויה בתגובה למשבר הביא את משרד המשפטים להקים את הצוות בין-משרדי, שניהלה ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, עו"ד רני נויבואר, וחברים בו נציגים ממשרדי האוצר והכלכלה, הפרקליטות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

הצוות פעל לאיסוף מידע, לשם מיפוי הסוגיות השונות המצריכות בחינה והמלצות, על דרך של פנייה יזומה לקבלת התייחסות מבעלי עניין, מהמגזר השלישי ומהאקדמיה, ונערכו דיונים עם הגורמים השונים. כן נערכו מספר סקרים בקרב עסקים קטנים ובינוניים, וכן סקרים ממוקדים בנוגע לשכירות למגורים, ובנוגע לאולמות וגני אירועים.

לאחר בחינה זו, מצא הצוות כי הפתרון המשפטי הנוהג ואף הראוי מכוון לצורך להמשיך לקיים חוזים, תוך התאמתם לנסיבות שהשתנו. "זאת, בין היתר, נוכח העובדה כי קיים חוסר ודאות רב באשר לתוצאה המשפטית 'שמכתיב' דין הסיכול הישראלי". לפי הדוח, "גם אם בית המשפט ישתכנע כי הקורונה היא אירוע בלתי צפוי, הרי שעל מנת להפעיל את מנגנון ההגנה למפר החוזה, עליו להשתכנע כי התקיימו תנאים נוספים, וביניהם העדר היכולת של המפר לקיים את החוזה על אף הקורונה".

חוסר בהירות בנוגע לדין

בנוסף, לפי הדוח, הדין הישראלי מאפשר לבית המשפט להפעיל כלים משפטיים נוספים לבד מדין הסיכול, כדי להתמודד עם מצב של אי ביצוע חוזים בעקבות שינוי נסיבות, אלא שניתוח הדין הקיים ופסיקת בתי המשפט מלמדים שקיימים חוסר אחידות וחוסר בהירות בנוגע לדין שיחול באשר לסכסוכים שנובעים מהקורונה, וכי הכלים המשפטיים השונים שנבחנו, כגון סיכול, פרשנות חוזים ועיקרון תום-הלב, אינם מקנים ודאות משפטית במצב שנוצר.

נוכח אי-הוודאות האמורה, קורא הצוות לצדדים לחוזה לקיים משא ומתן מחודש במטרה להתאים את החוזה לנסיבות המשתנות על דרך של קיום החוזה בקירוב; השעיית חיובי החוזה עד למועד שבו פסק האירוע המסכל; ובמידה שקיום החוזה בקירוב איננו אפשרי או שונה באופן יסודי מהמוסכם בנסיבות העניין, לפעול לסיום החוזה בהסכמה.

בנוסף להמלצה הכללית, הצוות ממליץ על הסדרים פרטניים ביחס לענפים שעלה הצורך לקבוע בהם הסדר הוגן שיבטיח ודאות, ובכוונתו לקדם תיקוני חקיקה שיאמצו את ההסדרים. הסדרים אלה גובשו לאחר שהרשות להגנת הצרכן ולסחר ההוגן הניחה תשתית מקצועית בפני הצוות:

לעניין מופעי תרבות: על המפיקים לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי במקום הכרטיס למופע שבוטל, הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה האמורה, יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש.
לעניין אולמות אירועים: על הצדדים לפעול לקיום האירוע במתכונת חלופית, תוך התאמתו לנסיבות החדשות.
ככל שהאירוע לא יקוים: בנוגע לאירועים שלא ניתן היה לקיים אותם עקב המגבלה - אירועים שנקבעו עד ה-14.6 או אירועים שנקבעו לתאריכים אחרים שבהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות את קיום האירוע - לאחר סיום המגבלות, ואם הצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע עד לגובה של 10,000 שקל.
בנוגע לאירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם) - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15 אלף שקל.

עם פרסום הדוח הוחלט על הטלת מגבלות נוקשות על קיום אירועים (עד 50 איש), באופן שאינו מאפשר למעשה את קיומם. ואולם, לדברי הצוות, אין בדבר כדי לשנות מעיקרי המתווה המוצע. הצוות כותב כי "על אף הקושי הגדול הנטען של בעלי האולמות, בין היתר, נוכח עלויות ההוצאות השוטפות הגבוהות, אין הצדקה משפטית להטלת הוצאות אלה על הלקוחות, ויש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות בעניין". המתווה המוצע מבקש לייצר תמריצים נכונים לצדדים להתפשר על מועד האירוע ומספר המוזמנים, במועדים שבהם יתאפשר לעשות כן.

לעניין גני ילדים: מוצעת נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, בחגים ובחופשים, וככל הנדרש, גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל.

המתווה המוצע לגנים - העקרונות המנחים:

א. יש לפעול להחזר בגין ימים שבהם הגן לא פעל. השבת ימי פעילות ככל הניתן, או השבת כספים.

ב. לא יינתן החזר מצד הנהלות הגנים בגין ימי חופשה עבור חגים ומועדים.

ג. מועד החזרה לשגרת פעילות חל ביום 10.5.2020. החל ממועד זה, ישובו לחול על הצדדים תנאי החוזה המקורי, לכל דבר ועניין, לרבות לעניין סעיפי הפסקת התקשרות הכוללים מתן הודעה מוקדמת על הצדדים. למען הסר ספק - ימי "הקפסולות" עם החזרה לפעילות, יחשבו כימי עבודה רגילים.

ד. תינתן הסמכה לשר לקביעת הסדר למקרה של "גל שני".

