"חברה שעשתה הסדר, או מחקה חוב, צריך לשקול גם יותר מפעמיים אם להלוות לה כסף"

כך לדברי ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות, בכנס "עושים שוק" של גלובס" בשיחה שעסקה באחריותם של הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח בימים אלו של משבר הקורונה • "אנחנו בפסגות מנהלים מעקב גם אחרי כל דירקטור בחברה שהיה בה הסדר, אפילו 10 שנים אחרי"

ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות, דיבר היום בכנס "עושים שוק" של "גלובס" שנערך בשיתוף בית ההשקעות, ועסק בחיסכון ארוך טווח ובאחריות הגופים המוסדיים במיוחד בימים אלה של משבר הקורונה.

את קפלן ראיינה נעמה סיקולר, העורכת הראשית של "גלובס". היא פתחה בשאלה, איך זה לנהל גוף מוסדי גדול בתקופת משבר הקורונה - כשיש הרבה מאוד כסף ציבורי שצריך לנוע, ונדרש לתת מענה מהיר לתנודות בשוק.

קפלן השיב כי "לנהל גוף מוסדי בעידן הקורונה זה 'פעמיים כי טוב' - גם בהיבט השווקים,  שאתה צריך להגיב להם מהר, וגם לנהל את הכל מהבית. נערכנו תוך 24 שעות להפעיל את כל פסגות מהבית. נערכנו לתת מענה טוב לכל הלקוחות. זה מאתגר פעמיים, אבל פסגות הגיעה בעוצמה למשבר וניהלנו אותו מצוין, ואני מקווה שחוסר הוודאות יתפוגג, אם כי כרגע זה לא נראה ככה. התנודתיות בשווקים מטורפת, ואני בוגר 2008 ועוד כל מיני משברים.

"אני 10 חודשים בלבד בחברה - זה תופס אותי די חדש בתפקיד. כן, זה מאתגר והרבה אדרנלין, אבל אנחנו חיים מאדרנלין".

סיקולר ציינה כי לגוף מוסדי יש המון אחריות, ופסגות גם מנסה לקחת את זה לכיוונים אקטיביסטיים. מצד שני, שוק ההון הישראלי עובר המון טלטלות, התבגרות.

איפה פסגות נמצא באירועי הסדרי החוב האחרונים, אפרופו האמירה של הממונה על רשות שוק ההון כי גופים מוסדיים צריכים פחות להסס לקחת שליטה בחברות?

"אמרה לפני ענת (גואטה, יו"רית רשות ני"ע, שדיברה לפניו בכנס, ש' ח' ו') מאוד יפה, 'זה לא אקטיביזם', התפקיד שלנו זה לעשות הכי טוב לעמיתים, להביא ריקברי הכי גדול ולהחזיר את הכסף. אנשים מחפשים פופוליזם ולפעמים מחפשים דם לשם דם, ולפעמים זה לא הדבר הנכון. פסגות רואה עצמה מובילה בתחום של אחריות מוסדית, אבל מובילה באחריות, לא רק לשם העשייה אלא לטובת העמיתים".

עם זאת הדגיש: "אני לא חושב שהממונה משה ברקת התכוון שגופים מוסדיים יתחילו לנהל חברות".

למה לא? רק לבייב ותשובה יכולים לנהל את החברות שבשליטתם?

"גופים צריכים לדעת למנות דירקטוריונים והנהלות שינהיגו את החברות. גוף מוסדי במקרה הצורך צריך לדעת למנות דירקטורים שישרתו אותו ואת העמיתים. צריך לדעת למנות הנהלות, להזיז בעל שליטה אם צריך, ואנחנו לא מתביישים לעשות זאת. הרבה פעמים העובדה שיש בעל שליטה לא מוכיחה את עצמה. יש חברות עם גרעין שליטה שמצליחות בצורה יוצאת דופן, וגם חברות ללא גרעין שליטה שמצליחות".

המנחה ביקשה לדעת איך מתייחסים לבעלי שליטה שלא החזירו חובות בעבר, כלומר, עד כמה גוף מוסדי צריך "להעניש" בסיבובים הבאים. לדברי קפלן, "אני בדעה שגוף מוסדי צריך לקחת את זה כשיקול נכבד. חברה שעשתה הסדר חוב, או מחקה חוב, צריך לשקול יותר מפעמיים אפילו אם להלוות לה כסף. בדיוק כמו שבנק לא מלווה למי שלא החזיר חוב בפעם הקודמת.

