מאבק החיסונים עובר לביהמ"ש לענייני משפחה

מה קורה כאשר הורים אינם מסכימים ביניהם על התועלת והנזק שבחיסון הילדים?

חיסונים / צילום: Shutterstock
חיסונים / צילום: Shutterstock

מאבק מתנגדי החיסונים, המתנהל באופן פעיל ברשתות החברתיות ובתקשורת, מקבל לאחרונה ביטוי נרחב בתביעות הנדונות בבית המשפט לענייני משפחה, בין הורים שאינם מסכימים ביניהם על התועלת והנזק שבחיסון הילדים.

נקל לשער כי מחלוקת זאת סביב נחיצות החיסונים אך תתעצם בעתיד הלא רחוק, כאשר יפותח חיסון למחלת הקורונה. מצד אחד, קיימות טענות בדבר סיכון נמוך ממחלה זאת עבור ילדים, הן מבחינת יכולתם להידבק והן מבחינת יכולתם להתגבר על המחלה. מצד שני, אצל חלק מהילדים שחלו התפתחו סיבוכים בעלי השלכות בריאותיות לא קלות. כמו כן קיים אינטרס ציבורי בחיסון הילדים, מחשש שיפיצו את המחלה בקרב אוכלוסיות ברות-סיכון.

קופות-החולים לא יחסנו ילד להורים גרושים או פרודים ללא הסכמה פעילה של שני ההורים, ולכן הורה שרוצה לחסן את ילדו על אף התנגדות ההורה האחר, ייאלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור לצו שיורה על חיסון הילד ללא הסכמה.

ההלכה המשפטית מקלה עם הצד התובע לחסן את הילד, וקובעת כי בכל הנוגע למתן חיסונים שגרתיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הצד העותר למתן החיסון אינו נדרש לצרף חוות-דעת רפואית בתמיכה לבקשה למתן החיסונים, אלא להפך - ההורה שמתנגד לחיסון נדרש להגיש חוות-דעת משל ומחה רפואי, הקובעת כי אין לבצע את החיסון לילד הספציפי בשל נימוקים רפואיים הקשורים לבריאותו של אותו ילד.

חשוב להבין כי מדובר בנטל הוכחה כבד מאוד, שכן נקודת המוצא של בית המשפט היא שהמלצות משרד הבריאות לקבל חיסונים שגרתיים תואמת הן את טובתו של הילד והן את טובת הציבור בכללותו. אומנם אין מחלוקת כי מספר ילדים נפגעו בעבר מקבלת חיסון, ואף קיבלו פיצוי נזיקי בשל כך, אך ההסתכלות על מקרים אלה היא כעל חריגים ונדירים.

בשני תיקים שונים שנדונו בחודש האחרון כפו בתי המשפט את מתן החיסון לילד על אף התנגדות אחד ההורים. במקרה אחד האב התנגד מאחר שהילד סובל מאוטיזם, שנגרם לטענתו מהחיסונים, ולטענתו קבלת חיסונים נוספים אך תחמיר את מצבו. במקרה השני האם טענה כי היא מתנגדת לחיסונים כחלק מאורח חייה, הדוגל בתזונה טבעית ובריאה של מזון איכותי, לא מעובד ובעל ערכים תזונתיים גבוהים, והנקה עד גיל מאוחר.

שני ההורים המתנגדים הגישו לבית המשפט חוות-דעת מטעמו של ד"ר אריה אבני, כבסיס לעמדתם שהחיסון מזיק לילד, ובשני המקרים בתי המשפט פסקו כי לא ניתן להסתמך על חוות-דעתו של רופא זה. ד"ר אבני עשה לעצמו שם כמתנגד עקרוני לכל מתן חיסון לכל ילד, ולכן מוניטין זה דווקא פוגע באמינות חוות-הדעת. בית המשפט מצפה לקבל חוות-דעת שתסביר מדוע יש למנוע מהילד שעניינו נדון לקבל חיסון, בניגוד וכיוצא מן הכלל לדעה הכללית התומכת במתן חיסונים.

כדי לקבל סיכוי אמיתי לשכנע את בית המשפט להימנע מלהורות על חיסון הילד בכפייה, על ההורה המתנגד להביא חוות-דעת מרופא עם מומחיות ספציפית בתחום בהתאם לחיסון המבוקש, לדוגמה נוירולוג, אימונולוג או זיהומולוג, וכן בעל הכרות עם הבעיה הייחודית ממנה סובל הילד. חוות-הדעת צריכה להיות ערוכה על-פי הכללים המפורטים בתקנות, לפרט את ההיסטוריה הרפואית של הילד ואת מחלות הרקע מהן הוא סובל, להבהיר אילו בדיקות המומחה ערך לילד כדי ללמוד על מצבו, ולנמק מטעמים רפואיים מבוססים מדוע החיסון עלול להזיק לו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר בנושא. 

צרו איתנו קשר *5988