סופית: החברה שנמצאה אחראית להטרדה מינית ברילוקיישן תשלם 215 אלף שקל לעובדת

העליון דחה את טענת החברה כי נפלו טעויות מהותיות בפסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה בתביעת העובדת המוטרדת, שצריכות להביא לביטולו • בתוך כך, "גלובס" ממשיך לנהל מאבק משפטי בניסיון לחשוף את שם החברה

סופית: החברה הישראלית שנמצאה אחראית להטרדה מינית שבוצעה בעובדת שלה בעת שזו שהתה ברילוקיישן מטעמה, תפצה את העובדת ביותר מ-200 אלף שקל.

בית המשפט העליון דחה השבוע את טענת החברה שנפלו טעויות מהותיות בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בתביעת העובדת המוטרדת, שצריכות להביא לביטולו. בכך, הפך פסק הדין של בית הדין הארצי שחייב את החברה בתשלום פיצוי של 215 אלף שקל, לחלוט. בתוך כך, "גלובס" ממשיך לנהל מאבק משפטי בבקשה לחשוף את שם החברה.

האירוע בבית המלון

העובדת החלה לעבוד בתפקיד סמנכ"לית שיווק בחברה ישראלית פרטית שעוסקת בתשתיות. במסגרת עבודתה, נשלחה העובדת מספר פעמים לשהות של מספר ימים במדינה זרה, שם היא שוכנה ללון בווילה ששכר איש עסקים זר שעימו היו לחברה קשרים עסקיים.

לאחר התפטרותה בשלהי 2015, הגישה העובדת לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה נגד החברה ונגד מנכ"ל החברה ואחד מבעליה. במסגרת התביעה עתרה העובדת לחיובם יחד ולחוד בפיצוי בגין 14 מעשי הטרדה מינית שבוצעו כלפיה, לטענתה, על-ידי המנכ"ל ואיש העסקים בווילה ובמלון בו שהה איש העסקים, ושאליו הגיעה לצורך פגישות עסקיות; בגין התנכלות כלפיה בעקבות תלונתה על הטרדה מינית; ובגין הפרה של חובות החברה כמעסיקה על-פי החוק למניעת הטרדה מינית.

המנכ"ל - שהתביעה האישית נגדו נדחתה, והחברה - הכחישו את כל אירועי ההטרדה המינית הנטענים, למעט אירוע אחד שהתרחש במלון. במהלך אירוע זה, ניגש איש העסקים הזר לעובדת, בהיותו שיכור, תפס בפרק ידה, משך אותה בתקיפות ולקח אותה לחדר שבו שהו לבדם בתואנה שהוא "רק רוצה להראות לה משהו". או אז נעמד מולה, חיבק אותה חזק והצמידה אליו. העובדת ניסתה להתנגד ולהתחמק ממנו והוא ניסה לנשקה בפניה ואמר לה שהוא אוהב אותה. העובדת צעקה וקראה לו לחדול ממעשיו, עד שלבסוף הוא שיחרר אותה והלך מהמקום.

מיד לאחר מכן פרצה העובדת בבכי, שנמשך גם בעת שהיא והעותר שבו במונית לווילה שבה התאכסנו. למחרת היום, כאשר סיפרה העובדת למנכ"ל על האירוע, הוא פטר אותה באמירה "שהוא מאוד מצטער", אך לא עשה דבר כדי לברר את תלונתה ולטפל בה. לאחר אירוע זה, שבה ונשלחה העובדת למדינה הזרה בשליחות החברה, תוך שנאמר לה כי איש העסקים יגיע להתארח בווילה.

אחריות משפטית לחברה

בפסק דינו קבע בית הדין האזורי לעבודה כי יש לראות את איש העסקים כ"ממונה שאינו עובד החברה", כמובנו של המונח בסעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, ומשכך, חלה על החברה אחריות משפטית בקשר לאירוע המתואר. זאת, מאחר שמוטלת עליה החובה לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.

בית הדין האזורי קבע כי החברה כשלה בטיפולה בעניין זה, ובין היתר היה עליה למנוע מפגשים עתידיים בין העובדת לאיש העסקים בסביבת העבודה, "ולכל הפחות לברר למול העובדת כיצד היא תרגיש בנוח מכאן ולהבא בסיטואציה שנוצרה". לאור קביעה זאת, חויבה החברה לשלם לעובדת פיצוי בסך 35 אלף שקל בגין אי-עמידה בחובה החלה עליה כמעסיקה ובגין "טיפול לקוי" בתלונת העובדת. כמו כן, חויבה החברה לשלם לעובדת פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין הפגיעה במעמדה בעבודה עד להתפטרותה.