"פסגות בעניין הזה פורצת דרך - אנחנו מנהלים מעקב לא רק אחרי חברות אלא אחרי כל דירקטור בחברה שהיה בה הסדר, ונהיה שם גם 10 שנים אחרי, בהצבעה על המשך כהונתו בחברה אחרת. אם דירקטור אישר את עסקת בזק-יס למשל, שהתנגדנו אליה, ניקח את זה בחשבון, בוודאי. זה התפקיד שלנו. 

"ובוודאי שבעל שליטה שלא החזיר את חובו ובא לבקש פעם נוספת, גוף מוסדי צריך לשקול את זה 700 פעם".

האם גם דחיית חוב כמוה כתספורת?

"בלי להיכנס לניואנסים, צריך לבחון כל מקרה לגופו. גם בעל שליטה שדחה חוב, לא החזיר חוב, הלך להסדר חוב - על הגוף המוסדי לשקול את המקרה. אם החזיר את כל חובו 12 שנה אחרי, אני לא אגיד עכשיו כן או לא, אבל צריך לקחת את זה בחשבון".

לשאלת סיקולר בנושא השקעות ESG (השקעות בנות קיימא, שלוקחות בחשבון את הנושאים הסביבתיים, החברתיים ונושאי הממשל התאגידי), אמר קפלן כי "פסגות היום בכל אנליזה שהיא מוציאה מתייחסת ל-ESG. אני בדעה שיש קורלציה בין חברות שהן מושקעות ב-ESG לבין התשואה על המניה שלהן. אני בטוח שיוכיחו את זה לאורך זמן. צריך לתת מקום גם ל-G, ממשל תאגידי, כי הוא לא פחות חשוב מהנושא הירוק. חברות עם ממשל תאגידי משובח ותקין מצליחות יותר לאורך זמן, זה לא סוד.

"פסגות החליטה כבר לפני זמן שכל אנל יזה על כל חברה תכלול גם אנליזה של ESG, כדי שמנהלי השקעות יקחו את זה בחשבון. מאוד חשוב להחדיר, להטמיע, לחשוב על זה. אל תסתכלו רק על המכפיל, אלא גם על ה-ESG".

ואיך מתייחסים לכך מנהלי ההשקעות? הרי יותר פשוט להסתכל על אקסל.

"מנהלי השקעות מבינים היום שזה חלק מראייה הכוללת של חברה. גת מגידו, כמנהלת השקעות של הגמל והפנסיה שלנו, מסתכלת על האנליזות האלה. מנהלי ההשקעות שלנו בוחנים את הממשל התאגידי כדי לדעת אצל מי מפקידים את הכספים של העמיתים. מנהלי ההשקעות מסתכלים על זה, מקדישים לזה חשיבות, וזה הולך ומתפתח. פסגות נכנסה לזה מבעוד מועד".

"צמאים לשקיפות מצד בעלי השליטה ודירקטוריונים" 

עוד אמר קפלן כי "אני בא מחברות ציבוריות, עם וללא גרעין שליטה, אני לא רוצה לתת חשיבות לאות אחת יותר מאחרת, אבל אם אני צריך לשים פוקוס על משהו אחד, הממשל התאגידי סופר-סופר חשוב והקורלציה שם מאוד ברורה. גופים עם ממשל תאגידי לא תקין - תמיד צריך לבחון מה קורה שם, עם פרפרי חשש בבטן על עסקאות בעלי עני ין . היום השקיפות של החברות היא קריטית.

"חברות שלא שקופות לשוק ההון - ישר מנהלי ההשקעות לוקחים פוזיציה אחת לאחור ואומרים 'מה מסתירים פה'. ראינו בעלי שליטה שהישירו מבט ואמרו 'זה מה שצריך', והיו כאלה שחיכו שהגל יעבור. המוסדיים היום דורשים, צמאים, לשקיפות מצד בעלי השליטה ומצד הדירקטוריונים" .

