ועדת חוץ וביטחון: נפעל להסדיר את השימוש במעקב השב"כ אחר חולי קורונה

כך ציין יו"ר הוועדה ח"כ צביקה האוזר, במידה ולא תוצג בפניו חלופה אזרחית זמינה עד סוף החודש • "מעדיף שתעשה טעות באיכון ובאיתור נדבקים על פני הדבקה נרחבת"

צבי האוזר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
צבי האוזר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בוועדת חוץ וביטחון קיימו היום דיון ראשון בנושא החלופות הטכנולוגיות האפשריות לאיתור ומניעת שרשרת הידבקות בנגיף הקורונה, וזאת לאור ביקורת ציבורית נרחבת על הפעלת השב"כ בגוף המאתר אזרחים ומודיע להם על הידבקות פוטנציאלית בקורונה.

כזכור, בג"ץ קבע לפני מספר חודשים שלא ניתן להמשיך ולהפעיל את השב"כ בנושא אזרחי-בריאותי, כאשר חוק השב"כ אינו מתיר זאת. בממשלה החל תהליך חקיקה הנמשך זמן רב, וזאת גם לאור התנגדות השב"כ להיות מעורבים בנושא.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צביקה האוזר, אמר אתמול שאם לא תוצג בפניו חלופה אזרחית זמינה עד סוף החודש (עוד 7 ימים) כפי שהובטח, הוא יפעל לחוקק את החוק המסדיר את השימוש באיכוני השב"כ, וזאת למרות הבעייתיות בעניין. "אסור לאבד שליטה על המצב. חובה עלינו להציל חיי אדם ולמנוע קריסה כלכלית של המשק", אמר האוזר.

לפני מספר ימים שודרה בערוץ 12 קלטת אודיו, בקולו של ראש השב"כ נדב ארגמן, שם הוא אמר שהשב"כ אינו הגוף המתאים לעסוק בנושא הזה. ארגמן אמר: "אני מבקש ששב"כ לא ייכנס כרגע לחקיקה ראשית. תת-אלוף מנהל את העניין הזה וזה בדיוק הפתרון - ולא שהשב"כ יעשה את זה". בשב"כ חוששים מהפיכתם לגורם המעורב בנושאים בריאותיים, אזרחיים וחברתיים והפיכתם לכלי פוליטי למריבות בין ימין לשמאל בישראל.

בפתח ישיבת ועדת חוץ ובטחון היום אמר ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו שישנו כישלון של הממשלה בטיפול במגפת הקורונה, והפנייה להפעיל את השב"כ נובעת אך ורק מן הצורך של הממשלה לכסות על הבעיות בביצוע חקירות אפידימולוגיות, וטיפול בבעיות.

ח"כ האוזר אמר שמטרת הדיון היא לקדם חלופה אזרחית שתגדע שרשרת הדבקה. "אבל, צריך להבין את המגמה של ההדבקות, ואני מעדיף שתעשה טעות באיכון ובאיתור נדבקים על פני הדבקה נרחבת. לא צריך לטמון את הראש בחול ולהגיד שהכל בשליטה."

ח"כ איילת שקד אמרה שהנושא המהותי הוא "להבין כמה חוקרים אפידמיולוגיים יש בידי משרד הבריאות לביצוע התחקירים, במצב שבו לא משתמשים בכלי של השב"כ". שקד ציינה כי היא חושבת שיש צורך בשימוש בכלי דיגיטלי ו"ההעדפה שלי היא שיעשה שימוש בשב"כ למטרה הזו ולא בכלי אזרחי".

נציג משרד הבריאות ציין כי אינו יודע כמה חוקרים אפידימולוגיים יש לרשות המשרד, אך הוסיף כי התחקיר האפידימיולוגי לוקח כיום וחצי, בערך.

מספר גופים אזרחיים הציעו לוועדת חוץ ובטחון חלופות אזרחיות, בהם פרופ׳ קרין נהון שהציעה לבדוק את השימוש בטכנולוגיית BlueTooth ולא בטכנולוגית GPS, כפי שמבצע השב"כ.

לדבריה, "כלי השב"כ מבוסס על מעקב אחרי מיקום התושבים כל הזמן. אבל זיהוי חשיפות לווירוס אינו מצריך לדעת את מיקומו של אדם, אלא רק לזהות אם אדם בא במגע קרוב וממושך מספיק עם נשא מאומת. לכן, טכנולוגיה לזיהוי מגעים (מבוססת בלוטות׳) מספקת מענה איכותי יותר ושומר יותר על פרטיות.

"למערכת מבוססת בלוטות׳ כמה יתרונות: היא מדויקת יותר ולכן מורידה התראות שווא, מבוזרת - המידע נשמר על המכשיר ולכן מונע סכנה של מאגר ריכוזי, ועדיין אפשר להוריד את הדאטה כשצריך, מערכת כזו יכולה להיות וולנטרית (אבל לא חייבת להיות כזו) ושומרת על רמת אמון גבוהה בציבור", אמרה.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ מן המכון הישראלי לדמוקרטיה הגישו חוות דעת לפיה לשב"כ יש טעויות בשיעור של 12%, ופחות משלושה מכל עשרה חולים מאותרים.

לדבריהן, "השימוש באיכון סלולרי מבוסס GPS הנעשה על-ידי השב"כ אינו מדויק במקומות סגורים (רבי קומות, קניונים, מבנים) יחסית ליישומונים מבוססי BlueTooth".

עוד לדבריהן, בדמוקרטיות האירופאיות ובמדינות בארה"ב משתמשים בישומונים וולנטריים בגישות שונות. הן הציעו לוועדה להחליף את המעקב בכפייה ביישומון וולנטרי עם BlueTooth ושימוש בGPS רק לצורך בדיקה נוספת כשיש חשש לטעות ורק על המכשיר עצמו. וכן, השקעת מאמצים ותקציבים לעידוד משמעותי להתקנת נרחבת בדומה לקמפיינים בעולם, למשל באוסטרליה.

בנוסף, ציינו שיש למצוא פתרונות ייעודיים לבעלי טלפונים כשרים - כרטיסים חכמים וטכנולוגיה לבישה.

לעומת זאת, נציג המשרד לענייני מודיעין הסביר בדיון שהשימוש באפליקציית "המגן", בה הוחל כבר בישראל, אינו נותן מענה מלא וזאת כל עוד פחות מ-60% מן האוכלוסייה בישראל משתמשת באפליקציה.

צרו איתנו קשר *5988