הגרף היומי: ישראל מול איטליה וספרד, להסתכל על הנתונים ולא להאמין

182 נדבקים חדשים בקורונה ביממה באיטליה, 388 בספרד ו-492 בגרמניה • איך הגענו לכמעט 1,000 נדבקים ביום בישראל, איך זה נראה בגרפים ומה אפשר ללמוד מאירופה?

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press
ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press

לפחות בכל הקשור לניהול משבר הקורונה, ישראל היא לא אירופה. בעוד מספר הנדבקים היומי בישראל מזנק בימים האחרונים ומגיע לרמות שיא, באירופה מצליחים לשמור על מספר מקרים חדשים נמוך. חלק מממשלות אירופה התכוננו היטב ליום שאחרי הסגר, והדבר משתקף בנתונים העכשוויים.

בבדיקה של מספר המקרים החדשים, נראה כי בשבועיים האחרונים חווה ישראל התפרצות מחודשת, שאינה נרשמת במדינות אלו. לתזמון הזה יש משמעות קריטית, משום שבימים אלה האיחוד האירופי מכריע אילו מדינות יוכלו לשוב ולשלוח תיירים ואנשי עסקים אליו, ואילו מדינות עדיין נחשבות למסוכנות. ישראל מצאה את עצמה לפתע ברשימת המסוכנות, ולהתפרצות המחודשת יש השלכות כלכליות מיידיות. התזמון קריטי גם בגלל הסכנה שבאובדן שליטה על התפשטות הנגיף בארץ.

חשוב מאוד לציין כי במבחן התוצאה - התמותה מקורונה - ישראל ניצבת הרבה מעל מדינות אירופה. 35 בני אדם בישראל מתו לכל מיליון תושבים כתוצאה מהמחלה, לעומת 108 בגרמניה, 575 באיטליה, 607 בספרד ו-647 בבריטניה.

מספר נדבקים בכל מדינה
 מספר נדבקים בכל מדינה

גרמניה: מערך אפידמיולוגי משוכלל

בגרמניה, היכן שבדיקות לא היוו בעיה כבר מהשבועות הראשונים של התפרצות הקורונה, זיהו הרשויות נקודת חולשה אחרת: הצורך לבצע עשרות, אולי מאות, חקירות אפידמיולוגיות במקביל מהרגע שבו יוסרו ההגבלות.

לכן כבר במרץ הקדים ופירסם מכון רוברט קוך, האחראי מטעם הממשלה, מודעה שבה הוא מזמין את הציבור להתגייס למאבק, ולעבור הכשרה להיות "חוקר-קשרים" שימלא תפקיד בחקירות האפידמיולוגיות. 11 אלף בני אדם השיבו למודעה, כמה מאות מתוכם נבחרו, והם הוכשרו במהירות לסייע לרשויות ברחבי המדינה, כשהם מחולקים לצוותים של חמישה עובדים לכל אזור ומחוז.

התוצאה היא טיוב של האסטרטגיה שהוכיחה את עצמה כיעילה ביותר עד כה למלחמה בקורונה - איתור ובידוד מהיר של החולים. כמה התפרצויות אירעו בגרמניה מאז שהוסר הסגר בהדרגה, כבר החל מה-20 באפריל. הן אותרו במהירות בגטינגן, בפרנקפורט, בברלין ובבית מטבחיים במערב המדינה. החולים בודדו, אפילו אם ההליך כלל פרישת מחסומים סביב מתחמי דיור או בנייני מגורים, ובדיקות מהירות התבצעו לכולם. החוקרים, בעזרה לוגיסטית של הצבא הגרמני שגויס למשימה, פנו לכל מי שהיה בקשר והורו לו להיבדק ולשמור על בידוד עד קבלת תוצאות הבדיקה. התוצאות שבו בתוך שעות בודדות.

זו ככל הנראה אחת הסיבות לכך שבגרמניה, מדינה שבה חיים כ-84 מיליון בני אדם, ושגבולותיה היו פתוחים הרבה יותר מאלה של ישראל במהלך המשבר, ישנם כיום רק 7,463 מקרים פעילים של קורונה. בישראל עומד המספר על 8,647 מקרים, לפי משרד הבריאות. מספר המאובחנים היומי בישראל אף כפול מזה שבגרמניה.

