המינוי שבוטל ועורר סערה: בכירים בליכוד אספו חומרים על מנכ"לית קרן היסוד המיועדת לפני שנפסלה

פולי ברונשטיין כבר נבחרה לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד והתחילה חפיפה, כשפתאום קיבלה הודעה על ביטול המינוי • הנימוק הרשמי: קיצוצים בעקבות משבר הקורונה • בכיר בליכוד ל"גלובס": "היא, שפעלה להפיל את נתניהו, באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד במוסד לאומי חשוב?"

פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן
פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן

פרשת ביטול מינויה של פולי ברונשטיין לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד ממשיכה לעורר גלים. בעוד שבקרן היסוד מכחישים כל קשר ללחץ פוליטי מצד הליכוד או משפחת נתניהו בביטול המינוי, בכיר בליכוד עצמו ובעל תפקיד בכיר במדינה אומר ל"גלובס": "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב?".

יושב ראש קרן היסוד, סם גרונדוורג, הודיע במכתב לראשי הקרן בארץ ובעולם על ביטול מינויה ודחה את הטענות כי מאחורי הביטול עומדים לחצים פוליטיים ותלה את הביטול במשבר הקורונה. במכתב ששלח יו"ר הקרן נאמר, כי אף שברונשטיין עברה בהצלחה רבה את שלבי המיון והסינון לתפקיד, משבר הקורונה הביא לקיצוצים ניכרים בפעילות הקרן ובכוח האדם שלה ולכן החליט הדירקטוריון שלא לגייס כוח אדם נוסף בעת הזו. "אנו מחויבים גם לנראות כלפי הציבור שלנו, לקהילות היהודיות שעוברות משבר לא קטן בשל הקורונה", כתב גרונדוורג שימלא את תפקיד המנכ"ל בעצמו.

עם זאת, לפי סיפור שנחשף לראשונה על ידי טל שלו באתר "וואלה", ולדברי אחד מבכירי הקרן, ביטול המינוי כרוך בעברה של ברונשטיין שהייתה ממייסדות ארגון "דרכנו" ועמדה בראשו, ופעילותה ב-V-15. שני הארגונים פעלו להגדלת שיעור ההצבעה בבחירות ונחשבו מזוהים עם השמאל והמרכז.

רשימה מוקפדת של דברי ברונשטיין

למרות ההכחשות, בכיר בליכוד ובמדינה שלח ל"גלובס" כמה קטעים שנראה כי נאספו בקפידה, ובהם ראיונות וציטוטים מראיונות של ברונשטיין בשתי מערכות הבחירות של 2015 וזו המתמשכת של השנה וחצי האחרונות. "קרא ואחר כך נדבר", אמר הבכיר.

הבכיר הפנה לראיון של ברונשטיין עם ירון לונדון בפברואר 2015, שבו ניסתה לגונן על הטענה כי ארגון דרכנו שהיא עמדה בראשו, א-פוליטי. אבל, בלחצו של לונדון אמרה בין השאר: "אנחנו רוצים להחליף את מה שיש, מה שיש לא עובד. מיצינו את הימין, אנחנו רוצים לראות אותו נח באופוזיציה". בראיון אחר שאותו מצטט הבכיר היא אומרת: "אנחנו תופסים את הליכוד כמפלגה שהקצינה ימינה והיא קיצונית יותר ממצביעיה. אנחנו מחפשים את הציבור שיכול להתאחד סביב אותם ערכים: מדינה יהודית ודמוקרטית, שתי מדינות כדרך היחידה לשמור על מדינה יהודית שלא רוצה לספח 2.6 מיליון אזרחים בגדה. אנחנו מדברים על צדק חברתי ועל סולידריות חברתית".

