הליגות הגדולות של אירופה יכולות להסתדר (בינתיים) גם בלי הכסף של האוהדים

ההכנסות ממכירת כרטיסים הפכו למרכיב שולי ומהוות 13% בלבד מההכנסה של הקבוצות בליגות הבכירות, כך עולה מדוח של דלויט שסוקר את תעשיית הכדורגל • החדשות הפחות טובות: יותר קבוצות מפסידות כסף, וזה יהיה גרוע יותר כשיתבררו השלכות הקורונה

מושבים ריקים במשחק החזרה של פורטו לאחר התפרצות הקורונה / צילום: Jose Coelho, Associated Press
מושבים ריקים במשחק החזרה של פורטו לאחר התפרצות הקורונה / צילום: Jose Coelho, Associated Press

אחרי הליגה הגרמנית והספרדית שחידשו פעילות, יגיע בשבוע הבא גם התור של הפרמיירליג האנגלית לנסות ולסיים את עונת 2019/20. זה לא יראה אותו דבר, קהל לא יהיה ביציעים. אבל שאלת הרלוונטיות אם יש או אין ערך לקיום כדורגל ללא אוהדים לא צריכה כנראה לעלות לדיון עבור ליגה שאחראית ל-20% מכלל המחזור של תעשיית הכדורגל האירופי. כלומר, כל עוד המשחק יתקיים בצורה כזאת או אחרת, יפה או מכוערת, חלקו הגדול של הכסף ימשיך לזרום.

הדוח המקיף שפרסמה פירמת החשבונות והייעוץ דלויט בסוף השבוע מראה באופן ברור את מקומה של הליגה האנגלית על מפת הכדורגל האירופית: מתוך תעשייה שגילגלה בעונת 2018/19 סכום של 28.9 מיליארד אירו וכוללת למעלה מ-50 מדינות ברחבי היבשת וגופי ענק שייצרו הכנסות מהכדורגל האירופי כאופ"א ופיפ"א, חלקה של הליגה האנגלית בעוגה הסתכם ב-5.8 מיליארד אירו.

החשיבות בקיום הליגה העשירה בעולם היא גם למשק האנגלי פנימה: בזכות שכר השחקנים, הכדורגל המקצועני באנגליה הכניס ממיסוי בלבד כ-2.3 מיליארד ליש"ט לקופת המדינה.

הדוח על מצב הכדורגל האירופי מתייחס אמנם לעונה האחרונה שלפני הקורונה, אבל אפשר להבין ממנו לא מעט דברים שמסבירים מהלכים שמתרחשים עכשיו ובעיקר את המשמעות של חזרת הכדורגל.

בצד החיובי: אפשר להסתדר בלי קהל

המסקנה המרכזית שעולה מהדוח היא, שהכדורגל האירופי ברמת הגבוהות שלו עשה בעשור האחרון דרך אדירה שבדיעבד התברר כי הכשירה אותו ליום הדין של הקורונה. כלומר, לקבל החלטה כי אפשר וצריך לשחק ללא קהל. מבחינה כלכלית, כדורגל ללא קהל ביציעים הוא לא אסון. לפי הדוח של דלויט, ההכנסות מסעיף "ימי משחק" (הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים) הסתכמו בעונה החולפת בחמש הליגות הבכירות של אירופה - אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת - ב-2.3 מיליארד אירו מתוך מחזור כולל של 17 מיליארד. במלים אחרות, הקהל שווה לקבוצות 13% בלבד מהמחזור השנתי.

אם נשחק בנדמה לי ונעביר את הקורונה עשור אחד לאחור, זה כנראה לא היה מתאפשר -ההכנסות מקהל היוו אז יותר מרבע מהמחזור הכולל.

מושבים ריקים במשרד הבונדסליגה בגרמניה / צילום: Michael Dalder, רויטרס
 מושבים ריקים במשרד הבונדסליגה בגרמניה / צילום: Michael Dalder, רויטרס

בליגה הצרפתית והאיטלקית הקהל הוא שולי עד כדי 11% בלבד מהמחזור. בגרמניה (16%) ובספרד (16%) הנתח הוא משמעותי יותר, אבל עדיין מספיק שולי כדי שקבוצות בליגות האלו יכולות לקבל גזירה של עוד כמה חודשים ללא אוהדים.

הדוח מראה שהדחיפה המרכזית לחזור ולשחק נוגעת בעיקר לכספי זכויות השידור. חזרת המשחקים מבטיחה את שידורם בטלוויזיה ואת קיומו של צינור החמצן המרכזי לכדורגל - לפי הדוח של דלויט, הסכמי זכויות השידור היוו בעונת 2018/19 סך של 9.1 מיליארד אירו מההכנסות של חמש הליגות הבכירות, שמשקפים 53% מהמחזור הכולל. כל עוד ישחקו כדורגל ומשחקים ישודרו, גם אם יהיו קיזוזים כאלו ואחרים של זכיינים שידרשו פיצוי, הפגיעה בכדורגל האירופי תהיה פחות דרמטית.