ההתחשבנות תיעשה בהתאם למוצע להלן - חודש מרץ 2020 - 15.3-31.3 (15 ימי עבודה)

לפי ההצעה, מתוך סך ימי העבודה שלא ניתנה תמורה בגינם, יש לקזז את ימי חופשת פסח ועצמאות, ועל ההורים לשאת בתשלום בגינם. סך הכל יש לקזז מתוך 15 ימי העבודה שהגן לא פעל בהם 10 ימים בגין חופשת פסח ויום העצמאות. עוד מציע הצוות כי הנהלות הגן יחזירו את היתרה בגין ימים שבהם הגן לא עבד במהלך חודש מרץ, דהיינו החזר של 5 ימים. לפי ההצעה, סה"כ, כנגד השבועיים במרץ יחזירו הגננות 5 ימי לימודים במהלך חודש אוגוסט (או ישיבו כספים בערך של 5 ימים).

חודש אפריל 2020

לפי ההצעה, ככל שנגבו כספים מההורים בגין אפריל, הסכומים יושבו במלואם. יצוין כי ימי החגים קוזזו בגין ההתחשבנות עבור מרץ 2020.

חודש מאי 2020 - 1.5-9.5 (7 ימי עבודה)

לפי הצעת הצוות, ככל שנגבה שכר לימוד בגין מלוא החודש, על הנהלות הגנים להשיב כספים בגין 7 ימי עבודה. ניתן בהסכמת ההורים להשיב ימי עבודה אלה כימי לימודים בשארית חודש אוגוסט. ככל שלא נגבה שכר לימוד מלא, אלא נגבה שכר לימוד חלקי, בגין התקופה שהחלה עם החזרה לשגרת פעילות, הסדר זה יכובד.

הצוות ממליץ כי ההסדרים הפרטניים לא יחולו על צדדים שהגיעו לפשרות מוסכמות לאחר פרוץ משבר הקורונה.

בנוסף, הצוות ממליץ כי לשר המשפטים תינתן סמכות לקבוע הסדרים פרטניים נוספים ככל שמוצדק ואפשרי לעשות כן, נוכח נזקים שעלולים להיגרם בשל ה"גל השני" וביחס לשווקים שנדרשים להסדרה כאמור.

כמו כן, ממליץ הצוות על אימוץ דין הסיכול הקבוע בהצעת חוק דיני ממונות הממשלתית ("הקודקס האזרחי"), שיספק מענה טוב יותר לסיטואציות מעין אלה שיקרו בעתיד, וכן מציע להמשיך ולבחון מנגנונים ליישוב סכסוכים על מנת לאפשר לציבור פתרונות נוספים ליישוב מחלוקות.

"מיתון השפעת הקורונה על ידי כלים משפטיים" 

עו"ד רני נויבואר, ראש אשכול משפט אזרחי בייעוץ וחקיקה מסרה: "בחודשים האחרונים בעקבות הקורונה בחנו את הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו על מנת להביא למיתון השפעות הקורונה על קיום חוזים, תוך יצירת ודאות בנסיבות המשתנות, ועל מנת לאפשר הסדרים הוגנים שיאפשרו לצדדים להמשיך בהתקשרות החוזית, ומתוך מטרה לצמצם את הפגיעה ביחידים, בענפים שונים, ובמשק הישראלי בכללותו". לדברי נויבואר, "אנו ממליצים לצדדים לקיים מו"מ מחודש כדי להתאים את החוזים שלהם למציאות המשתנה, וקוראים להם לפעול זה כלפי זה כאדם לאדם. ניתוח המצב המשפטי המורכב אינו מקנה ודאות משפטית ביחס לרבים מהמקרים, ונראה כי בסיטואציה שבה לאף צד לחוזה אין ביטחון כי ינצח בביהמ"ש, מתווה הפעולה הנכון, שגם מעוגן בעיקרון תום-הלב, מחייב את הצדדים להגיע להסכמות".

בנוסף, לדברי נויבואר, "ביחס לענפים שבהם זיהינו מצוקה מיוחדת, או ענפים שניתן להחיל עליהם הסדרים פשוטים יחסית, והוגנים, שמעוגנים גם בדין הקיים, נבקש לקדם חקיקה שתקבע הסדר ודאי והוגן. הצוות סבור כי מכלול ההמלצות יאפשר למתן את השפעת הקורונה על החוזים, ובכך, יאפשר את המשך ההתנהלות העסקית והחוזית, תוך צמצום השפעות הקורונה".

עיקרי המלצות - הסדרים פרטניים

1. מופעי תרבות
על המפיקים לתת לבעלי הכרטיסים כרטיס חלופי במקום הכרטיס למופע שבוטל, הניתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה האמורה, יינתן זיכוי כספי, ככל שהכרטיס לא מומש

2. גני ילדים
מוצעת נוסחה לחישוב, תוך התחשבות במספר הימים שבהם הגנים לא פעלו בגין הקורונה, בחגים ובחופשים. לפי המתווה המוצע, ככל הנדרש - גנים ישיבו ימי פעילות או כספים בגין תקופה שבה הגן לא פעל

3. אולמות אירועים
א . על הצדדים לפעול לקיום האירוע במתכונת חלופית, תוך התאמתו לנסיבות החדשות
ב . ככל שהאירוע לא יקוים:
1. אירועים שלא ניתן היה לקיימם עקב מגבלה - אירועים שנקבעו עד ה-14.6 או אירועים שנקבעו לתאריכים אחרים שבהם הוטלו מגבלות שלא מאפשרות את קיום האירוע - לאחר סיום המגבלות, ואם הצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום בשיעור של 10% מעלות האירוע עד לגובה של 10,000 שקלים
2. אירועים שניתן לקיימם אך לא במתכונת המקורית (מספר משתתפים נמוך יותר מהמוסכם ) - ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בעלי האולמות יוכלו לשמור סכום של 15% מעלות האירוע ועד 15 אלף שקלים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988