באמצעות עוה"ד סיגל פעיל וזהר גיפס, הגישה העובדת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה במסגרתו טענה, בין היתר, כי בית הדין האזורי טעה כשדחה את כל טענותיה באשר לאירועי ההטרדה המינית שחוותה לטענתה מצד המנכ"ל. עוד טענה כי הפיצוי שפסק לה בית הדין האזורי נמוך מכפי המגיע לה.

בית הדין הארצי מגדיל הפיצוי

בית הדין הארצי דחה בינואר האחרון את טענות העובדת באשר לקיומם של מעשי הטרדה מינית מצד המנכ"ל. אולם הוא קיבל את טענות העובדת באשר לגובה הפיצוי שיש לפסוק לזכותה בגין אחריותה המשפטית של החברה למעשה ההטרדה המינית מצד איש העסקים.

הארצי קבע כי מעשה ההטרדה המינית בוצע במסגרת יחסי העבודה בין העובדת לחברה, שכן הוא נעשה ב"מתחם הווילה בה נערכו הפגישות המקצועיות, והיא עונה להגדרת 'מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק'". כמו כן נקבע, כי מעשה זה התרחש "תוך כדי עבודה" במובן זה שנעשה "בסמיכות בציר המקום והזמן לפגישת עבודה בסלון הווילה".

בית הדין הארצי הגדיל את הפיצוי לעובדת באופן מאוד משמעותי ופסק כי החברה צריכה לשלם לה פיצוי בגובה 100 אלף שקל בגין אחריותה המשפטית למעשהו של איש העסקים; פיצוי בגין אי נקיטת אמצעי-מנע לאחר מעשה ההטרדה בגובה 65 אלף שקל, ופיצוי בגין "התנכלות" עד לפיטוריה בגובה 50 אלף שקל.

אירוע בסביבת העבודה

כשבוע לאחר מתן פסק הדין של בית הדין הארצי הגישו החברה והמנכ"ל "בקשה דחופה לתיקון טעות בפסק הדין". החברה והמנכ"ל טענו כי קביעתו של בית הדין הארצי, שלפיה מעשה ההטרדה בוצע ב"סביבת העבודה" של החברה, נשענת על קביעה עובדתית מוטעית שלפיה האירוע התרחש בווילה ששימשה למגורי העובדת ולקיום פגישות עבודה. הם טענו כי במציאות האירועים התרחשו במלון מרוחק, שהוא "מקום אקראי שבו היו אנשי החברה "אורחים בלבד, לשעה קלה", כלשונם.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה. השופטים יוסף אלרון, דפנה ברק-ארז, וג'ורג' קרא, פסקו כי קריאת פסק הדין של בית הדין הארצי כולו (להבדיל משתי הפסקאות בהן נפלה הטעות) תומכת בפרשנות שהציג בית הדין בהחלטתו, שלפיה היה ידוע לשופטי הארצי כי אירוע ההטרדה התרחש במתחם הסמוך לסוויטת המלון, ולא בווילה.

השופט אלרון הוסיף וכתב כי אף אם נפלה טעות עובדתית בפסיקה של בית הדין הארצי "אין בה כדי להשפיע על הקביעות המשפטיות בפסק הדין באשר לחבותה של החברה, וממילא על גובה הפיצוי שנפסק לזכותה של העובדת". לדבריו, "במסגרת החלטת בית הדין הארצי הובהר, כי גם במלון התקיימו פגישות עבודה בנוכחות העובדת, המנכ"ל ואיש העסקים. ממילא, יש לראות את אירוע ההטרדה המינית שהתרחש במלון ככזה שהתרחש ב'סביבת העבודה' של החברה", נקבע.

השופט אלרון סיכם: "לנוכח הקביעות העובדתיות והמשפטיות באשר לאי-נקיטת אמצעים סבירים על-ידי החברה למניעת מעשי הטרדה מינית, ולאור יתר הקביעות המפורשות בפסק הדין באשר לחומרת ההתנהלות של החברה, באמצעות נציגיה, כלפי העובדת, איני סבור כי מתקיימים במקרה זה שיקולי צדק המחייבים את התערבותנו השיפוטית".

שם החברה צפוי להיחשף

לאחר החלטת בית המשפט העליון והפיכת פסק הדין לחלוט, צפוי בית הדין הארצי לעבודה לקבל החלטה בבקשת "גלובס" לפרסם את שם החברה פלונית שנמצאה אחראית להטרדה המינית של העובדת שלה ברילוקיישן.

בבקשה שהגישו גלובס" והח"מ, באמצעות עו"ד אוריין אשכולי, נטען כי האינטרס הציבורי מחייב את פרסום שם החברה, למען יראו וייראו, מה שיסייע להילחם בתופעת ההטרדות המיניות בעבודה, ירתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה, יעודד עובדים ועובדות להתלונן על מעשים כאלה ויגביר את המודעות לאופן שבו יש למנוע מקרים דומים ולטפל בתלונות. 

צרו איתנו קשר *5988