איטליה וספרד: תוכנית מסודרת וללא לימודים

איטליה וספרד, שתי המדינות שהיו המוקדים הראשוניים של ההתפרצויות החמורות ביותר של קורונה באירופה, ושהלקחים שנלמדו מהם סייעו למדינות אחרות להתכונן, מדווחות גם הן על ירידה חדה במספר המקרים בשבועות האחרונים, אחרי הסרת הסגר. 388 מקרים חדשים נרשמו בספרד ביום נתון השבוע, 182 מקרים חדשים באיטליה (מתוך 55 אלף בדיקות), לעומת שיא של כמעט אלף מקרים (מתוך 20 אלף בדיקות) בישראל.

חלק מהשוני מוסבר בשינוי מדיניות הבדיקות בישראל, בבדיקה מסיווית של ילדים בבתי ספר (שרובם לא-סימפומטיים) ובשיעור גדול יותר של בדיקות לנפש בישראל, אולם המומחים מזהירים כי ההתפרצות בשכבות הגיל הצעירות יכולה להיתרגם במהרה בישראל להדבקה גם של מבוגרים, הנמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר לאשפוז ולמוות.

יש שני הבדלים משמעותיים בין המדיניות של איטליה וספרד לבין זו של ישראל. האחד הוא בנוגע לבתי הספר - בשתי המדינות הודיעו כבר מוקדם במהלך המגיפה כי הלימודים לא יתחדשו השנה, וכי התלמידים ישובו למסגרת מלאה רק ב-1 בספטמבר. כלומר, רק שיעור קטן מאוד מהתלמידים והילדים בגנים שבו למסגרות, ורק בהדרגה לאחר שהוסר הסגר בסוף מאי-תחילת יוני. איטליה הייתה הראשונה שסגרה את בתי הספר באירופה, משום שהמומחים הסבירו כי הם משמשים וקטור רב-עוצמה להתפשטות הקורונה.

ההבדל השני היה היציאה המסודרת מהסגר (ראו כתבה במגזין G), בשלבים מוגדרים היטב שכללו קודם פתיחת חנויות קטנות, איסור הצטופפות בחללים סגורים, פתיחה הדרגתית של המסעדות ובתי הקפה ועידוד אנשים לשבת בחוץ. צעדים אלה, בניגוד לנעשה בישראל, נפרשו על פני שבועות ולעתים חודשים. בנוסף, מבחינת אמון הציבור, הם תוקשרו באופן ברור מבעוד מועד, ולא כללו החלטות של הרגע האחרון, או סיבובי פרסה, כפי שאירע בישראל סביב היציאה מהסגר. באף אחד ממדינות אלה, אגב, לא הוטלה או מוטלת החובה ללבוש מסכות בזמן השהייה ברחוב - רק בזמן הימצאות בחללים סגורים.

ייתכן כי הרשויות בהן הבינו טוב יותר את הדינמיקה המסתמנת מתחילת המגיפה - חללים סגורים הם מקומות בהם אירעה הפצה המונית, בעוד הסכנה באוויר הפתוח נמוכה יותר. גם בגרמניה, שבה הילדים חזרו ללימודים רק בשבועות האחרונים לפני שיצאו לחופשת הקיץ, ורק במתכונת מצומצמת (כמה ימים בשבוע בלבד, בשעות נפרדות, בלי להתערבב בהפסקות) ההנחיה הייתה לפתוח את כל החלונות. נכון להיום בברלין, רוב העסקים מנהלים את ענייניהם בעיקר על המדרכות.

הסיבה שצעדים אלה חשובים היא הצורך "לחיות לצד המגפה", כפי שמשרטטים כמה אפידמיולוגים את החיים בשנים הקרובות. הם הזהירו מפני ביסוס מדיניות על הסיכוי שיפותח חיסון. עד כה, הבהיר למשל הווירולוג הגרמני פרופ’ הנדריק שמידט, לא נמצא אף חיסון יעיל לווירוס קורונה כלשהו. במקום זאת, הוא ואחרים סבורים כי יש לפתח את הנהלים והיכולות שימנעו מהתפרצות מקומית להפוך לארצית, ובמקום להתמודד עם גלי ענק, לעבור בהצלחה אדוות קטנות. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988