שדה דב | ניתוח

כמעט שנה לפינוי שדה דב: השטח הפנוי הכי גדול בתל אביב עומד ריק ושומם

81 שנה עמד שדה דב על חוף הים של תל אביב, עד שלפני כמעט שנה נחתה בו הטיסה האחרונה • "גלובס" חוזר להיסטוריה של שדה התעופה, לקרב הגדול על הפינוי ולתוכניות העתידיות לשטח הנדל"ן האטרקטיבי

שדה דב הנטוש. "מי שגר ליד השדה מאושר מהשינוי" / צילום: איל יצהר, גלובס
שדה דב הנטוש. "מי שגר ליד השדה מאושר מהשינוי" / צילום: איל יצהר, גלובס

איך הכול התחיל: פעם היה פשוט לבנות פרויקט תשתית

הכול התחיל כמה שנים לפני קום המדינה. ב־1937 ביקש ראש העיר של תל אביב דאז, ישראל רוקח, מהשלטונות הבריטיים, להקים שדה תעופה. בשל האיום המתמיד על תנועת כלי הרכב בדרך שבין תל אביב לירושלים ולשדה התעופה לוד.

מתברר שפעם בניית תשתיות בישראל הייתה פשוטה הרבה יותר: כבר בספטמבר 1938 נפתח השדה עם הקו תל אביב-חיפה-ביירות. לאחר קום המדינה החל השדה לשמש גם לפעילות אזרחית ולא רק צבאית, ועם הזמן נפח הפעילות שלו עלה משמעותית.

אבל היו לשדה מעט מאוד שנים של נחת. כבר בתחילת שנות ה-60, עם התפתחותה של שכונת רמת אביב, החלו דיבורים על פינויו. ב-1965 הוחלט על בניית טרמינל בנתב"ג שיתפוס את מקומו של שדה דב, והמדינה החלה למכור את הקרקעות - שלימים הפכו למוקד מחלוקת משמעותי.

המטוסים המשיכו לנחות ולהמריא במשך שנים למרות חרב הפינוי, אבל רוכשי הקרקעות היו זכאים לתשלום בעבור השימוש בשדה שפועל בשטחם. בתחילת שנות ה-80 ויתרו בעלי הקרקע על הדרישה לתשלום, בתמורה להתחייבות של המדינה לפתח את האזור. סבלנותם פקעה ובתחילת שנות ה-2000 תבעו את המדינה. מכאן הלכה והתהדקה הטבעת סביב השדה, שהפך להיות צינור חמצן לאילת ולחברות התעופה המקומיות, ארקיע וישראייר.

השלב הבא בדרך לפינוי היה ב-2007, כשנחתם הסכם נוסף בין המדינה לבעלי הקרקע. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה שבה המדינה הצהירה רשמית על כוונתה לפנות את השדה, ובתמורה בעלי הקרקע, שערכה תפח מאוד עם השנים, העניקו למדינה 50% מהזכויות שלהם כתמריץ לפינוי. תאריך היעד שנקבע היה יוני 2016, אבל זה לא קרה. גם לא בתאריך היעד הבא, אפריל 2017. אבל לכולם ברור היה שהספירה לאחור החלה וכל יום שעבר הרחיק את הסיכוי להשארת השדה במקומו.

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי נלחם וגייס לצדו גם את ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, שאף הציע תוכנית להשארת הפעילות האזרחית. גם חברות התעופה ניסו. בסופו של דבר, כשברור היה שדחייה נוספת עלולה לעלות מיליארדים רבים, הכריע ראש הממשלה שהגיעה העת לפנות. ואכן, ב-30 ביוני בשנה שעברה, קצת לפני חצות, נחתה במקום הטיסה האחרונה.

מה קרה מאז: אילת הפסידה, השכנים הרוויחו

פעילות השדה הועתקה לנתב"ג, וכמעט במקביל נסגר גם שדה התעופה הוותיק בעיר אילת. את מקומו תפס נמל התעופה רמון שנמצא מחוץ לעיר. השינוי הזה הפך את הדרך לעיר הדרומית למסורבלת הרבה יותר.