בצד השלילי: הרווחים הצטמצמו עוד לפני הקורונה

נשארה רק שאלת המחיר: מה יהיה הנזק שתשלם תעשיית הכדורגל בדרך לחצות את משבר הקורונה? יש יותר מדי מדדים פחות אופטימיים שמראים כי יהיה לזה מחיר - והוא ינוע מגידול משמעותי בהיקפי החוב של המועדונים ועד לתופעות שיילכו ויתרבו של פשיטות רגל.

הסיבה העיקרית היא האופן שבו נכנסה תעשיית הכדורגל למשבר הקורונה. בשנתיים האחרונות, למרות שתעשיית הכדורגל נמצאת בשיא מבחינת היכולת לייצר כסף ולהגדיל את הכנסות, הרווחים הולכים ויורדים. בעונה שחלפה הסתכם הרווח התפעולי בחמש הליגות הגדולות של אירופה ב-1.4 מיליארד אירו. כהשוואה, לפני כשנתיים עמד שיעור הרווח התפעולי בכדורגל האירופי על 1.9 מיליארד אירו, למרות שההכנסות היו נמוכות ב-22%.

מתוך חמש הגדולות, שתי ליגות - האיטלקית והצרפתית - מפסידות כסף. בצרפת מדובר בהפסדים שנמשכים כבר 12 שנים ברציפות אבל ההפסד השנתי בעונה החולפת הוא הגבוה שאי פעם נרשם בליגה הצרפתית (306 מיליון אירו הפסד). באיטליה שוב סופרים הפסדים אחרי שנתיים שבהן תמונת המצב הכוללת הייתה חיובית ועצרה עשור של הפסדים. לאן זה הולך בטווח הקרוב? בעונה הנוכחית ובעונה הבאה, עם השפעת הקורונה, אנחנו צפויים לראות סיפור אחר לגמרי, ולא לכיוון החיובי. החובות הגבוהים יגדלו עוד, סוגיות של אשראי והלוואות יעלו על הפרק הרבה לפני שאלות כמו איזה שחקן לרכוש בקיץ הבא.

הליגה הספרדית חזרה: שחקני סביליה חוגגים בתום משחק ללא קהל / צילום: AP Photo, AP
 הליגה הספרדית חזרה: שחקני סביליה חוגגים בתום משחק ללא קהל / צילום: AP Photo, AP

החשש: הבועה האנגלית בדרך להתפוצץ?

נכון, הפרמיירליג האנגלית נכנסת למשבר הקורונה כליגה העשירה בעולם. נכון, הקבוצות בפרמיירליג האנגלית מכניסות יותר מבליגות אחרות - 293 מיליון אירו הכנסה לעונה בממוצע לקבוצת פרמיירליג, לעומת 186 מיליון אירו בגרמניה, 169 מיליון אירו בספרד, 125 מיליון אירו באיטליה, 95 מיליון אירו בצרפת.

אבל היא עושה את זה עם מומנטום שלילי שנבנה דווקא בתקופה שבה הליגה מייצרת הכנסות שיא, ולפני ההשלכות של משבר הקורונה. שיעור הרווח של הקבוצות האנגליות נמצא בירידה ולמעשה נמחק לחלוטין. בעונה החולפת רשמו 9 מ-20 הקבוצות בליגה הפסדים לפני מס - הנתון הגרוע ביותר מאז עונת 2012/13, שבה נרשמו הפסדים לפני מס אצל 13 מועדונים בפרמיירליג. ובסך הכל הציגו קבוצות הליגה האנגלית בעונה החולפת הפסדים מצטברים לפני מס של 165 מיליון ליש"ט - ההפסד הגבוה ביותר שנרשם מזה חמש שנים.

שערי אצטדיון איתיחאד במנצ'סטר סגורים בשל התפרצות הקורונה / צילום: Jon Super, Associated Press
 שערי אצטדיון איתיחאד במנצ'סטר סגורים בשל התפרצות הקורונה / צילום: Jon Super, Associated Press

הצמיחה של הכדורגל והכניסה של הכסף הגדול בעיקר לחמש הליגות הגדולות מרחיבה גם את הפערים בין הקבוצות הגדולות של היבשת לבין כל היתר. על הרקע הזה אפשר להבין מדוע אופ"א חותרת להקטין את מספר הקבוצות ממדינות קטנות המשתתפות בליגת האלופות, ובכלל זה מישראל.

לפי הדוח של דלויט זה נראה ככה: על מגרש אחד בליגת האלופות אמורות לשחק קבוצות מהליגה האנגלית שבה ההכנסה הממוצעת היא 294 מיליון אירו, לצד קבוצות מהליגה הפורטוגלית שבה ההכנסה הממוצעת היא 24 מיליון אירו, מסקוטלנד (20 מיליון אירו) ומפולין (8 מיליון אירו). לא בטוח שזה יכול לעבוד .

צרו איתנו קשר *5988