"נו?!", שאל הבכיר בליכוד, "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב? נראה לך שראש הממשלה היה מאפשר למי שעמד בראש קמפיין העמותות נגדו בכמה מערכות בחירות, לרבות האחרונות, לעבוד במקום שבו הוא בפועל קובע את התפקידים הבכירים? זה סוג של עזות נפש לנסות להיות כל כך אנטי-ביבי וליכוד, ולאחר שנכשלת להפיל אותם, לבוא ולעבוד תחתם"!

אם כך איך אפשרו לה להתקדם בתהליך המינוי?

"שאלה טובה", אומר הבכיר, "למיטב ידיעתי היו מי שהרימו גבה לאורך הדרך והזהירו את גרונדוורג, אבל במערכת התרשמו ממנה מאוד לטובה, וכך גם חלק מהמעורבים האמריקאים שבהנהלת הקרן. כנראה שבגלל תקופת הבחירות ולצד זה הקורונה קרתה תקלה וזה פשוט חמק מתחת לרדאר של נתניהו ואנשיו".

הביטול ברגע האחרון מעלה שאלות ותהיות, והזרקור הופנה אל לשכת ראש הממשלה נתניהו והמעורבות שלו ושל הליכוד במניעת המינוי. פניות אל לשכת ראש הממשלה בעניין לא נענו.

הסבר אפשרי נוסף למהלך של ביטול העסקת ברונשטיין, קשור גם הוא לליכוד. הקונגרס השנתי של קרן היסוד יתקיים באוקטובר ובו ייבחרו חברי דירקטוריון ויו"ר חדשים. לפי אחת הגרסאות, מי שמועמד לתפקיד הוא השגריר באו"ם דני דנון, שמסיים את תפקידו. בכל מקרה, היו"ר שייבחר יבקש למנות מנכ"ל חדש ובכירים נוספים, במסגרת חלוקת התפקידים והמשרות הנהוגה במוסדות האלה כבר הרבה שנים, מקום המדינה ולפניה.
מוסדות "לאומיים", אבל בשליטת המפלגות

אבל האם קרן היסוד הוא גוף ממשלתי או קואליציוני? בפועל כל הגופים מסוג זה, כמו הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, שמוגדרים "מוסדות לאומיים", הם גופים הנשלטים היסטורית על ידי המפלגות בישראל. בעלי התפקידים הבכירים הם לרוב חברי המפלגות או מקושרים אליהן. בחירת הדירקטוריון היא על פי מפתח מפלגתי, בדירקטוריון חבר יעקב חגואל, יו"ר תנועת הליכוד העולמית, וסגן יו"ר ההסתדרות הציונית.

יושב ראש קרן היסוד הקודם, למשל, היה מודי זנדברג, ח"כ לשעבר בצומת של רפול, שלאחר קפיצות רבות בין כמה מפלגות מרכז-ימין, חבר בחזרה לליכוד. שמו של זנדברג עלה בפרשת הצוללות שם הוא מואשם, בכפוף לשימוע, בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

סם גרונדוורג עצמו, יושב ראש קרן היסוד היה בעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס ונחשב אחד מה"קבוצה האמריקאית" של נתניהו, שבה נמצא בין השאר השגריר בוושינגטון, רון דרמר.

פולי ברונשטיין הייתה אמורה להתחיל בתפקידה בתחילת החודש, לאחר שכבר עברה חפיפה ולא מעט פגישות עבודה. היא נבחרה במכרז פתוח על פני לא מעט מועמדים אחרים. לפי מי שהיה מעורב בבחירה, היא הרשימה מאוד באישיותה וגם ביכולותיה לגייס כספים, המטרה העיקרית שלשמה קיימת קרן היסוד. בעברה עמדה ברונשטיין בראש משלחת הסוכנות היהודית לבריטניה וכיהנה במקביל גם כשליחה מרכזית של תנועת הצופים למערב אירופה. בשנים שקדמו לתפקידים אלה, ניהלה ברונשטיין את המחלקה הבינלאומית של תנועת הצופים, ואת עמותת עתיד - שותפות בינלאומית של תנועות נוער ציוניות פלורליסטיות מישראל, אנגליה וארה"ב.