את המכה הקשה ביותר ספגו תושבי אילת וחברות התעופה ארקיע וישראייר, שחוו ירידה של 30% בטיסות לעיר - קווים רווחיים מאוד עבורן. אמנם הובטחה לעיר תוכניות פיצוי ממשלתית בסך כחצי מיליארד שקל, אבל הקשר שלה למרכז הארץ נפגע.

נוכח המצב באילת והאבטלה הגבוהה בעקבות סגירת ענף התיירות בגלל הקורונה, פנה לפני שבועיים יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, לראש הממשלה בבקשה לפתוח מחדש את שדה דב למשך כשנתיים. ברשות שדות התעופה אמרו לכתבת "גלובס" מיכל רז-חיימוביץ' כי הרעיון אינו ישים שכן המסלולים פורקו, ו"הקמה של מסלול חדש תעלה כמיליארד שקל".

בינתיים, יש מי שדווקא מאוד שמח מהעובדה ששדה דב עומד נטוש: תושבי השכונות הסמוכות לשדה.

אחת ממובילות המאבק נגד פעילות השדה הייתה סיגל ויצמן אהרוני משכונת נופי ים, שהפכה בינתיים לחברת מועצת העיר מטעם מרצ. "מי שגר ליד השדה מאושר מהשינוי", היא אומרת. "הדרך לים עדיין חסומה בגדרות, אך בשבועות האחרונים התפתחה תופעה של פריצתן ויצירת מעברים. אם פעם התושבים היו צריכים ללכת דקות ארוכות לים, כרגע 'חותכים' דרך השדה ותוך 100 מטר מגיעים. נפטרנו מהרעש של המטוסים והבסיס הצבאי, וגם מריחות הדלק".

ויצמן אהרוני חושבת שכעת כשהשדה נהרס ופונה, צריך לתת לתושבי העיר, ובעיקר לתושבי השכונות הסמוכות, ליהנות ממנו ולא לחכות עד שהתוכנית הגרנדיוזית במקום תמומש. "כרגע אין לוחות זמנים ברורים. חלק מההערכות מדברות על כך שבתוך שבע-עשר שנים נראה את הבניין הראשון. היינו רוצים בינתיים לנצל את הקרקע לשימוש התושבים ולקיים פעילויות בשטח, כמו למשל דרייב אין. לצערי בינתיים לא מאפשרים לנו. זה השטח הכי יקר והכי גדול בתל אביב והוא כרגע עומד ריק".

מה הלאה: האם עבודות הטיהור יסתיימו בסוף השנה?

מאז הנחיתה האחרונה המקום שומם. השדה כולו, כולל הבסיס הצבאי, פונה. רק בחודש שעבר נגמרה ההריסה של הטרמינל, והשריד היחידי שנותר הוא מגדל הפיקוח, שהוכרז כמבנה לשימור.

התוכנית היא לבנות במקום 16 אלף יחידות דיור לצד מבני ציבור, אזורי מסחר ותעסוקה, וגם הקו הירוק של הרכבת הקלה מתוכנן לעבור בשטח.

תוכנית שדה דב
 תוכנית שדה דב

השאלה הגדולה: מתי כל זה יקרה. כרגע מתבצעים סקרי קרקע ועבודות טיהור, והשלב הבא הוא עבודות פיתוח לקראת בנייה. ברשות מקרקעי ישראל סירבו להתחייב על מועד, אך גורמים שמעורים בפרטים מעריכים שעבודות הטיהור יסתיימו בסוף השנה, ונתחיל לראות עבודות לפיתוח הקרקע לצד עבודות משמעותיות על הרכבת הקלה.

מתי נראה את הבניין הראשון? מנעד ההערכות ששמענו הוא רב, ולנו בטח שקשה להתחייב. 

גילוי מלא: עדנה בר און, אמה של יו"רית "גלובס" אלונה בר און ומבעלות השליטה בעיתון, נמנית עם רשימת היורשים בעלי הזכויות בקרקע.

צרו איתנו קשר *5988