סיקולר אמרה לקפלן כי "הזכרת את השנים הארוכות שלך בשוק ההון, בוא נדבר על הרטרוספקטיבה שלך על ההתבגרות של שוק ההון הישראלי, אם הייתה כזאת, ועל הסיפור של חברות עם גרעין שליטה וכאלה ללא. נדמה לי שביותר ממקרה אחד קם לנו מנכ"ל שדמיין שהוא בעל השליטה, או רצה להיכנס בנעליו".

קפלן: "הכול מתחיל ומסתיים באנשים. את רואה בשוק ההון הישראלי חברות עם גרעיני שליטה שהתנהלו בצורה קלוקלת וכאלה שמתנהלות מצוין. וכך גם בצד ההפוך - הבנקים ללא גרעיני שליטה שמתנהלים מצוין, ולהפך. שוק ההון באמת מתבגר. ללא גרעין שליטה זה לא בהכרח מצוין, צריך להסתכל על אנשים שיודעים לעשות הפרדה בין ניהול, תפקיד הדירקטוריון והשליטה. בחברות שהצליחו, ברור להנהלה ולדירקטוריון ולבעלי המניות מה התפקידים שלהם. פסגות יודעת איפה עובר הקו. המוסדיים לא צריכים בכל דבר להתערב, אבל פסגות יודעת מתי נכון לפעול, להזיז את בעל השליטה, להזיז את ההנהלה בחברה ללא גרעין שליטה".

מה הקו הדק הזה?

"ברגע שהנהלה לוקחת לעצמה סמכויות מהדירקטוריון והוא לא יודע לעצור את זה - זאת תקלה. זה כמו עם ילדים, צריך לשרטט את הגבולות. חברות שידעו לשרטט גבול, הצליחו למנף ולהגיע לגבהים".

"אני וההנהלה לא מתעסקים דקה אחת במכירת פסגות"

האם אתה חושב שבחברות ללא גרעין שליטה מאפייני האיוש (לדירקטוריון) יהיו שונים?

"דירקטוריונים צריכים לכלול מגוון רחב של אנשים, וכן צריך להתאים דירקטוריון לחברה ואת הדירקטורים בינם לבין עצמם. נדרשת מחשבה על כישורי האדם להיות דירקטור, וספציפית בחברה הזאת, והתאמה לשאר חברי הדירקטוריון. לא רוצים לייצר דירקטוריון שיתקע את החברה מלהתקדם קדימה".

הגישה של דירקטורים ש'באים לאכול בורקס', היא עודנה נכונה?

"אני חושב שזה לאט לאט מתפוגג ונגמר. ה ייתי בעשרות דירקטוריונים, עשיתי קורס דירקטורים, אנשים מבינים את גודל האחריות. היו מקרים שדירקטורים שילמו מחיר כבד מאוד על זה שבאו לאכול בורקס ולשתות קפה, והיום רואים פחות מקרים של מינויים של אנשים לא כשירים. גם החברות מחפשות אנשים שיתנו קונטרה".

 גם בעלי השליטה?

"גם הם מחפשים ניסיון. בעלי השליטה שרוצים להצליח. לא כאלה שממנים בובות - נגד אלו אנו פועלים".

הרגולציה בישראל מספיק משוכללת ומעודכנת לתקופת מעבר בין חברות עם גרעין שליטה לכאלה שאינן?

"הרגולציה מעודכנת ומתעדכנת כל הזמן. הרגולטור עושה פה עבודה נפלאה. נגיד מילה טובה ל רשות גם על תקופת הקורונה - זה לא טריוויאלי שהרגולטור בשעת מלחמה שואל מה צריך ואיזה סיוע . הרגולציה מתעדכנת כל הזמן, שני הרגולטורים מתערבים ומעורבים בצורה נכונה. זה לא שוק כמו שהיה לפני 20 שנה".

לסיכום ביקשה סיקולר התייחסות לדיווחים כי "בעלי השליטה בפסגות מחפשים למכור אתכם (הכוונה לקרן אייפקס, בעלת פסגות, שמבקשת למכור את החברה)".

קפלן השיב כי "אני יכול להגיד שאני וההנהלה לא מתעסקים בזה דקה אחת. זה לא צריך להשפיע על העמיתים והלקוחות. זה לא משנה למי מהעמיתים שלנו אם למעלה שולטת קרן X או קרן Y. אני יכול להבטיח שאני שם כדי לעשות את פסגות הכי טובה שיש". 

צרו איתנו קשר *5988