בעבר הייתה גם עורכת וכותבת במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת ת"א ותואר שני בלימודי המזרח התיכון (בהצטיינות) מאותה אוניברסיטה.

מריבות מתוקשרות יש לה עם השמאל דווקא - כאשר הזמינה לעצרות לזכרו של יצחק רבין אנשי ימין, בהם השר צחי הנגבי וראש מועצת אפרת עודד רביבי. היו בשמאל מי שכינו אותה "בוגדת".

עיקר הכנסות הקרן מגיע מתרומות

עלות השכר השנתית של תפקיד המנכ"ל היא קצת יותר מ-700 אלף שקל בשנה ב-2018. עלות שכרם של ארבעת הבכירים האחרים שתחת המנכ"ל היא 500-600 אלף שקל. בשורה התחתונה, החיסכון בעלות שכר המנכ"ל הוא מינורי לנוכח התקציב הכולל והמוסדות החופפים, שתקציביהם מגיעים למיליארדי שקלים בשנה. קרן היסוד גם תיאלץ כנראה לשלם לברונשטיין פיצויים על ביטול העסקתה, מה שמערער עוד יותר את הטיעון הכספי.

ההכנסות של קרן היסוד הסתכמו ב-2018 ב-870 מיליון שקל, 97% מהם מגיעים מתרומות, בעיקר מחו"ל. היא מחזיקה כ-150 עובדים בישראל, חלקם במשרות חלקיות ועשרות מהם הוצאו לחל"ת בשל הקורונה. עוד כ-30 שליחים פועלים בקהילות היהודיות בחו"ל.

הכנסות הקרן, שמהן נגזרות גם הוצאות התיפעול שלה, לרבות שכר ושכר הבכירים, נפגעו מהקורונה. הקרן אחראית על איסוף התרומות מהקהילות היהודיות בכל העולם למעט ארה"ב, ובאירופה ובאמריקה הלטינית, שנפגעו קשה מאוד מהקורונה, היקף התרומות נפל מאוד. בשלב ראשון קוצצו משרות רבות ובוטלו פעילויות, כמו שליחויות זמניות, מיזמי קליטת עלייה וכו'. הקרן נוסדה ב-1920 בידי ההסתדרות הציונית כדי להיות זרוע לגיוס כספים וניהולם, להקמת היישוב היהודי בישראל.

מקרן היסוד נמסר בתגובה, כי היא מחוייבת לגיוס כספים לפרויקטים חברתיים בתחומים כגון עלייה וקליטה, נוער בסיכון ותמיכה בפריפריה. האוכלוסיות החלשות בישראל נפגעות באופן מיוחד ממשבר הקורונה, ולכן האחריות של קרן היסוד כלפיהן גדולה אף יותר. לאור הפגיעה בהכנסות מפילנתרופיה בכל העולם, קרן היסוד צמצמה עד כמה שניתן בהיקף פעילות וכן הוציאה עובדים רבים לחל"ת, כדי לעמוד במחוייבויותיה לחברה בישראל. בצער, הארגון נאלץ לעצור גם תהליכי קליטה מתוכננים של כוח אדם חדש, בתוכו גם תפקיד המנכ"לית, שעמה קיוותה קרן היסוד לעבוד. אנו שואפים לעמוד ביעדים למען הפרוייקטים ולחזור לשגרת פעילות בהקדם".

ברונשטיין העדיפה לא להגיב. 

פולי ברונשטיין:
בת 45, גרה בת"א עם בן זוגה + 2 ילדים ● תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה ושני בלימודי המזה"ת ● ממייסדות דרכנו ופעילה ב-V-15 ● עמדה בראש משלחת הסוכנות לבריטניה • ניהלה את המחלקה הבינלאומית של הצופים ● הייתה עיתונאית ב"ידיעות אחרונות"

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988